מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
מציג 1 - 5 of 5
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $4,000
הערכה: $5,000 - $7,000
נמכר ב: $5,250
כולל עמלת קונה
"סודות גדולים מחכמי האמת", מתוך הספר "אבקת רוכל", המיוחס לרבי מכיר בן יצחק שר חסד. [קושטא, כסלו רע"ו 1515].
לפנינו רובו של הספר "אבקת רוכל", שנדפס בקושטא בראשית ימי הדפוס העברי שם. הספר כולל במקור בתחילתו ששה דפים עם "חלק ראשון", שבו "אותות עשר מלחמות מלך המשיח". לפנינו החלק שנקרא "סודות גדולים מחכמי האמת" שהוא עיקר הספר. בדף האחרון קולופון: "תם ונשלם הספר הזה... יום שלישי ט"ו לחדש כסליו שנת הרע"ו ליצירה במדינת קושטנדינה...".
הספר שלפנינו יוחס בכל הדורות לרבי מכיר בן יצחק שר חסד, תלמיד הרא"ש, אך למעשה מדובר בחלקים מכתביו של המקובל רבי משה די ליאון, מגלה ספר הזוהר, שנדפסו לאחר מכן בספרו "הנפש החכמה" (בזל שס"ח). חלקים אלה נדפסו גם תחת שם נוסף, "מתוק לנפש", ויוחסו בטעות לרבי אברהם זכות (ראה ברשומת הספר במפעל הביבליוגרפיה).
בדף הראשון מופיע שיר המתחיל "פתח ספר יסוד תורה מבאר...", מאת רבי משה די ליאון (ראה על שיר זה בהרחבה: דוידזון, אוצר השירה והפיוט, מס' 245).
הקטעים המופיעים בדפים שלפנינו: "דין הנפשות בגיהנם של מטה ושל מעלה... וגן עדן...", "סוד העולם הבא...", "בעניין תחיית המתים...", "סוד תחיית המתים", "כיצד יצירת האדם...", "מנין רמ"ח איברים שבאדם", "אלו הן גמטריאות שבתורה...".
הגהות בודדות בכתיבה ספרדית עתיקה (מתקופת ההדפסה).
[14] דף. במקור: [20] דף. חסרים ששה דפים ראשונים. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בודדים במספר מקומות. הדבקות נייר לחיזוק. ללא כריכה.
יערי, הדפוס העברי בקושטא, מס' 44.
לפנינו רובו של הספר "אבקת רוכל", שנדפס בקושטא בראשית ימי הדפוס העברי שם. הספר כולל במקור בתחילתו ששה דפים עם "חלק ראשון", שבו "אותות עשר מלחמות מלך המשיח". לפנינו החלק שנקרא "סודות גדולים מחכמי האמת" שהוא עיקר הספר. בדף האחרון קולופון: "תם ונשלם הספר הזה... יום שלישי ט"ו לחדש כסליו שנת הרע"ו ליצירה במדינת קושטנדינה...".
הספר שלפנינו יוחס בכל הדורות לרבי מכיר בן יצחק שר חסד, תלמיד הרא"ש, אך למעשה מדובר בחלקים מכתביו של המקובל רבי משה די ליאון, מגלה ספר הזוהר, שנדפסו לאחר מכן בספרו "הנפש החכמה" (בזל שס"ח). חלקים אלה נדפסו גם תחת שם נוסף, "מתוק לנפש", ויוחסו בטעות לרבי אברהם זכות (ראה ברשומת הספר במפעל הביבליוגרפיה).
בדף הראשון מופיע שיר המתחיל "פתח ספר יסוד תורה מבאר...", מאת רבי משה די ליאון (ראה על שיר זה בהרחבה: דוידזון, אוצר השירה והפיוט, מס' 245).
הקטעים המופיעים בדפים שלפנינו: "דין הנפשות בגיהנם של מטה ושל מעלה... וגן עדן...", "סוד העולם הבא...", "בעניין תחיית המתים...", "סוד תחיית המתים", "כיצד יצירת האדם...", "מנין רמ"ח איברים שבאדם", "אלו הן גמטריאות שבתורה...".
הגהות בודדות בכתיבה ספרדית עתיקה (מתקופת ההדפסה).
[14] דף. במקור: [20] דף. חסרים ששה דפים ראשונים. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בודדים במספר מקומות. הדבקות נייר לחיזוק. ללא כריכה.
יערי, הדפוס העברי בקושטא, מס' 44.
קטגוריה
דפוסי שנות הר' והש'
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $2,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $4,000
כולל עמלת קונה
ספר לקח טוב, פירוש על התורה, עם דרושי חז"ל בש"ס, מכילתא, ספרא וספרי, מסודרים על פי סדר מצות התורה לרמב"ם, מאת רבי משה נג'ארה. קושטא, [של"ה 1575]. דפוס האחים שלמה ויוסף יעב"ץ. מהדורה יחידה.
המחבר, רבי משה נג'ארה (נפטר שמ"א), מחכמי צפת בתקופת האר"י הקדוש, ואחד מתלמידיו. מוצא משפחתו מן העיר נאחרה (Nájera) שבספרד. אביו רבי לוי נג'ארה היה ממגורשי ספרד, ולאחר תקופה קצרה בה התגורר בקושטא, עבר עם משפחתו לצפת, שם נולד בנו משה. רבי משה התבלט בכשרונותיו והוסמך לרבנות עוד בצעירותו. בעקבות פרעות הערבים בצפת, בשנת של"ט, נמלט רבי משה יחד עם יהודים רבים לעיר דמשק, שם נתמנה לאחר זמן קצר לראש הרבנים. נישא לבתו של הגאון רבי ישראל די קוריאל, אחד מארבעת התלמידים שהוסמכו על ידי רבי יעקב בירב. בנו, רבי ישראל נג'ארה הוא מחבר הפיוט הנודע "יה רבון עלם ועלמיא".
בדף האחרון נדפסו דברי ברכה מאת בן המחבר, רבי ישראל נג'ארה, תחת הכותרת: "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה משה אביו...". בסיום הדברים שיר שכתב רבי ישראל נג'ארה, המתחיל: "יזרח בשחר או ויבקיע / לקח אשר זרח והופיע".
רישומים בראש עמוד השער (קצוצים בחלקם): "זה הספר שייך להאשה...", "...שייך להאלוף והקצין מופלא ומופלג...".
עותק נאה. קמט, [1] דף. דפים פד-פה נכרכו שלא כסדרם. 27.5 ס"מ. נייר בהיר, עבה ואיכותי. מצב טוב. כתמים. קרע חסר קטן בשוליים העליונים של דף השער, משוקם בהדבקת נייר. סימני עש (רובם קלים) במספר מקומות. סימני עש עם פגיעה בטקסט בכעשרה דפים (קד-קיג) ופגיעה קלה במספר דפים נוספים. כריכת עור מהודרת, חדשה. נתון בקופסה תואמת.
מקור: אוסף ספריית קרן ולמדונה.
המחבר, רבי משה נג'ארה (נפטר שמ"א), מחכמי צפת בתקופת האר"י הקדוש, ואחד מתלמידיו. מוצא משפחתו מן העיר נאחרה (Nájera) שבספרד. אביו רבי לוי נג'ארה היה ממגורשי ספרד, ולאחר תקופה קצרה בה התגורר בקושטא, עבר עם משפחתו לצפת, שם נולד בנו משה. רבי משה התבלט בכשרונותיו והוסמך לרבנות עוד בצעירותו. בעקבות פרעות הערבים בצפת, בשנת של"ט, נמלט רבי משה יחד עם יהודים רבים לעיר דמשק, שם נתמנה לאחר זמן קצר לראש הרבנים. נישא לבתו של הגאון רבי ישראל די קוריאל, אחד מארבעת התלמידים שהוסמכו על ידי רבי יעקב בירב. בנו, רבי ישראל נג'ארה הוא מחבר הפיוט הנודע "יה רבון עלם ועלמיא".
בדף האחרון נדפסו דברי ברכה מאת בן המחבר, רבי ישראל נג'ארה, תחת הכותרת: "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה משה אביו...". בסיום הדברים שיר שכתב רבי ישראל נג'ארה, המתחיל: "יזרח בשחר או ויבקיע / לקח אשר זרח והופיע".
רישומים בראש עמוד השער (קצוצים בחלקם): "זה הספר שייך להאשה...", "...שייך להאלוף והקצין מופלא ומופלג...".
עותק נאה. קמט, [1] דף. דפים פד-פה נכרכו שלא כסדרם. 27.5 ס"מ. נייר בהיר, עבה ואיכותי. מצב טוב. כתמים. קרע חסר קטן בשוליים העליונים של דף השער, משוקם בהדבקת נייר. סימני עש (רובם קלים) במספר מקומות. סימני עש עם פגיעה בטקסט בכעשרה דפים (קד-קיג) ופגיעה קלה במספר דפים נוספים. כריכת עור מהודרת, חדשה. נתון בקופסה תואמת.
מקור: אוסף ספריית קרן ולמדונה.
קטגוריה
דפוסי שנות הר' והש'
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $2,000
הערכה: $4,000 - $5,000
נמכר ב: $4,000
כולל עמלת קונה
שלושה ספרים שנדפסו בוונציה ובקושטא בשנות הש', כרוכים בכרך אחד:
• ספר חלקת מחוקק, ביאור על ספר איוב, מאת רבי משה אלשיך. ונציה, [שס"ג 1603]. דפוס זואן דגארה. מהדורה ראשונה.
• ספר לב חכם, פירוש על מגילת קהלת, מאת רבי שמואל אריפול. קושטא, [שמ"ו 1586]. דפוס דוד קשתי ואליעזר בן יצחק אושכנזי[!]. מהדורה יחידה.
המחבר, רבי שמואל אריפול, מרבני צפת בתקופת האר"י. תלמיד רבי משה מטראני.
• מאיר איוב, פירוש על ספר איוב [עם הפנים], מאת רבי מאיר ב"ר יצחק עראמה. [ריווא דטרינטו]-ונציה, [שכ"ב-שכ"ז 1562-1567]. דפוס אנטוניאו ברואין ודפוס זורזי די קבאלי.
מהדורה זו של ספר מאיר איוב נדפסה בשני מקומות: הקונטרסים בחציו הראשון של הספר נדפסו בריווא דטרינטו שכ"ב, בעוד הקונטרסים בחציו השני נדפסו בונציה שכ"ז (ההבדלים ניכרים בצורת האותיות ובטיפוגרפיה של העמוד). קיימים הבדלים בין העותקים בקונטרס הראשון. בעותק שלפנינו הקונטרס הראשון (כולל השער) נדפס בוונציה [ראה רישומי מפעל הביבליוגרפיה מס' 182214 ומס' 182224].
מספר רישומים בכתיבה איטלקית בדף השער של ספר חלקת מחוקק. רישום באותיות זעירות: " קניתי מאת כמ' רפאל וירונה שאמר שמכר אותו לצורך מזון וכסות היתומה רוסה בהר' ישראל מורילו ז"ל"; תחת רישום זה חתימה: "שמואל גירון"; בראש השער רישום (קצוץ ברובו), "אשר חנן ה' את עבדו הצעיר יעקב הלוי[?]... שס"ה לפ"ק".
רישומים בכתב-יד בדף הריק שבסוף ספר חלקת מחוקק (בעברית ובאיטלקית): "אני משה הרטום".
שלושה ספרים בכרך אחד. ספר חלקת מחוקק: קג דף. ספר לב חכם: פ דף. ספר מאיר איוב: קכד דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים בחלק מהדפים. סימני עש קלים בספר חלקת מחוקק. בדפים האחרונים של ספר מאיר איוב סימני עש גדולים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרעים בשולי שני דפים, עם חיסרון קטן בטקסט. קרעים בדף השער של ספר מאיר איוב, וקרע נוסף בדף האחרון של ספר חלקת מחוקק, משוקמים בהדבקות נייר (ללא חיסרון בטקסט). בספר מאיר איוב חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעות במספרי הדפים. שרבוטים, רישומים וכתמי דיו רבים במספר דפים בספר לב חכם. מחיקת צנזורה של מספר שורות באחד מן הדפים בספר מאיר איוב. כריכת עור מקורית, עם רצועות עור לסגירה. פגמים בכריכה.
בדף האחרון חתימות צנזורה, אחת מהן היא חתימת Dominico Irosolimitano – הצנזור דומניקו ג'רוזלימיטנו (=דומניקו הירושלמי), יהודי מומר שהפך לאחד מהצנזורים הבולטים של ספרים עבריים באיטליה. חיבר את "ספר הזיקוק" – שהדריך את הצנזורים מטעם הכנסיה כיצד לצנזר ספרים עבריים.
• ספר חלקת מחוקק, ביאור על ספר איוב, מאת רבי משה אלשיך. ונציה, [שס"ג 1603]. דפוס זואן דגארה. מהדורה ראשונה.
• ספר לב חכם, פירוש על מגילת קהלת, מאת רבי שמואל אריפול. קושטא, [שמ"ו 1586]. דפוס דוד קשתי ואליעזר בן יצחק אושכנזי[!]. מהדורה יחידה.
המחבר, רבי שמואל אריפול, מרבני צפת בתקופת האר"י. תלמיד רבי משה מטראני.
• מאיר איוב, פירוש על ספר איוב [עם הפנים], מאת רבי מאיר ב"ר יצחק עראמה. [ריווא דטרינטו]-ונציה, [שכ"ב-שכ"ז 1562-1567]. דפוס אנטוניאו ברואין ודפוס זורזי די קבאלי.
מהדורה זו של ספר מאיר איוב נדפסה בשני מקומות: הקונטרסים בחציו הראשון של הספר נדפסו בריווא דטרינטו שכ"ב, בעוד הקונטרסים בחציו השני נדפסו בונציה שכ"ז (ההבדלים ניכרים בצורת האותיות ובטיפוגרפיה של העמוד). קיימים הבדלים בין העותקים בקונטרס הראשון. בעותק שלפנינו הקונטרס הראשון (כולל השער) נדפס בוונציה [ראה רישומי מפעל הביבליוגרפיה מס' 182214 ומס' 182224].
מספר רישומים בכתיבה איטלקית בדף השער של ספר חלקת מחוקק. רישום באותיות זעירות: " קניתי מאת כמ' רפאל וירונה שאמר שמכר אותו לצורך מזון וכסות היתומה רוסה בהר' ישראל מורילו ז"ל"; תחת רישום זה חתימה: "שמואל גירון"; בראש השער רישום (קצוץ ברובו), "אשר חנן ה' את עבדו הצעיר יעקב הלוי[?]... שס"ה לפ"ק".
רישומים בכתב-יד בדף הריק שבסוף ספר חלקת מחוקק (בעברית ובאיטלקית): "אני משה הרטום".
שלושה ספרים בכרך אחד. ספר חלקת מחוקק: קג דף. ספר לב חכם: פ דף. ספר מאיר איוב: קכד דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים בחלק מהדפים. סימני עש קלים בספר חלקת מחוקק. בדפים האחרונים של ספר מאיר איוב סימני עש גדולים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרעים בשולי שני דפים, עם חיסרון קטן בטקסט. קרעים בדף השער של ספר מאיר איוב, וקרע נוסף בדף האחרון של ספר חלקת מחוקק, משוקמים בהדבקות נייר (ללא חיסרון בטקסט). בספר מאיר איוב חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעות במספרי הדפים. שרבוטים, רישומים וכתמי דיו רבים במספר דפים בספר לב חכם. מחיקת צנזורה של מספר שורות באחד מן הדפים בספר מאיר איוב. כריכת עור מקורית, עם רצועות עור לסגירה. פגמים בכריכה.
בדף האחרון חתימות צנזורה, אחת מהן היא חתימת Dominico Irosolimitano – הצנזור דומניקו ג'רוזלימיטנו (=דומניקו הירושלמי), יהודי מומר שהפך לאחד מהצנזורים הבולטים של ספרים עבריים באיטליה. חיבר את "ספר הזיקוק" – שהדריך את הצנזורים מטעם הכנסיה כיצד לצנזר ספרים עבריים.
קטגוריה
דפוסי שנות הר' והש'
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $4,250
כולל עמלת קונה
ספר מסורת המסורת – "להבין ולהורות... דרך בעלי המסורות...", חיבור בענייני דקדוק, כללי וסימני המסורה, מאת רבי אליהו בחור-אשכנזי. ונציה, [רצ"ח 1538]. דפוס דניאל בומברג. מהדורה ראשונה.
העותק שלפנינו היה שייך לנכדו של המחבר, המומר ויטוריו אליאנו, ששימש כמגיה מפורסם בדפוסי איטליה ואף סייע לסבו המחבר בהגהת המהדורה שלפנינו. בראש עמוד השער רישום בעלות בכתיבה איטלקית: " שלי זה הספר נאם ויטורייו נכדו של ר' אליה הלוי המדק[דק]". תחת רישום זה מופיע רישום נוסף: " קנין כספי אנא גברא קטינא מכו'[נה] ו יטורייו הנקרא לפני'[ם] בישראל יוסף בר יצחק".
בחלקו התחתון של השער רישום נוסף: " שלי זה ספר מסורת המסורת וטוב טעם וספר בחור נאם ויטורייו הנקרא לפנים בישראל יוסף בר יצחק [--] נכדו של המדקדק הגדול מחבר אלו הספרים הר"ר אליהו סג"ל ז"ל שנפטר שנת ש"ט כ' פיברארו בויניצייא".
רישום נוסף: "אני גרשון בכמ"ר משה הכהן רפא". השמות בכל הרישומים נמחקו בדיו, אך ניתן לקרוא או לשער את מה שנכתב תחת המחיקה. שני רישומים נוספים מחוקים בצורה שאיננה ניתנת לקריאה.
בדפי הספר, הגהות רישומים ותיקונים רבים (בהם כאלה שאינם מופיעים ב"לוח התיקונים"). בדף פז רישומים ארוכים בכתב-יד (בכתיבה איטלקית) המתייחסים לשיר האחרון, המונה את מנין האותיות שבתורה. מספר הגהות בלטינית. ההגהות ממספר כותבים.
בסוף הספר צורפו שני דפי "לוח התיקונים". בהקדמה לתיקונים אלה כותב המחבר כי קרא לנכדו יוסף שיעזור לו בהגהת הספר. נכד זה הוא המומר ויטוריו שהעותק שלפנינו היה שייך לו: "אמר המחבר בהיות כי מחוק מלאכת הדפוס קרוב לנמנע... להמלט מבלי שיפלוט טעיות... ואני זקנתי ושבתי ועיני החלו כהות... אכן אח"כ קראתי לעזרתי נכדי יוסף הוא השלי"ט...". לצד המילים "נכדי יוסף" מופיעה הגהה בכתב-יד, שנמחקה לאחר מכן בדיו וקשה לקריאה. נראה שכתוב בה: "ועתה נקרא ויטורייו ג--[ם/ן?] משיחנו[?] ישו ו--' כ"ח אוטוברו אלף תקמ"ח לגאלנו".
ויטוריו אליאנו (נולד בשנת רפ"ח), ששמו בישראל היה יוסף, היה בנו של ר' יצחק ב"ר יחיאל פיהם מבוהמיה, חתנו של רבי אליהו בחור. קרוב לפטירת סבו המיר יוסף את דתו, ומספר שנים לאחר מכן המיר את דתו גם אחיו שלמה רומאנו ושמו הנוצרי היה יוהנוס באפטיסט. שני האחים היו לכמרים קתוליים ופעלו לרעת היהודים בגזירת הספרים. שמו של יוהנוס באפטיסט נזכר לגנאי בין המומרים שגרמו לשריפת התלמוד בשנת שי"ד, ואילו שמו של אחיו ויטוריו נזכר בין הגורמים לשריפת הספרים היהודיים בקרימונה (ראה על כך: בניהו, הדפוס העברי בקרימונה, עמ' 95-99; בניהו מסתפק האם ויטוריו היה אכן קשור לגזירה על הספרים ומה בדיוק היה חלקו בה). במקביל, הפך ויטוריו אליאנו לאחד העוסקים הידועים במלאכת הדפוס העברי באיטליה, בשמשו בו זמנית כמגיה וכצנזור. תחילה פעל בדפוס בקרימונה (בשנים שי"ז-ש"כ), לאחר מכן בדפוסי ונציה (ש"כ-שכ"ז) ולאחר מכן ברומא. בקולופונים לספרים שהגיה נהג להתפאר בייחוסו לסבו המדקדק. כך לדוגמה, בקולופון לספר מהרי"ל, שנדפס בקרימונה בשנת שי"ז, נדפס: "ע"י ויטוריו אליאנו נכד המדקדק הגדול הח"ר אליהו בחור סג"ל זצ"ל...". בספר ציוני, שנדפס בקרימונה בשנת שי"ט, נדפס בקולופון: "והוגה ברוב העיון על ידי הבחור ויטוריו אליאנו נכד ראש המדקדק הח"ר אליהו בחור אשכנזי סג"ל זצ"ל" (ראה ספרים נוספים שהגיה ברשימת הספרים שנדפסו בקרימונה, אצל בניהו, שם). ויטוריו אף היה בין המגיהים של הזוהר, במהדורתו הראשונה שנדפסה בקרימונה בשנים שי"ט-ש"כ.
בביטוי "הנקרא לפנים בישראל" (המופיע ברישומים בספר שלפנינו) נהגו המומרים להשתמש כשהיו מציינים את שמם היהודי שלפני ההתנצרות.
בהקדמה ה"חרוזית" של הספר שלפנינו, מופיע משפט מפורסם שבו מתייחס רבי אליהו בחור למגיה הידוע יעקב בן חיים ן' אדוניהו, עורך המקראות גדולות בדפוס בומברג בוונציה: " אכן המסורת מהארבע ועשרים הנדפסות הנה... סדרם אחד מהנבונים, היה שמו לפנים, בישראל נקרא יעקב, תהי נשמתו צרורה בצרור נקוב...". ממשפט זה (וממקור נוסף) הסיקו שיעקב בן חיים ן' אדוניהו המיר את דתו (ראה חומר מצורף). בעותק שלפנינו נוספה כאן הגהה בכתיבה איטלקית המתייחסת לכך: "נראה מזה שמחבר מקרא גדולה המיר וכך שמעתי מפי זקנים".
יב, טו-פז עמ', [2] דף (ללא [1] דף ריק שנמצא בחלק מהטפסים בין עמוד יב לעמוד טו). הדף האחרון, המופיע לאחר לוח התיקונים לספר מסורת המסורת, הוא לוח התיקונים לספר טוב טעם (שנדפס במקור יחד עם הספר שלפנינו). 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש בחלקם העליון של הדפים, ללא פגיעה בטקסט. רישומים. כריכה חדשה.
העותק שלפנינו היה שייך לנכדו של המחבר, המומר ויטוריו אליאנו, ששימש כמגיה מפורסם בדפוסי איטליה ואף סייע לסבו המחבר בהגהת המהדורה שלפנינו. בראש עמוד השער רישום בעלות בכתיבה איטלקית: " שלי זה הספר נאם ויטורייו נכדו של ר' אליה הלוי המדק[דק]". תחת רישום זה מופיע רישום נוסף: " קנין כספי אנא גברא קטינא מכו'[נה] ו יטורייו הנקרא לפני'[ם] בישראל יוסף בר יצחק".
בחלקו התחתון של השער רישום נוסף: " שלי זה ספר מסורת המסורת וטוב טעם וספר בחור נאם ויטורייו הנקרא לפנים בישראל יוסף בר יצחק [--] נכדו של המדקדק הגדול מחבר אלו הספרים הר"ר אליהו סג"ל ז"ל שנפטר שנת ש"ט כ' פיברארו בויניצייא".
רישום נוסף: "אני גרשון בכמ"ר משה הכהן רפא". השמות בכל הרישומים נמחקו בדיו, אך ניתן לקרוא או לשער את מה שנכתב תחת המחיקה. שני רישומים נוספים מחוקים בצורה שאיננה ניתנת לקריאה.
בדפי הספר, הגהות רישומים ותיקונים רבים (בהם כאלה שאינם מופיעים ב"לוח התיקונים"). בדף פז רישומים ארוכים בכתב-יד (בכתיבה איטלקית) המתייחסים לשיר האחרון, המונה את מנין האותיות שבתורה. מספר הגהות בלטינית. ההגהות ממספר כותבים.
בסוף הספר צורפו שני דפי "לוח התיקונים". בהקדמה לתיקונים אלה כותב המחבר כי קרא לנכדו יוסף שיעזור לו בהגהת הספר. נכד זה הוא המומר ויטוריו שהעותק שלפנינו היה שייך לו: "אמר המחבר בהיות כי מחוק מלאכת הדפוס קרוב לנמנע... להמלט מבלי שיפלוט טעיות... ואני זקנתי ושבתי ועיני החלו כהות... אכן אח"כ קראתי לעזרתי נכדי יוסף הוא השלי"ט...". לצד המילים "נכדי יוסף" מופיעה הגהה בכתב-יד, שנמחקה לאחר מכן בדיו וקשה לקריאה. נראה שכתוב בה: "ועתה נקרא ויטורייו ג--[ם/ן?] משיחנו[?] ישו ו--' כ"ח אוטוברו אלף תקמ"ח לגאלנו".
ויטוריו אליאנו (נולד בשנת רפ"ח), ששמו בישראל היה יוסף, היה בנו של ר' יצחק ב"ר יחיאל פיהם מבוהמיה, חתנו של רבי אליהו בחור. קרוב לפטירת סבו המיר יוסף את דתו, ומספר שנים לאחר מכן המיר את דתו גם אחיו שלמה רומאנו ושמו הנוצרי היה יוהנוס באפטיסט. שני האחים היו לכמרים קתוליים ופעלו לרעת היהודים בגזירת הספרים. שמו של יוהנוס באפטיסט נזכר לגנאי בין המומרים שגרמו לשריפת התלמוד בשנת שי"ד, ואילו שמו של אחיו ויטוריו נזכר בין הגורמים לשריפת הספרים היהודיים בקרימונה (ראה על כך: בניהו, הדפוס העברי בקרימונה, עמ' 95-99; בניהו מסתפק האם ויטוריו היה אכן קשור לגזירה על הספרים ומה בדיוק היה חלקו בה). במקביל, הפך ויטוריו אליאנו לאחד העוסקים הידועים במלאכת הדפוס העברי באיטליה, בשמשו בו זמנית כמגיה וכצנזור. תחילה פעל בדפוס בקרימונה (בשנים שי"ז-ש"כ), לאחר מכן בדפוסי ונציה (ש"כ-שכ"ז) ולאחר מכן ברומא. בקולופונים לספרים שהגיה נהג להתפאר בייחוסו לסבו המדקדק. כך לדוגמה, בקולופון לספר מהרי"ל, שנדפס בקרימונה בשנת שי"ז, נדפס: "ע"י ויטוריו אליאנו נכד המדקדק הגדול הח"ר אליהו בחור סג"ל זצ"ל...". בספר ציוני, שנדפס בקרימונה בשנת שי"ט, נדפס בקולופון: "והוגה ברוב העיון על ידי הבחור ויטוריו אליאנו נכד ראש המדקדק הח"ר אליהו בחור אשכנזי סג"ל זצ"ל" (ראה ספרים נוספים שהגיה ברשימת הספרים שנדפסו בקרימונה, אצל בניהו, שם). ויטוריו אף היה בין המגיהים של הזוהר, במהדורתו הראשונה שנדפסה בקרימונה בשנים שי"ט-ש"כ.
בביטוי "הנקרא לפנים בישראל" (המופיע ברישומים בספר שלפנינו) נהגו המומרים להשתמש כשהיו מציינים את שמם היהודי שלפני ההתנצרות.
בהקדמה ה"חרוזית" של הספר שלפנינו, מופיע משפט מפורסם שבו מתייחס רבי אליהו בחור למגיה הידוע יעקב בן חיים ן' אדוניהו, עורך המקראות גדולות בדפוס בומברג בוונציה: " אכן המסורת מהארבע ועשרים הנדפסות הנה... סדרם אחד מהנבונים, היה שמו לפנים, בישראל נקרא יעקב, תהי נשמתו צרורה בצרור נקוב...". ממשפט זה (וממקור נוסף) הסיקו שיעקב בן חיים ן' אדוניהו המיר את דתו (ראה חומר מצורף). בעותק שלפנינו נוספה כאן הגהה בכתיבה איטלקית המתייחסת לכך: "נראה מזה שמחבר מקרא גדולה המיר וכך שמעתי מפי זקנים".
יב, טו-פז עמ', [2] דף (ללא [1] דף ריק שנמצא בחלק מהטפסים בין עמוד יב לעמוד טו). הדף האחרון, המופיע לאחר לוח התיקונים לספר מסורת המסורת, הוא לוח התיקונים לספר טוב טעם (שנדפס במקור יחד עם הספר שלפנינו). 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש בחלקם העליון של הדפים, ללא פגיעה בטקסט. רישומים. כריכה חדשה.
קטגוריה
דפוסי שנות הר' והש'
קָטָלוֹג
מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
25.5.21
פתיחה: $1,800
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
ספר צדה לדרך, חיבור הלכתי בנושאים שונים, מאת רבי מנחם בן אהרן בן זרח. פירארה, [שי"ד 1554]. דפוס אברהם ן' אושקי. מהדורה ראשונה.
חיבורו של רבי מנחם בן זרח, מחכמי ספרד במאה הי"ד ותלמיד רבי יהודה בן הרא"ש, מקיף את כל דיני ומנהגי השנה. הקדמת הספר הארוכה מכילה פרטים חשובים על בעלי התוספות וגדולי הראשונים ועל תקופתו של המחבר. בין היתר כותב המחבר כי ספרו נועד עבור "ההולכים בחצר אדונינו המלך ירום הודו... [ש]ברוב מהומות הזמן ובחמדת המותרות... הולכים הלוך וחסר במצות המחוייבות...".
במרכז השער נדפס דגל המדפיס של אושקי: מסגרת שבתוכה איור אצטרולב עם הכיתובים: "וקוי יי' יחליפו כח...", "קויתי יי' קותה נפשי...". בעמוד האחרון נדפס בשנית דגל המדפיס, ותחתיו קולופון: "ותשלם המלאכה מלאכת שמים פה פיררא בבית הנעלה כמ"ר אברהם ן' אושקי יצ"ו".
רישומי בעלות בדף השער: "הגיע לחלקי שמואל בכמהח"ר יהודה [---]"; "ממעות ההקדש של החסיד המנוח כ' יהודה חיים פיסארו זי"ע".
הגהות ומחיקות צנזורה. חתימות צנזורה בדפים האחרונים, ביניהן חתימת Dominico Irosolimitano – הצנזור דומניקו ג'רוזלימיטנו (=דומניקו הירושלמי), יהודי מומר שהפך לאחד מהצנזורים הבולטים של ספרים עבריים באיטליה. חיבר את "ספר הזיקוק" – שהדריך את הצנזורים מטעם הכנסיה, כיצד לצנזר ספרים עבריים.
[14], לב, [3], לח-עה, [212] דף. 21 ס"מ בקירוב. נייר בהיר ואיכותי. מצב משתנה בין הדפים. מרבית הדפים במצב טוב. דפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים עם פגיעות בטקסט בדפים הראשונים והאחרונים (כולל פגיעות במסגרת השער המאוירת ובדגל המדפיס בדף האחרון), משוקמים בחלקם במילוי והדבקות נייר (בדף השער ובדף האחרון). מחיקות צנזורה. במספר דפים מחיקות רבות, וקרעים כתוצאה מחריכת הדיו את הנייר. כריכת עור מהודרת, חדשה. נתון בנרתיק תואם.
בטופס שלפנינו, כברוב הטפסים, הושמטו מסיבות צנזורה בעת ההדפסה דפים לג-לז, בהם מופיע פירוש על "ברכת המינים", והוחלפו בשלושה דפים עם נוסח מקוצר ללא פגינציה [ראה מאמרו של יצחק ריבקינד, ספר היובל לכבוד אלכסנדר מארכס, ניו יורק, תש"י, עמ' תטז; ומאמרו של ש' חסידה, ענין ברכת המינים בספר צדה לדרך, קובץ מוריה, תשרי תשע"ג, עמ' טו-יז]. על השינויים בין טפסים שונים של הוצאה זו, ראה: י' זנה, קרית ספר, ז, תר"ץ-תרצ"א, עמ' 485.
מקור: אוסף ספריית קרן ולמדונה.
חיבורו של רבי מנחם בן זרח, מחכמי ספרד במאה הי"ד ותלמיד רבי יהודה בן הרא"ש, מקיף את כל דיני ומנהגי השנה. הקדמת הספר הארוכה מכילה פרטים חשובים על בעלי התוספות וגדולי הראשונים ועל תקופתו של המחבר. בין היתר כותב המחבר כי ספרו נועד עבור "ההולכים בחצר אדונינו המלך ירום הודו... [ש]ברוב מהומות הזמן ובחמדת המותרות... הולכים הלוך וחסר במצות המחוייבות...".
במרכז השער נדפס דגל המדפיס של אושקי: מסגרת שבתוכה איור אצטרולב עם הכיתובים: "וקוי יי' יחליפו כח...", "קויתי יי' קותה נפשי...". בעמוד האחרון נדפס בשנית דגל המדפיס, ותחתיו קולופון: "ותשלם המלאכה מלאכת שמים פה פיררא בבית הנעלה כמ"ר אברהם ן' אושקי יצ"ו".
רישומי בעלות בדף השער: "הגיע לחלקי שמואל בכמהח"ר יהודה [---]"; "ממעות ההקדש של החסיד המנוח כ' יהודה חיים פיסארו זי"ע".
הגהות ומחיקות צנזורה. חתימות צנזורה בדפים האחרונים, ביניהן חתימת Dominico Irosolimitano – הצנזור דומניקו ג'רוזלימיטנו (=דומניקו הירושלמי), יהודי מומר שהפך לאחד מהצנזורים הבולטים של ספרים עבריים באיטליה. חיבר את "ספר הזיקוק" – שהדריך את הצנזורים מטעם הכנסיה, כיצד לצנזר ספרים עבריים.
[14], לב, [3], לח-עה, [212] דף. 21 ס"מ בקירוב. נייר בהיר ואיכותי. מצב משתנה בין הדפים. מרבית הדפים במצב טוב. דפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים עם פגיעות בטקסט בדפים הראשונים והאחרונים (כולל פגיעות במסגרת השער המאוירת ובדגל המדפיס בדף האחרון), משוקמים בחלקם במילוי והדבקות נייר (בדף השער ובדף האחרון). מחיקות צנזורה. במספר דפים מחיקות רבות, וקרעים כתוצאה מחריכת הדיו את הנייר. כריכת עור מהודרת, חדשה. נתון בנרתיק תואם.
בטופס שלפנינו, כברוב הטפסים, הושמטו מסיבות צנזורה בעת ההדפסה דפים לג-לז, בהם מופיע פירוש על "ברכת המינים", והוחלפו בשלושה דפים עם נוסח מקוצר ללא פגינציה [ראה מאמרו של יצחק ריבקינד, ספר היובל לכבוד אלכסנדר מארכס, ניו יורק, תש"י, עמ' תטז; ומאמרו של ש' חסידה, ענין ברכת המינים בספר צדה לדרך, קובץ מוריה, תשרי תשע"ג, עמ' טו-יז]. על השינויים בין טפסים שונים של הוצאה זו, ראה: י' זנה, קרית ספר, ז, תר"ץ-תרצ"א, עמ' 485.
מקור: אוסף ספריית קרן ולמדונה.
קטגוריה
דפוסי שנות הר' והש'
קָטָלוֹג