"זאת התעודה" - מסמך בכתב-יד בעברית ובערבית, המסדיר את בעלות הקרקע שעליה הוקמה שכונת "כרם" בירושלים. התעודה מאושרת בחתימת ידם וחותמותיהם של שני הרבנים הראשיים בעיר: רבי שמואל סלנט ורבי יעקב שאול אלישר ה"יש"א ברכה". ירושלים, תרנ"א-תרנ"ד [1891-1894].
במסמך שלפנינו, מחודש תמוז תרנ"א, מודים נאמני ועד השכונה כי אין להם זכות בקרקע, על אף שרישום הקושאן נעשה על שמם: "...לא לנו הנחלה הנז'[כרת] רק מקנת כסף החברים מחברה בית אברהם, וכל אחד מהחברים יש לו כתב ראי'[ה] מהועד הנז'[כר] על חלקו בהנחלה...". התעודה הופקדה "בידי אנשי הועד בית אברהם – מבני כולל ווילנא, זאמוט וקורלאנד". על החתום באו שלשת נאמני ועד השכונה: רבי זיסקינד שחור, רבי יעקב צבי בה"ר שמריה ורבי ישראל חיים בהרש"ג. לאחר חתימתם מופיע אישור בחתימת (וחותמת) רבי שמואל סלנט, המאשר את חתימות שלושת הנאמנים. מאוחר יותר, בשנת תרנ"ד, נוסף אישור בחתימת (וחותמת) הראשון לציון היש"א ברכה, המאשר את חתימתו של רבי שמואל סלנט.
באותה תקופה נוצרו בארץ ישראל בעיות משפטיות ברישום הקרקע על שם אגודות ציבוריות. מסיבה זו נרשמו הקרקעות על שם אנשים פרטיים [בדרך כלל נתינים עות'מאניים], ולא על שם האגודה המייסדת [החברה המשכנת], ואלו מצדם הפקידו בידי האגודות הודאה המבטלת את זכותם בקרקע.
קרקעות השכונה "כרם - בית אברהם" בצפון-מערב ירושלים, נקנו בתחילה בשנת תרמ"ה ע"י רבי משה גראף, שנטע בה כרם ענבים. בהמשך נקנו אדמות אלו ע"י הגביר רבי משה ויטנברג מוויטבסק [שבשנת תרמ"ה הקים את שכונת "בתי ויטנברג - שערי משה", הנמצאת כיום בין הרחובות שטראוס וחיי אדם בירושלים].
בשנת תרנ"א, מכר ויטנברג את הקרקע - שעליה נסוב המסמך שלפנינו - לראשי כולל ווילנא וכולל הורודנא, שהקימו ועד מיוחד להקמת השכונה "בית אברהם", ובנו עליה באותה שנה את השכונה, הנודעת עד היום בשם שכונת "כרם" [נמצאת כיום ממערב לרחוב יוסף בן מתתיהו, בין שכונת "יגיע כפיים" לבין שכונת "מקור ברוך"]. בשכונה זו התגוררו ברבות השנים גדולי תורה נודעים, בהם: רבי אלעזר מנחם שך ראש ישיבת פוניבז' [שהתגורר בשכונה בשנות ה-40-50], ורבי אברהם יעקב זלזניק ראש ישיבת "עץ חיים" [שהתגורר בשכונה קרוב ל-80 שנה עד יום פטירתו בשנת תש"ע].
[1] דף. כ-40 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים קלים. סימני קיפול.

אוסף מעניין של מכתבים ומסמכים שונים, מארכיון "חצר שטרויס" של גדולי המוסר בירושלים. [שנות התר"נ-תר"פ בקירוב].
הארכיון כולל:
• דף בכתב-יד, פרוטוקול ישיבת אנשי החצר ("לסדר עניני הנהגת החצר"), בחתימות: רבי אריה ליב ברוידא [רבי לייב'ציג ברוידא, אחיו הגדול של "הסבא מקלם"]; רבי יצחק מאלצאן [מתלמידי רבי ישראל מסלנט ומחבר ספרים רבים]; רבי חיים יצחק זיו [חתן "הסבא מקלם"]; רבי טוביה ליב פ[---?]; רבי ישראל דוד רופמאן [ממנהיגי וגבאי חצר שטרויס]; רבי שכנא מאיערס; רבי נחום יצחק ברוידא [סבו של רבי שמחה זיסקינד ברוידא, ראש ישיבת חברון]; רבי נחום אברהם ברוידא; רבי אליעזר צבי לעוויטן [רבי הירש'ל מסלבודקה]; רבי יהודה יעקב קופרשטוק; רבי אברהם ברוידא; רבי יהודא רוטנר [ממיר]. ירושלים, שבט תרע"ד [1914].
• שני עותקים של מכתב אל ד"ר אליהו שטרויס (בן הנדיב רבי שמואל שטרויס), בחתימות רבי אריה ליב ברוידא ובנו רבי נחום יצחק ברוידא. ירושלים, ניסן תרע"ד [1914].
• שטר עדות על צוואת האשה איטא הענא זאקש, אלמנת רבי שלמה מטעלז. בחתימות עדים, ובחתימות דייני ירושלים: רבי חיים יעקב [שפירא] מקובנה, רבי "אריה ליב בהרא"ד" [הרשלר, רבי ליב דיין] ורבי "חיים מענדל בהרא"ש" ספרא דדיינא [רבי חיים מנדל ספרא-שארלין]. ירושלים, שבט תרס"ב [1902]. בהמשך הדף: תוספת דברים, בחתימת האשה המצווה ובחתימות עדים. ירושלים, ניסן תרס"ג [1903].
• שטר עדות על צוואת האשה הינדא בת ר' משה קפלן, אלמנת רא"י שובאצקע מטעלז, בחתימות עדים, בחתימת האשה המצווה, ובחתימות דייני ירושלים: רבי חיים יעקב [שפירא] מקובנה, רבי אריה ליב בהרא"ד [הרשלר, רבי ליב דיין] ורבי חיים מענדל ספרא דדיינא [רבי חיים מנדל ספרא-שארלין]. ירושלים, שבט תרס"ד [1904].
• שטר תנאים [וטיוטת שטר תנאים] בכתב-יד, לאירוסי החתן מיכאל דוב ב"ר יוסף זאב, עם הכלה שיינא רחל בת המנוח ר' שבתי איינזילמן מבריסק. ירושלים, אב תרס"ד [1904].
• שטר תנאים בכתב-יד, לאירוסי החתן אברהם אבא ב"ר משה סלאנט, עם הכלה באשא בת ר' שמואל איידילמאן, נכדת רבי יהודה רוטנר ממיר. ירושלים, סיון תפר"ה [1925].
• ארבעה פנקסים מיניאטוריים של רבי ישראל דוד רופמאן מקובנה, עם רשימות שונות מהשנים תרנ"ז-תרפ"ו בקירוב: רשימות של תמיכות בנזקקים ושל הלוואות גמ"ח; רשימות שונות הקשורות לניהול בית המדרש "שונה הלכות" וישיבת "אור חדש" ב"חצר שטרויס", בהן חשבונות כספים ורשימות משתתפים בסדרי לימוד. בכמה מקומות מופיעות חתימות שונות, ובין הדפים מספר פתקאות חתומות.
• ועוד מסמכים ומכתבים שונים.
"חצר שטרויס" בירושלים, שכונה ידועה של צדיקים ופרושים מגדולי תנועת המוסר שעלו מליטא לירושלים. החצר נוסדה ע"י "הסבא מקלם" רבי שמחה זיסקינד ברוידא-זיו. הסבא עורר את הנדיב רבי שמואל שטרויס (שטראוס) מקרלסרוא שבגרמניה [חמיו של רבי יעקב רוזנהיים מייסד "אגודת ישראל" העולמית] - "לקנות בירושלים חצר ובתים, לכונן בית תלמוד לתורה ולמוסר" (ראה אור רש"ז, שמות, מאמר רצב). החצר שנקנתה בלב שכונת מוסררה, כוללת מבנה של עשרות דירות ובית מדרש [החצר נמצאת כיום ברח' הע"ח 20, קרוב לכיכר ספרא ועיריית ירושלים]. בחצר התגוררו עשרות תלמידי חכמים, ובבית המדרש קבעו את תלמודם דמויות ידועות מגדולי תנועת המוסר, בהם גדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט: רבי איצל'ה בלאזר אב"ד פטרבורג, שעלה לירושלים לעת זקנתו; רבי נפתלי אמשטרדם; רבי יצחק מאלצאן; רבי לייב'ציג ברוידא, אחיו הגדול של "הסבא מקלם"; רבי הירש'ל לוויטאן, מייסד הישיבה בסלבודקה; רבי שמואל הלל שיינקר [בנו של רבי אברהם תאניס שיינקר, מראשי "כולל הפרושים" בקובנה של רבי ישראל מסלנט]; ועוד דמויות מפורסמות. בבית המדרש בחצר שטרויס נוסדה בהמשך ישיבה בשם "אור חדש", בנשיאות הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד מירושלים והגאון רבי חיים הלוי אב"ד בריסק.
4 פנקסים בפורמט כיס, וכ-10 דפים (מכתבים ומסמכים). גודל ומצב משתנים.
הפריטים שלפנינו הגיעו כנראה מארכיונו של רבי ישראל דוד רופמן מקובנא, שהיה מגבאי ומנהלי "חצר שטרויס". רבי ישראל דוד, איש חסד ומוסר, היה חשוך-בנים וגידל בביתו ילדים יתומים (בהם הסופר א"ר מלאכי שגדל בביתו כבן, ראה חומר מצורף).

ארכיון היסטורי ענק, הכולל מאות מכתבים, אלפי דפים בכתב-יד, עשרות דפים וקונטרסים מודפסים. ירושלים וארץ ישראל, שנות התר"מ-ת"ש בקירוב [1880-1940 בקירוב].
ארכיון של הרב משה המאירי-אוסטרובסקי - "איש התורה והמעשה", מרבני ומנהיגי היישוב בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-20. הארכיון כולל גם מכתבים, דפים מודפסים, תעודות ומסמכים חשובים - מעזבון חותנו, רבי גדליה נחמן בראדער, שהיה ממנהיגי הציבור בירושלים, מראשי "הוועד הכללי" וממונה "כולל הורודנא".
מלבד המכתבים והמסמכים הרבים שבארכיון (הכולל מכתבים רבים מרבני ארץ ישראל וממנהיגי היישוב וראשי הציונות), נמצאים בארכיון מאות עבודות, טיוטות ספרים ומאמרים של הרב אוסטרובסקי, ולקט גזרי עתונים עם מאמרים רבים שהרב אוסטרובסקי פרסם בעיתונות.
הארכיון כולל למעלה מ-100 מכתבים מרבני ארץ ישראל, בהם: רבי אברהם יצחק הכהן קוק (3 מכתבים חתומים, ומכתבים נוספים לא חתומים); רבי נפתלי הירץ הלוי; רבי צבי פסח פראנק; רבי מאיר סטלביץ; רבי ליפמאן דוד (דובצ'ה) שובקס; רבי משה נחום וולנשטיין; רבי יעקב מאיר; רבי יונה ראם; רבי ירוחם פישל ברינשטין; רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג (3 מכתבים); רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל (2 מכתבים); רבי ישראל אבא ציטרון-קטרוני (למעלה מ-5 מכתבים); רבי ראובן כץ; רבי אבא יעקב הכהן ברוכוב (2 מכתבים); רבי יוסף גרשון הורביץ; רבי אברהם פילוסוף; רבי יעקב יוסף סלונים; רבי יהודה ליב לנדא אב"ד יוהנסבורג; רבי משה צבי נריה; ועוד מכתבים ומסמכים רבים.
מכתבים רבים מאישי ציבור ומנהיגי המפלגות והיישוב בארץ ישראל, כדוגמת: יצחק בן צבי; ד"ר טהון; הרב מאיר ברלין (בר אילן); הרב יהודה ליב פישמן-מיימון; הרב יצחק מאיר לוין; ועוד.
הארכיון כולל גם:
מסמכים רבים מארגון "נשות המזרחי" וממוסדות שונים בראשות הרבנית הינדא אוסטרובסקי; מכתבים משפחתיים ושטרי "תנאים" לאירוסין של כמה מבני המשפחה; מסמכים שונים, קושאנים ותעודות; מסמכים הקשורים לייסוד שכונת "קרית משה" בירושלים ע"י קרן מונטיפיורי; מכתבים לרגל יובל ה-80 של אבי המשפחה רבי גדליה נחמן בראדער בשנת תרצ"ז והוצאת הספר "איש ירושלים" לכבודו, ומכתבי תנחומים על פטירתו בשנת ת"ש; מכתבים לרגל יובל ה-60 של הרב משה אוסטרובסקי בשנת תש"ו והוצאת הספר "איש התורה והמעשה" לכבודו, ומכתבי תנחומים על פטירתו בשנת תש"ז.
הרב משה המאירי-אוסטרובסקי (תרמ"ו-תש"ז), מרבני ומנהיגי היישוב בארץ ישראל. נולד בקרלין-פינסק לאביו רבי מאיר נחמן ועלה בבחרותו לירושלים. תלמיד ישיבת "תורת חיים" בירושלים (בתקופה בה למדו בישיבה, רעיו: רבי צבי פסח פראנק ורבי אריה לוין). חתן רבי גדליה נחמן בראדער מראשי "ועד הכללי" בירושלים. בשנים תרע"ב-תרע"ט כיהן כרב המושבה מזכרת בתיה (עקרון) - מסמכים מתקופה זו מופיעים בקטלוג זה בפריט הקודם. בשנת תרע"ט עבר לפתח תקוה לשמש כמנהל בתי הספר "נצח ישראל". מראשי תנועת המזרחי, וממנהיגי היישוב בארץ ישראל בתקופה המנדטורית. ממקימי "הרבנות הראשית לארץ ישראל". עמד בראש מערכות פולמוסי השחיטה בירושלים. ממייסדי שכונת קרית משה בירושלים (הרחוב בו היה ביתו נקרא כיום על שמו: "שדרות המאירי"). פרסם ספרים ומאמרים רבים: "המדות שהתורה נדרשת בהן" (ירושלים, תרפ"ד); "מבוא לתלמוד" (תל אביב, תרצ"ה); "כנסת ישראל" (תל אביב, תרצ"ז); "תולדות המזרחי בארץ ישראל" (ירושלים, תש"ד); ועוד. בשנת תש"ו, הוציאו מוקיריו ספר לכבודו, לרגל יובלו השישים: "איש התורה והמעשה".
מאות פריטי נייר (אלפי דפים): מכתבים, מחברות ומאמרים. גודל ומצב משתנים.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי לארץ ישראל. ירושלים, אדר ראשון תרצ"ב [1932].
נכתב אל אחיו רבי דוב הכהן קוק ("אחי יקירי הרב הגאון ר"ד הכהן קוק שליט"א"). הרב קוק מביע את רצונו שרבי דוב יבוא לנהל את מוסדות "שערי תורה" בעיר יפו, על מקום גיסם המנוח רבי יוסף רבי, שעמד בראשות הישיבה והתלמוד-תורה "שערי תורה".
הרב קוק כותב: "...זה יהי'[ה] למשיב נפש לאחותינו היקרה ומשפחתה וגם בסיס להמשכת המפעל החשוב הזה שבב[ו]אי לא"י הי' הוא ראשית מעיני, וגיסנו הגדול המנוח זצ"ל נתן עליו כל כך הרבה מאוצר רוחו הטהור, נקוה שהשי"ת יעזרנו להמשיך בעבודה קדושה זו ולהרחיבה בכבוד ובהדר, לטובת החינוך היהדותי באמת בעיר החוף הראשית של א"י...".
תלמוד תורה "שערי תורה" נוסד בעיר יפו בשנת תר"נ (1890) על ידי רב העיר הגאון המקובל רבי נפתלי הירץ הלוי, יחד עם ועד עסקנים מראשי הקהילה האשכנזית ביפו: יצחק אייזיק בן-טובים, זרח ברנט ואחרים. בשנת תרס"ד, עם בואו של הגראי"ה קוק לכהן ברבנות העיר יפו, לקח את המוסד "שערי תורה" תחת חסותו והחל לפעול רבות לפיתוחו והצלחתו. הרב קוק נכנס בעובי הקורה של ניהול המוסד, עסק הרבה במגביות לטובת הת"ת, ואף קבע את תכניות הלימודים, שהיו ייחודיות למוסד זה. הוא היה מתפלל בבית הכנסת של הת"ת, ולעתים הגיע לבחון את התלמידים. בין היתר, פעל הרב להקמת כיתה גבוהה, שנקראה גם ישיבה. בראש המוסד העמיד הרב קוק את גיסו רבי יוסף רבי, שעלה לארץ בעצתו כדי לכהן במשרה זו. מספר חודשים קודם כתיבת המכתב שלפנינו, בראשית שנת תרצ"ב, נפטר רבי יוסף רבי בפתאומיות.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 14.5X22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים ובלאי. סימני קיפול.