מקראות גדולות, תורה, נביאים ראשונים, נביאים אחרונים וכתובים, עם המפרשים. ונציה, דפוס דניאל בומברג, רע"ח [1517]. ארבעה כרכים.
מהדורה ראשונה של מקראות גדולות. מהדורה זו מהווה ציון דרך חשוב ומשמעותי בתולדות הדפסת התנ"ך, והישג רב חשיבות ראשון למדפיס דניאל בומברג.
במהדורה שלפנינו נדפס לראשונה הטקסט התנכ"י בליווי מפרשים רבים (חלקם מופיעים כאן לראשונה בדפוס). כמו כן, מהדורה זו כוללת מספר חידושים תוכניים וסגנוניים חשובים: מספור הפרקים באותיות עבריות, המופיע כאן לראשונה בתנ"ך עברי; חלוקת הספרים שמואל, מלכים, עזרא ונחמיה ודברי הימים לשני ספרים (חלוקת ספר שמואל לשניים צוינה בהערה: "כאן מתחילים הלועזים ספר שני של שמואל והוא שני של מלכים אצלם"; וכן חלוקת ספר מלכים: "כאן מתחילים הלועזים ספר מלכי' רביעי"; עזרא ונחמיה נדפסו ברציפות, כספר אחד, אך בקצה השורה האחרונה של עזרא צוין באות קטנה: "ספר נחמיה", ומשם מתחילה ספירה חדשה של הפרקים); הדפסה ראשונה של התרגום הירושלמי על התורה (מופיע בסוף חלק כתובים) והדפסות ראשונות של התרגומים לספרי הנביאים.
עורך המהדורה הוא המומר פליכס פראטנסיס, והוא הקדיש אותה לאפיפיור ליאו העשירי (ההקדשה מופיעה בחלק מהעותקים מעבר לדף השער של החלק הראשון, החסר בעותק שלפנינו).
בעקבות מהדורה זו נדפסה בדפוס בומברג, מספר שנים מאוחר יותר, המהדורה הנודעת של מקראות גדולות, בגרסה מורחבת יותר ועם נוסח המסורה, בעריכתו של יעקב בן חיים ן' אדוניהו.
הפירושים השונים המופיעים במהדורה שלפנינו:
החומש עם תרגום אונקלוס ועם פירוש רש"י; נביאים ראשונים ואחרונים עם תרגום יונתן בן עוזיאל ועם פירוש הרד"ק; תהלים עם תרגום ארמי ופירוש הרד"ק; משלי עם תרגום ארמי ועם פירוש קב ונקי; איוב עם תרגום ארמי ועם פירוש הרמב"ן ורבי אברהם פריצול; חמש מגילות עם תרגום ארמי ועם פירוש רש"י; דניאל עם פירוש הרלב"ג; עזרא עם פירוש רש"י וילקוט שמעוני; דברי הימים עם פירוש רש"י וילקוט שמעוני; תרגום ירושלמי על החומש ותרגום שני על מגלת אסתר.
נוספו גם (בסוף הכרך הרביעי): לוח ההפטרות לפי כל המנהגים; י"ג עיקרים לרמב"ם; מצוות עשה ולא תעשה לרבי אברהם ן' חסאן הלוי; דקדוקי הטעמים לרבי אהרן בן אשר; ההבדלים שבין בן אשר ובין בן נפתלי; ורשימת התקופות של כ"ד ספרי התנ"ך.
בסוף ספר תהלים עם פירוש הרד"ק, מופיע דף: "אלו הן התשובות שעשה רד"ק לנוצרים על קצת מזמורים וגם ההקשים שחבר עליהם..." (דף זה אינו מופיע בחלק מהעותקים).
בסוף ספר דברי הימים קולופון המדפיס דניאל בומברג (ראה מסגרת). ככל הנראה עבודת ההדפסה החלה כבר בשנת רע"ה והסתיימה בכסלו רע"ח (ראה: הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, עמ' 28).
הגהות מכמה כותבים בכרך הרביעי. בסוף ספר דניאל, הגהה קבלית ארוכה במיוחד (וקצוצה), כפי הנראה עם תוכן שבתאי (מזכיר גימטריא של "תשבי צבי" - ראה חומר מצורף), מתוארכת לשנת ת"ל. כולל חישוב הקץ לתקופת השנים תל"ה-ת"מ, וענין האותיות מנצפ"ך.
מחיקות צנזורה רבות בדיו, ובגירוד מילים מהנייר (חלקן הושלמו בכתב-יד). חתימות ורישומי צנזורה בדף האחרון של הכרך הרביעי.
ארבעה כרכים. תורה: [97] דף (דפים [37]-[133]). חסרים 36 דפים ראשונים ודף אחרון (דף חלק במקור). נביאים ראשונים: [119] דף. חסר דף אחרון (דף חלק במקור). נביאים אחרונים: [180] דף. כתובים: [233] דף. חסרים 4 דפים חלקים במקור (דף [70], בסוף תהלים; דף [166], בסוף אסתר; דף [214], בסוף דברי הימים; דף [230], אחרי "לוח כל ההפטרות"). הדף האחרון בכרך כתובים, עם רשיון ההדפסה מאת האפיפיור משנת 1515, אינו מופיע בעותק שלפנינו. הוא מופיע רק בחלק מהעותקים, שהיו מיועדים מלכתחילה לנוצרים (בחלקם מופיעה גם ההקדשה לאפיפיור).
כרך ראשון: 33.5 ס"מ. כרכים שני-רביעי: 35.5 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים. כרך ראשון וכרך שני במצב בינוני עד בינוני-טוב. כרך שלישי וכרך רביעי במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. כתמים גדולים בדפים האחרונים של הכרך הרביעי. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (עם השלמה בכתב-יד באחד מהדפים בכרך האחרון). בכרך הראשון קרעים חסרים בשולי דפים רבים, ללא פגיעה בטקסט. בכרך השני קרעים חסרים גדולים בשולי כ-12 מהדפים הראשונים, ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, משוקמים במילוי נייר. דף השער של הכרך השני מנותק (בגודל שונה, כפי הנראה הושלם מעותק אחר), עם סימני עש רבים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי ובהדבקות נייר. כרך ראשון בכריכה ישנה, שלושת הכרכים האחרים בכריכות עור חדשות.
הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 8.

דניאל בומברג - "ראש המדפיסים" מוונציה
דניאל בומברג (בומבירגי; 1475-1549), גדול מדפיסי הספר העברי במאה הראשונה לתולדות הדפוס, נולד לסוחר נוצרי מן העיר אנוירשה (אנטוורפן, בלגיה). בגיל צעיר עזב את עיר הולדתו והתיישב בוונציה (איטליה), שם הקים את בית הדפוס העברי הראשון בעיר. למרות היותו לא-יהודי, היה דניאל בומברג המדפיס העברי החשוב ביותר במאה ה-16 ונודעה לו השפעה מכרעת על התפתחות הדפוס העברי ועל מדפיסים אחרים בדורו ובדורות שאחריו. החל משנת רע"ו (1516) עד שנת ש"ט (1549) הדפיס בומברג קרוב למאתיים וחמישים כותרים עבריים, בהם ספרי היסוד החשובים ביותר, שעלו לראשונה על מזבח הדפוס בהידור ובשלמות בבית דפוסו. בומברג היה הראשון שהדפיס את התלמוד הבבלי בשלמותו, הראשון שהדפיס את התלמוד הירושלמי והראשון שהדפיס את מהדורת התנ"ך המכונה "מקראות גדולות". עד שנת ש"ג (1543) היה בומברג המדפיס העברי היחיד בוונציה, ורק בעקבותיו הוקמו בעיר בתי דפוס עבריים נוספים, בידי יזמים נוצרים שקינאו בהצלחתו. בין מתחריו המפורסמים היו המדפיסים מארקו אנטוניו יושטיניאן ואלויזי ברגאדין (המאבקים המסחריים בין השניים האחרונים, יושטיניאן וברגאדין, הביאו לגזירת שריפת התלמוד בשנים שי"ג-שי"ד 1553-1554). בזכותו של בומברג הפכה ונציה למעצמת דפוס עברי.
הספרים שיצאו מבית הדפוס של בומברג נודעו ביופיים ובהידורם, ונעשו דוגמה לחיקוי לדורות של מדפיסים. בבית הדפוס נעשה שימוש בנייר ובדיו איכותיים במיוחד, ובסדר אותיות נקי ומדויק. יופיו ואיכותו של הדפוס היו, כנראה, אחת מסיבות ההצלחה של בומברג. גם האותיות שעיצב נודעו ביופיין, והמדפיסים שאחריו השתבחו כי ספריהם מודפסים "באותיות הבומבירגי".
ראשית דפוסו של דניאל בומברג בוונציה
כרכי המקראות גדולות היו הכותר העברי השני שהדפיס דניאל בומברג בוונציה. הדפסתם הסתיימה בראשית שנת רע"ח (1517). קודם להם הדפיס בומברג חמשה חומשי תורה עם חמש מגילות והפטרות (בשנת רע"ז).
בסוף ספר דברי הימים של המקראות גדולות (שלפנינו), מופיע קולופון בשמו של בומברג, הכתוב בשפה עברית-מליצית, והיא תעודה חשובה לתולדותיו של מדפיס נודע זה: "אמר דניאל בן קרניאל בומבירגי מאנוירשא הדר היום בויניציאה... הנה מנעורי גדלני הטבע כאב לעורר נפשי החסרה והצעירה לאוהב החכמה ואוהביה... ואנכי צעיר השכל רפה התבונה משולל מהשלימות, מ"מ במציאותי זה אשר בראני ה' ואם מך הוא את העיון בחרתי לאח לי ואל החכמה אמרתי אחותי את אם אזכה בה. וכאשר התבוננתי בקוצר ערכי כי תורת ה' תמימה משיבת נפש, לה לבדה משפט הבכורה להאיר כל אנוש אשר הוא חי... על כן בחרתי אם אוכל להתבונן בחלקיה עם אחזת ריעים חברים מקשיבים ומיודעים, ולאהבתי אותה מאשר חנן ה' אותי, הקימותי אצלי אומנים חכמים ויקרים להדפיסה בדפוס באופן שלם וישר, תורה ונביאים וכתובים, עשרים וארבעה המה מטיבי לכת, עם התרגום לכלם למיניהם במקומותם ובמושבותם, ופירושים נפרדים להם למשפחותם לגוייהם... וידעתי כי ה' יודע כי לא מנעתי ממנה דבר, להשלים חלקיה בהשתדלות נמרץ, ולא עצרתי כחי וכספי להגיעה אל מחוז חפצי, כיד ה' הטובה עלי כי ממנו הכל, ואברך הוא אשר עזרני עד כה להשלימה... שנת רע"ח לפ"ק ביום כ"ז לחדש כסליו, ברוך נותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה".

תלמוד בבלי, מסכת סוכה - עם פירוש רש"י ותוספות, פסקי תוספות, פירוש המשניות להרמב"ם, ורבינו אשר. [ונציה, דפוס דניאל בומברג, רפ"א 1521]. מהדורה ראשונה.
כרך מתוך מהדורת התלמוד הראשונה של המדפיס דניאל בומברג בוונציה. זוהי המהדורה הראשונה בה נדפס התלמוד הבבלי בשלמותו. מהדורה נודעת זו ("דפוס ונציה") היתה למהדורת אֵם של כל מהדורות הש"ס שבאו אחריה. בה נקבע לדורות נוסח הגמרא, ובה נקבעו "צורת הדף" ומספור הדפים שנוהגים עד ימינו.
רישומים בכתב-יד בשולי מספר דפים.
[1], ב-סח דף. 36.5 ס"מ. דף השער המקורי חסר. במקומו הושלם דף שער מן המהדורה השניה. מרבית הדפים במצב טוב, דפים ראשונים במצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים חסרים בדף השער וקרעים גדולים חסרים בשולי הדפים הראשונים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהשלמות והדבקות נייר. קרעים, בהם קרעים קטנים חסרים וסימני עש קלים, עם פגיעות קלות בטקסט. עותק הספריה הלאומית לשעבר, עם חותמות הספריה וחותמות "הוצא". כריכת עור חדשה.
הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 106.

תלמוד בבלי - ונציה, ר"פ-רפ"ג - המהדורה הראשונה של התלמוד שנדפסה בשלמות בדפוס בומברג
אחת מגולות הכותרת במפעל הדפוס של בומברג, וכנראה ההישג הגדול ביותר שלו, היתה הדפסת התלמוד הבבלי. קודם לכן נדפסו מסכתות בודדות של התלמוד בספרד (לפני הגירוש) ולאחר מכן בבית הדפוס של משפחת שונצינו, אך מהדורת בומברג היא המהדורה הראשונה שבה נדפס התלמוד כולו בשלמותו, מסדר זרעים ועד סדר טהרות. מהדורה מפורסמת זו ("דפוס ונציה") הפכה למהדורת ה"אם" והיוותה בסיס לכל מהדורות הש"ס שבאו בעקבותיה. לצורך הדפסתה השיג בומברג רישיון מיוחד מהאפיפיור לאו העשירי ושכר מלומדים ומגיהים יהודיים, שיעזרו לו להוציא מהדורה מתוקנת ומושלמת. לצורך כך ריכזו את כל כתבי היד שהצליחו להשיג כדי להוציא נוסח מדויק ככל האפשר. במסגרת זו נעשה שימוש בכתבי-יד שונים של התלמוד, של פירוש רש"י, תוספות והרא"ש. מסיבה זו יש לנוסח מהדורה זו חשיבות גדולה. בנוסף, מהדורה זו נקיה כמעט לחלוטין משיבושי צנזורה, בשונה מהמסכתות שנדפסו קודם לכן ע"י המדפיסים לבית שונצינו.
מדובר היה בפרויקט אדיר ממדים, שכלל התקנת הנוסח מתוך כתבי-יד, הגהתו והדפסתו, והוא נעשה במהירות חסרת תקדים. בתוך פחות משלוש שנים, משנת ר"פ עד חודש כסלו רפ"ג, נדפס התלמוד במלואו, לפי הסדר הזה: בשנת ר"פ נדפסו המסכתות ברכות, שבת, יומא, קדושין, סוטה, סנהדרין, מכות, עבודה זרה ונדה. בשנת רפ"א נדפסו המסכתות ביצה, חגיגה, מועד קטן, ראש השנה, סוכה, תענית, מגילה, כתובות, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, שבועות, הוריות, עדיות, אבות וחולין. בשנת רפ"ב נדפסו המסכתות שקלים, סדר זרעים, עירובין, יבמות, נדרים, נזיר, מנחות, תמורה, זבחים, כריתות, בכורות, ערכין, סדר קדשים עם פירוש הרמב"ם, סדר טהרות עם פירוש הרמב"ם והלכות קטנות להרא"ש. בשנת רפ"ג, בין החודשים תשרי וכסלו, נדפסו המסכתות מעילה, קנים, תמיד, מדות, שמחות, כלה וסופרים, ובכך נשלמה הדפסת התלמוד. על מסכת פסחים לא נרשם פרט השנה, ויתכן שהיא הראשונה שנדפסה.
עימוד הדף במהדורת בומברג קבע את צורתו הטיפוגרפית של דף הגמרא ("צורת הדף") לדורות. במהדורה זו הופיע לראשונה מספור הדפים המוכר לנו כיום, שנהג בכל המהדורות שבאו אחרי מהדורת ונציה, עד למהדורת ש"ס וילנא והמהדורות שנדפסות בימינו. יוצאת דופן היתה מסכת ברכות של המהדורה הראשונה (המופיעה לפנינו), שבה סדר הדפים והעימוד עדיין שונים מ"צורת הדף" המוכרת לנו כיום.
כיאה לתוצרת הדפוס של בומברג, נדפסו המסכתות על נייר איכותי, בסידור אותיות מרווח וברור, ובדיו איכותית. בראש המסכתות נוסף דף שער מינימלי. ובפתיחת כל מסכת באה התיבה הראשונה בקישוט דפוס פרחוני. בסוף המסכתות נדפסו בדרך כלל "פסקי תוספות" ופירוש המשניות להרמב"ם. במהדורה זו אף נוספו לראשונה פסקי הרא"ש בסוף כל מסכת, ומאז הם מופיעים בכל מהדורות התלמוד הבאות אחריה.

תלמוד בבלי, מסכת מנחות - עם פירוש רש"י ותוספות, ופסקי תוספות. ונציה, דפוס דניאל בומברג, רפ"ב [1522]. מהדורה ראשונה.
כרך מתוך מהדורת התלמוד הראשונה של המדפיס דניאל בומברג בוונציה. זוהי המהדורה הראשונה בה נדפס התלמוד הבבלי בשלמותו. מהדורה נודעת זו ("דפוס ונציה") היתה למהדורת אֵם של כל מהדורות הש"ס שבאו אחריה. בה נקבע לדורות נוסח הגמרא, ובה נקבעו "צורת הדף" ומספור הדפים שנוהגים עד ימינו.
[2] דף אחרונים, עם "סימני דמסכת מנחות" [פסקי תוספות].
חתימה בדף השער: "הצעיר אברהם נשי'[א] הכהן" [כנראה, מגבירי חאלב].
קי, [2] דף. 36.5 ס"מ. עותק נאה. שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. קרעים קטנים חסרים בשולי מספר דפים, וקרעים בשולי שני הדפים האחרונים, משוקמים בהדבקות נייר, ללא פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 53.

תלמוד בבלי - ונציה, ר"פ-רפ"ג - המהדורה הראשונה של התלמוד שנדפסה בשלמות בדפוס בומברג
אחת מגולות הכותרת במפעל הדפוס של בומברג, וכנראה ההישג הגדול ביותר שלו, היתה הדפסת התלמוד הבבלי. קודם לכן נדפסו מסכתות בודדות של התלמוד בספרד (לפני הגירוש) ולאחר מכן בבית הדפוס של משפחת שונצינו, אך מהדורת בומברג היא המהדורה הראשונה שבה נדפס התלמוד כולו בשלמותו, מסדר זרעים ועד סדר טהרות. מהדורה מפורסמת זו ("דפוס ונציה") הפכה למהדורת ה"אם" והיוותה בסיס לכל מהדורות הש"ס שבאו בעקבותיה. לצורך הדפסתה השיג בומברג רישיון מיוחד מהאפיפיור לאו העשירי ושכר מלומדים ומגיהים יהודיים, שיעזרו לו להוציא מהדורה מתוקנת ומושלמת. לצורך כך ריכזו את כל כתבי היד שהצליחו להשיג כדי להוציא נוסח מדויק ככל האפשר. במסגרת זו נעשה שימוש בכתבי-יד שונים של התלמוד, של פירוש רש"י, תוספות והרא"ש. מסיבה זו יש לנוסח מהדורה זו חשיבות גדולה. בנוסף, מהדורה זו נקיה כמעט לחלוטין משיבושי צנזורה, בשונה מהמסכתות שנדפסו קודם לכן ע"י המדפיסים לבית שונצינו.
מדובר היה בפרויקט אדיר ממדים, שכלל התקנת הנוסח מתוך כתבי-יד, הגהתו והדפסתו, והוא נעשה במהירות חסרת תקדים. בתוך פחות משלוש שנים, משנת ר"פ עד חודש כסלו רפ"ג, נדפס התלמוד במלואו, לפי הסדר הזה: בשנת ר"פ נדפסו המסכתות ברכות, שבת, יומא, קדושין, סוטה, סנהדרין, מכות, עבודה זרה ונדה. בשנת רפ"א נדפסו המסכתות ביצה, חגיגה, מועד קטן, ראש השנה, סוכה, תענית, מגילה, כתובות, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, שבועות, הוריות, עדיות, אבות וחולין. בשנת רפ"ב נדפסו המסכתות שקלים, סדר זרעים, עירובין, יבמות, נדרים, נזיר, מנחות, תמורה, זבחים, כריתות, בכורות, ערכין, סדר קדשים עם פירוש הרמב"ם, סדר טהרות עם פירוש הרמב"ם והלכות קטנות להרא"ש. בשנת רפ"ג, בין החודשים תשרי וכסלו, נדפסו המסכתות מעילה, קנים, תמיד, מדות, שמחות, כלה וסופרים, ובכך נשלמה הדפסת התלמוד. על מסכת פסחים לא נרשם פרט השנה, ויתכן שהיא הראשונה שנדפסה.
עימוד הדף במהדורת בומברג קבע את צורתו הטיפוגרפית של דף הגמרא ("צורת הדף") לדורות. במהדורה זו הופיע לראשונה מספור הדפים המוכר לנו כיום, שנהג בכל המהדורות שבאו אחרי מהדורת ונציה, עד למהדורת ש"ס וילנא והמהדורות שנדפסות בימינו. יוצאת דופן היתה מסכת ברכות של המהדורה הראשונה (המופיעה לפנינו), שבה סדר הדפים והעימוד עדיין שונים מ"צורת הדף" המוכרת לנו כיום.
כיאה לתוצרת הדפוס של בומברג, נדפסו המסכתות על נייר איכותי, בסידור אותיות מרווח וברור, ובדיו איכותית. בראש המסכתות נוסף דף שער מינימלי. ובפתיחת כל מסכת באה התיבה הראשונה בקישוט דפוס פרחוני. בסוף המסכתות נדפסו בדרך כלל "פסקי תוספות" ופירוש המשניות להרמב"ם. במהדורה זו אף נוספו לראשונה פסקי הרא"ש בסוף כל מסכת, ומאז הם מופיעים בכל מהדורות התלמוד הבאות אחריה.

משניות סדר זרעים - עם פירוש הרמב"ם ורבינו שמשון [הר"ש] משאנץ, ומשניות סדר טהרות - עם פירוש הר"ש. ונציה, רפ"ב [1522]. שני חלקים (בכרך אחד) מתוך מהדורת התלמוד הראשונה של המדפיס דניאל בומברג.
במהדורת התלמוד של בומברג נדפס סדר טהרות פעמיים, פעם עם פירוש הרמב"ם ופעם עם פירוש הר"ש משאנץ [ראה: רנ"נ רבינוביץ, "מאמר על הדפסת התלמוד", ירושלים תשי"ב, עמ' מא-מב]. סדר טהרות בכרך שלפנינו הוא החלק עם פירוש הר"ש.
בדף השער חתימה בכתיבה איטלקית-אשכנזית עתיקה: "אליעזר יצחק הכהן", ובאיטלקית: "Lazaro Isac Sacerdote". רישום נוסף בכתב-יד בדף ב/1 של סדר זרעים: "אשר חנן אלדים את עבדו הצעי' אליעזר יצחק הכהן מפאליס' [=פלסטרו]". בדפי הבטנה רישומים נוספים באיטלקית של משפחת הכהנים פולסטרו (Sacerdote Palestro).
בראש סדר טהרות, רישומי בעלות (מחוקים בחלקם): "קנין כספי יצחק יצ"ו בכמה"ו... רפאל... מפורטו זלה"ה"; "מודה אני יצחק יצ"ו בכמה"ו... רפאל מוינטורא איש פורטהו זלה"ה איך נתתי זה הספר שהוא סדר טהרות... אל הנבון כמה"ו אברהם יגל ממו[נציליסי?] בחילוף אלו ספרים...".
מספר הגהות. הגהה ארוכה בדף לג/2 של סדר זרעים.
שני חלקים בכרך אחד. סדר זרעים: פו דף. חסרים ו דף עם הקדמת הרמב"ם לסדר זרעים והקדמת המתרגם. סדר טהרות: [112] דף. חסר דף השער. בין שני החלקים כרוכים [4] דפים חלקים (מקוריים). 36 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי בחלק מהדפים. כתמי ועקבות רטיבות (כתמי רטיבות קשים בחלק מהדפים). סימני עש. דפים מנותקים. מחיקות צנזורה במקומות בודדים וחתימות צנזורה בראש הכרך ובסופו. כריכת עור ישנה פגומה ומנותקת, עם שדרה קרועה.

המדפיס דניאל בומברג מתקן את חטא אבותיו
"דניאל בומבירגי, איש אנוירשה, בן שועים עשירים מופלגים היה. רצו הוריו לחנכו לגלחות (לכמורה) וישלחוהו לרומי. למד מה שלמד, ולא עוד אלא שזכה ולמד שם גם לשון הקודש והכיר במאוֹרה של תורה. לימים מת אביו והניח את כל כספו לדניאל. חזר הביתה לסדר את עניניו ועניני משפחתו וימצא את ספר היוחסין למשפחת בומבירגי. עיין בו ומצא, כי אבות משפחתו שרפו את התלמוד בשוקי פאריז בשנת כך וכך לבריאת עולם, ורשמו בספרם בשמחה, כי הלהבות עלו עד לב השמים, ומי שלא ראה תבערה זו לא ראה תבערה יפה מימיו. הצטער דניאל בלבו ורצה לתקן את אשר פגמו אבותיו, אלא שלא ידע מה לעשות. שב לרומי, נכנס לחשמן שהיה ממונה עליו ושאל בעצתו. ואותו חשמן אוהב ישראל היה, ויאמר לו: צא וסדר לך בית-דפוס עברי. אבותיך רצו למעט תורה בישראל ואתה תרבה תורה, וזו תקנתם ותקנתך. הלך דניאל לויניציאה, עיר של סוחרים ומדפיסים, הוציא את כל כספו וסידר לו בית דפוס עברי גדול והדפיס הרבה ספרים. אמרו: לא נחה דעתו של דניאל בומבירגי עד שהדפיס את כל התלמוד כולו והפיצו בישראל. זכה והוא היה המדפיס הראשון שזכה לכך."
הימן הירושלמי (אברהם מאיר הברמן), גוילים - מאה סיפורי אגדה, תל אביב תש"ב, עמ' נז