מקל הליכה לשבת של האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון – האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש.
עשוי עץ בגוון חום-אדמדם, עם ידית כסף (חתום בחותמת האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1872-1922, ובחותמת יצרן); הידית מעוטרת בסגנון אר-נובו.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה את מקל ההליכה [עם ידית] כסף של אבי, בו הוא השתמש בשבת, ולעיתים נדירות גם במהלך ימות השבוע". האישור מתוארך – 3 בספטמבר 1989.

"מקלות נועם" של הריי"ץ
כידוע, ברשותו של האדמו"ר הריי"ץ היו מספר מקלות הליכה, בהן השתמש במועדים ובמקומות שונים (בגנזך החפצים של ספריית ליובאויטש מתועדים שלושה מקלות שהיו ברשותו של הריי"ץ, הנושאים את המספרים הסידוריים: 5188, 5187 ו-5182). בתמונות רבות המתעדות את הריי"ץ הוא נראה מסתייע במקל הליכה: כך בתמונות המתעדות את מסעו ברחבי ארה"ב בשנת תרפ"ט-תר"צ, ובייחוד לאחר שובו לאירופה, אז הורע מצב בריאותו והוא החל לחוות קשיים בהליכה. בשנות התר"צ התגורר הריי"ץ בלטביה ובפולין, אולם נאלץ לשהות פרקי זמן ממושכים בבתי מרפא שונים בפרברי ריגה, וינה ופריז. בתמונות המתעדות אותו בתקופה זו הוא נראה מסתייע בכמה מקלות הליכה שונים. גם בתמונות רבות משנות הת"ש, לאחר שנמלט מאירופה הכבושה בידי הגרמנים והתיישב בארה"ב, נראה הריי"ץ אוחז במקלות הליכה שונים. על פי האישור המצורף, האדמו"ר הריי"ץ השתמש במקל ההליכה שלפנינו בעיקר בשבתות, ולעיתים נדירות גם בימות החול (המקל, החתום בחותמת האימפריה האוסטרו-הונגרית, נקנה על ידי הריי"ץ כנראה במהלך שנות התר"צ, בעת שהותו באחד ממקומות המרפא שעל יד וינה).

אורך: 90 ס"מ. ידית: 10 ס"מ. מצב טוב. שפשופים וקילופים בצבע (בעיקר בחלק התחתון). שבר בידית הכסף.