Entdecktes Judenthum, oder Gründlicher und wahrhaffter Bericht, welchergestalt die verstockte Juden die Hochheilige Dreyeinigkeit, Gott Vater, Sohn und Heiligen Geist erschrecklicher Weise lästern [היהדות שנחשפה – דין וחשבון יסודי ואמיתי על האופן המבעית בו מכפישים היהודים העקשים את השילוש הקדוש], מאת יוהאן אנדריאס אייזנמנגר (Johann Andreas Eisenmenger). [ברלין], 1711 (בדף השער: קניגסברג). מהדורה שניה. שני חלקים בכרך אחד. גרמנית, עברית ומעט ערבית.
אייזנמנגר (1654-1704) – מזרחן גרמני ופרופסור לשפות שמיות, נחשב לאחד ממבשרי האנטישמיות בעת החדשה. אייזנמנגר היה בקיא בתנ"ך, בתלמוד ובספרות חז"ל, ובא במגע עם חכמים יהודיים ורבנים, במטרה ללקט ראיות המוכיחות שהיהדות מסואבת ומטיפה לשנאת נוצרים. משך 19 שנה הציג עצמו כאדם המבקש את קרבת היהדות ורוצה ללמוד את מקורותיה על-מנת להתגייר; בשנת 1694 אף הדפיס את התנ"ך בפרנקפורט וזכה להסכמתו של הרב דוד גרינהוט, שכינה אותו בהקדמה "חכם מופלג באומות". ספרו Entdecktes Judenthum – "היהדות שנחשפה", הוא חיבור מקיף היוצר רושם מחקרי-מדעי מהימן בגנות הדת היהודית וסכנותיה לנצרות ונחשב לספר יסוד של האנטישמיות המודרנית עד ימינו. הספר כונה בפי הסופר וההיסטוריון שמעון דובנוב "אנציקלופדיה של שנאת יהודים".
המהדורה שלפנינו הנה המהדורה השנייה, אשר נדפסה בחשאי תחת צו איסור פרסום, שבע שנים לאחר מות המחבר. על מנת לחמוק מהצו, "זייפו" המדפיסים את מקום ההדפסה, וציינו את העיר קניגסברג, שהייתה מחוץ לתחום שיפוטו של הקיסר יוזף הראשון.
[20], 1016, [1]; [3], 1111, [1] עמ', 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. רישומי בעלות בדפי הבטנה הקדמיים. כריכה מחופה קלף, בלויה ופגומה.