תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, עם המפרשים. אמשטרדם, [תקכ"ג 1763]. דפוס האחים פרופס.
העותק של רבי אברהם בן הגר"א, עם עשרות הגהות בכתב-ידו – הגהות שלא נדפסו.
בדף הבטנה הקדמי רישום בעלות: "שייך לה"ה האברך המופלא ומופלג הראש הקצין כ"ש כמ"ה אברהם בהגאון החסיד".
רבי אברהם בן הגר"א למד בגמרא שלפנינו והוסיף בכתב-ידו על גבי הגליונות עשרות הערות והגהות. הגהות אלה מתחלקות לשני סוגים:
1. הגהות מאביו הגר"א שרבי אברהם העתיק לגמרא שלו. הגהות אלה נדפסו בש"ס ווילנא במקומן.
2. עשרות הגהות ארוכות, ועוד הגהות קצרות של תיקוני לשון ונוסח ומראי מקומות רבים, מאת רבי אברהם עצמו. הגהות אלה לא נדפסו.
כפי הנראה, נכתבו ההגהות בזמנים שונים. יתכן כי חלק מן ההגהות נכתבו עוד בחיי אביו הגר"א.
בהגהותיו שלפנינו ניכר סגנונו המיוחד. כדרכו לשלב את התורה בכל חלקיה הוא מצטט ממדרשי חז"ל שונים ומהזוהר. בהגהות רבות הוא עוסק בענייני תרגום, ומכך ניכרת שליטתו בשפות שונות. הוא מפרש מילים זרות ברש"י על פי יוונית, גרמנית, איטלקית, צרפתית ופולנית (כך לדוגמה, בהגהתו בדף כח ע"א: "וכן הוא בלשון רומי וצרפת ופולין, ובל"א נקרא...").
מצורף אישור מומחה מאת הרב יוסף אביב"י, הכותב בתוך דבריו: "הערותיו של ר' אברהם על מסכת עבודה זרה אינן ידועות מכל מקור אחר, והן חשובות הן לידיעת דרכו המיוחדת של ר' אברהם בפירוש הגמרא ולשונותיה, והן לידיעת הנוסח הנכון של הערות הגר"א על מסכת זו. עניין זה בא ללמד על נכונותן ומהימנותן של הערות הגר"א הנדפסות בש"ס ווילנא, שהרי יצאו עוררין אשר טענו כי לא יצאו מתחת ידו. זהו המקור היחידי המוכיח כי הערות הגר"א הנדפסות בש"ס ווילנא אכן נכתבו על ידו ונוסחן מדויק הוא".
ידועות עוד מסכתות מש"ס זה בהן כתב רבי אברהם הגהות. רבי שלמה גאטעסמאן פרסם את הגהותיו של רבי אברהם על שני כרכים שבהם המסכתות ברכות, ביצה, חגיגה ומועד קטן, בקובץ ישורון, כרך ד' (עמ' קמג-רכא) וכרך ה' (עמ' צא-קג). בכרך ד' הקדים הרב גאטעסמאן מבוא להגהות אלה וכן מבוא לתולדותיו של רבי אברהם בן הגר"א.
בשער ובדף הבטנה הקדמי רישומי בעלות של "ר' בעריש גינצבערג נ"י ח"ה [חתן הרב] ר' הגביר מו"ה ישראל אהרן טולטשינסקי נ"י מעיר אומען פלך קיעוו" וחותמות שלו (באותיות קיריליות). מספר רישומים נוספים.
עו; כא דף. 40 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי. חותמות. כריכת עור חדשה.

רבי אברהם בן הגר"א – "האדם הגדול בענקים"
הגאון רבי אברהם מווילנא ("ווילנער", תקכ"ו-תקס"ט), צעיר בניו של הגר"א והאהוב עליו מכל בניו, גאון מופלג בנגלה ובנסתר, חתן רבי נח ליפשיץ (מינדעס; מגאוני ווילנא, בעל "נפלאות חדשות" ו"פרפראות לחכמה". ראה אודותיו פריט 110). ידו של רבי אברהם לא זזה מתוך יד אביו כל ימי חייו. בזכות הקרבה לאביו, שהיה סגור רוב ימיו בד' אמותיו, זכה רבי אברהם ולמד רבות מאביו וקיבל ממנו הרבה מסודות התורה. כמו כן, היה שליחו של הגר"א בטיפול בענייני הציבור ובקשריו עם חכמי דורו. היה בין מנהלי 'קלויז הגר"א' בווילנא, מפרנסי הקהילה וממנהלי בית החולים בעיר. היה בקי בחכמות שונות, ובין היתר למד גם את חכמת הרפואה.
על יחס הכבוד וההערכה אל רבי אברהם בן הגר"א ניתן ללמוד מהסכמות הרבנים לספרו "רב פעלים", שנדפס בוורשא תרנ"ד. הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה מכנהו: "הגאון הגדול החסיד כקש"ת מו"ה אברהם זצ"ל…", ורבי אליהו חיים מייזל אב"ד לודז' מכנהו: "האדם הגדול בענקים הגאון הגדול בנגלה ובנסתר כ"ש מ' אברהם ז"ל...".
רבי אברהם היה הרוח החיה במפעל הוצאת כתבי אביו הגר"א, בעריכתם והדפסתם. חלק מחיבורי אביו נכתבו ונערכו על ידו והוא כתב הקדמות חשובות לכמה מהם. לעתים הרחיב את החיבור המקורי (כדוגמת ברייתא מעשה תורה, ראה פריט 42) או הוסיף ושילב מהגהותיו והערותיו בתוך החיבור. רבי אברהם אף כתב ביאורים לחיבורי אביו, כדוגמת פירוש "באר אברהם" לספר "אדרת אליהו", פירוש לביאור הגר"א על האגדות, ביאורים לפירוש הגר"א לזוהר, ועוד.
מלבד זאת, היה רבי אברהם מחבר פורה בעצמו וכתב חיבורים חשובים בכל מקצועות התורה, בהם פירושים על תנ"ך ותהילים, תיקוני זוהר ואגדות חז"ל, ועוד. חלק מחיבוריו נדפסו וחלקם נותרו בכתב-יד. אחד ממפעליו החשובים היה חיבורו "רב פעלים", שהיה לספר יסוד בחקר מדרשי חז"ל. ספר זה הוא חיבור היסטורי-ביבליוגרפי מסודר, הסוקר את חיבורי המדרש השונים, מברר את תולדותיהם, את תקופתם, זהות מחבריהם ועורכיהם. מסופר כי רבי אברהם כתב ספר זה בתוך יום (או לילה) אחד, בהיותו בן 18 בלבד. המקור לכך הוא דברי רבי אברהם בהקדמתו לחיבורו זה: "ספר רב פעלים וקראתיו כן... לפי שקבצתי בו דברים יקרים בהיותי בן איש ח"י שנה... גם אצתי לכתבו ביום אחד..." (על תולדותיו של רבי אברהם בהרחבה וכן ביבליוגרפיה מלאה לחיבוריו וחיבורי אביו הגר"א שערך והוציא לאור, ראה: הרב שלמה גאטעסמאן, תולדותיו וקורות חייו של רבי אברהם בן הגר"א ז"ל, ישורון ד, תשנ"ט, עמ' קכד-קמב).

ספר סערת אליהו, מאת רבי אברהם בן הגר"א – שלוש מהדורות.
סערת אליהו הוא חיבור שכתב רבי אברהם בן הגר"א לזכר אביו. החיבור כולל דברי הספד, זכרונות וסיפורים על הגר"א וכן ליקוטי דברי תורה בשמו. לספר זה חשיבות רבה למחקר תולדות הגר"א, שכן יש בו מידע ממקור מוסמך וקרוב אל הגר"א.
1. ספר סערת אליהו. וורשא, תרל"ח [1878]. מהדורה ראשונה.
רישום בעלות של רבי "משה דוד ליבערמאן" [כנראה, ראב"ד "שומרי הדת" באנטוורפן], וחתימה של רבי "שמואל מרדכי (רפאל) קאץ" [מרבני וורשא לאחר השואה].
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1360.
2. ספר סערת אליהו. וורשא, [תר"צ 1930].
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1364.
3. ספר סערת אליהו. וינה, תרצ"א [1931].
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1365.
ספר מס' 1 כרוך עם:
• ספר אגרת הטיול, מאת רבי חיים בצלאל מפרידברג. וורשא, תרל"ה 1875.
• ספר אבני שוהם, על שמות ישראל, מאת רבי מרדכי צבי מנבי. ווילנא, תר"מ 1880.
5 ספרים ב-3 כרכים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.

רבי אברהם בן הגר"א – "האדם הגדול בענקים"
הגאון רבי אברהם מווילנא ("ווילנער", תקכ"ו-תקס"ט), צעיר בניו של הגר"א והאהוב עליו מכל בניו, גאון מופלג בנגלה ובנסתר, חתן רבי נח ליפשיץ (מינדעס; מגאוני ווילנא, בעל "נפלאות חדשות" ו"פרפראות לחכמה". ראה אודותיו פריט 110). ידו של רבי אברהם לא זזה מתוך יד אביו כל ימי חייו. בזכות הקרבה לאביו, שהיה סגור רוב ימיו בד' אמותיו, זכה רבי אברהם ולמד רבות מאביו וקיבל ממנו הרבה מסודות התורה. כמו כן, היה שליחו של הגר"א בטיפול בענייני הציבור ובקשריו עם חכמי דורו. היה בין מנהלי 'קלויז הגר"א' בווילנא, מפרנסי הקהילה וממנהלי בית החולים בעיר. היה בקי בחכמות שונות, ובין היתר למד גם את חכמת הרפואה.
על יחס הכבוד וההערכה אל רבי אברהם בן הגר"א ניתן ללמוד מהסכמות הרבנים לספרו "רב פעלים", שנדפס בוורשא תרנ"ד. הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה מכנהו: "הגאון הגדול החסיד כקש"ת מו"ה אברהם זצ"ל…", ורבי אליהו חיים מייזל אב"ד לודז' מכנהו: "האדם הגדול בענקים הגאון הגדול בנגלה ובנסתר כ"ש מ' אברהם ז"ל...".
רבי אברהם היה הרוח החיה במפעל הוצאת כתבי אביו הגר"א, בעריכתם והדפסתם. חלק מחיבורי אביו נכתבו ונערכו על ידו והוא כתב הקדמות חשובות לכמה מהם. לעתים הרחיב את החיבור המקורי (כדוגמת ברייתא מעשה תורה, ראה פריט 42) או הוסיף ושילב מהגהותיו והערותיו בתוך החיבור. רבי אברהם אף כתב ביאורים לחיבורי אביו, כדוגמת פירוש "באר אברהם" לספר "אדרת אליהו", פירוש לביאור הגר"א על האגדות, ביאורים לפירוש הגר"א לזוהר, ועוד.
מלבד זאת, היה רבי אברהם מחבר פורה בעצמו וכתב חיבורים חשובים בכל מקצועות התורה, בהם פירושים על תנ"ך ותהילים, תיקוני זוהר ואגדות חז"ל, ועוד. חלק מחיבוריו נדפסו וחלקם נותרו בכתב-יד. אחד ממפעליו החשובים היה חיבורו "רב פעלים", שהיה לספר יסוד בחקר מדרשי חז"ל. ספר זה הוא חיבור היסטורי-ביבליוגרפי מסודר, הסוקר את חיבורי המדרש השונים, מברר את תולדותיהם, את תקופתם, זהות מחבריהם ועורכיהם. מסופר כי רבי אברהם כתב ספר זה בתוך יום (או לילה) אחד, בהיותו בן 18 בלבד. המקור לכך הוא דברי רבי אברהם בהקדמתו לחיבורו זה: "ספר רב פעלים וקראתיו כן... לפי שקבצתי בו דברים יקרים בהיותי בן איש ח"י שנה... גם אצתי לכתבו ביום אחד..." (על תולדותיו של רבי אברהם בהרחבה וכן ביבליוגרפיה מלאה לחיבוריו וחיבורי אביו הגר"א שערך והוציא לאור, ראה: הרב שלמה גאטעסמאן, תולדותיו וקורות חייו של רבי אברהם בן הגר"א ז"ל, ישורון ד, תשנ"ט, עמ' קכד-קמב).