מכירה 83 - חלק א' - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove book filter book
- חסידות (25) Apply חסידות filter
- ספרי (25) Apply ספרי filter
- chassid (25) Apply chassid filter
- and (10) Apply and filter
- יד (7) Apply יד filter
- תפילה (7) Apply תפילה filter
- כתבי (7) Apply כתבי filter
- סידורים (7) Apply סידורים filter
- וספרים (7) Apply וספרים filter
- וספרי (7) Apply וספרי filter
- manuscript (7) Apply manuscript filter
- prayer (7) Apply prayer filter
- siddurim (7) Apply siddurim filter
- והש (5) Apply והש filter
- (המאה (5) Apply (המאה filter
- שנות (5) Apply שנות filter
- עתיקים (5) Apply עתיקים filter
- דפוסים (5) Apply דפוסים filter
- המאה (5) Apply המאה filter
- הר (5) Apply הר filter
- ה-16) (5) Apply ה-16) filter
- 16 (5) Apply 16 filter
- 16th (5) Apply 16th filter
- centuri (5) Apply centuri filter
- earli (5) Apply earli filter
- th (5) Apply th filter
- איטליה (3) Apply איטליה filter
- ותעודות (3) Apply ותעודות filter
- יהדות (3) Apply יהדות filter
- ספרים (3) Apply ספרים filter
- document (3) Apply document filter
- italian (3) Apply italian filter
- jewri (3) Apply jewri filter
כרך מתוך מהדורת התלמוד הראשונה של המדפיס דניאל בומברג בוונציה. במהדורה זו נדפס לראשונה התלמוד הבבלי בשלמותו. מהדורה נודעת זו ("דפוס ונציה") היתה למהדורת האֵם של כל מהדורות הש"ס שבאו אחריה. בה נקבע לדורות נוסח הגמרא, וכן "צורת הדף" עם מספור הדפים שנוהג עד ימינו.
בעמוד האחרון (צז/2) מופיע ה"ריגיסטרו" – רשימת הקונטרסים עם הטקסט הפותח של כל גליון (כעזר לכורכי הספר).
מספר הגהות. רישומים רבים בכתב-יד בשולי הדפים. חתימה קצוצה (בכתיבה ספרדית, מסולסלת) בדף מז/2: "[--] ן' מרדכי הדיין זלה"ה". הגהה ארוכה (קצוצה) בדף סג/2, מסתיימת: "...היגי"ע ס"ט". רישומים נוספים בדף האחרון (אזכור בית המדרש של "כמהר"ר ישעיה דבח יצ"ו", ועוד).
עותק חסר ופגום. כה-צז דף. חסרים כד הדפים הראשונים (כולל דף השער). 32 ס"מ בקירוב. מצב גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות (במספר דפים כתמים רבים). סימני עובש קלים בדפים הראשונים. קרעים חסרים וסימני עש קשים עם פגיעות רבות בטקסט. שיקומים רבים בהדבקות נייר שקוף (חלקם על גבי הטקסט). חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים ובטקסט. כריכה חדשה.
בדף המגן הערות בכתב-ידו של ד"ר ישראל מהלמן.
חמישה חומשי תורה וחמש מגילות, עם ניקוד וטעמים.
ללא דף שער. במפעל הביבליוגרפיה נרשם: "בכל הטפסים הידועים לנו אין שער".
בחלק מעותקי מהדורה זו נכרכו הפטרות כמנהג "קהלות רומניא" ובחלק מהעותקים הפטרות כמנהג הספרדים. בעותק שלפנינו לא נכרכו ההפטרות.
[210] דף. ללא ס דף של ההפטרות. 15.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים, חלקם חסרים, עם פגיעות קלות בטקסט. דף אחד מנותק ומספר דפים רופפים (הדף המנותק נקרע באמצעו וחובר באמצעות שעווה ופיסות נייר). חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים (עם פגיעות קלות במספר דפים). רישומים בכתב-יד. כריכה ישנה. בלאי ופגמים בכריכה.
מהדורה נדירה. ידועים עותקים בודדים. נרשמה במפעל הביבליוגרפיה על פי צילום מאוסף ספריית הבודליאנה (גם בקטלוג הספריה הלאומית מופיע צילום בלבד).
הברמן, בובמברג, מס' 100.
עותק נאה במיוחד; דפים שלמים ונקיים, עם שוליים רחבים.
לפנינו ספר הפסקים ההלכתי של רבי מנחם בן בנימין קרנאטי (ה'י' - ה'ע"א, 1250-1310), מראשוני המקובלים באיטליה. חיבור זה שימש מקור חשוב לפסיקת הלכה בדורות שאחריו, והוא מובא בדברי הפוסקים כדוגמת הבית יוסף, הש"ך והמגן אברהם.
רישומים קצרים בכתב יד, בעברית ובלטינית, במספר דפים.
[12], סב דף. 20 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי, שוליים רחבים. מצב טוב. קצות הדפים נצבעו בכחול. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימני עש קלים בדפים האחרונים, עם פגיעה קלה בטקסט באחד מהדפים. כריכת עור חדשה.
ספר "אלה הדברים", אודות פרשת הגירושין של בני הזוג תמרי-ונטורוצו והפולמוס סביבה, עם גרסת החתן, חליפת אגרות בין הרבנים ופסקי דין. מנטובה, [שכ"ו 1566]. [דפוס מאיר בן אפרים מפאדובה]. מהדורה יחידה.
"אלה הדברים נהיו בין הבחור כמ"ר שמואל בכמה"ר משה מפירושא זצ"ל וארוסתו מויניציאה, הוצעו לפני שני הגאונים כמוהר"ר משה פרווינצאלו יצ"ו וכמהר"ר פנחס אליא ממילי יצ"ו ממנטובה...".
נדפס במסגרת הפולמוס בפרשת תמרי-ונטורוצו (ראה להלן). ספר זה יצא מצדו של החתן – שמואל ב"ר משה מפירושא, המכונה ונטורוצו, ולכן מציג את הדברים מנקודת מבטו ומפרסם את הפסקים שניתנו לטובתו. בראש הספר הקדמה עם השתלשלות הפרשה לפי גרסת החתן. בהמשך מובאת חליפת אגרות בין רבני מנטובה לרבנים אחרים מרחבי איטליה, בהם עדויות, פסקים ומכתבים שונים בפרשה זו.
[46] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. נייר איכותי. דפים שלמים. כתמים, בהם מספר כתמים כהים. רישומים בכתב-יד. חתימת צנזור בדף האחרון. כריכת עור חדשה. נתון בנרתיק תואם.
מקור: אוסף ספריית קרן ולמדונה.
"שערורית הגט" תמרי-ונטורוצו – פרשה שהסעירה את יהדות איטליה
פרשת תמרי-ונטורוצו היתה מן הפרשיות שהסעירו את הציבור היהודי באיטליה במאה ה-16. היה זה פולמוס הלכתי על פרשת גירושין שהתפתח לפולמוס חריף בו השתתפו רוב רבני איטליה, ואף רבנים מחוצה לה, משאלוניקי, קושטא וארץ ישראל. בפולמוס עורבו גם שלטונות הכנסייה והרשויות בערים שונות באיטליה.
שתי הדמויות המרכזיות בפרשה זו היו הרופא יוסף בן משה הכהן תמרי ושמואל שלומיאל הקטן – המכונה ונטורה או ונטורוצו – בן משה מפרוג'ה. תמרי היה אחד מרופאי העיר ונציה ובעל מעמד והשפעה בקרב הציבור היהודי והציבור הנוצרי בעיר. בשנת ש"כ (1560) אירס שמואל ונטורוצו את תמר, בתו של יוסף תמרי, אך בינו לבין אבי כלתו פרצו חילוקי דעות וכעבור שלושה חודשים עזב ונטורוצו את ונציה. לפי טענתו של ונטורוצו הוא נאלץ לברוח מוונציה לאחר שחמיו לעתיד הלשין עליו בפני השלטונות. גם אחרי בריחתו רדף אותו תמרי בכל מקום אליו הגיע, כשהוא תובע ממנו סכום כסף שלטענתו התחייב לשלם לו. לאחר כארבע שנים פנה תמרי אל המהר"ם מפאדובה וביקש ממנו שיתערב בפרשה. בד' אדר שכ"ד פסק המהר"ם מפאדובה כי על ונטורוצו לכנוס את ארוסתו או לגרשה בתוך חודש ימים (באותה התקופה באיטליה נערך טקס הקידושין בזמן האירוסין ועקב כך נחשבה בתו כנשואה). לאחר דיונים משפטיים רבים, התרצה ונטורוצו לחזור לוונציה, ולגרש את ארוסתו. אך בכך לא תמה הפרשה, שכן לאחר נתינת הגט החל ונטורוצו לטעון כי הגט הוצא ממנו שלא ברצונו וכי ביטל אותו מראש ב"מודעא" שמסר קודם לכן, ולמעשה הגט איננו תקף. שני הצדדים עירבו במחלוקת את השלטונות הכנסייתיים והחילוניים בוונציה ובפירנצה, בפיררה ובמנטובה, ועוד. במחנה היהודי היו מעורבים במחלוקת רוב רבניה של איטליה. כל אחד מן הצדדים זכה לסיעה של רבנים שעמדה לצדו. בראש סיעתו של תמרי עמדו רבני ונציה, ובראש סיעתו של ונטורוצו עמד רבי משה פרובינצאלו – רבה של מנטובה, ועמו רבנים נוספים. מצדם של רבני ונציה הוטל חרם על ונטורוצו ובמקביל הם פסקו כי הגירושין תקפים. מאידך, רבי משה פרובינצאלו, שעמד בראש התומכים בוונטורוצו, פסק כי הגט בטל וכי בתו של תמרי אינה רשאית להינשא כל עוד יתבררו הדברים בבית דין. הדבר עורר כעס גדול על רבי משה פרובינצאלו ומשסירב להופיע בפני רבני ונציה ולהסביר את עמדתו, הוציאו נגדו פסק המורידו מגדולתו. במקביל שלחו שתי הסיעות חוזר אל רבני קהילות ברחבי איטליה, ובכך הצטרפו רבנים רבים לפולמוס. מרבני ארץ ישראל עמדו לצדו של רבי משה פרובינצאלו רבי יוסף קארו וחכמי צפת, ולרבני ונציה הצטרף רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז). כל אחד מן הצדדים אף הדפיס עלונים וספרים שתמכו בגרסתו, ופרסם את פסקי הרבנים המצדדים בו.
לפנינו שלושה ספרים שנדפסו במהלך הפולמוס, בשנת שכ"ו: "הצעה על אודות הגט" (פריט 14) שנדפס בוונציה מטעם סיעתו של תמרי (קונטרסים שנדפסו לחוד ונאספו בהמשך לספר), הספר "אלה הדברים" שנדפס במנטובה מטעם סיעתו של ונטורוצו (פריט 12), ו"ביאור זה יצא ראשונה" – פסקו של רבי משה פרובינצאלו באותו עניין, שנדפס אף הוא במנטובה (פריט 13).
על הפרשה בהרחבה ראה: ש' סימונסון, פרשת הגט תמרי-וינטורוצו, תרביץ, כח, תשי"ט, עמ’ 375-388; הנ"ל, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, ב, ירושלים תשכ"ה, 367-364; י' יודלוב, הערות ביבליוגרפיות לפרשת הגט תמרי-וינטורוצו, עלי ספר, ב, תשל"ו, עמ' 114-115; א' קופפר, הבהרות נוספות לשערורית הגט תמרי-ונטורוצו, תרביץ, לח, תשכ"ט, עמ' 54-59; הרב צ' גרטנר, פרשת הגט תמרי-ונטורוצו – גילויים חדשים מבית מדרשו של מרן הבית יוסף, מוריה, שנה טז, אייר תשמ"ח, עמ' ט ואילך.
"ביאור זה יצא ראשונה – מכלל פסק החכם הכולל הגאון כמוהר"ר משה פרובינצאלו... וחד דעמיה הגאון כמהר"ר פנחס אלייא ממילי יצ"ו", מנטובה, [שכ"ו 1566]. [דפוס מאיר בן אפרים מפאדובה]. מהדורה יחידה.
נדפס במסגרת הפולמוס בפרשת תמרי-ונטורוצו (רבי משה פרובינצאלו, רבה של מנטובה, עמד בראש התומכים בוונטורוצו; ראה להלן). לאחר שסירב רבי משה לבוא בפני בית הדין בוונציה, קיימו חכמי ונציה דיון בהיעדרו והטילו עליו חרם עד שיחזור בו מן הלעז שהטיל על הגט שסדרו. כמו כן, אסרו עליו ועל חברו רבי פנחס ממילי להורות ופסלו אותם מן הרבנות לתקופה בת שלוש שנים. בתגובה כתב רבי משה פרובינצאלו את הפסק שנדפס בקונטרס שלפנינו, בו דן אם יש מקום לבוררות בדיני אישות (כפי שעושים בדיני ממונות; נושא זה עמד במרכז המחלוקת בין הצדדים).
[11] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. נייר איכותי. דפים שלמים. כתמים. כריכת עור חדשה, נתונה בנרתיק תואם.
מקור: אוסף ספריית קרן ולמדונה.
"שערורית הגט" תמרי-ונטורוצו – פרשה שהסעירה את יהדות איטליה
פרשת תמרי-ונטורוצו היתה מן הפרשיות שהסעירו את הציבור היהודי באיטליה במאה ה-16. היה זה פולמוס הלכתי על פרשת גירושין שהתפתח לפולמוס חריף בו השתתפו רוב רבני איטליה, ואף רבנים מחוצה לה, משאלוניקי, קושטא וארץ ישראל. בפולמוס עורבו גם שלטונות הכנסייה והרשויות בערים שונות באיטליה.
שתי הדמויות המרכזיות בפרשה זו היו הרופא יוסף בן משה הכהן תמרי ושמואל שלומיאל הקטן – המכונה ונטורה או ונטורוצו – בן משה מפרוג'ה. תמרי היה אחד מרופאי העיר ונציה ובעל מעמד והשפעה בקרב הציבור היהודי והציבור הנוצרי בעיר. בשנת ש"כ (1560) אירס שמואל ונטורוצו את תמר, בתו של יוסף תמרי, אך בינו לבין אבי כלתו פרצו חילוקי דעות וכעבור שלושה חודשים עזב ונטורוצו את ונציה. לפי טענתו של ונטורוצו הוא נאלץ לברוח מוונציה לאחר שחמיו לעתיד הלשין עליו בפני השלטונות. גם אחרי בריחתו רדף אותו תמרי בכל מקום אליו הגיע, כשהוא תובע ממנו סכום כסף שלטענתו התחייב לשלם לו. לאחר כארבע שנים פנה תמרי אל המהר"ם מפאדובה וביקש ממנו שיתערב בפרשה. בד' אדר שכ"ד פסק המהר"ם מפאדובה כי על ונטורוצו לכנוס את ארוסתו או לגרשה בתוך חודש ימים (באותה התקופה באיטליה נערך טקס הקידושין בזמן האירוסין ועקב כך נחשבה בתו כנשואה). לאחר דיונים משפטיים רבים, התרצה ונטורוצו לחזור לוונציה, ולגרש את ארוסתו. אך בכך לא תמה הפרשה, שכן לאחר נתינת הגט החל ונטורוצו לטעון כי הגט הוצא ממנו שלא ברצונו וכי ביטל אותו מראש ב"מודעא" שמסר קודם לכן, ולמעשה הגט איננו תקף. שני הצדדים עירבו במחלוקת את השלטונות הכנסייתיים והחילוניים בוונציה ובפירנצה, בפיררה ובמנטובה, ועוד. במחנה היהודי היו מעורבים במחלוקת רוב רבניה של איטליה. כל אחד מן הצדדים זכה לסיעה של רבנים שעמדה לצדו. בראש סיעתו של תמרי עמדו רבני ונציה, ובראש סיעתו של ונטורוצו עמד רבי משה פרובינצאלו – רבה של מנטובה, ועמו רבנים נוספים. מצדם של רבני ונציה הוטל חרם על ונטורוצו ובמקביל הם פסקו כי הגירושין תקפים. מאידך, רבי משה פרובינצאלו, שעמד בראש התומכים בוונטורוצו, פסק כי הגט בטל וכי בתו של תמרי אינה רשאית להינשא כל עוד יתבררו הדברים בבית דין. הדבר עורר כעס גדול על רבי משה פרובינצאלו ומשסירב להופיע בפני רבני ונציה ולהסביר את עמדתו, הוציאו נגדו פסק המורידו מגדולתו. במקביל שלחו שתי הסיעות חוזר אל רבני קהילות ברחבי איטליה, ובכך הצטרפו רבנים רבים לפולמוס. מרבני ארץ ישראל עמדו לצדו של רבי משה פרובינצאלו רבי יוסף קארו וחכמי צפת, ולרבני ונציה הצטרף רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז). כל אחד מן הצדדים אף הדפיס עלונים וספרים שתמכו בגרסתו, ופרסם את פסקי הרבנים המצדדים בו.
לפנינו שלושה ספרים שנדפסו במהלך הפולמוס, בשנת שכ"ו: "הצעה על אודות הגט" (פריט 14) שנדפס בוונציה מטעם סיעתו של תמרי (קונטרסים שנדפסו לחוד ונאספו בהמשך לספר), הספר "אלה הדברים" שנדפס במנטובה מטעם סיעתו של ונטורוצו (פריט 12), ו"ביאור זה יצא ראשונה" – פסקו של רבי משה פרובינצאלו באותו עניין, שנדפס אף הוא במנטובה (פריט 13).
על הפרשה בהרחבה ראה: ש' סימונסון, פרשת הגט תמרי-וינטורוצו, תרביץ, כח, תשי"ט, עמ’ 375-388; הנ"ל, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, ב, ירושלים תשכ"ה, 367-364; י' יודלוב, הערות ביבליוגרפיות לפרשת הגט תמרי-וינטורוצו, עלי ספר, ב, תשל"ו, עמ' 114-115; א' קופפר, הבהרות נוספות לשערורית הגט תמרי-ונטורוצו, תרביץ, לח, תשכ"ט, עמ' 54-59; הרב צ' גרטנר, פרשת הגט תמרי-ונטורוצו – גילויים חדשים מבית מדרשו של מרן הבית יוסף, מוריה, שנה טז, אייר תשמ"ח, עמ' ט ואילך.
קלף דק. כתיבה מרובעת, מנוקדת. ההוראות בכתיבה ספרדית בינונית ("כתב רש"י"). חלק מתיבות הפתיחה והאותיות המודגשות נכתבו בדיו זהובה.
כולל תפילות ופיוטים שונים לברית מילה, ביניהם הפיוט "משכיל מכתם שירו רעים" לרבי מרדכי לאטיס (ברומא נהגו לאמרו באופן חלקי בשבת שלפני המילה; לפנינו הוא מופיע במלואו).
סדר אמירה של השם "אליהו" ("ואם יש שהות יאמר ק"ל פעמים אליהו והא לך הסדר..."), ובו רשימה של 133(!) צירופים שונים של אותיות השם "אליהו".
בסוף כתב-היד מופיע הפיוט "אפתח בפי אגיד תהלתך" לרבי בנימין ויטאלי – הרב"ך (תלמיד הרמ"ז), עם הכתובת: "זה השיר יסודתו בהררי קדש על כל סודות המילה לאומרו קודם המילה המוהל בעצמו למען תקובל עבודתו ברצון וכל אשר יעשה יצליח אשר חבר המקובל כמוהר"ר בנימין הכהן זצוק"ל".
[26] דף (קלף) כתובים + [2] דפי קלף ריקים. 9 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים. כריכת עור מקורית, עם הטבעת עיטורים מוזהבים (עם האותיות: "E. A. P.i"), פגמים קלים בכריכה.
קלף דק. כתיבה מרובעת, מנוקדת. ההוראות בכתיבה ספרדית בינונית ("כתב רש"י").
כתב-היד כולל:
• סדר ברית מילה, כולל תפילות ופיוטים רבים, ביניהם הפיוט "משכיל מכתם שירו רעים" לרבי מרדכי לאטיס (ברומא נהגו לאמרו באופן חלקי בשבת שלפני המילה; לפנינו הוא מופיע במלואו). בסוף סדר המילה מופיע הפיוט "אפתח בפי אגיד תהלתך" לרבי בנימין הכהן ויטאלי – הרב"ך (תלמיד הרמ"ז), עם הכתובת "זה השיר יסודתו בהררי קדש על כל סודות המילה לאומרו קודם המילה המוהל בעצמו למען תקובל עבודתו ברצון וכל אשר יעשה יצליח אשר חבר המקובל כמוהר"ר בנימין הכהן זצ"ל". • תפילות למגיפה ולמחלה: "סדר פיטום הקטורת שאומרים בזמן הדבר ב"מ [בר מינן]"; "תפלה על אבעבועות". • "סדר תפילת ערבית של פסח" עם פיוטי "ליל שמורים". • "סדר התרת נדרים שאומרים בערב יום הכפורים בפני שלשה מומחין". • "כוונת התקיעות" – סדר תקיעת שופר בראש השנה, עם תפילות וכוונות קבליות, כולל "תפילה לתקיעות שופר מהרב האר"י ז"ל וזה היא נוסחאה האמיתית". • סדר תשליך ותפילות נוספות על פי הקבלה.
הטבעות מוזהבות בכריכה. במרכז הכריכה הקדמית והאחורית מופיע סמל משפחת עוזיאל (Uzielli) מפירנצה.
[82] דף (קלף) כתובים + כ-20 דפי קלף שהושארו ריקים. 9.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים (בחלק מהדפים כתמים רבים). קמטים. כריכת עור מקורית.
כתיבה איטלקית מרובעת (באחד העמודים כתיבה בינונית), על נייר עבה. כולל את סדר ספירת העומר, עם התפילות, הברכה, הכוונות והפסוקים על פי הקבלה. בסופו מנורת "למנצח".
[28] דף. 7 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים, סימני קיפול ובלאי. נקב באחד הדפים, ללא פגיעה בטקסט. כריכת עור ישנה, עם עיטורים מוזהבים והטבעה – S.A.i – משני צדי הכריכה. הכריכה מנותקת חלקית. פגמים קלים בכריכה.
כתב יד על קלף. כתיבה אשכנזית מרובעת, מנוקדת ברובה. בעמוד הראשון איור צבעוני של שער. בבסיסי עמודי השער כתובת הקדשה (דהויה בחלקה): "זה הקונטרס נדב האלוף הקצ'[ין] כ"ה שמואל כ"ץ עם זוגתו הצנועה ט[?] שרל לעיר לעשניץ".
כתב היד כולל: תפילות "יהי רצון" הנאמרות לאחר קריאת התורה בימי שני וחמישי, ברכת "הגומל" ותפילת "מי שברך" לחולה, פיוט "לכה דודי", ברכות ההפטרה, תפילות "יקום פורקן" ו"מי שברך" הנאמרות בשבת לאחר קריאת התורה, ברכת "הנותן תשועה למלכים", ברכת החודש, תפילות "יזכור" ו"אל מלא רחמים", תפילת "אב הרחמים", ברכות "מי שברך" למתענים שני וחמישי, קריאת שם לילדה, סדרי עירובין (עירוב תבשילין, עירוב חצרות ועירוב תחומין), ברכות לקריאת המגילה בפורים (כולל הפיוטים "אשר הניא" ו"שושנת יעקב"), סדר תקיעת שופר (עם "כוונת התקיעות") והפטרה לתענית ציבור.
במרכז השער בעמוד הראשון מופיעה תפילת "יהי רצון... שכל טפה וטפה קרי...", הנאמר "בר"ה וי"כ וגם בשלש רגלים כשאומר החזן ומפני חטאינו וגם כשמברכין החדש...".
[8] דף. 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקמטים. דהיית דיו במספר מקומות. חיתוך שוליים על גבול הטקסט. כריכה חדשה.
הגדה כמנהג בני רומא, עם פירוש "צלי אש" מאת רבי יהודה אריה ממודינה (קיצור "זבח פסח" לאברבנאל), ותרגום לאיטלקית (באותיות עבריות). כל העמודים מעוטרים במסגרת ארכיטקטונית.
לאורך ההגדה חיתוכי עץ רבים – תיבות פתיחה מאוירות, איורים המתארים את עשרת המכות ואת סימני הסדר, ואיורים נוספים. התרגום לאיטלקית נדפס בתחתית העמודים ובשוליהם.
בדף האחרון מופיע השיר "אלמעכטיגר גוט" ביידיש-דייטש (גרמנית באותיות עבריות).
במקביל נדפסו שתי גרסאות נוספות של ההגדה, "בלשון ספרדים" (לאדינו), ו"בלשון אשכנזים" (יידיש). הגדה זו שימשה בסיס למספר מהדורות שנדפסו אחריה באותה מתכונת. ראה: ב' רות, ההגדה המצויירת שבדפוס – ארשת, ג', תשכ"א, עמ' 22.
[26] דף. 35 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. מספר דפים במצב בינוני-גרוע. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. ברבים מהדפים כתמים גדולים וכהים. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט ובאיורים, חלקם משוקמים בהדבקות נייר ונייר דבק (במספר מקומות הדבקות נייר דבק כהה). קרעים וקרעים חסרים בדף השער, עם פגיעות במסגרת השער, משוקמים בהדבקות נייר (מרבית שטחו של הדף הודבק על נייר לחיזוק). הדבקות נייר לחיזוק בשוליים הפנימיים של מרבית הדפים, עם פגיעות בטקסט, במסגרות ובאיורים במספר דפים. סימני עש עם פגיעות בטקסט ובאיורים (במספר דפים סימני עש רבים). חתימת צנזור בדף האחרון. דפים רופפים. כריכה לא מקורית, עם פגמים. קרע בשדרה.
יערי 41; אוצר ההגדות 55.
מהדורה ראשונה של הספר המפורסם בענייני מילה. ספר זה זכה לפרסום רב, נדפס בעשרות מהדורות ואף הועתק פעמים רבות בכתבי-יד. הספר במהדורותיו השונות נפוץ מאד בשימושם של המוהלים, שנהגו לכרוך עמו את "פנקסי המילה" שלהם.
בסוף ברכת המזון, קולופון פועל הדפוס: " הפועל במלאכת הקודש יעקב חיים בן החכם השלם מוהר"ר משה רפאל די קורדווא ז"ל מק"ק בראזיל" – "ק"ק בראזיל" הנזכרת פה היא הקהילה היהודית הראשונה שנוסדה ביבשת אמריקה, בעיר רסיפי (רסיפה) שבברזיל. הקהילה נוסדה על ידי יהודים מן הקהילה הפורטוגזית באמשטרדם, שהגיעו לברזיל עם הכיבוש ההולנדי של המקום מידי פורטוגל. קודם לכן פעלו בעיר אנוסים שהגיעו למקום בתקופת השלטון הפורטוגלי (בשנים שס"ב-ש"צ 1602-1630 בקירוב), אשר קיימו חיי יהדות בסתר תחת שלטון האינקוויזיציה. לאחר הכיבוש ההולנדי בשנת ש"צ (1630) נוסדה לראשונה במקום קהילה יהודית באופן רשמי וגלוי, עם בית כנסת ומוסדות ציבור. קהילה זו – קהילת "צור ישראל" – פעלה תקופה קצרה, כעשרים שנה בלבד, עד שנת תי"ד (1654), אז נכבשה ברזיל בידי פורטוגל בשנית. רוב חברי הקהילה חזרו לאמשטרדם עיר מולדתם (בכתב הכניעה של השלטון ההולנדי, נכלל סעיף המבטיח ליהודים שיוכלו למכור את רכושם ולצאת מברזיל ללא הפרעה), ומיעוטם היגרו למקומות אחרים באמריקה (לגיאנה הצרפתית ולגיאנה ההולנדית, לאיים הקריביים, ועוד). מסמכים מן התקופה מלמדים כי בחודש אלול תי"ד (1654) הגיעו עשרים ושלושה פליטים יהודים מברזיל לניו אמשטרדם, שתיקרא לימים ניו יורק. יהודים אלה היו מראשוני היהודים בניו יורק ובסביבתה.
במבוא לספר "כתבי רבינו יצחק אבוהב דה פונסקה – חכמי ריסיפי ואמשטרדם" (מפעל תורת חכמי הולנד, מכון ירושלים, תשס"ז, עמ' 59) משערים כי ר' יעקב חיים די קורדובה – פועל הדפוס המתועד בספר שלפנינו – הוא בנו של רבי משה רפאל די אגילאר, שהיה מרבני ומנהיגי הקהילה היהודית ברסיפי ובאמשטרדם (בתוספת ההשערה כי מוצא משפחת אגילאר היה במקור מהעיר קורדובה בספרד, ולאחר מכן עברה המשפחה לגור בעיר אגילאר בפורטוגל).
רישום בשער: "משה גאלדשטיין, דמי מחירו זהובים 2". חותמת: "דוב בערוש כץ – אלכסנדר". בדף הבטנה האחורי רישום בכתב יד אשכנזי – על מעשה המילה על פי הקבלה.
יג, [1] דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשולי הדפים. דפים מנותקים. כריכה ישנה, פגומה.
בראש הספר לוח מקופל – לוח קביעויות השנים, לשנים תקפ"ז-תרמ"ט (1826-1889). בעמודים הבאים (עמ' 1-28) רשומים הימים בהם יחולו ראשי החודשים, המועדים והצומות בכל אחת מקביעויות השנים, ולאחר מכן (עמ' 29-30) מופיעים איורים של שנים עשר המזלות.
בעמודים 33-36: סדר תפילת הדרך.
בעמודים 38-63: סדר ספירת העומר (נוסח האשכנזים), עם דף שער נפרד, במרכזו איור החמה והלבנה. בכל עמוד – סדר הספירה לשני ימים ואיור (איורים נאים של פרחים, בעלי חיים ודמויות שונות).
בעמודים 72-77: "לוח הפטרות כל השנה כפי כל המנהגים" (מנהגי הספרדים והאשכנזים).
בעמודים האחרונים, משלים באיטלקית.
דף שער נוסף בלטינית: Ephemeris Haebraica de anno milesimo octingentesimo vigesimo sexto locupletata sententiis ecclesiasticis.
[1] לוח מקופל, [2], 77; 13 עמ'. 12 ס"מ. מצב טוב. חיתוך שוליים לא אחיד. כתמים. סימני עש עם פגיעות בטקסט בלוח המקופל; קרע קל בשוליו. קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. חתימה בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית ובגב הלוח המקופל (באותיות לטיניות). כריכה ישנה, פגומה ומנותקת חלקית, ללא שדרה.
בעותק הסרוק בקטלוג הספריה הלאומית, מאוסף ספריית קרן ולמדונה, מופיעה מעטפת נייר מודפסת בעברית ובאיטלקית, שאינה נמצאת בעותק שלפנינו.