מכירה 78 - פריטים נדירים ומיוחדים
הספר "מסע דרך ספרי הקודש", מאת הכומר, התיאולוג והקרטוגרף הגרמני היינריך בינטינג (Heinrich Bünting, 1545-1606), מתאר את מסעותיהן בארץ ישראל של דמויות מרכזיות בתנ"ך ובברית החדשה. הספר ראה אור לראשונה בשנת 1581, והיה עם צאתו לתיאור השלם והמקיף ביותר של הגיאוגרפיה המקראית. מאז נדפס במספר מהדורות ותורגם לשפות רבות.
הספר מלווה תריסר מפות (חיתוכי עץ), רובן כפולות (מודפסות על שני עמודים), ובהן שלוש מפות פיגורטיביות שצוירו בידי בינטינג. הראשונה והמוכרת ביותר היא המפה המתארת את העולם בצורת תלתן תלת-עלי (התלתן מופיע בסמלה של העיר הנובר, עיר הולדתו של בונטינג). שלושת עלי התלתן מייצגים את שלוש היבשות של "העולם הישן" – אסיה, אירופה ואפריקה, ובפינה התחתונה נראית פיסה של "העולם החדש" – יבשת אמריקה. במרכזו של התלתן, ולפיכך במרכז העולם, מופיעה העיר ירושלים. המפה השניה מציגה את יבשת אסיה בדמות פגסוס (סוס מכונף מן המיתולוגיה היוונית). בשלישית מצוירת יבשת אירופה בדמות מלכה הלובשת גלימה ועונדת כתר (מייצגת את הנסיכה הפיניקית אירופה).
לצד המפות הללו מופיעות גם מפות סטנדרטיות יותר: מפת עולם, מפת אגן הים התיכון, מפת יבשת אפריקה, ארבע מפות של ארץ ישראל וסביבותיה, מפת ירושלים ושרטוט של בית המקדש.
[7] דף, 240 [צ"ל 241], [7] עמ'; [3] דף, 30, 30-41, 43-102, [8] עמ' (העמוד השמיני חלק); [1], 34 עמ'; [6], 15, [2], 14-21 עמ'. חסרים שלושה דפים: דף אחד בתחילת הספר (שירים) ושני הדפים האחרונים. מספור עמודים משובש. 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקרעים (חלקם חסרים) במפות ובדפים נוספים, רובם משוקמים. בכמה דפים ומפות תיקונים בהדבקת נייר ובנייר דבק (חלקם ישנים). קרע משוקם בהדבקת נייר במרכז מפת התלתן. במפת אירופה בדמות מלכה ובמפת אסיה בדמות פגסוס קרעים מחוזקים בהדבקת נייר דבק. שוליים קצוצים בכמה מפות. דף השער קרוע בשוליו, עם פגיעות קלות בטקסט; הודבק על נייר לשיקום ולחיזוק. אחד הדפים בתחילת הספר (מפת ארץ ישראל) הודבק על נייר לחיזוק. נקבי תילוע בכמה דפים. רישומים בודדים בכתב-יד (תוספות בדיו אדומה על גבי מפת ירושלים). כריכה מקורית נאה, מחופה קלף (עם עיטורים מוטבעים), עם פינות מתכת ואבזמים לסגירה. פגמים קלים ובלאי בכריכה. אחד האבזמים חסר.
מפת ארץ ישראל, משני עברי הירדן, מחולקת לנחלות השבטים. קו החוף נמתח בין צידון בצפון למצרים בדרום. בצדה השמאלי העליון של המפה קרטוש מעוטר. מצדו האחד ניצב יהושע, האוחז בידו האחת בדגל השבטים, ומצביע בידו השנייה לעבר השמש, מעליה הפסוק "שמש בגבעון דום". מצדו השני ניצב אלעזר הכהן לבוש בגדי כהונה וחושן המשפט. מעל לקרטוש איורים של עמודי האש והענן שליוו והדריכו את בני ישראל במסעותיהם במדבר. בשולי המפה מופיעים קנה מדה ושושנת הרוחות, וכן מקראה לערי מלוכה, ערי מקלט, ערי הלוויים וערי ישראל.
התחריט מעשה ידי Gottfried Prixner (חתום בדפוס), על פי מפת ארץ ישראל מאת הקרטוגרף והמו"ל הגרמני Tobias Conrad Lotter (איור הקרטוש בשתי המפות כמעט זהה). שתי המפות מבוססות על מפת ארץ ישראל של הקרטוגרף ניקולס סנסון (Nicolas Sanson), בספרו "גיאוגרפיה קדושה" (Geographia Sacra).
דף: 40X48.5 ס"מ. מצב בינוני. נייר כהה. כתמים (בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות). רישום בשוליים. קמטים ופגמים. נקבי עש וקרעים, חלקם עם חסרון, משוקמים בהשלמת נייר וצבע (מרביתם בשוליים). המפה מודבקת כולה על נייר דק נטול חומציות; נתונה במסגרת.
לאור 884.
תרגום לעברית של יומן המסע שכתבה אשת השתדלן והנדבן משה מונטפיורי, יהודית, בעת מסעם המשותף מלונדון לארץ ישראל דרך גרמניה, צרפת ואיטליה (1 בנובמבר 1838 – 10 באוגוסט 1839). התרגום נעשה כ-15 שנים לאחר מותה של יהודית מונטפיורי. בפתח הספר שתי הקדמות (בעברית ובאנגלית), וכן שיר קצר מאת המתרגם, ובסופו מספר מכתבים אל משה מונטיפיורי בנושא ההתיישבות בארץ ישראל ומכתב אחד ממנו.
בגב דף הבטנה הקדמי מופיעה חתימת ידו של משה מונטפיורי, באנגלית, לצד הרישום (באנגלית וגרמנית): "Herrn David Schifman… in Tiberias, Care of Signor Moise Yedid Halevi in Beyrut Syria " ["האדון דוד שיפמאן בטבריה, אצל האדון משה ידיד הלוי בבירות, סוריה"]. בחזית דף הבטנה הקדמי הקדשה עצמית בכתב-ידו ובחתימתו של שיפמן: "מנחה היא שלוחה לי ע"י הפאסט [הדואר] מאת השר הגדול בישראל ובלאומים סיר משה מונטיפיורי שיחי'".
בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית תווית עם סמלה של משפחת מונטפיורי ואיור של משה ויהודית מונטפיורי – "צורת הגבירה ואישהּ". תחת חתימתו של שיפמן, תווית מתכת דקה עם סמל משפחת מונטיפיורי (מודבקת במהופך).
הרב דוד שיפמן (תרי"ב-תרפ"ז), נולד ברוסיה ועלה בצעירותו לטבריה. נמנה על גדולי החכמים האשכנזים בעיר ופעל כדיין ומו"ץ. מחבר ספר "הביכורים והראיון" (ירושלים, תרל"ט).
[2], VI, 285, [1] עמ'. 16.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. מעט כתמים (מרביתם בדפים הראשונים). 7 הדפים הראשונים מנותקים. קרעים קטנים בשולי דפים ספורים. פיסה גזורה מדף הבטנה הקדמי (1.5X9 ס"מ בקירוב); הדף מנותק – בשוליו רצועת נייר דבק חומצי (סלוטייפ). כריכה מקורית, עם שפשופים ופגמים קלים.
אוסף מרשים של 18 מדליות ומטבעות מזכרת, מרביתם עשויים כסף, שנטבעו לציון ביקורו של קיסר גרמניה וילהלם השני בארץ ישראל. [גרמניה?, 1898 בקירוב].
מרבית המדליות והמטבעות נושאים על צידם הקדמי את דיוקנו של הקיסר (חובש קסדה, רכוב על סוס או לצד דיוקנה של הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה), ועל צדם האחורי דימויים שונים הקשורים במסע (אניית הקיסר, כנסיית הגואל, ועוד) וכתובות המנציחות את הביקור (בגרמנית).
באוסף מספר מדליות ייחודיות, בהן: • מדליה ללא דיוקן, עם הכתובת "מירושלים בא האור לעולם, בזוהר האור התעצם עמנו הגרמני. לא כוח, לא תהילה, לא כבוד, לא נכסי העולם הזה אנו מחפשים פה..." (הופצה, כנראה, על מנת להסיר את החשש שבכוונת הקיסר להשתלט על נמל חיפה; שני עותקים, ממתכות שונות). • מדליית מזכרת לנוסעים מבית הוהנצולרן – דיוקן הקיסר והקיסרית, ובצד השני רשימה של מסעות צליינות שנערכו על ידי בית הוהנצולרן לאורך הדורות (מ-1340 עד 1898).
18 מדליות. משתיים מהן מצויים שני עותקים. גודל ומצב משתנים. חלקן עם לולאות מתכת לתלייה. מדליה אחת עם סרט ענידה מקורי בצבעי דגל הקיסרות הגרמנית. שלוש מהמדליות נתונות בנרתיק פלסטיק של חברת PCGS (Professional Coin Grading Service).
במהלך החודשים אוקטובר-נובמבר 1898 ביקר קיסר גרמניה וילהלם השני בערי האימפריה העות'מאנית – ביירות, קונסטנטינופול, ירושלים, חיפה ויפו. מסע זה נחשב לאחד האירועים המרכזיים בתולדות ארץ ישראל במאה ה-19.
ההיערכות לביקורו של הקיסר בארץ ישראל החלה כבר בקיץ 1898, וכללה פעולות ניקיון נרחבות, שיפור ושיפוץ של תשתיות, מתיחת קו טלגרף חדש, ועוד. לקראת הגעתו של הקיסר לירושלים הורחבו מספר דרכים בעיר, ואף נפרץ פתח בסמוך לשער יפו, על מנת לאפשר מעבר למרכבתו של הקיסר. נוסף על כך, רחובות העיר, ובפרט האזור סביב רחוב הנביאים (שם עתיד היה להיבנות מחנה האוהלים של הקיסר ופמלייתו) קושטו בדגלי גרמניה והאימפריה העות'מאנית ובשערי כבוד ניידים.
במהלך ביקורו בירושלים, אשר עיקרו היה טקס חנוכת כנסיית הגואל, ביקר הקיסר גם במושבה הגרמנית, בהר הזיתים, ברובע הנוצרי, בעירייה, ובמקומות נוספים, ובין היתר, נפגש עם בנימין זאב הרצל. את סיוריו ערך עם אשתו (הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה), ללא פמליה גדולה, על גבי סוס או מרכבה, כשבעקבותיו נעו בירושלים תהלוכות אישים פחותים בדרגה, מלווים בגדודי פרשים וקאוואסים (שומרי ראש טקסיים באימפריה העות'מאנית). רבים הגיעו לירושלים לקראת הביקור ושכרו מקומות על גגות ועל מרפסות בתים ברחובות בהם עתידות היו לעבור התהלוכות.
השקופיות הייחודיות ביותר באוסף מציגות את מהלך ביקורו של קיסר גרמניה, וילהלם השני, בארץ ישראל בשנת 1898: אוניית הקיסר (SMY Hohenzollern) מפליגה מנמל ונציה (על פי ציור מאת הנס בוהרדט, מורה הציור של הקיסר וילהלם השני); מרפסות מקושטות דגלים וזרים בדרך יפו לקראת הקיסר; הקיסר ופמלייתו בהר הבית, לצד שער הרחמים; רכבת עטורת דגלים עות'מאניים ודגלים פרוסיים יוצאת מתחנת רכבת (כפי הנראה – תמונה של הקיסר ופמלייתו עוזבים את ירושלים ליפו); ועוד.
מרבית השקופיות שבאוסף מציגות נופים ואתרים ברחבי הארץ – ירושלים (הכותל המערבי, הר הזיתים, מגדל דוד, כיפת הסלע), בית לחם, יפו (שוק הפשפשים), חיפה וערים נוספות; תושבים בלבוש מסורתי; ועוד.
שקופיות ספורות אינן צבועות. מרבית השקופיות מתוארות וממוספרות בכתב-יד בשוליים על גבי מדבקות (לרוב בגרמנית). השוליים עטופים בנייר.
כ-65 שקופיות. 8.5X10 – 8.5X8.5 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. מצב כללי טוב. פגמים קלים. מספר שקופיות במצב בינוני, עם שברים בזכוכית או פגמים בהדפסה. שקופית אחת עם פינה שבורה, חסרה. נתונות בתיבת עץ.
שלושה תצלומים מרשימים בשחור לבן, מודפסים בפורמט גדול, המתעדים את חיילי הצבא האוסטרלי במערכה לכיבושה של ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. צולמו בידי צלם המלחמה האוסטרלי פרנק הרלי. [1917/1918].
"גיסות הצבא האוסטרליים והניו זילנדיים" (אנזא"ק) הוקמו בשנת 1914 ולחמו לצידן של מדינות ההסכמה. לצד פעילותו בכל רחבי אירופה, זכור כוח אנזא"ק בשל תרומתו המכרעת לניצחון הבריטי במערכה על סיני וארץ ישראל והקרבות הרבים שבהם השתתף: קרב רומני בתעלת סואץ, קרבות סיני, קרב עזה, קרב באר שבע, ועוד. בחודש דצמבר 1917 היו פרשי אנזא"ק הראשונים להיכנס בשערי ירושלים.
לפנינו שלושה תצלומים מרשימים, מודפסים בפורמט גדול, שצולמו בידי צלמה הצבאי של אוסטרליה במלחמת העולם, פרנק הרלי:
1. תצלום חיילי הצבא האוסטרלי ניצבים על מדרגות למרגלות כיפת הסלע. 38X29.5 ס"מ בקירוב.
2. תצלום רובאים אוסטרליים בעיצומו של אחד הקרבות (באזור ירושלים?), משתופפים מאחורי סלעים לפני גבעה שממנה מיתמר עשן. 37X13 ס"מ בקירוב.
3. תצלום של יחידת הפרשים האוסטרליים חוצה מישור רחב בשיירה ארוכה. 37X28.5 ס"מ בקירוב.
מצב כללי טוב. פגמים קלים (בעיקר בשוליים). מספר כתמים קלים.
ג'יימס פרנסיס "פרנק" הרלי (1885-1962) היה צלם והרפתקן אוסטרלי, מראשוני הצלמים של הקוטב הדרומי ומצלמי המלחמה הידועים במאה ה-20. צלם רשמי בצבא אוסטרליה בשתי מלחמות העולם.
הרלי רכש את מצלמתו הראשונה בגיל 17, וקנה לעצמו מוניטין כצלם נועז המסתכן על מנת להפיק את צילומיו. בין השנים 1911-1916, התלווה לשתי משלחות מחקר לקוטב הדרומי (משלחתו של דאגלס מוסון ומשלחתו של ארנסט שקלטון), וצילם כמה מתצלומי הצבע הראשונים של אנטרקטיקה. בשנת 1917 התמנה לצלם הצבא האוסטרלי, ובתפקידו זה יצר כמה מהתצלומים המרהיבים ביותר של שדות הקרב וחזיתות המלחמה. בחודש דצמבר 1917 נשלח לארץ ישראל וערך מספר מבצעי צילום חשובים (בהם צילומי הסרטה מהאוויר וצילומי צבע). משום שמרבית הקרבות החשובים הסתיימו לפני שהגיע, ערך הרלי מספר שחזורים של קרבות חשובים (בהם כיבוש ירושלים, עזה ובאר שבע).
חתום בלוח; חתום בעפרון.
חתימה נוספת בדפוס מופיעה ככתובת על אחת מאבני הכותל "אפרים משה בן יעקב הכהן לילין".
תצריב 49X33 ס"מ בקירוב (גיליון הנייר: 50X69 ס"מ בקירוב). מצב טוב. כתמים בשוליים. נתון במסגרת עץ נאה; לא נבדק מחוץ למסגרת.
ראו: Painting With Light, The Photographic aspect in the Work of E. M. Lilien, מאת מיכה ואורנה בר-עם. הוצאת מוזיאון תל-אביב לאמנות והוצאת דביר, 1991, עמ' 138-139 (מצולם, לצד התצלום עליו התבסס התצריב).