סידור תפלה, למו"ר הרב הקדוש רבי שלום שרעבי, סידור כוונות הקבלה עפ"י כתבי האר"י ומהרח"ו, בתשעה חלקים. ירושלים, תרע"א-תרע"ב ותרע"ו [1911-1912, 1916]. הסכמות מגדולי ירושלים. תשעה חלקים בשלושה כרכים. מהדורה ראשונה.
סידור הרש"ש נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי-יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל. התפילה בכתבי-יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים המכוונים בלבד. רק בשנת תרע"א הוחלט להביאו לדפוס ביוזמתם של כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים. חלקו הראשון נדפס בשנת תרע"א וחלקו השני בשנת תרע"ב. החלקים ג-ט נדפסו כנראה מאוחר יותר בשנת תרע"ו (באותה עת נדפסו בשנית שני החלקים הראשונים). ראה: הרב משה הלל, סידור כוונות הרש"ש – בין מסורת לחידוש, קובץ מכילתא, גליון א – כסליו תש"פ, עמ' 133-158. לפנינו המהדורה הראשונה של תשעת החלקים.
עותק המקובל רבי יהודה צבי ברנדויין. חותמותיו מופיעות במספר מקומות בשלושת הכרכים.
עשרות הגהות קבליות ארוכות בשולי הדפים (כתובות בעפרון), בכתיבה אשכנזית, כפי הנראה בכתב-ידו של רבי יהודה צבי ברנדוויין. לפנינו חיבור הגהות רב תוכן, שנכתב על כוונות הסידור, ממקובל "מכוון" אשכנזי (רוב המקובלים ה"מכוונים" היו מעדות המזרח).
המקובל רבי יהודה צבי ברנדוויין, האדמו"ר מסטרטין (תרס"ג-תשכ"ט). למד בבחרותו אצל האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, היה תלמידו המובהק וגיסו של האדמו"ר המקובל רבי יהודה ליב אשלג בעל ה"סולם". עסק כל ימיו בתורת הקבלה והפצתה ברבים. נטל על עצמו את תפקיד הממונה על צרכי הדת ב"הסתדרות" וכונה "רב ההסתדרות". הגיה וסידר לדפוס את ספרי רבו בעל ה"סולם" ואף כתב פירוש "מעלות הסולם" על תיקוני הזהר.
שלושה כרכים. כרך ראשון (חלק ראשון): [4], קלט דף. כרך שני (חלק שני): [1], קסא דף. כרך שלישי (חלקים שלישי-תשיעי): לו; קטו; מד; יב; צט, ס-סג (בין דפים סג-סד נכרך שלא במקומו דף צו מהחלק הקודם, המופיע פעמיים); סח; כא דף. בחלק השמיני של יום כיפור, חסר דף אחרון (דף סט). 22 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הכרכים. הכרכים הראשון והשני במצב כללי טוב-בינוני. הכרך השלישי במצב טוב. כתמים. בלאי בחלק מהדפים (בעיקר בשני הכרכים הראשונים). קרעים משוקמים במספר מקומות. חותמות. כריכות עור חדשות (אחידות).