מכתב בכתב יד וחתימת הגאון רבי יוסף תנחום מק' סודארגSudargas) ), לידידו מנוער הגאון רבי שמואל סלנט. [ווילנא?, תרי"ח בערך, 1858].
במכתב מספר רבי יוסף תנחום על הצעת רבנות (לא ידועה לנו ממקור אחר) שהוצעה לרבי ישראל מסלנט מפרנסי העיר ביאליסטוק, ומתאר את הנעשה עם חבר ידידיהם מנוער: "... הרב הג' הצדיק מ' ישראל סאלאנטער עודינו בק"ק קאוונא, ק"ק בייאלעסטוק מתאווים לקבלו שמה, עדיין איננו בקו הבריאה בשלמות ונסע לרחוץ בים בקראטינגע, ה' ישלח לו רפואה שלמה מן השמים. הרב הג' מוהר"י העללער קבע תחנתו בק"ק פלונגיאן, נטרד מסובאלק ע"י מחלוקות. [בי"ח בתמוז תרי"ח עבר הגאון רבי יחיאל העליר בעל "עמודי אור" מרבנות סובאלק, ונסע לפלונגיאן - ראה אודות כך בספר רבותינו שבגולה, ב', עמ' 231-232]. הרב הג' מו"ה נפתלי שאטער נפטר למנוחות שאננות ונספד בכל הק"ה" ["הגאון הצדיק" רבי נפתלי משאט ב"ר אפרים, אב"ד בעיר שאט הסמוכה לקיידאן, מגדולי רבני ליטא, תלמיד רבי חיים מוולוזין. הסכמותיו נדפסו בספרים שונים (החל משנות התק"צ). נזכר בספרי רבני דורו בהערצה רבה, שכתבו עליו "כבר הורה זקן"].
בהמשך המכתב מביא דברי תורה שהשיב למשכילי זמנו, אשר לעגו על אמיתות וקדושת דברי חז"ל. בסיום המכתב פורש בשלום הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט, חותנו של רבי שמואל.
הגאון רבי יוסף תנחום (טירמוס) ב"ר דוד מאנטאקליע, מגדולי התלמידי חכמים בארץ ליטא, שימש כמגיה התורני של ספרים רבים שנדפסו בבית הדפוס של משפחת ראם בווילנא, ומוזכר בהקדמת הנצי"ב לספרו העמק שאלה (המודה לו על עזרתו הרבה בבירור הפירושים והגירסאות הנכונות בספר השאילתות) ובהקדמה לספרי קרן אורה ועוד. הגהותיו לחידושי הריטב"א על הלכות נדרים נדפסו בדפוס ווילנא תר"ג. הערותיו להלכות בכורות עם מהרי"ט אלגאזי, נדפסו בדפוס ווילנא תרכ"ו.
הגאון רבי יהודה אבלסון כותב על הגהות רבי יוסף תנחום לסדר טהרות: "והגם שהמגיה בבית הדפוס דפה ה"ה הרב מוה' יוסף תנחום ב"ר דוד, אשר הוא בקי בש"ס ובראשונים כאחד מגדולי זמנינו, אך מסיבת שהנוגשים אצים עליו לאמר כלה מעשיך במלאכת ההגהה בלתי אפשר היה לו לתקן הכל" (ספר זכרון יהודה, ווילנא תרי"א, בהקדמה לחידושי רבי בצלאל הכהן. והובא בשו"ת בנין שלמה, ירושלים, תשנ"ב. ח"ב, סימן י"ד).
21.5 ס"מ. מצב טוב.