בספר שמות מתוארת מצוות "מחצית השקל", המחייבת כל אדם לתת לבית המקדש מחצית השקל עבור קניית קרבנות ציבור: "זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים: מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה'" (שמות ל', י"ג).
במשנה מופיעות הלכות רבות הקשורות למצווה זאת, רובן מרוכזות במסכת שקלים. אחת ההלכות נוגעת למקרה בו שני אנשים משלמים עבור "מחצית השקל" באמצעות שקל שלם. במקרה כזה יש להוסיף עליו תוספת של מטבע קטן (בתור עמלת פריטה), המכונה בלשון המשנה קלבון: "ואלו שחייבין בקלבון: לוים וישראלים וגרים ועבדים משוחררים, אבל לא כהנים ונשים ועבדים וקטנים. השוקל על ידי כהן על ידי אשה על ידי עבד על ידי קטן פטור ואם שקל על ידו ועל יד חבירו חייב בקלבון אחד" (משנה שקלים א, ו).
הקלבון הוא שם תואר למטבע הקטן ביותר, ורבי עובדיה מברטנורא מבאר כי שם זה הוא הֶלחם של המילים 'קל' ו'בון', כלומר הערך הקל המתווסף בין מטבע השקל לחצי השקל.
1. הסלע - שקל צורי. פנים: מלקרת-הרקולס פונה לימין. גב: נשר פונה לשמאל ומסביבו כתובת יוונית. משמאל, התאריך POE ומימין KP (סימן להטבעה ירושלמית?). בצד ימין ענף של הרקולס והאותיות EPH.
2. הקלבון - פרוטת ברונזה שטבע אגריפס הראשון, מטבעת ירושלים. פנים: סוכך מלכותי ומסביבו כתובת יוונית [AΓ]PIΠA BACIɅE[WC] (של אגריפס המלך). גב: שלוש שיבולים בוקעות משתי עלים והתאריך Lς (שנה שישית).