"קוויטל" בכתב-ידו של האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מוויז'ניץ, עם שמות ששת ילדיו ושני נכדיו. נמסר לאביו האדמו"ר רבי חיים מאיר מוויז'ניץ. פורים [אדר תשכ"א-תשכ"ב? 1962-1961?].
ב"קוויטל" שלפנינו כותב האדמו"ר ה"ישועות משה" מוויז'ניץ את שמו ושם אמו להזכירם לתפילה ולברכה: "משה יהושע בן מרגלית"; את שם אשתו ואמה: "זוג'[תי] לאה אסתר בת סאשי"; ואת שמות ילדיהם: "ישראל" [האדמו"ר מהר"י שליט"א], "שרה" [הרבנית מבעלזא תליט"א], "סאשי" [הרבנית מסאטמר תליט"א], "הינדא" [הרבנית ארנסטר תלי"א], "מנחם מענדיל" [האדמו"ר מוהרמ"מ שליט"א]. מתחת השמות מבקש האדמו"ר להעתיר על ילדיו "לגדלם בנקל בנחת וכל טוב...".
בסוף העמוד רישום בכתב-ידה של אמו הרבנית מרגלית, אשת ה"אמרי חיים": "פורים" [כפי הנראה אז כתב בנה האדמו"ר את ה"קוויטל" לאביו].
בעמוד האחורי כותב האדמו"ר את שם חתנו האדמו"ר מסקווירא ובתו - אשתו, ושני ילדיהם שכבר נולדו: "דוד בן טראני, זוג'[תו] חי'[ה] חנה בת לאה אסתר... אהרן מנחם מנדל... יצחק, ולגדלם בנקל בנחת וכל טוב...".
האדמו"ר מויזניץ רבי משה יהושע הגר בעל "ישועות משה" (תרע"ו-תשע"ב) בן האדמו"ר מויז'ניץ רבי חיים מאיר הגר בעל ה"אמרי חיים". כבר בהיותו בחור שימש כרב בעיירה ווילחוביץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. עם עלותו נתמנה לראש ישיבת ויז'ניץ ובתפקיד זה סייע לאביו בביסוס והרחבת חסידות ויז'ניץ. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב עלה על כסאו ובמשך כארבעים שנה הנהיג את העדה הגדולה של חסידי ויז'ניץ. נודע כמתמיד גדול שלא פסק פומיה מגירסא, וכאיש קדוש ועובד ה' מופלא. ל"טישים" שלו נהרו רבים שבאו להתחמם מאשו הבוערת וממתיקותו הוויז'ינצאית שסחפה ורוממה את הקהל. משנת תשמ"ט כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. משיחותיו וממכתביו נדפסו סדרת הספרים "ישועות משה", תשעה כרכים, ובהם אסופה משיעוריו על מסכת פסחים. בניו הם האדמו"רים רבי ישראל הגר שליט"א ורבי מנחם מנדל הגר שליט"א. חתניו הם האדמו"ר מסקווירא שליט"א, האדמו"ר מבעלז שליט"א, והאדמו"ר מהר"א מסאטמר שליט"א ורבי מנחם ארנסטר שליט"א ראש ישיבת וויזניץ.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 17 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימן קיפול.