פנקס בפורמט גדול - פנקס הקהילה ב"מיהאלאוויץ". עם עשרות פרוטוקולים חתומים; רשימות שמות החברים בעלי המקומות בבית הכנסת; ועוד. מיהאלוביץ (מיכאלובצ'ה Michalovce. בהונגרית: Nagymihályi). בין השנים תר"ט-תרנ"ו 1849-1896. עברית, יידיש וגרמנית.
החותמים הרבים בפרוטוקולים הרבים הנם ראשי הקהל, גבאי בית הכנסת וגבאי הצדקה, בהם: רבי חיים יוסף שנברגר, רבי ברוך זיסקינד ווסרמן, רבי אריה ליב ברין, רבי הערצקי שפיגל, רבי לוי גרינוולד ועוד חותמים רבים. במקום אחד מופיע מסמך מחודש סיון שנת תרכ"ב, בחתימת ידו של רב העיר "הק' אהרן גרינבערג אבד"ק מיהאלאוויץ והגליל יע"א", בו הוא מוחה על חוצפת אחד מאנשי העיר ש"פער פיו" נגד ראש הקהל רבי חיים יוסף ש"ב [שנברגר], ופוסק להרחיקו מן הקהילה.
הקהילה היהודית במיהאלוביץ שבמזרח-סלובקיה נוסדה במהלך המאה ה-18. הרב הראשון הידוע של הקהילה הוא הגאון רבי אהרן גרינברגר מביסטריץ (תקע"א-תשרי תרנ"ג), תלמיד ה"חתם סופר", אשר למד בישיבתו קרוב לעשר שנים. מחבר הספרים "דעת סופר" (מיהלאוויץ, תרנ"א; מיהלאוויץ, תרפ"ט). בהקדמת ספרו כותב כי ספרו "דעת סופר" נקרא על שם רבו רבי משה סופר. "אהבתו אל רבו הג' בעל חת"ס אין לשער... לא עבר יום שלא אמר דברי תורה ממנו [בשמו של רבו ה"חתם סופר"] או בסיפור מעשה ממנו" (החתם סופר ותלמידיו, עמ' לח-מ). כיהן ברבנות העיר מיהאלוביץ למעלה מארבעים שנה עד פטירתו. את מקומו ברבנות מיהאלוביץ מילא משנת תרנ"ד הגאון רבי שמעון עהרנפלד (תרט"ז-תרצ"א), נכד החתם סופר. בבית הדין במיהאלוביץ כיהנו בדיינות: בנו רבי שמחה חיים גרינברגר (נפטר תרע"ג) ונכדו רבי משה גרינברגר.
בעיר מיהאלוביץ התקיימה האסיפה הידועה בחודש כסלו תרכ"ו, של הרבנים הקנאים לדבר השם, ביזמת הגה"ק רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייה. על "פסק בית דין" מהחלטות אותה אסיפה חתום גם רבי אהרן גרינברגר רב העיר (ראה חומר מצורף, עם צילום מספרו של יעקב כץ, הקרע שלא נתאחה, עמ' 92-99; על אסיפה זו ראה גם במאמר נתנאל קצבורג, "פסק דין של מיכאלוביץ תרכ"ו", בתוך: פרקים בתולדות החברה היהודית בימי הביניים ובעת החדשה. הוצאת מאגנס, תש"ם. עמ' רעב-רעג, רפד-רפו).
[128] דף (הכוללים: 156 עמ' כתובים. הרבה עמודים ריקים). 40 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות עם עקבות פטריה. בלאי ומעט קרעים. כריכה חדשה.