מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove דפוס, filter דפוס,
- דפוס (77) Apply דפוס filter
- and (77) Apply and filter
- יד (61) Apply יד filter
- manuscript (61) Apply manuscript filter
- כתבי (51) Apply כתבי filter
- letter (44) Apply letter filter
- book (39) Apply book filter
- matter (38) Apply matter filter
- print (38) Apply print filter
- מכתבים (28) Apply מכתבים filter
- יהדות (26) Apply יהדות filter
- יד, (26) Apply יד, filter
- jewri (26) Apply jewri filter
- ספרי (25) Apply ספרי filter
- דברי (24) Apply דברי filter
- ודברי (21) Apply ודברי filter
- ומסמכים (21) Apply ומסמכים filter
- document (21) Apply document filter
- ישראל (19) Apply ישראל filter
- communiti (17) Apply communiti filter
- jewish (17) Apply jewish filter
- חסידות (16) Apply חסידות filter
- חבד (16) Apply חבד filter
- חב (16) Apply חב filter
- ומכתבים (16) Apply ומכתבים filter
- חב"ד (16) Apply חב"ד filter
- books, (16) Apply books, filter
- chabad (16) Apply chabad filter
- איטליה (14) Apply איטליה filter
- italian (14) Apply italian filter
- manuscripts, (14) Apply manuscripts, filter
- מרוקו (12) Apply מרוקו filter
- יריה (12) Apply יריה filter
- ואלגיריה (12) Apply ואלגיריה filter
- ואלג (12) Apply ואלג filter
- אפריקה (12) Apply אפריקה filter
- מרוקו, (12) Apply מרוקו, filter
- תוניסיה (12) Apply תוניסיה filter
- צפון (12) Apply צפון filter
- ואלג'יריה (12) Apply ואלג'יריה filter
- african (12) Apply african filter
- algeria (12) Apply algeria filter
- manuscript, (12) Apply manuscript, filter
- morocco (12) Apply morocco filter
- morocco, (12) Apply morocco, filter
- north (12) Apply north filter
- tunisia (12) Apply tunisia filter
- וכתבי (10) Apply וכתבי filter
- קהילות (10) Apply קהילות filter
נכתב כמכתב בקשה אישי שנמסר לשד"ר רבי צבי הירש ב"ר יהודא, עם מקום ריק למילוי שם הנדיב ע"י השד"ר. "אחרי הברכה... יבושר לו משלם ערי הק' ירוש' וגליל הק' ת"ו ויושביה ומיישביה... מתלמידי דבי רב תנא קדוש ה' אור העולם רשכבה"ג הגאון החסיד אמיתי רבינו אליהו ז"ל מק"ק ווילנא".
החותמים הם הרבנים: "חיים כהן שהי' אב"ד פינסק והגליל" [כיהן כעשרים שנה ברבנות פינסק והיה מקובל גם על החסידים, עלה לצפת בשנת תקפ"ו וכיהן בה ברבנות עד פטירתו בשנת תקצ"א]; "ישראל בעל ס' תקלין חדתין מעה"ק צפת ת"ו" [רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א]; "נתן נטע בהרב החסיד מוהר"מ מענדל זללה"ה מירושלם עה"ק תובב"א" [נקרא רבי נטע הגדול, היה מראשי הקבוצה של העליה הראשונה של תלמידי הגר"א בתקס"ט. אביו רבי מנדל משקלוב עלה שנה קודם והכין את הקרקע לעליה זו. נפטר בירושלים תשרי תר"ז, ועל מצבתו נכתב "הרב חסיד וענו"]; "נתן נטע בהרב אאמ"ו הח' המפו' מו"ה סעדי' זללה"ה מעה"ק ירושת"ו" [צדיק וחסיד, זכה לשמש את הגר"א וקרא לפניו משניות בעל-פה. אביו רבי סעדיה היה ראש ורבן של תלמידי הגר"א שעלו לירושלים. נפטר תר"ט]; "הקטן ארי' ליב בהרב מו"ה יוסף ליאון" [מראשי הישוב האשכנזי בצפת]; "ארי' בא"א מו"ה ירחמיאל זלה"ה נאמן הכו'[לל] דירוש'[לים] ת"ו" [רבי אריה ליב ב"ר ירחמיאל מארקוס מקיידאן (תק"ס-תרל"ז), נאמן כולל הפרושים בירושלים וממייסדי ביהכנ"ס "החורבה"]; "שלמה זלמן במוהר"ז וואלף הכהן" [שד"ר ארץ ישראל, חותנו של רבי יעקב ספיר, נפטר בכלכותא שבהודו בשנת תר"ז].
[1] דף. 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש בשוליים, ללא פגיעה בטקסט.
מהספרים הראשונים שנדפסו בידי רבי ישראל ב"ק בעיר צפת, כשנה לאחר יסוד בית דפוסו בעיר.
מעבר לדף השער הקדמת המדפיס רבי ישראל ב"ק: "וכל הקונים אשר יקנו ויזולו זהבם וכספם על הספרים אשר יהיו נדפסים פה באה"ק תוב"ב ובפרט ספרי תהלים עם הזוהר אשר יחזיק בחיקו ובתרמילו, השי"ת יצילם מכל צער ונזק ובהלה...". הקדמה נוספת, ארוכה, מהמביא לדפוס, רבי גרשון מרגליות, בה הוא מספר כיצד הפציר ברבי ישראל ב"ק לא להדפיס את הביאור הקבלי "באורי זוהר" לבדו, אלא לצד פסוקי התהלים, כפי שאכן נדפס בסופו של דבר.
בראש כל מזמור נדפסה "כוונת המשורר". כן כולל הכרך תפילות שאומרים לפני ואחרי קריאת תהלים בחול, בשבת, ביום-טוב ולליל הושענה רבה, תפלה בעד החולה וסדר פדיון הנפש.
[4], קנב דף. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. קרעים חסרים בשולי דף השער ובשולי דפים נוספים, בעיקר בתחילת הספר, משוקמים שיקום מקצועי, עם פגיעות קלות בטקסט. סימני עש במספר דפים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. שוליים תחתונים חתוכים במספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. דף קמח הושלם כנראה מעותק אחר. חותמות. רישומים. כריכת עור חדשה, נאה.
בדף השער, מעל שם מקום הדפוס 'צפת', רישום בכת"י אשכנזי: "עפר ארץ ישראל פה [צפת]". לפי הידוע, כך נהג לחתום רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א, שישב בצפת בתקופת ההדפסה [להערכתנו, הכיתוב הנ"ל אינו בכתב-ידו, והוא כנראה חיקוי מתקופה מאוחרת].
כתיבת יד סופר (כתיבה אשכנזית רהוטה), עם חתימות הרבנים (וחותמתו של הרב עבו). במכתבם מדווחים הרבנים על חלוקת הכספים ששלח השר מונטיפיורי לצפת בשלושה מכתבים - כספים לעניי צפת, להכנסת כלה וביקור חולים, ולמוסדות "שלשה ארצות": צפת, טבריה וחברון.
בדף האחורי רישום באנגלית (שנכתב כנראה ע"י אחד ממזכיריו של מונטיפיורי), המסכם את הדו"ח המופיע במכתב הרבנים בעברית.
רבי שמואל העליר (תקמ"ו-תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה. התחנך בבית החוזה מלובלין ועלה בעצתו לארץ ישראל. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה (ראה א"ז הלר, הרב המנהיג והרופא, תל אביב תשמ"ט).
רבי שמואל עבו (תקמ"ט-תרל"ט), רב הקהילה הספרדית בצפת וקונסול צרפת. אבי שושלת משפחת עבו בצפת. עלה מאלג'יר לצפת בשנת תקע"ז. הקים ושיפץ את המבנים על קבר הרשב"י במירון. רכש קרקעות והקים התיישבות חקלאית של יהודים בכפר מירון. כאות הוקרה על פעולותיו בגאולת קבר הרשב"י במירון העניקה לו קהילת צפת ספר תורה, ומאז שנת תקצ"ג ועד לימינו, הילולת הרשב"י בל"ג בעומר נפתחת בתהלוכת ספר התורה היוצאת מבית משפחת עבו בצפת לעבר הציון הקדוש במירון. רבי שמואל עבו שיקם את העיר צפת לאחר "הרעש" בשנת 1837. כדי שממשלת צרפת תגן על יהודי הגליל מרדיפות ופרעות הפך לקונסול צרפת. רבי שמואל עבו עבד בשיתוף פעולה הדוק עם רבי שמואל העליר מנהיג הקהילה האשכנזית בעיר. במשך שנים רבות היו שני הרבנים הללו הנמענים של כספי התמיכה ששלח מונטיפיורי ליושבי הגליל.
[1] דף כפול (2 עמ' כתובים). כ-29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשוליים. סימני קיפול.
המסמכים חתומים בחתימות ממוני הציבור בעיר צפת ונכבדיה: הרב הדומ"ץ רבי רפאל זילברמן; ראשי כולל קוסוב-וויז'ניץ, רבי משה חר"ג [צייגער] ורבי איתמר מסעריט; רבי יעקב ב"ר מרדכי הלוי; רבי קהת בן אפרים פישל; רבי דוד יודיל אויערבאך [סבו של הגרחי"ל אויערבאך מירושלים]; רבי זעליג אדליר שטיין; רבי דוד סגל; רבי יעקב מראזניטוב; רבי ברוך כהנא; רבי יוסף צבי גייגער [אבי הציור הצפתי - מציירי צפת הנודעים ועסקניה, נכדו בן-בתו של רבי משה חר"ג]; ועוד.
האוסף כולל עשרות פתקאות ("צעטלאך") בחתימות הגבאים, עם הוראות לגזבר, על תשלומים מהקופה עבור צרכי ציבור ועניני צדקה שונים.
בין הפריטים: שטר פרוזבול מחודש אלול תרל"ה, בחתימות: רבי שלמה מטלוסט, רבי יעקב יחיאל [שמרלר?] ורבי משה חר"ג.
96 פריטי נייר. במרביתם חתימות שונות. גודל ומצב משתנים.
האוסף כולל בין השאר:
• מכתב מחצר הקודש בויז'ניץ, אל רבי משה חר"ג מצפת, מאת חתנו רבי טודרוס גייגער, המבשר לו על אישור מהשלטונות למנות את האדמו"ר כאמרכל הכולל: "הגיע דילוג-רב [טלגרמה] מוויען מהאדון... ובו מבשר ואומר כי כן הרשה המניסטיר את אדמו"ר שליט"א להיות אמרכל בגאליצען...". בשולי הדף - מכתב בכתב-יד וחתימת רבי משה ברומער [נאמן וסופר בית אדמו"רי ויז'ניץ]. ויז'ניץ, אדר ב' תרמ"ט [1889].
["כולל ויז'ניץ" ("כולל ויזניצא") הוקם בצפת ע"י נאמניו של האדמו"ר הראשון מויז'ניץ - רבי מנחם מנדל הגר בעל ה"צמח צדיק" (תק"צ-תשרי תרמ"ה), שפרש מ"כולל קוסוב" והקים כולל נפרד כשהוא מעמיד בראשו את נאמנו רבי משה חר"ג, מנכבדי הקהילה החסידית בצפת. עם השנים נהיה "כולל ויז'ניץ" לכולל המרכזי ליוצאי בוקובינה וגליציה המזרחית, כשתחתיו פעלו הכוללים "כולל לבוב" ו"כולל קוסוב". המכתב שלפנינו עוסק במינוי האדמו"ר בעל "אמרי ברוך" (תר"ה-כסלו תרנ"ג 1845-1892), כאמרכל ארץ ישראל על מקום אביו בעל ה"צמח צדיק"].
• מכתב מעניין מרבי משה חר"ג, אל האדמו"ר רבי משה [משאץ-ויז'ניץ?], העוסק בתלונות ומלשינות שהגיעו מהעיר צפת. בתוך הדברים מסופר על המלחמות עם אנשי המסיון בצפת, ועל מצב בתי הרפואה בעיר. צפת, אייר תרנ"ח [1898].
• שני מכתבים שנשלחו לצפת. כתב-יד ביידיש, על גבי נייר מכתבים של רבי "משה סאק - בבית אדמו"ר הרה"צ שליט"א מקאסוב". אייר תרנ"ד [1894]. • שתי גלויות דואר שנשלחו לצפת, מאת רבי "אריה ליב בראמבערג - בבית אדמו"ר שליט"א". גורא הומאָרא (Gura Humora, כיום: גורה הומורולוי Gura Humorului), תרנ"ז [1897]. • תעודה רשמית בגרמנית, אודות עזבון הגביר מסעריד, בחתימות וחותמות רבי משה צייגער (חר"ג) ורבי יעקב ב"ר מרדכי הלוי פרטיג. [צפת, 1885 בערך]. • שטר מכירת חמץ. בחתימות אלחנן רקח ממהליב ורבי דוד ב"ר מנחם מנדל הלוי. צפת, ערב פסח תרכ"ח [1868]. • ששה מכתבים מודפסים שנשלחו מהפקוא"מ, עם מילוי בכתב-יד, בחתימות רבי אברהם דעלימא ורבי מאיר רובענס [שני מכתבים עם חותמת רבי אברהם כהן אונדערווייזער]. אמשטרדם, שנות התר"מ-תר"ע. • מכתבים שנשלחו מטבריה לממוני צפת, מהשנים תרמ"ג, תרנ"ד ותרע"ג. • ועוד.
19 מכתבים (מתוכם 16 חתומים בכתב-יד). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
דף השער בכתיבה קליגרפית, עם מסגרת מעוטרת בזהב. כריכה נאה עם שדרת עור. השער והכריכה הוכנו בידי האמן ר' יוסף צבי גייגער - אבי הציור הצפתי, שהיה מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת.
בדפים שאחרי השער "קול קורא" בעברית ובאנגלית, עם חתימות באותיות לטיניות [וחותמות בצורת חתימות בכת"י בעברית] של ראשי ועד ההנהלה: רבי הירש רוזנשטיין, רבי נפתלי חנה'ליס נכד הבעש"ט, ורבי דוד סג"ל. בדף שלאחר מכן קריאה מראשי הישיבה, בחתימה וחותמת רבי יוסף קונביץ (חתן הרידב"ז), ובשתי חותמות (אחת מהן בצורת חתימה בכת"י) של רבי "יעקב דוד רידב"ז".
בדף הפורזץ הודבק דף מודפס של תקנות ישיבת "תורת ארץ ישראל" משנת תרס"ו.
המשך הפנקס כולל עשרות דפים רשמיים של הישיבה, שיועדו למילוי רשימות תורמים (רובם ריקים); מתוכם מולאו רק ארבעה דפים בכתב-יד, עם רשימות תורמים, בעברית ובצרפתית (החל מחודש ינואר 1911, תרע"א). בראש הדפים מודפס: "שנת תרע"_".
[14] עמ' כתובים ועשרות דפים ריקים (דפים רשמיים של הישיבה). 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. מעט קרעים. חיתוך דפים צבעוני. כריכה עם שדרת עור מהודרת. בטנת הכריכה (הפורזץ) מנייר צבעוני נאה. הפנקס נתון בקופסת קרטון מקורית, פגומה.
דף שער בכתיבה קליגרפית בגוני שחור, זהב ונחושת. עיטורים צבעוניים (זר פרחים סביב המילים "ספר הזכרון" ומסגרת מסוגננת). כריכת עור נאה, עם עיטורים מוזהבים. השער והכריכה הוכנו בידי האמן ר' יוסף צבי גייגער - אבי הציור הצפתי, שהיה מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת, וחבר הנהלת בית היתומים.
בדף שאחרי השער, סעיפים אודות "המייסד", "המטרה" ו"ההנהלה". בחלק הראשון מסופר על ייסוד בית היתומים ע"י האדמו"ר מראדוביץ, בחלק השני פרטים על מטרות המוסד; ולאחר מכן רשימת הגבאים וההנהלה "שמינה הרה"צ מידו": ר' ברוך כהן מוהליבר, ר' אלעזר סג"ל, ר' יוסף צבי גייגער [מאייר הפנקס] ור' חיים ליב פרלמן.
בהמשך הפנקס: "ספר התעודות - מבית יתומים העברי בצפת ת"ו" (כותרת זו נתונה בקישוט צבעוני נאה), עם מכתבי המלצה שונים: המלצת פקידי הממשל הצבאי בצפת, שביקרו במוסד בחודש יולי 1920 ומשבחים את פעילותו; המלצת ד"ר אליהו שטרן, והמלצת וואלף קאפענהיים מווינה; מכתב אישור והמלצה משנת תרפ"א מאת רב העיר רבי אברהם ליב זילברמן.
[7] עמ' כתובים, ועשרות דפים ריקים. כ-28 ס"מ. כריכת עור מהודרת. בטנת הכריכה (הפורזץ) מנייר צבעוני נאה. הפנקס נתון בקופסת קרטון מקורית.
פורמט מיניאטורי. החיבור "גפן יחידית" נדפס לראשונה בברלין תנ"ט, אז צורף לו החיבור "לוח החיים" - "קיצור הנהגת האדם בדרך הרפואה" - חיבור רפואות עממי שהובא לדפוס על ידי רבי חיים ב"ר בנימין זאב בוכנר, בפראג תכ"ט. שני החיבורים כתובים בחרוזים.
בסוף "גפן יחידית" מספר שירים מאת המחבר, בהם קינה "על הקדושים והשבויים במדינת פאדליי' תל"ז לפ"ק וראשי החרוזים ע"פ חתימתי אני הקטן זאב וואלף". קינה זו היא תיעוד היסטורי יחיד על מאורע זה של רדיפת יהודים בפודוליה, שלא ידוע אודותיו ממקור אחר (ראה: פודהייצה - ספר קהילה, עמ' 25-24).
לו דף. 11 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כריכה ישנה.
תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין ומסכת שבועות, עם המפרשים. ווילנא, [תרמ"ז] 1887. דפוס האלמנה והאחים ראם.
בדף המגן הקדמי רישום ארוך בעפרון, תחת הכותרת "כתוב זאת זכרון בספר", ובו תיעוד אישי-היסטורי של בעל הגמרא, יהודי תושב צ'רנוביץ, המספר על גירושו במהלך מלחמת העולם הראשונה מאזור צ'רנוביץ שבבוקובינה אל תוככי רוסיה. כולל תיאור מרתק על תלאותיו, מאסרו וסכנות המוות שהיה נתון בהן, על מפגש עם יהודים מגורשים נוספים מגליציה ובוקובינה, ועוד. בסוף הרישום תיעד הכותב את המסכתות שלמד תחת התלאות והנדודים המתוארים ועד חזרתו לעירו. את המסכתות שלפנינו - סנהדרין ושבועות - למד לאחר שובו לצ'רנוביץ, בשנת תרע"ז. ברישום מופיעה חתימה לא ברורה: "הצעיר יהודא זעליג [?]...". ראה להלן ציטוט הרישום במלואו.
רישומים נוספים בדפי הבטנה הקדמיים.
קכד; לב; נ; כד; ס; ה; ח; לג; יח; ה דף. 40 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים במספר דפים. סימני עש. כריכת עור מקורית, עם פגמים.
לימוד תורה במסירות נפש - תוך כדי גירוש ומאסר במלחמת העולם הראשונה
בגמרא שלפנינו תיעוד היסטורי יוצא דופן מתקופת מלחמת העולם הראשונה, עדות מכלי ראשון של אחד מיהודי העיר צ'רנוביץ שנתפס וגורש, כנראה במהלך הכיבוש הרוסי, מהכפר פריליפטשע (Prilipcze) שבבוקובינה בחודש אדר תרע"ה אל פנים רוסיה. הוא מתאר את המסע המפרך שעבר, שכלל מאסר וסכנות אחרות, "והוליכו אותי שֶבי בתוך הגולה למדינת רוסיע מעיר לעיר מכפר לכפר ביום אכלני קרח ובלילה שמו אותי בבור הוא בית התפיסה, ככה עברו ימים וחדשים נודד הייתי וגם חבשו אותי בבית האסורים על איזה ימים...". הוא מתאר סכנת מוות ממשית, "ולא אחת ולא שתים קרה אשר העבירו חרב חדה על צוארי נסתמרו שערות ראשי ובשרי וכפתע הי' בין המות לביני". לבסוף הובא אל פענזא (Penza) שבתוככי רוסיה, שם שוחרר. בפענזא מצא עוד כשש מאות פליטים יהודיים שגורשו אליה מבוקובינה וגליציה. הוא שהה שם למעלה משנה, עד שקיבל היתר לחזור לצ'רנוביץ. בהגיעו לעיר בחודש כסלו תרע"ז, מצא את העיר כבושה, ריקה מתושביה, ונתונה לשוד וביזה. גם בניו ובנותיו לא היו בעיר והוא נשאר בה בודד, "ובכן באתי הנה עירה טשערנאוויץ... עודנה ידי הצורר שולטת... אין איש מאזרחי העיר בבית, כולם עזבו רכושם והונם וערקו אל המקום אשר נשאו אותם רגליהם, חמס ושוד אראה כל היום בעיר, גם בני ובנותי יצאו והייתי יחידי כערער בערבה...". בכל השעות הקשות האלה למד וסיים הכותב שמונה מסכתות, כולל אחת מהן שנלמדה במאסר – "בהתפיסה בסוראש" (Surazh, פלך צ'רניגוב, רוסיה), כפי שתיעד בסוף רשימתו.
כתוב זאת זכרון בספר
אני הגבר ראיתי עוני פחד ורעדה קראני בשנת תרע"ה בראש חודש אדר עדת מרעים הקיפוני סבוני גם סבבוני הכוני פצעוני נלקחתי פתאום מכפר פריליפטשע והוליכו אותי שֶבי בתוך הגולה למדינת רוסיע מעיר לעיר מכפר לכפר ביום אכלני קרח ובלילה שמו אותי בבור הוא בית התפיסה, ככה עברו ימים וחדשים נודד הייתי וגם חבשו אותי בבית האסורים על איזה ימים ככה עברו שבעה ירחים כמעט שאמרתי נואש לא האמנתי כי אוכל לאמר אני עניתי מאד ולא אחת ולא שתים קרה אשר העבירו חרב חדה על צוארי נסתמרו שערות ראשי ובשרי וכפתע הי' בין המות לביני ואני לאלקי יושב מרום דלפי עיני אלהא דמאיר ענני ומחרב הצילני ומידי רשעים פלטני ומטיט הוציאני וד' עזרני יסר יסרני ולמות לא נתנני באתי עד עירה פענזא שמה חופשה ניתן לי התעכבתי שמה קרוב לארבעה עשר חדשים יצאתי לחרות שמה מצאתי את אחי ורעי הגולים ממדינת גאליציע ובוקאווינא כשש מאות נפשות היינו שם אחים לצרה היינו איש לרעהו בצפיותינו צפינו לישועה והנה זה לא כביר השגנו רשיון לעזוב עירה פענזא ולשוב למקומינו ובכן באתי הנה עירה טשערנאוויץ בחודש כסלו שנת עזר"ת והנה לצערי עדן לא נשעננו[?] עודנה ידי הצורר שולטת בעירה טשערנאוויץ אין איש מאזרחי העיר בבית כולם עזבו רכושם והונם וערקו אל המקום אשר נשאו אותם רגליהם חמס ושוד אראה כל היום בעיר גם בני ובנותי יצאו והייתי יחידי כערער בערבה יושב ומצפה לישועת ד' ואתפלל ואתחנן לפני בעל הרחמים שימהר ויחוש מעשהו להשיב לב אבות על בנים ולב בנים לאבותם וישים שלום עלינו ונזכה לגאולה שלמה אכ"י
נכתב ממני הצעיר יהודא זעליג [--?]
לזכרון
אלו הן המסכתות שסיימתי בגלותי בימי עני' בהיותי בארץ נכרי' כן יזכני ד' לסיים הש"ס בהרחבה מתוך עושר וכבוד במהרה בשלום ושלוה אכ"י'
שבת – בהתפיסה בסוראש קיץ תרע"ה
בבא קמא, בבא מציעא – בעיר פענזא חורף תרע"ו
בבא בתרא ברכות – בעיר פענזא קיץ תרע"ו
עבודה זרה – חורף תרע"ז התחלתי בעיר פענזא וסיימתי בעיר טשערנאויץ תשעה עשר ימים לחודש כסלי' תרע"ז
סנהדרין – סימתי תרע"ז שבעה ימים לחודש ניסן פה עירה טשערנאויץ
שבועות – התחלתי בעזר הצור ביום ו' פ' צו ז' ימים לחודש ניסן שנת עזר"ת סיימתי' י"ג סיון עזר"ת
תיאור של הטקס, עם נוסח התפילות שנאמרו במהלכו. התיאור נדפס בפורטוגזית ובהולנדית; התפילות נדפסו בעברית ובהולנדית. לצד התפילות, ברכה ארוכה מאת רבי שלמה שלם, רבה הראשי הספרדי של אמשטרדם.
מתוך השער: "אור גדול ליהודים, בק"ק ספרדים יזיי"א, בעת זריחת השמש באופק מחנה קדשנו ובית תפארתנו היא בית הכנסת הגדולה והמפוארה משוש כל הארץ... אשר זכנו בבית תפלתנו, הנשיא המרומם, יורש עצר, יושב על כס הממשלה, לשם ולתפארת ולתהלה, גיליילמו החמישי יר"ה, עם הנשיאה אשת חיקו גילו ובת גילו, בת מלך היא יורשת עצר פרוסייא פרידריקא צופיאה וילהילמינא יר"ה, עם כל יועציהם ושריהם ה' עליהם יחיו... והעיר אמשטרדם צהלה ושמחה...".
[4], 31-6 עמ'. 25.5 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים. קונטרסים רופפים. כריכת קרטון מקורית, עם פגמים, צדה הקדמי מנותק.
בהכרזה המודפסת מופיעה קריאה לכל בני הקהילה, לתרום לקופת הצדקה הקהילתית, עקב ההוצאות המרובות של חלוקת כספים לעניים, ביקור חולים וקבורת מתים.
בראש הדף סמל מאויר של הקהילה, עם האותיות "ק.א.א." [=קהל אשכנזים אמשטרדם]. עברית ויידיש מעורבים: המילים בעברית נדפסו באותיות מרובעות והמילים ביידיש נדפסו באותיות כתב רהוט אשכנזי.
[1] דף (מודפס מצדו האחד). 39 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים. סימני קיפול.
כפי המופיע בשער, את דרוש ההספד נשא ה"נודע ביהודה" ביום א' י"ב כסלו תקמ"א, כשבועיים לאחר מותה של המלכה (מריה תרזה מתה ב-29 לנובמבר 1780, ר"ח כסלו תקמ"א), בבית הכנסת "מייזל" בעיר פראג, בהשתתפות "שרים רבים ונכבדים וגם מאנשי הצבא".
הדרוש מכיל הספד על המלכה, "דברי'[ם] המשברי'[ם] הלב לעורר המספד והבכי על מיתת אדונתינו החסודה האדירה המלכה הקיסרת מאריא טרעזיא יזכר זכרונה לטובה", יחד עם הבעת שמחה והלל על עלות בנה הקיסר יוזף השני לכס השלטון (באופן רשמי הוא עלה לשלטון עם מות אביו, אך בפועל שלט באופן עצמאי רק לאחר מות אמו): "שבח והודאה על הטובה הגדולה שעשה הקב"ה עם המלכה הקיסרת [!] שזכתה עוד בחייה לראות בנה הגדול המושלם בכל השלימות הוא אדונינו האדיר החסיד המיוחס גבור וחכם הקיסר יאזעפוס השני ירום הודו... וגם כולל ברכו'[ת] לראש אדונינו הקיסר האדיר יר"ה ותפלה עבורו... ונכלל בדרוש זה אפס קצה משבח הבית הגדול בית אוסטרייך מיום אשר צמח קרן הודם עד היום הזה".
בגוף ההספד מופיעים ביטויי שבח מופלגים על מריה תרזה, שיהודי פראג סבלו לא מעט מנחת זרועה: "כי נפלה אמה של מלכות היא אדונתינו החסודה הענוה והצדקנית המלכה הקיסרת מאריא טרעזיא תנוח נפשה בגן עדן... כי פלא אור המלכה הקיסרת מאריא טרעזיא היה מאיר ומבריק ועוצם מדותי' הטובי'[ם] יושר לבבה ורוב חסדה היה מפורסם בכל העולם ועתה באה שמשה ונאסף נגהה הלא ע"ז ידוו כל הדוים וכל אחד יאמר מי יתן ראשי מים... ואם מצד הוד מלכות שניתן עלי'[ה] מן השמים ותהי נושאת חן... כלם עבדו אותה בכל לב ולא מצד יראה כ"א מאהבה גמורה... וכמו שעשינו כלנו בימי המצור בשנת תקיז"ל וגם אנכי בכל כחי עבדתי אז וממש מסרתי נפשי בסכנות גדולות כמו שהי'[ה] מפורסם בעת ההיא והכל מאהבה... ואם מצד מדותי'[ה] הטובים צנועה ופרושה היתה פירשה עצמה מכל חמודת ותאוות הגופנית זה שנים רבות לא ישבה בסוד משחקים ולא שמעה קול שירים ומיני זמר ולא באה בקאמעדי... וכמה ממון נדבה...".
לצד דברי השבח למלכה, מעטיר ה"נודע ביהודה" גם שבחים מופלגים על בנה יוזף השני: "ודרשו רבותינו עד שלא שקעה שמשו של צדיק זה זרח שמשו של צדיק אחר... כן עתה עד שלא שקעה שמשה של אדונתינו האדירה החסודה המלכה הקיסרת זרחה שמשו של בנה הגדול האדיר החכם החסיד יקר מפז ומכל אבני סגולה הקיסר יאזעף יר"ה... ואשרינו מה טוב חלקינו שזכינו למלך יקר הערך ואדיר כזה... כי הלא לא שייך להספיד את החי כי אם את המת ואני אומר הלא אדונתינו החסודה המלכה לא נאמר בה מיתה... יעקב אבינו לא מת... הרי שמניח בן כמותו לא נאמרה בו מיתה... ואנחנו נברך את אדונינו החסיד הקיסר ונאמר כלנו יחד (וענו ואמרו כל הקהל) יחי אדונינו הקיסר יאזעפוס השני לעולם אמן" (מחקר על ההספד והרקע ההיסטורי נדפס אצל: Marc Saperstein ' Your Voice Like a Ram's Horn': Themes, and Texts in Traditional Jewish Preaching, Cincinnatti 1996, pp. 445-484).
ו דף. 16 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות ועקבות עובש. בלאי. סימני עש ללא פגיעה בטקסט. סימני מחיקה בשער, עם פגיעה בטקסט הדפוסת. חותמת מחוקה בעמוד האחרון. רישומים. הדפים מנותקים חלקית.