ספר כנסת הגדולה, על שולחן ערוך חושן משפט, מאת רבי חיים בנבנישתי. פיורדא, [תנ"ב 1692]. מהדורה שניה.
העותק של הגאון בעל "פני יהושע". בדף המגן האחורי כמה חתימות וניסיונות קולמוס בכתב-יד קדשו: "הק' יושע בן הרבני מוהר"ר צבי הירש"; "קניתי מהוני לכבוד קוני הק' יושע בהרבני מוהר"ר צבי הירש נ"י"; רישום בעלות: "כבוד הרב המאור הגאון הגדול החריף והבקי כבוד מוהר"ר יעקוב יושע".
הגאון הקדוש רבי יעקב יהושע פלק, בעל ה"פני יהושע" (תמ"א-תקט"ז), יליד קראקא, כיהן ברבנות בערים חשובות ומפורסמות: לבוב (תע"ח-ת"פ), גליל לבוב (תפ"ב-ת"צ), ברלין (ת"צ-תצ"ג), מיץ (תצ"ד-ת"ק) ופרנקפורט דמיין (ת"ק-תק"י). ישיבתו שבפרנקפורט הייתה החשובה שבישיבות אשכנז בזמנו, ומתלמידיו יצאו כמה מגדולי הדור, בהם הגאון המקובל רבי נתן אדלר. ספריו "פני יהושע" על מסכתות הש"ס, ארבעה חלקים, הקנו לו שם עולם, הפכו לנכס צאן ברזל בעולם התורה ואינם משים משולחנם של תלמידי חכמים מצאתם לאור ועד לימינו. האדמו"ר בעל "מראה יחזקאל" מדעש כותב בספרו שו"ת "אבני צדק" בשם רבו ה"חתם סופר": "שמעתי מפה קדוש אדמו"ר חתם סופר זצוק"ל, שמחיבור הרשב"א לא קם כחיבור הפני יהושע". החיד"א כותב על המחבר וחיבוריו בספרו "שם הגדולים": "יצא שמו בכל העולם באמצעות חבורי טהרה פני יהושע... ואני הצעיר זכיתי לקבל פני שכינה איזה ימים, ומראהו כמראה מלאך האלהים, ונתן לי במתנה ספר פני יהושע".
בלידתו ניתן לו השם יהושע בלבד (על שם זקנו בעל "מגיני שלמה"), ורק בהמשך חייו התווסף לו השם יעקב (כנראה בגלל מחלה), כך עולה מהקדמתו לספרו, בה כותב: "בשם השינוי שלי נקראתי גם כן בשם יעקב". בשנת תפ"א כבר חותם בשמו הנוסף. כפי הנראה, לפנינו חתימותיו מצעירותו, לפני שנת תפ"א, טרם שהוסיפו לו את השם יעקב.
הפני יהושע נהג לחתום "יושע", ולא "יהושע", כפי שרואים בחתימות שלפנינו (ראה גם צילום חתימתו מערוב ימיו, שנדפסה בספר פני יהושע, הוצאת המאור, כרך א, ירושלים תשס"ו, תולדות המחבר, עמ' יד). כמו כן, בשני החלקים של ספרו שהדפיס בחייו, שמו בשער הוא "יעקב יושע", בלי ה'. כך נהג לחתום גם זקנו בעל "מגיני שלמה" שעל שמו נקרא. הטעם למנהגם היה, כדי לא לכתוב את רובו של שם הוי"ה.
רישומי בעלות בדף השער, חתימות וחותמות של אליעזר ואלימלך שובמאן מלובלין.
קצו דף. 30 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. כתמים ועקבות רטיבות בשולי הדפים. סימני עש. קרעים בשוליהם של כעשרה מהדפים הראשונים, משוקמים בהדבקות נייר, עם פגיעה במסגרת השער ופגיעה בטקסט, בעיקר בדפים הראשונים. נקב עם פגיעה במעט טקסט במרכזם של מספר דפים. קרע משוקם בדף האחרון. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכת עור חדשה.