ספר תהלים, דגלי הודיה והמצוה, עם סדר מעמדות מהרב הקדוש מאפטא. זיטומיר, תרכ"ו 1866. דפוס רבי אריה ליב שפירא נכד הרב מסלאוויטא.
שני שערים. בשער הראשון הדגשת השם "ירושלים" בדיו אדומה. שער נוסף לסדר מעמדות. סדר מעמדות בעותק שלפנינו אינו שלם.
בראש הספר הסכמות רבות מרבני ארץ ישראל ורשימת מנויים נרחבת מארץ ישראל ומרוסיה (כוללת שמות רבים של רבנים ואדמו"רים ידועים).
בתחילת סדר מעמדות רשימה נוספת של מנויים (ארבעת בניו של האדמו"ר רבי יצחק מסקווירא ועוד). לפני ספר התהילים מופיע: "סדר נטילת ידיים העולה במקום מקוה, מהרב המגיד... מו"ה מרדכי... טשטארנביל... מהבעש"ט...".
440, 221-225, [11]; [4], 50 עמ' (במקור: 440, 221-225, [11]; [4], 112, 57-64, 61-64, 28 עמ'). חסרים 102 עמ'. כל הדפים החסרים הם מסדר מעמדות, ספר התהלים שלם. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, חלקם כהים. קרעים ופגמים בשני דפי השער ובדפים נוספים, עם פגיעה קלה בטקסט במקומות בודדים, משוקמים בשיקום מקצועי. כריכת עור חדשה.

ספר צפנת פענח, דרושים על ספר שמות, ע"פ פשט רמז דרוש סוד, מאת תלמיד הבעש"ט רבי יעקב יוסף הכהן כ"ץ אב"ד פולנאה, בעל "תולדות יעקב יוסף". [קוריץ, תקמ"ב 1782]. [דפוס צבי הירש מרגליות וחתנו שמואל בן ישכר בער]. מהדורה ראשונה.
ספרי בעל ה"תולדות" הנם המקור החשוב והאותנטי ביותר לתורת הבעש"ט. במאות מקומות מביא המחבר דברי תורה ששמע באזניו מפי רבו הבעש"ט – לאורך הספרים הודגשו בכל פעם מקומות אלה והם פותחים במילים "שמעתי ממורי".
חביבות מיוחדת נודעה לספריו אצל גדולי החסידות שהפליגו בדבר קדושתו של הספר. המגיד ממזריטש אמר על מחברו כי זכה לגילוי אליהו והשיג מדרגות גבוהות. רבי פנחס מקוריץ אמר כי עוד לא היו ספרים כאלה בעולם, וכי תורתו היא מן השמים. הוא היה אומר שכל הספרים החדשים אינם עפ"י האמת, לבד מספרי הרב מפולנאה שהם "תורה מגן עדן", ובכל דיבור "ושמעתי ממורי" אפשר להחיות מתים[!].
החיד"א בספרו "שם הגדולים" כותב על הספר שלפנינו: "צפנת פענח, חדש מחודש... דרושים על סדר הפרשיות בס[פר] שמות, והם דרושים נחמדים בדרך פרד"ס בכמה אופנים. חיברם הרב החסיד מוהר"ר יעקב יוסף, ול"ו רג"ל על לשונו הקדמות רבו הרב המפורסם, קדוש יאמר לו, מהר"ר ישראל בעל שם טוב. וידענו שכבר נדפס להרב הנז[כר] ס[פר] תולדות יעקב יוסף, ונותנים לו את השבח. ושם [בספר צפנת פענח] כתוב שחיבר ס[פר] בן פורת יוסף. ונדפס צפנת פענח בעיר קארעץ שנת תקמ"ב" (מערכת ספרים, אות צ'). מדברי החיד"א נראה שמכל ספריו של בעל ה"תולדות יעקב יוסף" רק ספר זה היה לפניו.
[1], צה דף. 31.5 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי. מצב טוב. מעט כתמים ובלאי. סימני עש בודדים, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים בשולי מספר דפים (עם פגיעה קלה בטקסט בדף האחרון). הדבקות נייר בשולי כמה דפים. חותמת צנזורה. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 505.

ספר דגל מחנה אפרים, על סדר התורה בדרך החסידות, מאת רבי משה חיים אפרים אשכנזי אב"ד סדילקוב, נכד הבעש"ט. קוריץ, תק"ע [1810]. מהדורה ראשונה.
מספרי החסידות המוקדמים. ספר זה הוא מן המקורות הראשוניים והמוסמכים ביותר של תורת הבעש"ט, אותה ינק ישירות מפיו המחבר הקדוש רבי משה חיים אפרים מסדילקוב (נפטר בתק"ס), שהיה נכדו – בן-בתו הצדקנית מרת אדל. על נכדו זה כתב זקנו הבעש"ט באגרתו הידועה לגיסו רבי גרשון מקיטוב בשנת תקי"ב: "נכדי החתן החשוב כ' אפרים עלוי גדול בתכלית הלימוד".
הסכמות גדולי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המגיד רבי ישראל מקוזניץ, רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ ה"חוזה" מלובלין, רבי אברהם יהושע העשיל אב"ד אפטא ובעל ה"באר מים חיים". בסוף הספר "לקוטים" מהבעש"ט וכן "החלומות שנמצא בכ"י הרב הקדוש זללה"ה".
גדולי החסידות הפליגו בדבר קדושתו של הספר ובסגולתו לעורר את הקורא בו ליראת שמים, וכפי שכתב רבי לוי יצחק מברדיטשוב בהסכמה לספר: "מובטחני שעל ידי החיבור הלז יתלהב לבב אחינו בני ישראל לעבודת הבורא ברוך הוא וברוך שמו".
כל כותבי ההסכמות מדגישים את ייחוסו של המחבר כ"נכד הבעש"ט", וכי הספר מלא ביסודות תורתו של סבו הבעש"ט. מחותנו ה"באר מים חיים" כותב בהסכמה על המחבר וספרו: "בוצינא קדישא... נכד של האיש אלקי אשר לו דומיה תהלה הרב ר' ישראל בעש"ט, ובפרט שבפעם נמצא דברי הריבש"ט מעורב בהן, אשר ניצוץ אחד שלו מתפשט לכמה ניצוצין ושבילין דאורייתא... וה' יזכינו לראות הספר הנאה הלז בהדפסתו, ולקרות בו שתים ושלש דלתות כדי להנות מזיו הוד המתחדש בעולם...".
[2], קיד דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים. סימני עש קשים (בחלק מהדפים סימני עש רבים עם פגיעה משמעותית בטקסט). דפים וקונטרסים מנותקים. חותמות. ללא כריכה.
סטפנסקי חסידות, מס' 128.

אוסף מהדורות של הספר לבושי שרד, ביאור על השו"ע, מאת רבי דוד שלמה אייבשיץ, בעל ה"ערבי נחל":
1. לבושי שרד, יורה דעה. מאהלוב, [תקע"ב 1812]. מהדורה ראשונה של חלק יורה דעה. הסכמות צדיקי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ה"אוהב ישראל" מאפטא וה"באר מים חיים". סטפנסקי חסידות, מס' 256.
2. לבושי שרד, אורח חיים. מאהלוב, תקע"ח [1818]. מהדורה ראשונה של חלק אורח חיים. סטפנסקי חסידות, מס' 253.
3. לבושי שרד, אורח חיים. "מאהלוב, תקע"ח". מהדורת זיוף של המהדורה הראשונה (על ההבחנה ביניהן ראה: הרב יחיאל דוב ולר, מהדורות לבושי שרד וערבי נחל לרבי דוד שלמה אייבשיץ זצ"ל, קובץ זכור לאברהם, חולון תשנ"א, עמ' צו).
4. לבושי שרד, יורה דעה. הרובשוב, [תקע"ט] 1819. סטפנסקי חסידות, מס' 257. חותמת "בית עקד" של ישיבת חכמי לובלין.
5. לבושי שרד, יורה דעה. [רוסיה-פולין, תק"ץ 1830 בקירוב]. מהדורת חיקוי של הוצאת הרובשוב תקע"ט, שנדפסה דף-על-דף כמותה (ראה: א' יערי, הדפוס העברי בהרובשוב, קרית ספר, כ, תש"ג- תש"ד, עמ' 226). סטפנסקי חסידות, מס' 259.
6. לבושי שרד, אורח חיים. זולקווא, תקצ"ו 1836. סטפנסקי חסידות, מס' 254.
7. לבושי שרד, אורח חיים, חלק א' וחלק ב'. זיטומיר, תרי"ד 1853. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. מהדורה ראשונה של החלק השני (סימנים קמט-תרצ"ו). סטפנסקי חסידות, מס' 255.
8. לבושי שרד, יורה דעה. לבוב, [תר"י 1850 בקירוב]. חותמות "אוצר הספרים של ישיבת 'עץ חיים' דולאזין". רישומי בעלות.
9. לבושי שרד, אורח חיים. שני חלקים. זיטומיר, תרכ"ט-תר"ל.
10. ספר אוריין תליתאי – שמלה חדשה, תבואות שור ובכור שור, עם לבושי שרד. זיטומיר, תרכ"ח.
11. שלושה ספרים נפתחים – שמלה חדשה, תבואות שור, בכור שור, עם לבושי שרד ודעת קדושים. ווארשא, [תרס"ט? 1909]. ד"ס של ווארשא, תרנ"א, עם ההסכמות.
חתימות, חותמות ורישומי בעלות. הגהות במספר מקומות.
גודל ומצב משתנים.

ספר בת עין, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוב מאַבְריטש. ירושלים, [תר"ז 1847]. דפוס רבי ישראל ב"ק. מהדורה ראשונה.
מספרי היסוד של תורת החסידות, שיש בו מקדושת ארץ ישראל. נכתב ע"י רבי ישראל מפאלאטשאן, תלמידו וקרובו של המחבר, אך הוגה ביסודיות על ידי הרב המחבר, לאחר שהאדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל פקד עליו להדפיס את הדברים. הספר נדפס במהדורתו הראשונה דווקא בארץ ישראל ולא בחו"ל, וזאת בעקבות הוראתו של האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, וכפי שנכתב בהקדמת המו"ל. במהדורת זיטומיר תרכ"ט, נוספו בהקדמת המחבר שורות נוספות, בו כותב כי הכניס בספר מקדושת ארץ ישראל: "ושמו קראתיו בת עין מפני שעולה כשמי... עוד טעם מפני שהכנסתי בכתבים קדושת ארץ ישראל אשר עיני ה' אלהיך בה תמיד".
האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל מבטיח בהסכמתו למהדורת תרכ"ט: "הנני... לברך... כל איש ואיש אשר יקח הספר הקדוש ההוא בכסף מלא שיזכו לראות שכר טוב בעמלם".
המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי אברהם דוב מאַבְריטש (תקכ"ה-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים. מתלמידי רבי נחום מטשרנוביל ובנו רבי מרדכי, ומתלמידי רבי זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. כארבעים שנה כיהן כאב"ד העיר אבריטש שעל שמה נודע שמו "הרב הקדוש מאווריטש". בשנת תקצ"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת, שם יסד את בית מדרשו והיה לרבם ומנהיגם של קהילות החסידים. מפורסם הסיפור על נס הצלתו בעת רעידת האדמה הקשה בשנת תקצ"ז, שארעה כידוע בשעת תפלת מנחה בבתי הכנסיות. הרב מאַבְריטש הזהיר את חסידיו שלא לצאת מבית הכנסת, נשכב על הארץ, וכל הקהל סביבו אחז באבנטו. כל הבנין התמוטט, מלבד שטח מצומצם בו היו הרב והציבור. [לאחר זמן סיפר הרב מאַבְריטש, כי ראה שהרעש היה שלא כדרך הטבע מאחר והאבנים נזרקו לצדדים ולא נפלו למטה לארץ מחמת הכובד. אזי הבין שכח הסט"א תקיף, לכן נשכב בהכנעה על הארץ – "חבי רגע עד יעבור זעם"]. לאחר הרעש שיקם מחדש את קהילת צפת, ולא נתן לנטוש את העיר הקדושה. נפטר במגפת הדבר בשנת תר"א ולאחר פטירתו פסקה המגפה. סיפורי מופת רבים מסופרים על גודל קדושתו וכוחו הגדול לפעול ישועות עבור עם ישראל.
במספר דפים חתימות "יחיאל צבי מרגליות" [כנראה, הרב החסיד רבי הירש קריניקער, מזקני חסידי קארלין בירושלים באמצע שנות הת"ר].
[2], קכה, [1] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, חלקם כהים. סימני עש קלים ומספר קרעים. שיקומים מקצועיים בדף השער ובמספר דפים נוספים. חותמות (החותמת בדף השער נמחקה בדיו). רישומים. כריכה חדשה.
העותק שלפנינו כולל גם את הדף האחרון עם רשימת המנויים מערי ארץ ישראל, שאינו מופיע בחלק מהעותקים. דף זה מהווה תיעוד היסטורי לאנשי היישוב החסידי בירושלים, צפת, טבריה וחברון במחצית המאה ה-19.
זמן קצר לאחר הדפסת מהדורה זו בירושלים נדפסה מהדורה נוספת של הספר, בזיטומיר תר"י. ככל הנראה, לא ידע המדפיס בזיטומיר כי הספר כבר נדפס בירושלים. הספר בזיטומיר נדפס מכתב-יד אחר, ועל כן קיימים שינויים בין המהדורות [ראה על כך: נ' בן-מנחם, קרית ספר, כרך לז, תשכ"ב, עמ' 401-402; בשערי ספר, ירושלים תשכ"ז, עמ' 49-53].
ש' הלוי, מס' 38; סטפנסקי חסידות, מס' 103.