ספר שו"ת הראנ"ח, חלק ראשון, מאת רבי אליהו ן' חיים. "קושטאנדינה" [קושטא?, ללא שם מדפיס, ש"ע 1610, בערך]. מהדורה ראשונה.

עותק עם חתימות-ידם של הגאון רבי אריה ליב אב"ד אמשטרדם (חתן ה"חכם צבי") מתקופת רבנותו הראשונה בקהילת רישא, ובנו רבי צבי הירש אב"ד ברלין. יתכן שגם בנו הגדול רבי שאול אב"ד אמשטרדם חתום על הספר.

במרכז השער רישום בעלות בכתב-ידו וחתימתו של רבי אריה ליב: " חנני אלקים גם בזה הק' ארי' ליב חוק"ק רישא יצ"ו". בראש השער רישום בנו: " זה שייך לאבי הרב הגאון הגדול מוהרא"ל אב"ד מק"ק רישא יצ"ו".

בדף ו (בסוף המפתחות) הקדשה בכתב ידו וחתימתו של רבי צבי הירש ברלין, שנתן את הספר לבן-אחותו רבי צבי דוד הלוי (אב"ד שעברשין וקראקא; בנו של רבי יצחק הלוי אב"ד קראקא): " מתנה נתונה מאתי לכבוד אהו'[בי] י"נ [ידיד נפשי] בן אחותי הרב המאה"ג המושלם כבוד מוהר"ר צבי דוד נר"ו הלוי, בן כבוד גיסי הגאון כליל אישים כבוד מ"ו יצחק הלוי נר"ו, הק' צבי הירש".

בכותרת דף רסא/2, חתימה: " הק' שאול בהגאון הגדול המפורסם המופלא ---". חתימה נוספת בעמוד האחרון: " הק' שאול בהגאון הגדול" [יתכן ששתי חתימות אלו הן בכתיבת-ידו של רבי שאול אב"ד אמשטרדם, מימי נעוריו בעיר רישא].

בעמוד האחרון חתימה נוספת בכתיבה ספרדית: "יעקב אלנקוה". בדף קנז/2 הגהה בכתב-יד מזרחי. בדף השער ובדף המגן רישום משנת תרמ"ז בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי ברוך עסמאן (בעל "חד וחלק", גאון מופלג מרבני קיוב, שעסק במסחר ספרים), על קניית הספר, כריכתו ומחירו לקונה: "נשלח לי ממינכען בחדש אדר תרמ"ז, ומחירו עם הכריכה תשעה רו"כ... ברוך עסמאן". חותמות, חתימות ורישומים שונים.

הגאון רבי אריה ליב אב"ד רישא, לבוב ואמשטרדם (ת"נ בערך-תקט"ו), מגדולי גאוני דורו (דורו של ה"פני יהושע"). בן הגאון רבי שאול אב"ד קראקא ובריסק (בנו של הגאון רבי העשיל אב"ד קראקא ולובלין). לאחר נישואיו בשנת תס"ז לבתו הגדולה של ה"חכם צבי", למד תורה מפי חמיו והיה חביב עליו ביותר, כמו שמספר גיסו רבי יעקב עמדין: "לא נח ולא שקט אבי מורי הגאון עד דשוויה גברא רבה, וכמה שנים ינק גיסי הלז משדה תנובתו של אבי מורי הגאון ויצק מים על ידיו, והיה גם כן סופרו ומעתיק כתביו ואגרותיו... היה שוקד מאד על לימודו מתוך הרחבת הלב... וכל עינו ומעינו של אבי מורי הגאון היה עליו לגדלו ולהחכימו ולהצליחו בכל ענין ואופן שיוכל... לפי שהיה חתנם הראשון לבתם האהובה ובו נתקע ממש כל יגיעו ועמלו" (מגילת ספר, מהדורת בומבך, עמ' פח-פט). חיבה יתירה הראה לו חותנו החכ"צ בהסכמתו על הדפסת שו"ת הרמ"א (אמשטרדם תע"א) שכתב שם: "כי נדבה רוחו של חתני היניק וחכים האלוף המרומם התורני האברך בנן של קדושים מהר"ר ארי' ליב בהגאון הגדול מהר"ר שאול ז"ל שהיה אב"ד ור"מ בק"ק בריסק דליטא ובק"ק קראקא... להדפיסו שנית...". מגיל צעיר נודע שמו בכל תפוצות ישראל כגאון מופלג ובשנת תע"ו נתמנה לרבה של דוקלא. בשנת תפ"ד נתמנה לרבה של קהילת רישא שהייתה אז אחת מהקהילות המרכזיות בפולין. בשנת תצ"ד עבר לכהן ברבנות גלוגא ולאחר תקופה קצרה עבר לכהן ברבנות העיר לבוב. בשנת תק"א נקרא לכהן ברבנות אמשטרדם שבהולנד, בה כיהן כי"ד שנים. העמיד תלמידים רבים במשך ימי חייו בהם כיהן כרב וכראש ישיבה. בין תלמידיו נמנה הגאון רבי משה מרגליות בעל ה"פני משה" על תלמוד ירושלמי.

בנו הגדול, הגאון רבי שאול לוונשטאם אב"ד אמשטרדם (תע"ז-תק"ן), בעל "בנין אריאל". מגדולי הרבנים המפורסמים בדורו, דורם של ה"נודע ביהודה", רבי יצחק מהמבורג, הגר"א מווילנא והחיד"א. כיהן תחילה ברבנות ברישא. בשנת תק"ו החל רבי שאול לכהן כאב"ד דובנא, בה כיהנו לפניו חמיו הגאון רבי אברהם כהנא אב"ד דובנא (נפטר תק"א בערך) וגיסו הגאון רבי יצחק משה כהנא (שנפטר בשנת תק"ו, ראו: עיר דובנא וחכמיה, עמ' 13 ועמ' 22-23). לאחר פטירת אביו הגאון רא"ל בשנת תקט"ו, נקרא רבי שאול למלא את מקום אבותיו ולכהן ברבנות הקהילה האשכנזית באמשטרדם, בה כיהן כשלושים וחמש שנה, ותקופתו הייתה "תור הזהב" של גדולי התורה בקהילות הולנד. ביתו היה כבית מלוכה והחיד"א שביקר אצלו באמשטרדם מתאר בספריו בהתפעלות את הכבוד והיקר שקהלת אמשטרדם נהגה ברבם הגדול. החיד"א כמעט ולא מזכיר בספרו "שם הגדולים" את רבני דורו וספריהם, אולם את רבי שאול הוא מזכיר בהתפעלות: "ואני הדל זכיתי לקבל פני שכינה בשנת תקל"ח מדי עברי בשליחות מצוה וזכיתי להתבסם מתורתו ומענותנותו ושלמותו" (שם הגדולים, מערכת ספרים, אות ב', צט, בנין אריאל). בשערוריית "הגט מקליווא" היתה דעתו של רבי שאול מכרעת באותו פולמוס שעבר בין כל ארצות אירופה. ספרו "בנין אריאל" (אמשטרדם, תקל"ח) כולל חידושים על התלמוד ועל התורה.

בנו השני, הגאון רבי צבי הירש לוין אב"ד ברלין (תפ"א-תק"ס), בעל "צב"א רב". מגדולי רבני דורו, כיהן ברבנות בגלוגא, לונדון, הלברשטאט ומנהיים. בשנת תקל"ב התקבל לרבנות עיר הבירה ברלין, משרה אותה נשא ברמה ז"ך שנים. תולדותיו וליקוטים מתורתו נדפסו בספר "צב"א רב" (פיערטקוב, תרס"ח), ובמהדורה מורחבת עם הוספות רבות נדפס ע"י "מכון ירושלים" (ירושלים, תשס"ב).

נכד רא"ל אב"ד אמשטרדם, שקיבל את הספר שלפנינו מיד דודו רצ"ה אב"ד ברלין, הוא הגאון רבי צבי דוד הלוי אב"ד שעברשין וקראקא (נפטר תקצ"ב), בן הגאון רבי יצחק הלוי אב"ד קראקא.

ו, רעב דף. 29 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים. סימני עש. קרעים בשולי מספר דפים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכת עור ובד עתיקה, עם שרוכי בד לסגירה. בלאי ופגמים בכריכה (קרעים חסרים בשדרה).

לגבי מקום הדפוס ישנן דעות שונות בקרב הביבליוגרפים. מ' בניהו הביא ראיות לכך שהספר נדפס למעשה בוונציה, כפי הנראה בדפוס זאניטי, ומקום הדפוס המוטעה המופיע בשער אינו אלא לשם הסוואה (בהעדר רשיון הדפסה), אך י' יודלוב חלק על דבריו. לגבי שנת הדפוס, השולטן אחמיד הראשון המוזכר בדף השער, מלך בשנים שס"ג-שע"ח, אך יש שצמצמו עוד יותר את גבולות זמן ההדפסה. ראו: מ' בניהו, דפוסי תורכיה שאינם אלא דפוסי איטליה, סיני, עב, תשל"ג, עמ’ קסד-קעג, קעז-קפ; י' יודלוב, לתולדות הדפוס העברי במנטובה במאה השש-עשרה, קרית ספר, מט, תשל"ד, עמ’ 640-641; י' הקר, שליחו של לואי הארבעה-עשר בלבאנט, ציון, נב, תשמ"ז, עמ’ 32 הערות 30, 33.

החלק השני של תשובות ראנ"ח, נדפס בספר מים עמוקים, ונציה ת"ז, יחד עם קובץ תשובות של רבי אליהו מזרחי.