חמשה חומשי תורה, עם פירוש רש"י ותרגום אונקלוס, ועם חמש מגילות. וינה, [תקס"ד 1804]. דפוס אנטאן שמיד.
טופס מיוחד שנועד לשבועת עדים יהודים בבית המשפט הנוצרי. לפני השער נכרך מסמך בכתב-יד, בשפה הגרמנית, החתום ע"י קרל פישר, הצנזור, עורך ומתרגם לעברית של בית המלוכה, וע"י הגאון רבי אלעזר פלעקלס ראב"ד פראג [בגרמנית]. המסמך מאשר כי ספר זה ראוי לשמש לצורך שבועת יהודים בבית המשפט ומציין את המקום המדויק בספר עליו יש להניח את היד בזמן השבועה (ויקרא פרק כו פסוק יד ואילך – שם מופיעות הקללות שבפרשת בחוקותי). הדפים של ספר ויקרא מוספרו בכתב-יד, ובדף לח סימונים בכתב-יד על פי המסמך הנ"ל.
בדף שלפני המסמך, אישור נוסף בכת"י בחתימת קרל פישר. 
לטופס צורף עלון מודפס, בגרמנית ובצ'כית, ובו "הודעת הממשל המלכותי הקיסרי המחוזי בבוהמיה", מטעם הארכידוכס שטפן פרנץ ויקטור, פראג, 1 בינואר 1847, עם תקנות הנוגעות להליך השבועה של היהודים בבתי המשפט (עלון זה לא מופיע ב-OCLC).
הגאון רבי אלעזר פלעקלס (תקי"ד-תקפ"ו), תלמידו הגדול של ה"נודע ביהודה" וראב"ד פראג. כיהן בשנים תקל"ט-תקמ"ג כאב"ד גוטיין. משנת תקמ"ג נתמנה לדיין וראב"ד פראג ונתפרסם כאחד מגדולי דורו. מחבר שו"ת "תשובה מאהבה" [ג' חלקים] ועוד ספרים.
בין רבי אלעזר פלעקלס וקרל (קרלוס) פישר שררו יחסי ידידות מעניינים והם אף התכתבו ביניהם בשפה העברית. בשו"ת תשובה מאהבה חלק א', סימן כו, נדפסה תשובה שכתב לו רבי אלעזר פלעקלס בנושא שבועת יהודים לגויים, ובין היתר דן שם על משמעות הנחת ידו של הנשבע על חומש, על תפילין ועל ספר הזוהר. ראה חומר מצורף.
עד; עב; נג; סב; ע דף (שער נפרד לכל חומש) + [2] דף (בראש הספר) + עלון מודפס. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש במספר דפים. כריכה מקורית, עם פגמים קלים.