מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. אוטבוצק, י' טבת תרצ"ו [1 בינואר 1936].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח אל שאר בשרו הגה"ח ר' עזריאל זליג (רע"ז) סלונים. בפתח דבריו כותב הריי"ץ כי קיבל ממנו פרישת שלום באמצעות המשפיע הנודע ר' אלתר שמחוביץ' ("ידידנו הנעלה והכי נכבד משכיל על דבר טוב ועוסק בעבודה וו"ח אי"א מוהר"א שי' סימחאוויטש"), ומברכו: "השי"ת ישלח לו רפו"ש בקרוב ויחזקהו ויאמצהו בגו"ר שיוכל להתעסק בעבודתו בהשפעת דא"ח ברבים ולהורות לידידנו אנ"ש שי' באה"ק ת"ו בעניני ודרכי החסידות והחסידים לטובה ולברכה בגו"ר".
בהמשך כותב הריי"ץ כי שמח לשמוע אודות ההתוועדויות שנערכו בירושלים לרגל חגי הגאולה יו"ד וי"ט כסלו, ומביע את תקוותו כי התקבלו במהלכן החלטות טובות: קביעות בלימוד חסידות, אמירת תהלים כל יום אחר התפלה במנין, ושמירת הסדר הנהוג בשבת מברכים - אמירת תהלים, לימוד חסידות ועריכת התוועדות. הריי"ץ מבקש מהרע"ז סלונים להמשיך לדווח לו על פעולות מעין אלו: "לשמחני בידיעות מנעימות כאלו אשר לבי נפשי ומאדי נתונים נתונים[!] המה לטובתן של ישראל שי' בכלל וידידנו אנ"ש שי' בפרט, אשר תמיד אהגה בטובתם וטובת ביתם וילידיהם ויו"ח... ועל עניניהם ועניני ב"ב שי' בגו"ר נודע לי בעומק ופנימיות לבבי, וכל ידיעה טובה משמח את לבבי וגורם לי עונג רב".
בהמשך המכתב מברכו הריי"ץ בפרנסה ברווח ובמנוחה, "שיוכל לשקוד בתורה ועבודה ובהחזקת עניני ודרכי החסידות והחסידים וידריך את ב"ב שי' ברוב טוב בגו"ר", ומוסיף: "כבר מלתי אמורה אשר כל אחד מאנ"ש ותלמידי התמימים שי' צריכים כאו"א להיות ממזכי הרבים איש איש באשר יוכל כי כל אחד ואחד מאנ"ש ותלמידי התמימים שי' הם ענף מאילנא דחייא".
בחלקו האחרון של המכתב מנחה הריי"ץ את הרע"ז סלונים, שפעל בשליחותו שנים רבות בכמה מדינות ברחבי העולם, להמשיך לשמור על קשר עם מקורביו במדינות אלו, ובייחוד עם אלו מגזע אנ"ש שהתרחקו מתורה ומצוות, ולעוררם על קיום התורה והמצוות ולימוד תורת החסידות: "באשר ידידי שי' נסע בכמה וכמה מדינות ויש לו כמה מכירים מאנ"ש ומגזע אנ"ש... נכון הדבר אשר מזמן לזמן יבוא עמהם בחליפות כתובים לעוררם איש איש לפי ערכו, את אלו בקביעות לימוד דא"ח והתועדות, ואת אלו באמירת תהלים, ובפרט אלו הדרושים התעוררות וחיזוק בשמירת קיום המצות הנה בודאי צריכים לעשות זאת והוא זכות גדול עד מאד".
המכתב נדפס באגה"ק של הריי"ץ (כרך ג', אגרת תתכד).

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב בינוני. נקבי תיוק. סימני קיפול וקמטים. כתמים, פגמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים בשוליים ובקווי הקפל (עם פגיעה קלה בטקסט). רצועות דבק בגב לחיזוק. רישומים בשוליים ובגב.

הרב עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.

נולד בעיר חברון לאביו הרב זאב דב, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. בצעירותו התייתם מאביו, ובהיותו כבן 15, לקראת שנת תרע"ג נסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. הרע"ז נעשה בן בית אצל הרבי הרש"ב וסעד על שולחנו בשבתות וחגים. בשנת תרע"ח, בעקבות מלחמת האזרחים, נסע ללמוד בסניף "תומכי תמימים" שבעיר חרסון באוקראינה, שם התקרב אל החסיד הנודע ר' איצ'ע מתמיד ובעידודו סבב בקולוניות היהודיות שבפלך חרסון ומסר שיעורי חסידות. היה נוסע מעת לעת לחגים אל הרש"ב בעיר רוסטוב, ולאחר הסתלקות הרש"ב, המשיך לנסוע אל בנו וממלא מקומו הריי"ץ. לאחר חג הפסח תרפ"ב חזר לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא מונה למשפיע בית-הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה, ונשא לאשה את מרת חיה פייגל (בת אחותו שיינא מושקא ובעלה הרה"ח משה שלמה כהנא שפירא, צאצא לבעל ה"מגלה עמוקות").

בעידודו והוראתו של הריי"ץ החל בשנת תרפ"ד את פעילותו כשד"ר ויצא למסע נדודים ברחבי העולם כולו. בשליחותו זו הוא עסק בגיוס כספים ובהפצת היהדות והחסידות וקירוב רחוקים. הוא פעל בקרב הקהילות הנדחות ביותר, בכל רחבי תבל, להקמת מקוואות, מינוי רבנים ושו"בים וקביעת שיעורים בתורה ובחסידות. נטל חלק בהקמת "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה". בתום אחת משליחויותיו העיר האדמו"ר הריי"ץ: "זעליג קען דורכברעכען א זאך" (זליג מסוגל לחולל דבר). בהזדמנות נוספת התבטא הריי"ץ: "ביי דיר זעליג איז א נסיעה גארנישט [אצלך זליג נסיעה היא כלום]". בשנת תרצ"ט נסע בשליחות הריי"ץ לאוסטרליה, ולאחר כעשרה חודשים, באמצע שנת ת"ש, שב לירושלים והתמסר לפעילות למען קהילות חב"ד בארץ ישראל.

הרע"ז היה האפוטרופוס של נכסי "בית רבי" בארץ, ועמד בחלופת מכתבים הדוקה עם הרבנית שטערנא שרה אשת הרש"ב ועם הרבנית נחמה דינה אשת הריי"ץ. נפטר בחול המועד סוכות ונטמן בהר המנוחות בירושלים. הותיר דור ישרים מבורך. רבים מצאצאיו מכהנים כשלוחי חב"ד ורבני קהילות בעולם.