כתב יד, ליקוטים וחידושים על התורה, מועדים ופרקי אבות, דברי דרוש מוסר וחסידות. מרבי חיים הערץ. אונסדארף-פרשוב, תר"פ-תרפ"ז (1920-1927).
עמודים א-צ"ו: שמועות מראשי ישיבת אונסדארף, שנאמרו על עניני פרשת השבוע. בתוך הדברים מובאים דברים רבים בשם "אדמו"ר זי"ע" - בעל ה"באר שמואל".
בעמ' צז-רג דברי תורה שחידש הכותב עצמו. בסוף הכרך ליקוטים קצרים בשם גאוני הונגריה וגדולי הדורות והחסידות. מובאים גם דברים ששמע הכותב מרבי משה חיים ליוא [לאו] שליט"א רב בפרעשוב.
בדף לפני השער חתימות בעלים: של הכותב "חיים הערץ"; "ישראל עהרליך, קאשיצע".
בעמ' א-ג פתיחה משנת תרפ"ז בה אומר ראש הישיבה לתלמידים, כי לכאורה אין צורך לומר דברי מוסר לתלמידים בישיבת אונסדורף, שבוודאי הבחורים מגיעים ללמוד באונסדורף רק בשביל לימוד תורה כי אין כאן לא גנות ולא פרדסים להתענג בטיול, כמו בעיירות אחרות. בהמשך הדברים מספר ראש הישיבה לתלמידיו כי הוצעו לו משרות רבנות לכהן כרב ואב"ד, אבל הוא מעדיף להתייגע בעבודת הישיבה, בעיר שאין מטילים עליו את טרדות הקהלה.
ראש הישיבה הוא הגאון רבי יוסף יונה הורביץ שבמקום אחד מכנהו הכותב "אדמו"ר האברך שליט"א". נכדו של הגאון רבי שמואל רוזנברג בעל "באר שמואל" (שנפטר בשנת תרע"ט). בעמ' מט הוא כותב על "הציוניסטאן שחשקם לנסוע לא"י לא לשם שמים רק להיפך כדי לבנות טעאטעהרע [=תיאטרונים] וכדומה..."
בעמודים האחרונים, מובאת הדרשה: "מה ששמעתי מהרב הגאון בעל פיפיות אב"ד פיעטרקוב [=רבי מאיר שפירא, מחולל הדף היומי], יום ב' משפטים פה בעירנו פרעשאב, מחרת יום של הושבת רבינו ר' משה חיים לויא [לאו] שליט"א על כסא הרבנות פה". (הרב משה חיים לויא [לאו] הי"ד, נתמנה בשנת תרפ"ח לרבנות פרשוב בסלובקיה, לפני עלותו למלא את מקום בן דודו רבי מאיר שפירא ברבנות פיעטרקוב. בנו הוא הרב ישראל מאיר לאו, הרב הראשי לישראל ולתל אביב-יפו).
רז; כב עמ' כתובים, 23 ס"מ. מצב טוב, נייר יבש במצב שמור עם פגיעות קלות. כריכה רופפת ופגומה.

כתב יד, ספר יד הלוי על ספר המצוות להרמב"ם. מרבי יצחק שמחה הלוי הורביץ רב הארטפארד קאנני (ארה"ב).
חלק ראשון של הספר נדפס בירושלים תרצ"א (1931). לפנינו בכתה"י נמצאים חלקים שלא נדפסו. [נדפס רק שרשי המצוות ולא חלק הלאוין והעשין].
רבי יצחק שמחה הורביץ (תרכ"ט-תרצ"ו), נולד בנובהרדוק לאביו רבי יוסף דוב הלוי (נפטר תרנ"ט ועל שמו נקרא הספר "יד הלוי"), למד בישיבות מיר וואלוזין. היגר לארה"ב בשנת תרנ"ב וישב על כסא הרבנות בהרטפורד במשך ארבעים וארבע שנים. מהמשתתפים בהועידה הראשונה של יסוד "אגודת הרבנים". החליף מכתבי שו"ת עם רבי יצחק אלחנן, רבי חיים מבריסק וה"ערוך השולחן". עסק הרבה בתורתו של הרמב"ם ואף חיבר חיבור שלם "שי למורה" על כל ה"מורה נבוכים" שרק חלקו הקטן נדפס בהקדמת הספר בירושלים תרצ"א.
[112] דף כתובים, 35 ס"מ. מצב טוב. כריכת חצי עור בלויה מעט.

ספר יריעות שלמה, חלק שני. באור על שמות נרדפים. רעדלהיים, תקצ"א 1831.
חותמת וחתימה של הגאון רבי "פייביל שלעזינגער רב בק"ק טאפאלטשאן והגליל". רבי כלב פייביל שלזינגר (תקפ"ח-תרע"א, אוצר הרבנים 12433), מגדולי תלמידי ה"כתב סופר", בעל "תורת בר נש".
בצדה הפנימי של הכריכה ובדפים הכרוכים בסוף כ-19 עמודים בכתב יד על ענייני דקדוק וחידושי תורה.
[2] עו דף. + 19 עמ' כת"י. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים בשולי הדפים. כריכה בלויה ומנותקת.

אוסף מרשים של עשרות דפים ומחברות שונות, של כתבי חידושי תורה, בנושאים שונים. רובם בכתיבה מארצות אוסטרו-הונגריה, (פרשבורג, בודפסט, אונגוואר ועוד). משנות הת"ק ותחילת שנות הת"ר. [המאה ה 18-19].
לא נבדק כראוי, אך מבדיקה שטחית נראה שהאוסף מכיל דברים חשובים ביותר.
כשמונים דף, גודל ומצב משתנים.

"חידושי שמועות מאדמו"ר שליט"א", חוברת העתקת סטנסיל, של חידושי סוגיות מאחד מראשי ישיבות הונגריה. [שנות התר"צ?].
בסוגיא דנותן טעם לפגם, בסוגיא דדבר שיש לו מתירין ובסוגיא דחצי שיעור. בסוף החוברת רשום קולופון: "העתקתיו מקונטר' כ"ק אדומו"ר הגאון הצדיק שליט"א ונגמר יום א' דר"ח טבת. הק' [צבי? וואלף?]".
לא ידוע לנו ממי נעתקו הדברים, אבל לפי תוכן הדברים וסגנונם, כנראה יצאו הדברים מאחד מראשי ישיבות הונגריה, מבית מדרשם של תלמידי ה"חתם סופר".
32 עמ', ומעטפת. 30 ס"מ. מצב בינוני, כתמי רטיבות, קרעים קלים ובלאי. פגיעות אש. חתימות על המעטפת ובדף הראשון של "יעקב צבי כהן".