מכירה 86 - חלק א': פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove הר filter הר
- (-) Remove ערש filter ערש
- דפוסי (11) Apply דפוסי filter
- ודפוסים (11) Apply ודפוסים filter
- והש (11) Apply והש filter
- עתיקים (11) Apply עתיקים filter
- שנות (11) Apply שנות filter
- 15 (11) Apply 15 filter
- 15th-16th (11) Apply 15th-16th filter
- 16 (11) Apply 16 filter
- book (11) Apply book filter
- centuri (11) Apply centuri filter
- earli (11) Apply earli filter
- print (11) Apply print filter
- th (11) Apply th filter
כפי הנראה, זו ההדפסה הראשונה של ספר איוב, או לפחות הראשונה המתוארכת (ידועים שרידים ממהדורת תנ"ך, שהיו ששיערו כי נדפסה בספרד או בפורטוגל לפני הגירוש, אך שרידים אלה אינם מתוארכים. ראה: A K. Offenberg, Hebrew Incunabula in Public Collections, Nieuwkoop 1990, no. 33). ספר איוב שלפנינו נדפס כחלק ממהדורת כתובים שנדפסה באותה השנה בנאפולי. פירוש הרלב"ג על איוב נדפס קודם לכן, בפרארה רל"ז, אך ללא נוסח המקרא.
המקרא נדפס באותיות מרובעות, מנוקדות (עם סימון האותיות הרפות). הפירוש נדפס באותיות בינוניות ("כתב רש"י").
בדף [2], תיבת הפתיחה "איש", מוקפת מסגרת נאה מקושטת בחיתוך עץ (אותיות תיבת הפתיחה מטיפוס אשכנזי, מוגדלות. האות י' מסתיימת בעיטור בצורת עלה).
רישומים בכתב-יד בצדי הטקסט במספר מקומות, והוספה של שומרי הדפים בכתב-יד.
המדפיס, יוסף בן יעקב אשכנזי גונצנהוזר [כלומר מגונצנהויזן שבבוואריה], היה מחלוצי המדפיסים היהודים, ופעל באיטליה בתקופת ערש הדפוס. יוסף אשכנזי פעל לצדם של בני משפחת שונצינו, שהדפיסו באותה עת בערים שונות באיטליה. את דפוסו הקים יוסף אשכנזי בנאפולי בסביבות שנת רמ"ז, ובשנת ר"ן נפטר. החל משנת ר"ן החל לפעול בנאפולי גם בית דפוסם של משפחת שונצינו (על ידי יהושע שלמה שונצינו). במקביל, המשיך בית הדפוס של יוסף אשכנזי להתקיים עוד כשנתיים, על ידי בנו עזריאל, עד שנת רנ"ב (שנת הגירוש מספרד) – אז נסגרו בתי הדפוס של אשכנזי ושונצינו. בבית דפוסו של יוסף אשכנזי נדפסו כ-15 כותרים עבריים בלבד.
[48] דף. ששה קונטרסים, א-ו, בני שמונה דפים כל אחד. 24.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים (במספר דפים כתמים כהים, סימני שריפה קטנים, ומעט סימני עובש). סימני עש עם פגיעות בטקסט (ופגיעה במסגרת המעוטרת של תיבת הפתיחה), משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים חסרים, משוקמים במילוי ובהדבקות נייר. כריכה חדשה, עם סימני עש.
על מהדורה זו ועל תאריך ההדפסה, ראה: י' יודלוב, תעודה בדבר מכירת ספרי אינקונבולה בנאפולי במאה החמש-עשרה, אסופות, י, תשנ"ז, עמ' עט.
ספר המאגד שני חיבורים אסטרולוגיים מוקדמים (נדפסו יחד במקור):
• "Liber de Nativitatibus" – חיבור אסטרולוגי בנושא מולדות, מאת "Abraham Iudei" [אברהם היהודי].
• "Magistralis Compositio Astrolabii", חיבור בנושא מכשיר האַצְטְרוֹלָב (מכשיר המשמש לקביעת זוויות גרמי השמים ביחס לאופק), מאת הפילוסוף, האסטרונום, האסטרולוג והמשורר הפלמי Henry Bate (1246-1310).
החיבורים מלווים מספר חיתוכי-עץ: אותיות פתיחה מקושטות ועשרה איורים אסטרולוגיים.
זהות יוצרו של החיבור "Liber de Nativitatibus" שנויה במחלוקת. הביבליוגרף משה שטיינשניידר וחוקרים אחרים ייחסו את החיבור לרבי אברהם אבן עזרא, והיו שסברו שמדובר בתרגום מעברית של "ספר המולדות" לאבן עזרא. החוקרת Renate Smithuis טענה שהחיבור נכתב בלטינית במקור, בידי אבן עזרא עצמו או תחת פיקוחו. במאמר משנת 2018, קבע פרופ' שלמה סלע שהחיבור אמנם התבסס על טקסט עברי מאת אבן עזרא אולם לא ניתן לייחס לו את כתיבתו.
[22] דף. חסרים [8] דף (קונטרס b מהחיבור המיוחס לאבן עזרא, ובו מספר איורים), 22 ס"מ. מצב טוב. נקבי תילוע קטנים בכל הדפים (עם פגיעות קלות בטקסט). כתמי חלודה. מספר סימונים בדיו בשולי הטקסט (עתיקים). כריכת קרטון עם שדרה ופינות מקלף. רישומים בעפרון ותו-ספר בדפי הבטנה.
ספרות:
1. Renate Smithuis, Abraham Ibn Ezra's Astrological Works in Hebrew and Latin, New Discoveries and Exhaustive Listing. בתוך: Aleph: Historical Studies in Science and Judaism, Volume 6, 2006.
2. Shlomo Sela, Origins and Transmission of Liber Abraham Iudei de Nativitatibus: A New Appraisal Based on the Scrutiny of the Available Manuscripts and other Sources. בתוך Revue des Etudes Juives (2018), עמ' 317-352.
ספר זה נדפס קודם לכן בקושטא רע"ו, אך כאן נעשתה בו חלוקה חדשה, ל"שלושה ספרים". בשער נכתב: "נדפס שנית על ידי המחוקק מבני שונצי"ן, וראינו בהגהתו מה שלא ראו הקודמים אותנו בדפיסתו...". בספר הראשון – "אותות עשר מלחמות מלך המשיח" ומדרשים בענין הקץ. בספר השני – פרקים מכתבי רבי משה די ליאון (מגלה ספר הזוהר), שנדפסו אחר כך בספרו הנפש החכמה, בזל שס"ח (בקושטא נדפס חלק זה תחת הכותרת "סודות גדולים מחכמי האמת"; מאוחר יותר נדפס תחת השם "מתוק לנפש", בוונציה שס"ז, ויוחס בטעות לרבי אברהם זכות). בספר השלישי – חיבור על "הלכה למשה מסיני".
במגינית שבראש מסגרת השער, מופיע שם משפחת המדפיס: "שונצין". בפרט השנה מופיע המניין לכהונתו של האפיפיור קלמנס השביעי: "ותהי השלמתו בעיר ארמינו שנת עור"י עורי לבשי עוזך, בשנה השלישית לקלימינט"ו פיפיור יר"ה".
חתימות ורישומים בדף השער ובדפים נוספים.
[16] דף. חסרים 2 דפים: דף [9] ודף אחרון (עם סופו של שיר, ודגל משפחת שונצינו, המופיע בעמוד האחרון). 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. מחיקות צנזורה, שנעשו על ידי גירוד מילים מהדף (כמה מהמילים הושלמו בכתב-יד). חור קטן בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער. סימני גירוד בדף השער. הדבקות נייר לחיזוק בשוליים הפנימיים של חלק מהדפים. כריכה ישנה.
בני משפחת שונצינו היו מחשובי המדפיסים העבריים במאות ה-15 וה-16 ובפרט בתקופת ערש הדפוס. את בית דפוסם הראשון הקימו בעיר שונצינו באיטליה בסביבות שנת רמ"ג (1483), ומאז נדדו עם כלי הדפוס ברחבי איטליה, שהו בערים שונות והמשיכו לעסוק במלאכת ההדפסה. אחד מבני המשפחה המפורסמים הוא גרשם שונצינו, מדפיס המהדורה שלפנינו.
מהדורה נדירה, נרשמה במפעל הביבליוגרפיה על פי עותק מספריית שוקן.
מהדורה ראשונה של "ספר כריתות", ספרו הנודע של רבי שמשון מקינון, העוסק בכללי התלמוד ופסיקת ההלכה. חיבור זה זכה לאחר מכן למהדורות רבות. שם החיבור, "כריתות", המשמש במקרא ככינוי לגט, מובא כאן בהשאלה, במשמעות של כריתת ברית עם התורה, וכלשון המחבר בהקדמתו: "ראו ספר וכולו מחמדים / ומכרו לו לבבכם לצמיתות // אשר כרת ברית אהבה לדת-אל / לזאת נקרא שמו ספר כריתות".
לחיבור חמישה חלקים, המפורטים בהקדמת המחבר. שני החלקים הראשונים כוללים דיון מפורט בי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן. החלק השלישי עוסק בל"ב מידות של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי. החלק הרביעי כולל כרונולוגיה של תקופות חיי התנאים והאמוראים וכן כללי פסיקה שונים, והחלק החמישי (המכונה "לשון למודים"), הגדול והמקיף ביותר, דן בדרכי הדרש שבתלמוד, ובדרכי המשנה, הברייתא והתלמוד.
המחבר, רבי שמשון מקינון, פרשן ופוסק צרפתי בשלהי תקופת בעלי התוספות, חיבר כפי הנראה את ספרו בראשית המאה ה-14. הספר מבוסס על מספר חיבורים קודמים, כגון "סדר תנאים ואמוראים" ו"אגרת רב שרירא גאון". חלקו האחרון והמרכזי של הספר מבוסס על תורתם של בעלי התוספות.
הגהות בכתיבה איטלקית בשני דפים.
[63] דף. במקור: [64] דף. חסר דף אחד (דף [9], מהחלק הראשון). 20.5 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרעים חסרים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט (חיתוך הדפים לא אחיד). סימני עש. דפים וקונטרסים רופפים. ללא כריכה.
על הספר, ראה: א"א אורבך, בעלי התוספות, ירושלים תשל"ו, ב, עמ' 720-721; ספר כריתות, מהדורת רשב"ד סופר, ירושלם תשכ"ה, עמ' 21-23.
המחבר, רבי אברהם ב"ר יצחק שלום, מחכמי ספרד, נפטר שם בשנת הגירוש.
קולופון בעמוד האחרון: "ותהי השלמתו ביום ששי י"ג ימים לחדש סיון שנת חמשת אלפים ומאתים ותשעים ותשעה לבריאת עולם".
רישום בעלות בדף השער: "קנין כספי אני אברהם יהודה פונטאנילה". חתימה בעמוד האחרון (מתחת לקולופון): "כמ' יוסף יקותיאל פונט'". מספר הגהות (קצוצות). החתימות וההגהות בכתיבה איטלקית.
[196] דף. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים במספר דפים (כולל דף השער), עם פגיעות בטקסט, ללא חיסרון. חיתוך דף השער עם פגיעה במסגרת השער המאוירת. מחיקת צנזורה באחד מהדפים. חתימות ורישומי צנזורה בדף האחרון. כריכה ישנה, פגומה.
במפעל הביבליוגרפיה נרשמו (כפי הנראה בטעות) [194] דף בלבד.
1. ספר מרפא לשון לרבי משה אבן חביב.
2. ספר ההרכבה לרבי אליהו בחור. כולל החיבור "פרקי אליהו", לרבי אליהו בחור, עם שער נפרד (מדף מה ואילך).
3-6. "דקדוקים", ארבעה ספרי דקדוק שנדפסו יחד (לכל אחד מהם שער מיוחד): "מהלך שבילי הדעת", לרבי משה קמחי, עם פירוש רבי אליהו בחור; "פתח דברי", לרבי אליהו בחור; ספר "צחות בדקדוק", לרבי אברהם אבן עזרא; ספר "מאזני לשון הקדש", לרבי אברהם אבן עזרא.
בדפי הספרים הגהות, הערות, רישומים וסימונים רבים בכתב-יד.
ספר מרפא לשון: [26] דף. ספר ההרכבה: פג, [1] דף. דקדוקים: [4], נא, [1] דף ריק, נג-רלו דף. 15 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. רישומים רבים (עם כתמי דיו) וחותמות. כריכת קלף חדשה, נתונה בנרתיק.
שלושה ספרים מאת החסיד רבי יוסף יעבץ; מהדורות ראשונות שנדפסו יחד:
• ספר מאמר האחדות בשרשי האמונה. פרארה, דפוס אברהם ן' אושקי, שי"ד [1553].
• ספר יסוד האמונה. פרארה, דפוס אברהם ן' אושקי, שי"ד [1553].
• ספר אור החיים. פרארה, דפוס אברהם ן' אושקי, שי"ד [1553].
שלושת הספרים הובאו לדפוס באותו זמן בידי רבי יצחק אלחכים. בשערי שלושת הספרים מופיעה השנה שי"ד. הספרים נדפסו בראשית שנת שי"ד (עוד בשנת 1553). סדר ההדפסה מתברר מתוך הספרים – בקולופון מאמר האחדות נכתב: "ותשלם המלאכה מלאכת שמים יום ד' ה' לחדש מרחשוון שנת שי"ד ליצירה...". בקולופון יסוד האמונה נכתב: "תם ונשלם... יום ה' י"ח לחדש חשון שנת שי"ד ליצירה...". בהקדמת המו"ל לספר אור החיים נכתב: "...והשתדלתי להדפיסו אחר השנים הראשונים שחבר והם מאמר האחדות ויסוד האמונה", נראה כי הספר השלישי נדפס בסמוך לשניים הראשונים (המו"ל מוסיף לכתוב שם: "ובעזרת האל אדפיס גם פי' מסכת אבות...", ראה ספר זה להלן – פריט הבא).
שערים מאוירים נאים. במרכז דפי השער (ובשניים מן הספרים – גם בדף האחרון) מופיע דגל המדפיס של אושקי: מסגרת ובתוכה איור אצטרולב עם הפסוקים: "וקוי יי' יחליפו כח...", "קויתי יי' קותה נפשי...".
המחבר, הנודע בכינויו "החסיד יעבץ", מגדולי הרבנים בתקופת גירוש ספרד. הספר "אור החיים" שלפנינו זכה למהדורות רבות, והתפרסם בהתנגדותו לעיסוק בפילוסופיה ובחקירה וקריאתו לחזרה לאמונה התמימה. על המחבר והספר – ראה להלן.
חתימות (קצוצות מעט) בדפי השער של מאמר האחדות ואור החיים (בכתיבה איטלקית): "שלי רפאל אורי טריווש".
תיקונים בכתב-יד בספר יסוד האמונה. בדף [15] של ספר יסוד האמונה, מופיע קטע קצר מספר הזהר.
שלושה ספרים (נכרכו במקור יחד ולאחר מכן הופרדו זה מזה). מאמר האחדות: [16] דף; יסוד האמונה: [16] דף; אור החיים: [28] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר בדף השער של ספר יסוד האמונה, עם פגיעה במסגרת השער המאוירת, משוקם בהדבקת נייר. קרעים בשולי אחד הדפים בספר יסוד האמונה, משוקמים בהדבקת נייר על גבול הטקסט. הדבקות נייר לחיזוק במספר מקומות. סימני שפשוף למחיקת חותמות בדפי השער ובדפי הקולופון. ללא כריכות.
החסיד יעבץ, גירוש ספרד והמלחמה בפילוסופיה
רבי יוסף יעבץ, הנודע בכינויו "החסיד יעבץ" (ר' בערך-רס"ח), מגדולי הרבנים בתקופת גירוש ספרד. נולד בליסבון שבפורטוגל, ולמד בין היתר אצל דון יצחק אברבנאל. לאחר הגירוש הגיע לאיטליה והחל במסע נדודים ברחבי איטליה עם בנו רבי יצחק. הרבה לסייע למגורשי ספרד, לדרוש בפניהם ולחזק אותם, להפיח בהם רוח חיים ולעודד אותם להתחזק באמונה. יסודות האמונה והשגחת ה' בעולם היו נושאים שהודגשו מאד בספריו.
ספר "אור החיים", הנודע ביותר מבין ספריו, זכה למהדורות רבות. הספר כולל התנגדות חריפה לפילוסופיה השכלתנית של ימי הביניים, שהיתה רווחת בספרד לפני הגירוש. המחבר מאשים את העיסוק בפילוסופיה כגורם לשכחת התורה, שהוביל לבסוף לאובדנה של יהדות ספרד. ידועים דבריו על כוחה של האמונה התמימה בשעת המרת הדת, שבעוד החכמים והפילוסופים המירו את דתם, האנשים התמימים והפשוטים עמדו באמונתם: "כי הן הנה הנשים הספרדיות באו והביאו את בעליהן למות על קדושת הש"י, והאנשים אשר היו מתפארים באלו החכמות המירו את כבודם ביום מר; וזו ראיה גדולה ועצומ' שאם לא התחכמו במה שהתחכמו אלא היו מן כת הפתאים היה פתיותם מצלת אותם ושומר פתאים ה', אבל אחרי שלא נתפייסו להאמין בקבלה... וכפרו כל העיקרים אשר לא נתבארו במופת כגון שכר ועונש ותחיית המתים או היו מסתפקים בהם, על כן לא מכרו את אדמתם נחלת העה"ז על הספק והיו מן כת המשומדים אשר אין להם תקנה" (פרק ה). מלים חריפות אלו הדהדו עוד מאות שנים אחריו, ועד לימינו אלה, כאות ומופת לחשיבותה של האמונה התמימה.
קולופון בדף האחרון: "תם ונשלם הספר הנהדר באדר שני הנאדר, על ידי הבחורים הנאהבים והנעימים יחדיו היו תמים, על יד הבחור הנעים אשר במלאכת עבודת הקדש מלא ידיו לכהן המשכיל ר' אפרים הכהן, ואשר לידינו אנה ומלאכת סדור האותיות לו היתה למנה המשכיל ר' אלקנה, ומי שאמר לעולם די יאמר לצרותינו די, ויריק עלינו ברכה עד בלי די אכי"ר".
חתימה בדף השער: "שלי רפאל אורי טריווש".
[96] דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש ומספר קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. בדף השער קרעים קטנים משוקמים בהדבקות נייר. ללא כריכה.
באדריאנופולי נדפסו כותרים עבריים בודדים בלבד.
המדפיסים שלמה ויוסף יעבץ ייסדו בית דפוס עברי בשאלוניקי שפעל בשנים ש"ו-שי"א. משאלוניקי העבירו את בית דפוסם לאדריאנופולי, בה הדפיסו בשנים שי"ד-שט"ו ספרים בודדים. עוד על האחים יעבץ, ראה: א' יערי, הדפוס העברי בקושטא, ירושלים, תשכ"ז, עמ' 26-27; י' הקר, דפוסי קושטא במאה השש-עשרה, ארשת, ה', עמ' 469-470.
המהדורה הראשונה של חיבור זה נדפסה ב-1500 עותקים בוונציה שי"ג, אך נשרפה בגזירת שריפת התלמוד בשנת שי"ד; ממהדורה זו נשארו עותקים בודדים.
בהקדמתו למהדורה שלפנינו מספר המחבר שכבר הדפיס את הספר "פעם אחת בויניציאה ובראש שנת כי המר שד"י לי [שי"ד]... ובחדש מרחשון... גזרו בויניציאה ושרפו התלמוד... ובתוכם שרפו כל ספרי שהדפסתי שהיו אלף ות"ק ספרים... ולא נשאר לי מן הדפוס ההוא ולא מן ההעתק אפי' עלה א' [אחד] לזכרון, והוכרחתי לחזור ולכותבו מדעתי כבתחלה, ואחר שכתבתי ממנו שלשה פרקים מצאתי ספר אחד מן הדפוס ביד גוים שלקחו אותו מעל האש וקניתי אותו בדמים יקרים, וראיתי מתוכו שזכני השי"ת ועשיתי השני יותר בשלמות מן הראשון והוספתי בו דרושים הרבה... ואני אגלה לך הדרושי'[ם]..." (ראה עוד: א' יערי, מחקרי ספר, ירושלים תשי"ח, עמ' 208, 360).
בדף קסג/2 קולופון המחבר: "תם ונשלם פי' מסכת אבות... לי הצעיר יהודה יזיי"א [=יראה זרע יאריך ימים אמן] בכמ"ר שמואל לירמ"ה הספרדי זלה"ה ביום ז"ך לחדש חשון שנת ועתה ירום ראשי על איבי סביבותי ואזבחה באהלו זבחי תרועה אשירה ואזמר"ה לידו"ד [=שי"ג]".
בתחתית עמוד זה קולופון המדפיס: "נדפס ע"י קורניליו אדיל קינד והוגה ע"י יוסף בכ"מ יעקב שליט הי"ד ז"ל מפדואה, בבית הנדיב כמה"ר טוביה פואה יצ"ו".
רישום בעלות בתחתית עמוד השער: "שייך לר' יעקב בן הרב מ"ה שמשון זצ"ל". רישום בעלות בדף ב/1: "שייך להקצין הר"ר וואלף אופנהים יצ"ו".
קסג, [1] דף. 20.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים. קרעים קטנים חסרים ובלאי קל בשולי דף השער. חותמות דיו כהות בדף השער, על גבי מסגרת השער המאויירת. סימני גירוד בדף השער (להורדת חותמת). רישומים. כריכת עור עתיקה, עם פגמים.
בדף האחרון מופיע דגל המדפיס של טוביה פואה: דקל שבענפיו משולב מגן-דוד ושני אריות נשענים מימינו ומשמאלו, נתונים בתוך איור מגן בסגנון הרנסנס, המוקף מסגרת. מעל המסגרת מופיעות המילים "צדיק כתמר יפרח", ומשלושת הצדדים הנותרים האותיות ט' פ' י', ראשי תיבות של "טוביה פואה יצ"ו". ראה: א' יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ציור 20-21, עמ' 133 (הדגל שלפנינו מעט שונה).
המדפיס טוביה בן אליעזר פואה יסד בית דפוס עברי בסביונטה בשנת שי"א, שם הדפיס כ-25 ספרים עד שנת שי"ט.
החיבור שלפנינו כולל קיצור פסקי הלכות על סדר התלמוד (במתכונת דומה לספר המרדכי). המחבר, רבי ישמעאל הכהן טנוג'י, מגדולי החכמים במצרים (מוצא המשפחה מתוניס). "ספר הזכרון" נתחבר על ידו בשנת ש"ג, בעודו במצרים, ולאחר מכן עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם נולד בנו, רבי יהודה הכהן טנוג'י.
במרכז השער נדפס דגל המדפיס של אושקי, מסגרת ובתוכה איור אצטרולב עם הפסוקים: "וקוי יי' יחליפו כח...", "קויתי יי' קותה נפשי...". דגל המדפיס נדפס גם בעמוד האחרון.
קולופון בדף שלפני הדף האחרון: "תם ונשלם שבח לאל בורא עולם היום יום ג' כ"ו אב שנת שט"ו העם ולקטו לפ"ק... נדפס בבית כמר אברהם ן' אושקי יצ"ו...".
בדפי הספר הגהות, מחיקות ותיקונים בכתב-יד. רישום בדף האחרון (מתחת לדגל המדפיס): "שלי אני הצעיר ראובן גבאלי".
חתימות צנזורה בדפים האחרונים, ביניהן חתימה של Dominico Irosolimitano – הצנזור דומניקו ג'רוזלימיטנו (דומניקו הירושלמי), יהודי מומר שהפך לאחד מהצנזורים הבולטים של ספרים עבריים באיטליה. חיבר את "ספר הזיקוק" שהדריך את הצנזורים מטעם הכנסיה כיצד לצנזר ספרים עבריים.
[216] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים וסימני עש קלים במספר דפים. קרע חסר באחד הדפים, משוקם בהדבקת נייר, עם פגיעה קלה בטקסט. רישומים. כריכה ישנה, עם פגמים.
נדיר. המהדורה שלפנינו היתה המהדורה היחידה במשך מאות שנים, עד הדפסתה בשנית בלונדון תשל"ד (במהדורת לונדון תשל"ד כותב המו"ל רבי שרגא דז'לאובסקי כי הספר הוא "יקר במציאות ואפילו ת"ח מובהקים טרם ראוהו ואף לא שמעו זכרו, ולא נמצא רק בספריות גדולות... כפי השמועה נשמדה רוב ההוצאה בגזירת שריפת ספרי היהודים בעונותינו הרבים בתקופה ההיא... ולא נשארו רק אחד בעיר ושנים במשפחה").
"אגרת ארחות עולם" הוא החיבור העברי הראשון העוסק בגילוי "העולם החדש", וכולל תיאור של אמריקה ושל אפריקה שמדרום לסהרה. החיבור נכתב על ידי רבי אברהם פריצול בשנת רפ"ה וכולל שני חלקים. חלקו הראשון של החיבור עוסק בתיאור כללי של כדור הארץ, חלוקתו לאזורי אקלים, יבשות ומדינות. חלקו השני מתמקד בתגליותיהם של מגלי-ארצות ספרדים ופורטוגזים, ומתאר בפירוט את מסעותיו של ואסקו דה גאמה סביב כף התקווה הטובה בדרכו להודו. כמו כן עוסק החיבור גם במיקומו של גן-העדן, נהר הסמבטיון ושבטי ישראל האבודים.
אחד הפרקים (פרק כט, "על מציאות עולם חדש הגדול והנורא..."), מוקדש ליבשת אמריקה, ועוסק בתיאור הארץ והיושבים בה. בין היתר מתאר רבי אברהם פריצול את תושבי המקום וטבע הארץ: "העמים אשר שם שחורים כלם ונוטים לאדמימות... אין להם שר ומושל, ולא תורה ולא אלהות, רק נאמר שמתנהגים על פי הטבע, ואין להם מטלטלים ונכסים שיחזיקו להם לבדם כי הכל הפקר שמה, ואוכלים ומתפרנסים יחדו... ולפעמים יפול שנאה ותחרות ביניהם, וילחמו בשנאה איש על רעהו בחצים ובקשתות... והגוברים ילכדו את אויביהם ויהרגום ויאכלו אותם וימלחו' במלח, כדרך שעושין הקאניבאלי... ויש שם בשפתי הים מקום לצוד צידת דגים ברשתות משונות אשר להם... ובהרים הגדולים ההם אשר ביבשה... יש יערות גדולות עושות כל מיני בושם, והיערות מלאים חיות קטנות עם גדולות הטורפים, אריות ונמרים לאין מספר, ונחשים כקורות וכל מיני חיות ורמשי רעים..." (דף לג/1).
בפרק יד, דן המחבר בגורל עשרת השבטים האבודים.
בדף לג/2, איור: "צורת רביע היבשה אשר תרו אותה".
בראש הספר, לאחר הקדמת המחבר, מפתח לשלושים פרקי החיבור.
בדף השער, בדף האחרון ובמספר מקומות נוספים חתימות: "אי"ש גר אנכי בארץ". רבי אברהם יוסף שלמה גרציאנו, חכם ומשכיל יהודי-איטלקי, שחי במאה ה-17. אספן נודע של ספרים וכתבי-יד.
בדפי הספר הגהות רבות בכתב-ידו, חלקן ארוכות, הכוללות ביאורים, הוספות ותיקונים.
רישומים בדף המגן הקדמי (שמות עשר הספירות).
רבי אברהם פריצול (רי"ב בערך-רפ"ו בערך), תלמיד חכם איטלקי ואיש רנסאנס. נולד באביניון שבדרום צרפת, אך היגר לאיטליה כבר בגיל צעיר. לאחר תקופה קצרה במנטובה, עבר לפירארה, שם התגורר מרבית חייו. היה מעורה בחיי הקהילה ושימש כחזן וכמורה. נודע כמעתיק קפדן של כתבי-יד, והעתיק ספרים רבים. בשל בקיאותו הרבה במקורות יהודיים וכלליים, נבחר על ידי הקהילה היהודית בפירארה לשמש כנציגה בוויכוח בין-דתי עם הדומיניקנים (בעקבותיו כתב את חיבורו "מגן אברהם", המוקדש בחלקו לפולמוס עם הנצרות ועם האסלאם). רבי אברהם פריצול הביע עניין רב ב"עידן התגליות" שעבר על אירופה ושהיה עד לו. ברוח התקופה חיבר את הספר שלפנינו, הנודע ביותר מבין כתביו, שהוא למעשה הספר הגיאוגרפי העברי הראשון, והחיבור העברי הראשון שמדווח על גילוי אמריקה ועל תגליות גיאוגרפיות נוספות.
לו דף. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בחלק מהדפים כתמים רבים. קרע חסר בשולי דף השער. חור קטן בדף השער, כתוצאה מחריכת הדיו את הנייר, עם פגיעה קלה במסגרת השער. סימני עש בשולי דף השער ובשני דפים נוספים. דף השער מנותק בחלקו. כריכת קלף עתיקה ופגומה, רופפת.