כתב-יד, ספר פרי עץ חיים, מאת רבינו חיים ויטאל תלמיד האר"י. העתקה מוקדמת בכתיבה אשכנזית נאה ורהוטה. [אירופה (גרמניה?), שנות הת"ק בקירוב. המאה ה-19/18].
חיבור על כוונות האר"י וייחודי התפילה, נערך מכתבי מהרח"ו, ע"י רבי מאיר פאפירש. החיבור נעתק בכתבי יד רבים, והוא נדפס לראשונה בקוריץ בשנת תקמ"ב [1782]. כתב היד שלפנינו הועתק בכתיבה האופיינית לאזור מערב ומרכז אירופה [סגנון הכתב דומה מעט לסגנון כתיבת ידו של רבי טיאה ווייל - בן ה"קרבן נתנאל", מתלמידי רבי יהונתן אייבשיץ].
כתב היד חסר בתחילתו ובסופו. מתחיל באמצע פרק ט"ו של "שער הבריאה" (כוונות קריאת שמע), וממשיך ב"שער העמידה", "שער כוונת אמן", "שער הסליחות", "שער נפילת אפיים", "שער קריאת התורה" ו"שער מנחה ומעריב". כתב היד מסתיים בתחילת "שער קריאת שמע שעל המיטה".
[41] דף (מספור דפים משובש). 24 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשולי חלק מהדפים. סימני עש רבים, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה חדשה.

צרור דפים בכתב יד, חידושים למסכת בבא מציעא - דפים ב-ה, 29 עמודים בכתב-יד קדשו של הצדיק רבי נחום (וייספיש) משאדיק. ירושלים, תר"ז [1847].
בראש העמוד הראשון כותרת: "ב"מ ב' בעזה"י, פה עיה"ק ירושלם תובב"א, יום ג' ד' אייר תר"ז לפ"ק".
הגאון הקדוש רבי נחום אב"ד שאדיק (תקע"ג-תרכ"ט), בן רבי משה אברהם לעווי-וייספיש. תלמיד הגאון בעל "חמדת שלמה" מגאוני פולין. בהגיעו לגיל 18 העניק לו רבו סמיכה והיתר הוראה. שימש שנים אחדות כרבה של שאדיק בפולין, ובשנת תר"ג עלה לארץ ישראל יחד עם שני אחיו הרבנים, רבי אשר לעמל אב"ד גאלין ורבי יעקב יהודה ליב, לאחר ששלושתם חלמו באותו הלילה כי עליהם לעלות לארץ ישראל, מבלי שהאחד ידע על חלומו של השני. בירושלים היה יושב רוב ימיו מעוטף ומעוטר בטלית ותפילין ולומד בשקידה רבה. הקים את "ישיבת הר"ן" בה מסר שיעורים למדניים לפני גדולי תלמידי-החכמים הצעירים בירושלים. למד את תורת הסוד, יחד עם הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט, אצל המקובל רבי יהודה הכהן. נפטר במגיפת הכולרה בשנת תרכ"ט ועל מצבתו שבהר הזיתים נכתב: "איש קדוש וטהור, בן שמנה שנים החל לדרוש את ה' והקדיש כל ימיו לתורה ותעניות וסיגופים במסירות נפש. לא פסק פומיה מגירסא יומם ולילה. זכה ללמוד וללמד והעמיד תלמידים הרבה... חסיד ועניו...".
חיבור זה נכתב ככל הנראה בעת לימודו עם התלמידים בישיבתו "ישיבת הר"ן", בה לימד במשך כעשר שנים את המסכתות כתובות ובבא מציעא בלבד. החידושים נדפסו מכתב יד בספרו "אבני קודש" (ירושלים תשל"א; ירושלים תשע"ב).
[15] דף (29 עמודים בכתב-יד קדשו של רבי נחום משאדיק). 21.5 ס"מ. נייר כהה. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. דפים מנותקים. פגיעות בטקסט בשולי הדפים.

שני דפים (4 עמ') בכתב-יד, חידושי תורה מאת הגאון רבי שמואל עהרנפלד, בעל ספר "חתן סופר" (בן-בתו של ה"חתם סופר"). סיקסו, [אדר ב' תרל"ב 1872].
הדפים שלפנינו הם כפי הנראה מ"פנקס התשובות" של ה"חתן סופר". כתב היד זהה לצילום כתב-ידו המופיע בספר "חתן סופר" על התורה (הוצאת מכון שם משמואל, ברוקלין, תשס"א, עמ' 12; עם הכיתוב: "צילום מכתי"ק רבינו המחבר זצוק"ל").
בדפים שלפנינו העתק תשובה שהשיב ה"חתן סופר" למחותנו רבי משה עקשטיין מסערענטש (בענין דיני כבוד הכהנים ומצות "וקדשתו"). תשובה זו נדפסה (במעט שינויים) בספר חתן סופר על השו"ע (שער התפילה ונשיאת כפיים וקה"ת, סימן כ). בתשובה הנדפסת נשמטה פתיחת המכתב שלפנינו, בה ברכות ואיחולים מאת רבי שמואל עהרנפלד "שמחת פורים לאהובי חביב נפשי, הרבני המופלא ומופלג בתורה ויראת ה'...", וכן נשמט תאריך המכתב: "ג' לסדר ויקרא... תרל"ב" [ט' אדר ב' תרל"ב]. תחת זאת מופיעה בנדפס ההקדמה הבאה: "והנה זה כמו ששה שנים נשאלתי בדבר זה ממחותני... מו"ה משה עקשטיין... וכתבתי אז בענין זה ואעתיקנו כאן מש"כ בפנקס התשובות שלי וז"ל שם".
בנוסף, ישנם מספר הבדלים בין הנדפס לכתב-היד שלפנינו [כפי הנראה שינויי עריכה שנעשו ע"י המחבר בעת ההדפסה].
בעמוד האחרון מופיע קטע, המתחיל במילים: "היום עברתי דרך לימודי בסי' תרצ"ד ועמדתי בכמה דברים...". קטע זה מופיע במכתב שכתב לאחיו רבי שאול עהרנפלד באותו שבוע, ביום ששי י"ב אדר ב' תרל"ב (נדפס בשו"ת חתן סופר, סימן עב, אות ה).
הגאון רבי שמואל עהרנפלד בעל ה"חתן סופר" (תקצ"ה-תרמ"ג, החת"ס ותלמידיו, עמ' תקמב-תקמג), נכדו, בן-בתו, של ה"חתם סופר". גאון מופלג, מגדולי מרביצי התורה בדורו. נולד בפרשבורג לאביו רבי דוד צבי עהרנפלד חתן ה"חתם סופר". משנת תרכ"ו שימש ברבנות בעטלאן ומשנת תרכ"ח כיהן ברבנות סיקסו. בשנת תרל"ז עבר לכהן ברבנות מטרסדורף (ועל מקומו ברבנות סיקסו עלה לכהן אחיו הצעיר רבי שאול עהרנפלד). הקים ישיבה במטרסדורף, בה צמחו טובי הלמדנים של ישיבות הונגריה. ספריו שנקראו בשם "חתן סופר" עוררו רושם רב בעולם התורה, בבהירותם הרבה בהסברת סוגיות סבוכות בהלכה. ה"דברי יואל" מסאטמר העיד על עצמו שבצעירותו הרבה להתמיד בספריו של ה"חתן סופר", שהדריכו אותו בדרכי הלימוד (פניני תורה וחסידות - משיחותיו של הגה"צ ר' אליעזר דוד פריעדמאן, פרשת שופטים, עמ' 306). מספרים שה"אמרי אמת" מגור אמר כי רבי שמואל לא האריך ימים (הוא נפטר בגיל 48) מחמת "עין הרע" שעוררו חיבוריו המוצלחים, המלאים בטעם ומתיקות. דודו הגה"ק רבי שמעון סופר אב"ד דקראקא, הפליג בשבחו כאשר התבטא פעם: "מקנא אני להחסידים שכשמגיע ראש השנה מניחים הם את הכל כאשר הוא ונוסעים לרבם להסתופף בצל הקודש בימים הנוראים ואני הריני טרוד ברבנותי ואין ביכלתי לעזוב את בני עירי לעת כזאת, ולו היה הדבר באפשרותי הייתי עוזב את הכל כאשר לכל והייתי נוסע לר"ה למאטעסדארף, להסתופף בצל קדשו כפי שהחסידים נוסעים לאדמו"ר שלהם בזימנא דא" (פניני תורה וחסידות, שם עמ' 306). חיבוריו יצאו תחת השם "חתן סופר", ובהם ספר שו"ת, חידושים על התורה, על שו"ע או"ח, על הגדה של פסח, ועוד. בנו רבי שמחה בונם עהרנפלד (תרט"ו-תרפ"ו) ונכדו רבי שמואל עהרנפלד (תרנ"א-תש"מ) כיהנו על מקומו ברבנות העיר מטרסדורף. לימים עבר נכדו רבי שמואל לארה"ב, בה הקים קהילה גדולה, ואף יסד את "קרית מטרסדורף" בירושלים עיר הקודש.
[2] דף. 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי קל. קרעים בשוליים. פגעי חלודה קלים. סימני קיפול.

אוסף מגוון של דפים ומכתבים בדברי תורה (רובם לא חתומים ולא מזוהים), מכותבים שונים בכתב-יד אשכנזי, מארצות שונות ומתקופות שונות. [אירופה וארץ ישראל, שנות הת"ק, הת"ר והת"ש בקירוב - המאות ה-18, ה-19 וה-20].
מאמרים שלמים וקטעי חיבורים: הלכה וחידושי סוגיות; דברי דרוש, חסידות וקבלה; דרשות לבר מצוה; מכתבים וטיוטות מכתבים (בהם מכתב ארוך מהעיר פרוסקרוב, בחתימת הכותב: "שמעון ליב"); חידושי תורה ביידיש; ועוד רשימות שונות.
חלק מהכתבים בכתיבה אוטוגרפית של המחברים, וחלקם העתקות (ביניהן העתקה מתשובת רבי יעקב קלמס בענין נישואין אזרחיים; העתקה מתשובת הגאון ראי"ה קוק כפי הנראה בכת"י בנו הרצי"ה; טיוטת מכתב אל רבי עקיבא גלאזנער מרבני קלויזנבורג; ועוד).
25 פריטים, הכוללים כ-34 דף. גודל ומצב משתנה.

קונטרס בכתב-יד, חיבור הלכתי על שלחן ערוך ו"זכרונות", מאת רבי חיים אברהם בן דוד אב"ד שירון ומחכמי שאלוניקי, בעל ספר "תפארת אדם". [שאלוניקי, המאה ה-19].
קונטרס שלם שלא נדפס בספרו "תפארת אדם". כולל: חידושים על שלחן ערוך, חושן משפט, אבן העזר ואורח חיים; "זכרונות" - כללים ומערכות הלכתיות. כתיבה אוטוגרפית של המחבר עם מחיקות, תיקונים והוספות. כתב-יד זה היה מוכר בין חכמי טורקיה, וציטוטים ממנו מוזכרים בספרי רבי דוד פיפאנו "חושן האפוד" ו"אבני האפוד" בשם "הראב"ד ז"ל בע"ס תפארת אדם בתשובות כ"י" (ראה חושן האפוד, סימן קנג, א; סימן שיב, ט; אבני האפד, סימן קיב, ב). כל הציטוטים הללו נמצאים בכתב היד שלפנינו, שהיה לנגד עיניו של הרב פיפאנו.
הגאון רבי חיים אברהם בן דוד אב"ד שירון - המכונה "הראב"ד משאלוניקי" (נפטר בשנות הת"ר-התר"י בקירוב), מחכמי שאלוניקי, בה ישב בבתי מדרשותיה ועסק בתלמודו, כאשר אביו רבי דוד בן משה היה מחזיקו ומפרנסו [על שם ולכבוד אביו, קרא רבי אברהם את שם ספרו: תפארת אד"ם - אברהם דוד משה]. לאחר פטירת אביו נאלץ לקבל עליו עול רבנות בעיר שירון [סירוס Serres, הסמוכה לשאלוניקי - על מקומו של רבי חיים אברהם אישטרושה בעל "ירך אברהם" ו"בן אברהם", שכיהן שם ברבנות עד שנת תקע"ד]. לאחר תקופה בה כיהן שם ברבנות, נפטר רבי אברהם בעיר שירון ושם מנוחתו כבוד. היה מתלמידי רבי יהושע הכהן פרחיא (נפטר תק"ע) ורבי רפאל יעקב מנשה בעל "באר המים" (תקכ"ב-תקצ"ב; ספרו נדפס בשנת תקצ"ו). בכתב היד שלפנינו (חושן משפט סימן שיב) דן המחבר ומקשה על דברי מורו ורבו בעל "באר המים". דבריו אלו הוזכרו בקיצור בספר "חושן האפוד" הנ"ל, הכותב: "והראב"ד ז"ל בע"ס [בעל ספר] תפארת אדם בכ"י [בכתב יד] הביא דברי רבו באה"מ הנז' [בעל באר המים הנזכר] במ"ש ע"ד מוהריט"ץ [במה שכתב על דברי מוהרי"ט צהלון], וכתב שדבריו תמוהים".
ספרו "תפארת אדם" נדפס לאחר פטירתו (שאלוניקי, תרכ"ג) ונערך מתוך כתבי היד שהותיר רבי חיים אברהם. חיבורו זה מובא בספרי הפוסקים עד ימינו אלה. בחיבור הנדפס מופיעים חידושים ותשובות על ארבעה חלקי שלחן ערוך, ובסופו רשימת "זכרונות" עפ"י סדר א-ב. כתב-היד שלפנינו נעלם כנראה מעיני עורכי הספר.
כ-39 עמודים כתובים. 20 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי, עם פגיעות קלות בטקסט.