מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, ט' טבת ת"ש [21 בדצמבר 1939].

תחילת המכתב כנראה בכתיבת ידי סופר, אבל חמש השורות האחרונות בכתב-ידו וחתימתו של הגרח"ע עצמו.

נשלח ללונדון אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, מרבני לונדון וממקורביו הגדולים. המכתב עוסק בהצלת הישיבות שגלו לווילנא ולליטא עם פרוץ מלחמת העולם השניה. רבי חיים עוזר מספר לו על הפעולות בעניין זה של מר א"מ קייזער מאנגליה, שליחו של הרב אברמסקי להצלת הרבנים והישיבות:

"ה' קייזער הי' אצלי שלשום פעמים, והתועד בביתי עם גדולי הרמי"ם שליט"א להתישב בדבר המצב. נמצאים פה כמעט כל הישיבות עם ראשיהן ומנהליהן. מספר התלמידים בערך אלף וחמש מאות. גם יש פה קבוץ אברכים גדולי תורה אשר הסתדרו בכולל מיוחד, וגם נמצאים בפה כמה רבנים גדולים וחשובים ובראשם הגאון מוהרי"ז סאלאוויציק שליט"א הגאב"ד דבריסק, וביחד עם המשפחות יגיע מספר כולם בערך אלפים נפש. מהישיבות – השיגה ישיבת מיר רשיון הממשלה לקבוע מקומה בקידאן. גם הגר"א קאטלער שליט"א מקלעצק השיג רשיון לנסוע ליאנאווא, ועדיין הנם פה. כבוד גיסי הגר"א וואסערמאן שי' הקים אהלו אהל תורה בעיר טראק, כי רצון הועד לתמיכת הפליטים להוציא מעירנו חלק גדול מהפליטים כפי האפשרות, ובטח ישמע כתר"ה הפרטים מפי ה' קייזער".

הגרח"ע מאריך לספר לו בפרט על הקורה עם הגרי"ז מבריסק – ידידו הגדול של הרב אברמסקי: "להגאון אב"ד דבריסק שליט"א שלו', ונסדר עבורו קבוץ מיוחד אשר יגיד שיעורים לפניהם". גם בשולי המכתב לאחר החתימה, הוסיף הגרח"ע בכתב ידו לברר אודות כספים שהרב אברמסקי שלח עבור הרב מבריסק: "הסך 1250 מהרשימה של ה' קייזער ע"י הגאון אבד"ק בריסק, הנני מסופק אם הוא עבורו או עבור הישיבה, כי בני הישיבה מועטים מאד מאיזה יחידים. בטובו להודיעני".

בחתימת המכתב מספר הגרח"ע על מצב בריאותו האישי וטרדותיו הרבות: "מצב בריאותי ב"ה בלי שינוי. בודאי הטרדות אשר רבו אינן לפי כוחי, גם נחליתי איזה ימים מגריפע [=שפעת] קלה, ואקוה להנותן ליעף כח. מאד אחפץ לדעת משלו' הדר"ג וכל הנלוים אליו לאהבה אותו והנני ידידו מוקירו ומכבדו הדוש"ת חיים עוזר גראדזענסקי".

הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.

בתחילת תקופת השואה גלו לליטא העצמאית עפ"י הוראת רבי חיים עוזר, רבות מן הישיבות, שברחו מפולין שנכבשה וחולקה בידי הגרמנים והרוסים, אל ווילנא וערי ליטא העצמאית. באותה תקופה היה רבי חיים עוזר קברניטם של הישיבות המיטלטלות אשר ניווט אותם בים הסוער, תוך שהוא דואג לכלכלתם ומפעיל עולם ומלואו להצלתם. בין הגולים לווילנא היה גם הגרי"ז סולובייצ'יק אב"ד בריסק (המוזכר במכתב שלפנינו), שהגיע לווילנא עם חלק מבני משפחתו ותלמידיו, שניצלו ועלו עמו לירושלים בשנת תש"א.

מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי]. כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה (ראה פריט 224). כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כך גם פעלו יחד בענייני ציבור רבים, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתב שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות להצלתם וכלכלתם של הרבנים הגולים ובני הישיבות הקדושות, שעסקו ועמלו בלימוד התורה גם באותם ימי גלות קשים.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים וסימני קיפול.

תצלום המכתב שלפנינו נדפס בספר "מלך ביפיו", עמ' 427; ומשם נדפס ב"אגרות ר' חיים עוזר", ג, עמ' קסח-קסט, אגרת קח.