ספר נחלת שמעון, מאמרי מוסר וחסידות על פרשיות התורה, מאת רבי שמעון דייטש אשכנזי אב"ד דובראמיל, תלמיד רבי אלימלך מליז'נסק. [לאשצוב, תקע"ה 1815]. מהדורה ראשונה.
מהדורה ראשונה זו יצאה לאור ע"י תלמיד המחבר רבי שמואל מפרעמיסלא. במהדורה זו לא נדפסו דברי תורה על פרשת בראשית. המו"ל הנ"ל מציין דבר זה בסוף ההקדמה (דף [4]) ובדברי הסיום שבדף כ/2 (מהספירה הראשונה), והוא משער מדעתו, כי רבו המחבר ז"ל לא רצה להעמיק ולהאריך בעשרה דורות מאדם ועד נח, מטעמים עמוקים עפ"י סתרי הקבלה – "על כן גם המחבר לא העריך בם ערך דבר קדשו, וכמוס עמדו בלי לפרשם" [יש לציין שבמהדורה השניה של הספר, פולנאה תקפ"א, נדפסו חידושיו לפרשת בראשית, וכן על פרשיות נוספות שלא נדפס עליהן במהדורה הראשונה. הוספות אלו נדפסו במהדורת פולנאה תקפ"א בלבד, ואילו המהדורות הבאות אחריה (החל ממהדורת למברג, תרי"ח) נדפסו עפ"י המהדורה הראשונה, ואין בהן את ההוספות הנ"ל]. בהמשך דבריו כותב תלמידו המו"ל: "זאת לדעת כי המחבר ז"ל כל ימיו היה איש מכאובות ידוע חולי... וכאשר גברה עליו כל ענות חלשה, סר כחו מעליו ולא הופיע דבריו, על כן היתה עצורה ולא מפורשה".
המחבר רבי שמעון דייטש אשכנזי אב"ד דובראמיל (נפטר חשון תקס"ב), גאון וקדוש, מחשובי תלמידיו של רבי אלימלך מליז'נסק. נקדש ונערץ ע"י גדולי החסידות. שמועותיו מובאים בהערכה בכתבי גדולי החסידות, כדוגמת ה"בני יששכר", "מלוא הרועים", רבי אלכסנדר מקומרנא ורבי משה מקוז'ניץ, ועוד. התכתב בהלכה עם גדולי רבני דורו, והשאיר אחריו בכתב-יד חיבורים רבים על הש"ס והפוסקים, ושאלות ותשובות. לאחר פטירתו כילתה שריפה את כל חיבוריו. חיבורו זה נכתב ע"י תלמידיו שהעלו על הכתב את דרשותיו שנשא מידי שבת בשבתו. המחבר לא השאיר אחריו צאצאים. הספר נקרא ע"י המו"ל "נחלת שמעון", כי "זה חלקו מכל עמלו, לא הניח אחריו ברכה זרע ברך, כי אם בגפו יבא בגפו יצא, וזאת יהיה לו למורשה" (מהקדמת המו"ל). בעל ה"ישועות יעקב" כותב בהסכמתו לספר: "בעת היות משכני בק' יערסלב, היה סמוך ונראה אלי, וכמה פעמים היה לו פתחון פה לפני בענינים הנוגעים לדינא, וכל דבריו בחזקת בדוקין". בספר זה מביא המחבר מדברי רבו הגדול מליז'נסק: "וכן הוא בספר מו"ר הרב הקדוש מו' אלימלך זללה"ה" (דף יג/1). מקום מנוחתו של רבי שמעון אשכנזי בעיר דובראמיל, היה מקום תפילה, ועד לימי השואה היו רבים הנוהרים להעתיר תפילה במקום קבורתו. מאחר שלא זכה לבנים, הונהג בבית מדרשו שבעירו, לומר תפילת "עלינו לשבח" אחר תפילת שחרית של שבת לפני קריאת התורה, והיו אומרים קדיש מיוחד לעילוי נשמתו (אור יקרות לרש"ח פרוש, ד', עמ' שעט). האדמו"ר בעל "בית אברהם" מסלונים היה רגיל לספר (עפ"י מסורת שבעל פה) בשם הרב המחבר "נחלת שמעון", שהיה מתאר את רוממות יום השבת בביתו של רבי אלימלך מליז'נסק. הוא סיפר כי קדושת השבת היתה כה מורגשת בבית רבו, עד שבכל יום שישי היו העוזרות המבשלות במטבח מבקשות סליחה אחת מהשניה, כפי הנהוג בערב יום כיפור בתפוצות ישראל, "כדי שלא יעכב אותן מלהרגיש קדושת השבת, על ידי התרעומת שיש מזו על זו", וסיפר רבי שמעון מדובראמיל, שבעת שראה זאת, אמר לו רבי אלעזר, בנו של רבי אלימלך: "ראה איך מגיע אור שבת קודש של מר אבא... אפילו השפחות משיגים האור" (בית אברהם, סלונים, עמ' סז, רנט).
[4], ב-ה, ה-כ; לח דף. 18.5 ס"מ. דפים כהים. מצב בינוני. כתמים. קרעים משוקמים בדף השער ובדפים נוספים. סימני עש, בהם סימני עש קשים עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 390.