יוסף בודקו (1888-1940), תריסר הדפסים. 1. "הא לחמא עניא", תחריט להגדה של פסח [הוצאת "לאוויט", ברלין, תרפ"א]. חתום בעיפרון. חתום ומתוארך בלוח (1916). 14X10 ס"מ בקירוב. 2. "אלו עשר מכות", תחריט להגדה של פסח [הוצאת "לאוויט", ברלין, תרפ"א]. חתום בעיפרון. חתום ומתוארך בלוח ("ת'ר'ע'ז טבת" [1916/1917]). 17X13.5 ס"מ. 3-11. תשעה חיתוכי עץ לספרו של היינריך היינה, "הרבי מבכרך". [הוצאת Euphorion, ברלין, 1921]. שמונה הדפסים חתומים בלוח ובעיפרון; הדפס לדף השער חתום בעיפרון ומסומן "Probedruck". גודל משתנה. 12. "טרף טרף יוסף", חיתוך עץ לספר בראשית. [1920 בקירוב]. חתום בעיפרון. 6X5 ס"מ. מצב כללי טוב.

יוסף בודקו (1888-1940), שלושה הדפסים גדולי ממדים. 1. חזון העצמות היבשות, 1920, חיתוך עץ. חתום בלוח, חתום ומתוארך בעיפרון. 30X36 ס"מ. 2. ליל שבת, [1921], חיתוך עץ. חתום בעיפרון. 40X36 ס"מ. 3. "לא יברח איש כמוני", [1930], חיתוך עץ. חתום בעיפרון. 25X41 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים, חלקם משוקמים. קמטים. עקבות הדבקה. שניים מההדפסים נתונים במסגרת ולא נבדקו מחוץ לה.

לקט ליטוגרפיות צבעוניות מאת מארק שאגאל מתוך גיליונות שונים של מגזין האמנות "Derriere le Miroir". [פריז, 1950-1958]. שמונה כפולות עמודים, ובהן ליטוגרפיות צבעוניות מאת שאגאל (רובן מתפרשות על-פני שני עמודים): • כפולת עמודים מתוך גיליון 27-28 (1950), עם הליטוגרפיה "La Crucifixion Mystique". • עטיפת גיליון 44-45 (1952). • שתי כפולות עמודים מתוך גיליון 66-67-68 (1954), ובהן הליטוגרפיות "Quai de Bercy", "Le Quai aux Fleurs" ו-"Les Monstres de Notre-Dame". • שתי כפולות עמודים מתוך גיליון 99-100 (1957), עם הליטוגרפיות הצבעוניות "L'accordéoniste" ו-"Le Concert" וליטוגרפיה נוספת בשחור-לבן. • כפולת עמודים מתוך גיליון 107-108-109 (1958), עם הליטוגרפיה Paysage Au Coq ". 8 כפולות עמודים, 56X38 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. קמטים ומספר קרעים קלים בשוליים. מקור: אוסף משפחת רימון.

"אלמאנאך וואוּספּפּ" [VUSPP], "אלאוקראינישע אסאציאציע פון פראלעטארישע שרייבער – אידישע סעקציע" [איגוד הסופרים הפרולטריים הכלל-אוקראיני – האגף היהודי]. הוצאת "צענטרפארלאג", חרקוב, 1929. יידיש. מאסף ספרותי בהוצאת האגף היהודי של "איגוד הסופרים הפרולטריים הכלל-אוקראיני" שהוקם בשנת 1927. כולל יצירות מאת 21 סופרים ומשוררים יהודיים. מלווה בעבודות – חיתוכי עץ וחיתוכי לינולאום – מאת האמנים בּ. בּלאנק (Ber / Boris Blank, 1897-1957) ו-מ. פראדקין (Moisei Fradkin, 1904-1974), בוגרי אותו המחזור במכון לאמנות של חרקוב. ה"וואוּספּפּ", "איגוד הסופרים הפרולטריים הכלל-אוקראיני" (вуспп – Всеукраїнська спілка пролетарських письменників; באנגלית: All-Ukrainian Association of Proletarian Writers), הוקם באוקראינה ב-1927, במטרה המוצהרת להיאבק בספרות הלאומנית הבורגנית, ולייסד אסכולה של ריאליזם סוציאליסטי ספרותי באוקראינה. מטרתו האמיתית של הארגון הייתה להילחם באגודות ספרותיות קיימות, שבהן זיהה מנגנון המפלגה הקומוניסטית נטיות לאומניות ואנטי-פרולטריות מסוכנות. ה"וואוּספּפּ" הורכב ממחלקה רוסית וממחלקה יהודית; תחת אחריותו יצאו לאור מספר כתבי עת ספרותיים שעסקו ביישום הפרוגרמה הפוליטית – תחת דרישות אסתטיות מחמירות – שהוכתבה על ידי המפלגה. ב-1932 פורק ה"וואוּספּפּ." בימי הטיהורים הגדולים של 1937-1938 נעצרו מרבית החברים לשעבר בארגון, גורשו לגולאג או הוצאו להורג. 363, [3] עמ', 22.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. חותמות-דיו במספר דפים. רישומים בעט על גבי צדה הפנימי של הכריכה הקדמית ובעמוד ריק בתחילת הספר. פיסת נייר מודבקת בחלקו העליון של עמוד השער. נקבי תילוע ומעט קרעים קלים. רצועת נייר דבק לחיזוק בין הכריכה הקדמית לדף הבטנה הקדמי. כריכת קרטון מקורית, עם כתמים ונקבי תילוע קלים; קרעים קלים בשוליה. מעטפת הנייר המאוירת חסרה.

די קופע [העֲרֵמָה], מאת פרץ מרקיש. הוצאת "קולטור-ליגע", ורשה, תרפ"ב (1921). מהדורה ראשונה. עטיפה בעיצוב הנריק ברלוי. פואמה המוקדשת לקרבנות הפוגרומים באוקראינה בשנים 1917-1920 ("פרעות פטליורה"). הקומפוזיציה שעל העטיפה הקדמית, מעשה ידי האמן הנריק ברלוי, משחקת עם שם הפואמה ומזכירה מבחינה חזותית "ערמה" ("די קופּע"). קומפוזיציה זהה נדפסה בעמוד השער. האמן הפולני-יהודי הנריק ברלוי (1894-1967) היה מן האמנים הקונסטרוקטיביסטים המובילים בפולין בשנות ה-20. הוא למד אמנות בוורשה, באנטוורפן ובפריז. בשנים 1919-1921 עבד עם קבוצת האמנים, הסופרים והמשוררים האוונגרדית "יונג-יידיש". בין היתר, עסק בעיצוב גרפי ובאיור ספרים; זכורות במיוחד עבודותיו שהופיעו בספריהם של המשוררים אורי צבי גרינברג ופרץ מרקיש. בשנת 1924 פרסם ברלוי חיבור תיאורטי בשם "מכנו-פקטורה" ובו הציג את השיטה האמנותית שפיתח – שימוש באמצעים מכניים ליצירת טקסטורה. ה"מכנו-פקטורה", המתבססת על סידור קווים וצורות גיאומטריות פשוטות ושימוש בצבעים שחור, לבן ואדום, דחתה את אשליית המרחב לטובת דו-מימדיות. לקראת סוף שנות ה-20 עבר ברלוי לפריז והחל לעסוק בעיקר בציור דיוקנאות. לאחר מלחמת העולם השנייה הוצגו עבודותיו בכמה תערוכות גדולות בפריז וכן בברלין, ורשה, ציריך וניו-יורק. לב עמ', 33.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמי חלודה רבים. מספר קרעים קלים. חתימה בשער. סימונים והדגשות (בכתב-יד) לצד הטקסט. כריכת קרטון, עליה מודבקת העטיפה המקורית (העטיפה בלויה, עם קרעים בשוליה). כריכה פגומה, עם קרעים, מנותקת חלקית. שדרה חסרה.