1. Der Jüden Glaube und Aberglaube [האמונה והאמונה הטפלה היהודית], מאת Friedrich Albrecht Christiani. מהדורה שנייה.

חיבור אנטישמי העוסק ביהודים ובדת היהודית. מלווה בתחריט-שער ובשמונה לוחות תחריט המתארים מלבושים, חפצי דת ומנהגים יהודיים.

פרידריך אלברכט כריסטיאני נולד בשנת 1647 בשם ברוך למשפחה יהודית מן העיר פרוסניץ שבמורביה (כיום פרוסטיוב בצ'כיה). בצעירותו שימש כחזן בעיר ברוכזל (Bruchsal). בשנת 1674 המיר את דתו לנצרות ועבר להתגורר בלייפציג, שם הרצה במחלקה ללימודים שמיים באוניברסיטה במשך כעשרים שנים ופרסם מספר חיבורים אודות היהודים ומנהגיהם. בסוף המאה ה-17 חזר לעיר הולדתו, פרוסניץ, ושב לחיק היהדות.

[1] דף שער, 88, 186, [10] עמ' + [9] לוחות תחריט.

2. Der Gantze Jüdische Glaube [האמונה היהודית כולה], מאת Antonio Margaritha.

חיבור פולמוסי-אנטישמי מאת המומר אנטוניוס מרגריטה (1492-1542), נצר למשפחת רבנים נודעת בגרמניה; בנו של רב העיר רגנסבורג שמואל מרגליות ונכדו של רבי יעקב מרגליות. החיבור נדפס לראשונה בשנת 1530 באאוגסבורג וכולל, בין היתר, את התרגום הראשון של סידור התפילה היהודי עבור קהל קוראים לא-יהודי (ראו: "בין יהדות לנצרו(יו)ת, בין אתנוגרפיה לפולמוס: כתיבתו של אנטוניוס מרגריטה על הקבלה ב'האמונה היהודית כולה'", מאת דניאל להמן). בתחילתו מופיע תחריט-שער.

החיבור, שמתיימר לחשוף את פניה האמיתיות של היהדות, שם ללעג את מנהגי היהודים ומעלה האשמות חריפות נגדם. בין היתר, מזהיר מרגריטה את קוראיו הנוצרים מפני מגע ומסחר עם יהודים, מתרה בהם שלא להיוועץ ברופאים יהודים ומציג תמונה שלילית של השבת היהודית ושל הנוהג להשתמש ב"גוי של שבת". אחת הטענות הקשות בחיבור נוגעת לנאמנותם הפוליטית של היהודים, המצטיירים כנתינים בוגדניים ותומכי מדינות אויב, שבראשן האימפריה העות'מאנית. חיבור זה השפיע עמוקות על מרטין לותר, שכתב בהשראתו את ספרו האנטישמי "על היהודים ושקריהם". לצד השפעתו הרחבה על האנטישמיות בראשית העת החדשה, נחשב החיבור גם למקור מידע חשוב על חיי היום-יום ומנהגי היהודים באותה התקופה.

בעקבות ההאשמות הקשות נגד היהודים שהעלה מרגריטה בספרו, הוא הוזמן לוויכוח פומבי שנערך בשנת 1530 בפני ועדה קיסרית שהתכנסה ברייכסטאג של אאוגסבורג בנוכחותו של הקיסר קרל החמישי. מי שהשיב על טענותיו בוויכוח זה היה השתדלן היהודי הידוע רבי יוסף בן גרשון איש רוסהיים (יוסף לואנץ). לאחר שיוסף בן גרשון הוכיח כי טענותיו של מרגריטה נגד היהודים שקריות, גורש מרגריטה מאאוגסבורג.

[1] תחריט שער, [15] דף, 360, [24] עמ'.

שני החיבורים כרוכים יחד. כרך 17 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט קרעים קלים. פיסה גזורה מדף השער של הספר הראשון (הושלמה בהדבקת רצועת נייר. פגיעה קלה בטקסט). חלקו העליון של תחריט השער של הספר הראשון צבוע בטוש. כריכת עור חדשה ודפי בטנה חדשים.

-----------------------------

קופים לכפרות

בהקשר למנהג הכפרות בערב יום כיפור, כותב מרגריטה (עמ' 60-61) דבר מוזר, המתבסס על דברי הפוסקים שכתבו כי יש לקחת תרנגול לכפרות מאחר שהוא נקרא "גבר", בדומה לבני אדם: "יש אומרים ששמעו מהחכמים הראשונים שיש להשתמש בקופים, שהם הדומים ביותר לבני אדם, אבל מפני שלא תמיד 

אפשר להשיג קופים, לוקחים תרנגולים".