מכתב (13 שורות), בכתב-ידו וחתימתו של הגאון המקובל רבי מנחם מענדל משקלוב, תלמיד הגר"א מווילנא. ירושלים, שבט תקפ"ג [פברואר 1823].
קריאה לעליה לארץ ישראל ולהצטרף לקבוצת העולים שמארגן שליח-ציון רבי שלמה פ"ח [=פיתוחי חותם] מירושלים, אשר יצא לארצות הגולה על מנת לארגן קבוצה חדשה של עולים, לעלות ולהתיישב בהר הקודש בירושלים.

"שלום לאהוביי יראי ה' החפצים ומשתוקקי'[ם] לעלות להר מרום קדשנו ולהשתחוות בהר הקודש בירושלם ולהתאבק בעפרה.

להוי ידוע למאן דבעי למודועי, שזה האיש המוכ"ז הרבני המופלג מו"ה שלמה פ"ח, הוא מתושבי ירושלם עה"ק ת"ו מעשרה הראשוני'[ם], וסבל בה כמה צער באהבתה, ויודע כל הנהגתה ושלותה ושלומה, וטוב מאד מאד למי שרוצה לילך ולעלות להר הקודש, שיסע וילך אתו עמו, וטבעו לשרת ולעשות ככל הצורך, ובקשתי להטות אזן לדבריו, ולא ישמע לקנאי'[ם] אשר טבעם להשפיל מי שמדבר טוב על ירושלם עה"ק ת"ו ועל עמה היושבי'[ם] בה, וכל מי שרוצה וחפץ בה ולשמוע טובתה באמת, יטה לאזנו לשמוע דבריו, ואם ילך ויסע אתו עמו יהי'[ה] טוב לו.

כ"ד [=כה דברי] אוהב יראי ה' ואוהבי תורתו, המתאבק בעפר ירושלם עה"ק ת"ו,

מנחם מענדל בהרב מו"ה ב"ב [=ברוך בענדט] זלה"ה מירושלם עה"ק ת"ו".

[1] דף. 12.5X14.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. בלאי וקרעים חסרים (משוקמים) ללא פגיעה בטקסט.

מקור:
1. אוסף הרב יהודה ליב הכהן פישמן [מיימון], ירושלים (ראו להלן).
2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד, פריז-ירושלים (ראו: ד"ר אריה מורגנשטרן, "האגדה לבית ריבלין", הצופה, כ"א חשון תשנ"א, 9.11.1990, הכותב: "...שמכתב זה המצוי באוסף מר קלגסבאלד בפאריז, ופורסם עוד קודם לכן על ידי מר פנחס גרייבסקי ב"מגנזי ירושלים" ט"ז...").
3. פרופ׳ עזריה ריין, חתן אביגדור (ויקטור) קלגסבלד, לו הוענק המכתב במתנה מידי חותנו.

מכתב זה פורסם ע"י פ' גרייבסקי: מגנזי ירושלים, חוברת טז, אייר תרצ"א, עמ' ג, על פי כתב-היד המקורי (שלפנינו), מגנזי הרב יהודה ליב הכהן פישמן.

מכתב זה פורסם גם ע"י א' מורגנשטרן, בספרו: בשליחות ירושלים – תולדות משפחת פ"ח רוזנטל 1816-1839, ירושלים, 1987, בפרק "ל"ד אגרות ששלחו תלמידי הגר"א בארץ ישראל ומנהיגי החסידים לר' שלמה פ"ח בשנים 1817-1824", תעודה ח', עמ' 122-123.
מורגנשטרן כותב על אוסף התעודות של משפחת פ"ח: "בשנת תרמ"ו 1886 פרסם י"ד פרומקין מעל דפי עתון 'החבצלת' שתי תעודות מתוך אוסף של עשרות תעודות ואגרות שעניינן הישוב היהודי בארץ ישראל בשנות ה-20 של המאה ה-19. רוב האגרות שבאוסף נשלחו בזמנן אל ר' שלמה פ"ח, מי שהיה מעשרה מתיישבים האשכנזים הראשונים בירושלים, ושימש כשד"ר הכולל הפרושי לערי-החוף של סוריה וקושטא, ולקהילות היהודיות ברחבי רוסיה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נרכש האוסף ע"י הרב יהודה ליב הכהן פישמן [מימון], והוא שאיפשר לפנחס גרייבסקי להדפיס בשנות ה-30 חלק מהן בחוברותיו השונות... נראה שלאחר הקמת המדינה נמכר האוסף וכתבי היד המקוריים נתפזרו. 17 אגרות ותעודות נרכשו ע"י 'הספריה הלאומית', ותעודה אחת על-ידי 'הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי'. שאר האגרות מצויות כיום בידי אספנים פרטיים, או שהלכו לאיבוד" (מורגנשטרן, בשליחות ירושלים, עמ' 100).

הגאון הקדוש רבי מנחם מענדל משקלוב (ת"ק בערך-תקפ"ז), מגדולי תלמידי הגר"א, מראשוני העולים ב"עליית תלמידי הגר"א" ומייסד הקהילה האשכנזית הפרושית בירושלים. שימש את הגר"א מווילנא בשנותיו האחרונות, קרוב לשנתיים, וקיבל ממנו רבות בנגלה ובנסתר. על תקופה מיוחדת זו בחייו, כותב רמ"מ: "וה' נתן לי חן בעיניו ושמשתי אותו בכל כוחי, וכל אלו השתי שנים פחות שליש שהייתי אצלו לא זזתי ממנו, ואחזתיו ולא ארפנו, ולא משתי מתוך אהלו יומם ולילה, באשר הלך הלכתי, ובאשר ילין לנתי, ולא זזה ידי מתוך ידו כלל וכלל, ופתח הוא לי מפתח החכמה, ואמר לי כמה דברים פתחים יקרים...". כמה מחיבוריו של הגר"א נכתבו ונערכו על ידו, כגון הפירוש הידוע על משלי, הפירוש על הגדה של פסח, וההגהות ל"סדר עולם". לאחר פטירת רבו נטל על עצמו את עריכתם והוצאתם של חלק מכתבי-יד קדשו לאור, בהם חלקים מביאור הגר"א על השלחן ערוך. כיהן ברבנות בעיר חסלביץ. בשנת תקס"ח עמד בראש הקבוצה הראשונה מתלמידי הגר"א שעלתה לארץ ישראל. התיישב תחילה בטבריה, ולאחר מכן בצפת. בשנת תקע"ו עלה לירושלים ובה הקים מחדש את הקהילה האשכנזית. לאחר מאמצים מרובים השיג רשיונות בניה מהשלטון הטורקי לצורך שיקום בית הכנסת 'החורבה', וכן הצליח לאסוף כספים כדי לשלם לערבים את החובות הישנים על המקום (רק באלול תרכ"ד נחנך בית הכנסת 'החורבה', לאחר עיכובים רבים ושונים).
רבי מנחם מענדל נודע במיוחד בהשגותיו העמוקות והגבוהות בתורת הנסתר, ובימי שבתו בארץ ישראל חיבר חיבורים עמוקים בתורת הקבלה. תלמידו רבי ישראל משקלוב כותב בהקדמתו לספר "פאת השולחן" על חיבורים אלו ועל מחברם: "תלמיד מובהק של רבינו הקדוש, רב חביבי... החסיד המקובל הגדול המפורסם בעולם, כבוד מו"ה מנחם מענדיל זלל"ה מעה"ק ירושלם ת"ו, בעהמ"ח עשרה ספרים קדושים בנסתרות והמה בכתובים..." (פאת השלחן, בהקדמה, צפת, תקצ"ז). חלק מחיבוריו אלה נדפסו בשנת תשס"א תחת השם "כתבי הגרמ"מ", וחלקים נוספים נדפסו בסדרת ספרי "ביאורי הרמ"מ" (הוצאת "מכון הגר"א", ירושלים-ניו יורק, תשע"ב-תשע"ג) ובספר "משנת חסידים" (הוצאת "מכון הגר"א", ירושלים-ניו יורק, תשס"ו; ובמהדורה חדשה, ירושלים-ניו יורק, תשפ"א). חיבוריו אלו בקבלה, נזכרו גם על מצבתו בהר הזיתים בירושלים: "...המקובל הגאון המפורסם בדורו מו"ה מנחם מענדיל זללה"ה אשכנזי, אשר אזן וחקר ותקן יסודות באה"ק לתורה ולעבודה, וחבר ס' רזי דמהימנותא...".
בירושלים היה הגרמ"מ יושב כל שעות היום עטור בטלית ותפילין ועוסק בתורה בפרישות, בקדושה ובטהרה. בערבי שבתות היה יוצא מחוץ לירושלים לעסוק בקבלה בהתבודדות. בכתביו הוא מספר על חזיונות שמימיים, על סודות התורה שנגלו אליו משמים, ועל נשמת רבו הגר"א שהתגלתה אליו כדי להאיר עיניו בסודות התורה, פעם בכותל המערבי, פעם בקבר רחל ופעם בהר הזיתים. "וזקני ירושלם מספרים על הרמ"מ שאמר: אם יצטרכו לאפר פרה של משה יראה איפה הם, ואמרו עליו שהיה רואה בכל תשעה באב שני עמודים שחורים על הר הבית... ועוד כאלה ספרו לנו זקני הדור מפלאי הגאון הגדול הזה" (רבי אריה ליב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים, ג, עמ' 161, בשם רבי יעקב משה חרל"פ). היה מתנגד חריף לחסידות עד סוף ימיו (מעניין לציין, כי אחד מחיבוריו בקבלה, הספר "מנחם ציון" (פרמישלה, תרמ"ה), נדפס והוצא לאור ע"י גדולי האדמו"רים בגליציה, שסברו בטעות שכתב-היד של החיבור מביא מתורתו של הרה"ק רבי מנחם מענדל מוויטבסק, שהתגורר אף הוא בארץ ישראל).