מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
- and (128) Apply and filter
- יד (73) Apply יד filter
- book (73) Apply book filter
- manuscript (73) Apply manuscript filter
- חסידות (47) Apply חסידות filter
- letter (45) Apply letter filter
- כתבי (44) Apply כתבי filter
- ספרים (40) Apply ספרים filter
- the (39) Apply the filter
- gloss (37) Apply gloss filter
- מכתבים (32) Apply מכתבים filter
- ואדמורי (29) Apply ואדמורי filter
- ישמח (29) Apply ישמח filter
- והגהות (29) Apply והגהות filter
- וכתבי (29) Apply וכתבי filter
- טייטלבוים (29) Apply טייטלבוים filter
- יואל (29) Apply יואל filter
- רבי (29) Apply רבי filter
- מסאטמר (29) Apply מסאטמר filter
- משה (29) Apply משה filter
- סיגט (29) Apply סיגט filter
- ספריית (29) Apply ספריית filter
- ספרים, (29) Apply ספרים, filter
- רי (29) Apply רי filter
- ואדמו (29) Apply ואדמו filter
- הישמח (29) Apply הישמח filter
- האדמור (29) Apply האדמור filter
- האדמו (29) Apply האדמו filter
- משה" (29) Apply משה" filter
- האדמו"ר (29) Apply האדמו"ר filter
- ה"ישמח (29) Apply ה"ישמח filter
- ואדמו"רי (29) Apply ואדמו"רי filter
- books, (29) Apply books, filter
- librari (29) Apply librari filter
- mosh (29) Apply mosh filter
- of (29) Apply of filter
- rebb (29) Apply rebb filter
- satmar (29) Apply satmar filter
- sighet (29) Apply sighet filter
- teitelbaum (29) Apply teitelbaum filter
- yismach (29) Apply yismach filter
- yoel (29) Apply yoel filter
- ספרי (20) Apply ספרי filter
- ישראל (19) Apply ישראל filter
- chassid (18) Apply chassid filter
- והקדשות (16) Apply והקדשות filter
- חתימות (16) Apply חתימות filter
- dedic (16) Apply dedic filter
- signatur (16) Apply signatur filter
- chassidut (15) Apply chassidut filter
מציג 1 - 12 of 143
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $5,000
הערכה: $8,000 - $10,000
נמכר ב: $10,000
כולל עמלת קונה
תלמוד בבלי, עם המפרשים. זולצבאך, [תקט"ו-תקכ"ג 1755-1763]. דפוס משולם זלמן בן אהרן [פרנקל]. סט שלם ומפואר בחמישה עשר כרכים.
מהדורה זו עמדה במרכזה של מריבת מדפיסים, שגררה אף פולמוס בין רבנים, כאשר זמן קצר לאחר תחילת ההדפסה פנו המדפיסים לבית פרופס מאמשטרדם לחכמי "ועד ארבע ארצות" בתלונה כי מהדורת זולצבאך משיגה את גבולם. המדפיסים מאמשטרדם היו אז בעיצומה של הדפסת מהדורת תלמוד משלהם, ובידיהם היו הסכמות רבנים שהעניקו להם זכות בלעדית להדפסת התלמוד למשך עשרים וחמש שנה. רבני "ועד ארבע ארצות" ורבנים נוספים מיהרו להכריז חרם על הגמרות שנדפסו בזולצבאך, אסרו את הלימוד בהן ודנו אותן לשריפה[!] או לכל הפחות לגניזה. ואולם, המחלוקת נמשכה כאשר רבני פיורדא ובראשם רבי דוד שטרויס נעמדו לצדו של ר' זלמן – המדפיס מזולצבאך. במהלך המחלוקת נדפסו קונטרסים פולמוסיים שכל צד הדפיס כנגד השני. המחלוקת בין המדפיסים נמשכה עוד זמן רב וגררה את מעורבותם של גדולי הדור, ביניהם ה"נודע ביהודה", שנכנס לעובי הקורה כדי לפשר בין המדפיסים (על הפרשה, ראה: רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, מאמר על הדפסת התלמוד, ירושלים תשי"ב, עמ' קיט-קכא; הרב יוסף ויכלדר, הדפוס והפולמוס, המבשר התורני, גליון 243 – כ"ו אב תשע"ג, וגליון 245 – י' אלול תשע"ג).
בשו"ת זכרון יוסף (חושן משפט, סימן ב) מאת אחד מגדולי אותו דור, הגאון רבי יוסף שטיינהרט אב"ד פיורדא, נדפסה תכתובת בינו לבין הגאון רבי שאול אב"ד אמשטרדם ורב נוסף, ובו דיון מפורט על מעמדם ההלכתי של כרכי הש"ס ממהדורת זולצבאך: האם חובה לשרוף את הגמרות לאור החרם שהכריזו רבני "ועד ארבע ארצות", ואולי עדיף לגנזן, ושמא האיסור היה רק על הגמרות שמצויות בידי המדפיס ולא על כרכים שכבר נקנו על ידי אנשים פרטיים. רבי יוסף שטיינהרט מכריע בתשובתו: "לפי עניות דעתי הדבר ברור כצהרים וכשמש בחצי השמים שמותר ללמוד מתוך הש"ס שנדפסו בזולצבאך, ואפילו נדפסו בחרם...".
חלק מנוסח השער בחלק מהמסכתות (ברכות, שבת, פסחים, ראש השנה, יבמות, גיטין, בבא קמא, בבא בתרא, סנהדרין, זבחים, חולין, נדה), נדפס בדיו אדומה. בכל השערים דגל המדפיס עם הכיתוב "זלמן מדפיס".
רישומי בעלות רבים, ביניהם של רבי חיים פייבל ב"ר אליעזר ליזר, בנו רבי רפאל ובן-בנו רבי ליפמן, "מנהג"ט", "מהג"ט" או "הג"ט", כלומר מהעיירה נידר-האגנטל (Niederhagenthal, Hagenthal-le-Bas) שבאלזס, חלקם מתוארכים לאמצע שנות הת"ק; כמה מבני משפחת בלום מבישהיים; "לעלת"ם [לפני עיוור לא תתן מכשול] אליעזר הארודי"; ועוד.
15 כרכים. סט שלם. • ברכות וסדר זרעים, תקט"ו: [3], ב-ק; פז דף. • שבת, ביצה, תקט"ו: [3], ב-קצ; נא דף. • עירובין, חגיגה, תענית, שקלים, תקט"ז-תקי"ז: קיז, קיט-קל; כח; לו; יג דף. • פסחים, מועד קטן, מגילה, תקט"ז-תקי"ז: קכא, קכא-קלז; מד; לט דף. • ראש השנה, יומא, סוכה, תקי"ז: מא; צה; סח דף. • יבמות, כתובות תקי"ז-תקי"ח: קמז; [2], ב-קמה, קנ-קנג דף. • נדרים, נזיר, סוטה, תק"כ: קו; סט; נב דף. • גיטין, קידושין, תקי"ז-תק"כ: קטז; צז דף. • בבא קמא, בבא מציעא, תק"כ: קמו; קנח, [1] דף. • בבא בתרא, עבודה זרה, תקכ"ג: ריט; צז דף. מסכת עבודה זרה נדפסה ללא שער. • סנהדרין, אבות דרבי נתן, סופרים, שמחות, כלה, דרך ארץ רבה וזוטא, אבות עם שמונה פרקים לרמב"ם והפירוש "חסד אברהם", הלכות קטנות של רבינו אשר, שבועות, עדיות, הוריות ומכות, תקכ"א: קכט; לג; [לז]-נב; סא; יד; יח; כח דף. • זבחים, מנחות, תקכ"א-תקכ"ב: [2], ב-קכא, קכא-קכו; קיד, קיד-קטו, [1] דף. • חולין, כריתות, תקכ"ב: קעז; לא דף. • בכורות, תמורה, מעילה, קינים, תמיד, מידות, ערכין, תקכ"ב: עג; לו; לו, [1], לז-מב, [1]; לו, [1] דף. • נדה וסדר טהרות, תקי"ח-תקי"ט: פח; קעח דף.
39 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים. נייר בהיר, עבה ואיכותי בחלק מן הכרכים. מצב כללי טוב. כתמים, במספר מקומות כתמים גדולים. בלאי קל בשולי מספר דפים. קרעים במספר דפים, חלקם משוקמים. קרעים בשער מסכת שבת, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים. מעט סימני עש קלים. רישומים בכתב-יד. כריכות עץ ועור מקוריות, עם אבזמי מתכת לסגירה. פגמים בכריכות, וסימני עש קלים במקומות בודדים. הכריכות עברו שיקום, בחלקן שוחזרו רצועות האבזמים וחלקים מהכריכה. בכרך אחד נוספו דפי בטנה חדשים.
במסכת מדות, שלושה עמודים עם ציורים ושרטוטים של בית המקדש וכליו, עם שמו של הצייר (בעמוד אחד), יהונתן ב"ר יוסף מראזינאי (על פי מהדורת פרנקפורט).
לתיאור מפורט של מהדורה זו, ראה: רנ"נ רבינוביץ, מאמר על הדפסת התלמוד, ירושלים תשי"ב, עמ' קכ-קכא.
מהדורה זו עמדה במרכזה של מריבת מדפיסים, שגררה אף פולמוס בין רבנים, כאשר זמן קצר לאחר תחילת ההדפסה פנו המדפיסים לבית פרופס מאמשטרדם לחכמי "ועד ארבע ארצות" בתלונה כי מהדורת זולצבאך משיגה את גבולם. המדפיסים מאמשטרדם היו אז בעיצומה של הדפסת מהדורת תלמוד משלהם, ובידיהם היו הסכמות רבנים שהעניקו להם זכות בלעדית להדפסת התלמוד למשך עשרים וחמש שנה. רבני "ועד ארבע ארצות" ורבנים נוספים מיהרו להכריז חרם על הגמרות שנדפסו בזולצבאך, אסרו את הלימוד בהן ודנו אותן לשריפה[!] או לכל הפחות לגניזה. ואולם, המחלוקת נמשכה כאשר רבני פיורדא ובראשם רבי דוד שטרויס נעמדו לצדו של ר' זלמן – המדפיס מזולצבאך. במהלך המחלוקת נדפסו קונטרסים פולמוסיים שכל צד הדפיס כנגד השני. המחלוקת בין המדפיסים נמשכה עוד זמן רב וגררה את מעורבותם של גדולי הדור, ביניהם ה"נודע ביהודה", שנכנס לעובי הקורה כדי לפשר בין המדפיסים (על הפרשה, ראה: רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, מאמר על הדפסת התלמוד, ירושלים תשי"ב, עמ' קיט-קכא; הרב יוסף ויכלדר, הדפוס והפולמוס, המבשר התורני, גליון 243 – כ"ו אב תשע"ג, וגליון 245 – י' אלול תשע"ג).
בשו"ת זכרון יוסף (חושן משפט, סימן ב) מאת אחד מגדולי אותו דור, הגאון רבי יוסף שטיינהרט אב"ד פיורדא, נדפסה תכתובת בינו לבין הגאון רבי שאול אב"ד אמשטרדם ורב נוסף, ובו דיון מפורט על מעמדם ההלכתי של כרכי הש"ס ממהדורת זולצבאך: האם חובה לשרוף את הגמרות לאור החרם שהכריזו רבני "ועד ארבע ארצות", ואולי עדיף לגנזן, ושמא האיסור היה רק על הגמרות שמצויות בידי המדפיס ולא על כרכים שכבר נקנו על ידי אנשים פרטיים. רבי יוסף שטיינהרט מכריע בתשובתו: "לפי עניות דעתי הדבר ברור כצהרים וכשמש בחצי השמים שמותר ללמוד מתוך הש"ס שנדפסו בזולצבאך, ואפילו נדפסו בחרם...".
חלק מנוסח השער בחלק מהמסכתות (ברכות, שבת, פסחים, ראש השנה, יבמות, גיטין, בבא קמא, בבא בתרא, סנהדרין, זבחים, חולין, נדה), נדפס בדיו אדומה. בכל השערים דגל המדפיס עם הכיתוב "זלמן מדפיס".
רישומי בעלות רבים, ביניהם של רבי חיים פייבל ב"ר אליעזר ליזר, בנו רבי רפאל ובן-בנו רבי ליפמן, "מנהג"ט", "מהג"ט" או "הג"ט", כלומר מהעיירה נידר-האגנטל (Niederhagenthal, Hagenthal-le-Bas) שבאלזס, חלקם מתוארכים לאמצע שנות הת"ק; כמה מבני משפחת בלום מבישהיים; "לעלת"ם [לפני עיוור לא תתן מכשול] אליעזר הארודי"; ועוד.
15 כרכים. סט שלם. • ברכות וסדר זרעים, תקט"ו: [3], ב-ק; פז דף. • שבת, ביצה, תקט"ו: [3], ב-קצ; נא דף. • עירובין, חגיגה, תענית, שקלים, תקט"ז-תקי"ז: קיז, קיט-קל; כח; לו; יג דף. • פסחים, מועד קטן, מגילה, תקט"ז-תקי"ז: קכא, קכא-קלז; מד; לט דף. • ראש השנה, יומא, סוכה, תקי"ז: מא; צה; סח דף. • יבמות, כתובות תקי"ז-תקי"ח: קמז; [2], ב-קמה, קנ-קנג דף. • נדרים, נזיר, סוטה, תק"כ: קו; סט; נב דף. • גיטין, קידושין, תקי"ז-תק"כ: קטז; צז דף. • בבא קמא, בבא מציעא, תק"כ: קמו; קנח, [1] דף. • בבא בתרא, עבודה זרה, תקכ"ג: ריט; צז דף. מסכת עבודה זרה נדפסה ללא שער. • סנהדרין, אבות דרבי נתן, סופרים, שמחות, כלה, דרך ארץ רבה וזוטא, אבות עם שמונה פרקים לרמב"ם והפירוש "חסד אברהם", הלכות קטנות של רבינו אשר, שבועות, עדיות, הוריות ומכות, תקכ"א: קכט; לג; [לז]-נב; סא; יד; יח; כח דף. • זבחים, מנחות, תקכ"א-תקכ"ב: [2], ב-קכא, קכא-קכו; קיד, קיד-קטו, [1] דף. • חולין, כריתות, תקכ"ב: קעז; לא דף. • בכורות, תמורה, מעילה, קינים, תמיד, מידות, ערכין, תקכ"ב: עג; לו; לו, [1], לז-מב, [1]; לו, [1] דף. • נדה וסדר טהרות, תקי"ח-תקי"ט: פח; קעח דף.
39 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים. נייר בהיר, עבה ואיכותי בחלק מן הכרכים. מצב כללי טוב. כתמים, במספר מקומות כתמים גדולים. בלאי קל בשולי מספר דפים. קרעים במספר דפים, חלקם משוקמים. קרעים בשער מסכת שבת, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים. מעט סימני עש קלים. רישומים בכתב-יד. כריכות עץ ועור מקוריות, עם אבזמי מתכת לסגירה. פגמים בכריכות, וסימני עש קלים במקומות בודדים. הכריכות עברו שיקום, בחלקן שוחזרו רצועות האבזמים וחלקים מהכריכה. בכרך אחד נוספו דפי בטנה חדשים.
במסכת מדות, שלושה עמודים עם ציורים ושרטוטים של בית המקדש וכליו, עם שמו של הצייר (בעמוד אחד), יהונתן ב"ר יוסף מראזינאי (על פי מהדורת פרנקפורט).
לתיאור מפורט של מהדורה זו, ראה: רנ"נ רבינוביץ, מאמר על הדפסת התלמוד, ירושלים תשי"ב, עמ' קכ-קכא.
קטגוריה
ספרי יסוד – תלמוד, קבלה ומוסר
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $2,000
הערכה: $4,000 - $6,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
ספר שני לוחות הברית (של"ה), לרבינו ישעיה הלוי הורוויץ. אמשטרדם, תנ"ח [1698]. דפוס הבחור עמנואל בן יוסף עטיאש. שער מאוייר (ע"י אברהם בן יעקב הגר).
ספר "שני לוחות הברית" כולל בתוכו חידושי הלכה רבים, יסודות תורת הנסתר, דרוש ומוסר, והוא בלול מכל חלקי התורה. הספר התקבל בחרדת קודש בכל תפוצות ישראל, ודבריו מובאים בספרי גדולי הפוסקים והמקובלים. רבים מגדולי החסידות המפורסמים היו דבוקים בלימוד ספרי השל"ה בלב ונפש.
ידועים דבריו של רבי יואל סירקיש – הב"ח – בהסכמתו לסידור "שער השמים" על גודל קדושת המחבר וחיבוריו: "הגאון כמוהר"ר ישעיה הלוי זצ"ל... הניח אחריו ברכה בחבוריו הקדושים, וכאשר ראינו וקרינו בהם הרגשנו השפעת הקדושה מרום המעלות בכל אברינו, וזה האות שחיבוריו הם מחוברים לשם שמים לתקן הדורות הבאים אחריו...". בעל ה"תוספות יום טוב" כותב בהסכמתו על הסידור: "איש קדוש ונורא הוא... שבלי ספק נוצצה בו עוד רוח ממרום אשר הערו עליו מן השמים".
מהדורת השל"ה שנדפסה באמשטרדם בשנת נח"ת נתקדשה בקרב קהילות החסידים, שכן אותה שנה היתה שנת הולדתו של הבעל שם טוב, ומסורות חסידיות קשרו בין שני המאורעות. באגרות אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש (אגרת ב'תתנג) נכתב אודות ספר של"ה הקדוש שנדפס ב"שנת נח"ת בהידור. וסימנא מילתא כי התגלות הספר הקדוש גרם 'נחת' רוח למעלה, ובשנה ההיא נולד מאורן של כל ישראל מורנו הבעש"ט נ"ע. ומרגלא בפומי' קדישא של מורנו הבעש"ט שהוא נולד בשנה שנדפס של"ה הקדוש להאיר את העולם באור ה' דתורה ויראת שמים בעבודה שבלב". במקום אחר סיפר האדמו"ר הריי"צ מסורת מופלאה בשם רבי מנדלי מוויטבסק על מה שקרה בעת הדפסת המהדורה הראשונה והמהדורה השניה של הספר: "כשהדפיסו ספר של"ה הקדוש... וספר קדוש זה הלהיב והלהיט לבבות בני ישראל, ושלטה עין רעה, והיו אז ר"ל גזירות ת"ח ות"ט הידועות..." – "בשנה שבה נולד הבעש"ט הדפיסו בפעם השניה את השל"ה הקדוש בעיר אמשטרדם, וגם אז היה קטרוג ר"ל למעלה על בני ישראל במדינת פולין, כמו שהיה ר"ל הקטרוג הראשון מיד כשנתפרסם ספר של"ה, אך ת"ל היתה שנת מנוחה" (ליקוטי דיבורים המתורגם, א', עמ' 50).
בדפי המגן רישומי בעלות מהשנים תקנ"ו ותקע"ח בחתימת "ברוך ב"ר שמעון זאב" מהעיר מילהיים (Mülheim an der Ruhr), ורישומי לידות ופטירות בכתב ידו. רישום נוסף מבנו על פטירת אביו בשנת תקפ"ז.
[4], תכב; מד; [12] דף. 29.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים (כתמים כהים בחלק מהדפים, במיוחד בדפים האחרונים). בלאי, קרעים קלים וסימני-שימוש בשולי חלק מהדפים. הדבקות נייר ישנות בשוליים הפנימיים של כמה דפים. חותמות. כריכת עץ ועור מקורית מפוארת, עם אבזמי מתכת לסגירה. צידה הקדמי של הכריכה מנותק ברובו. פגמים בשולי הכריכה ובשדרה.
ספר "שני לוחות הברית" כולל בתוכו חידושי הלכה רבים, יסודות תורת הנסתר, דרוש ומוסר, והוא בלול מכל חלקי התורה. הספר התקבל בחרדת קודש בכל תפוצות ישראל, ודבריו מובאים בספרי גדולי הפוסקים והמקובלים. רבים מגדולי החסידות המפורסמים היו דבוקים בלימוד ספרי השל"ה בלב ונפש.
ידועים דבריו של רבי יואל סירקיש – הב"ח – בהסכמתו לסידור "שער השמים" על גודל קדושת המחבר וחיבוריו: "הגאון כמוהר"ר ישעיה הלוי זצ"ל... הניח אחריו ברכה בחבוריו הקדושים, וכאשר ראינו וקרינו בהם הרגשנו השפעת הקדושה מרום המעלות בכל אברינו, וזה האות שחיבוריו הם מחוברים לשם שמים לתקן הדורות הבאים אחריו...". בעל ה"תוספות יום טוב" כותב בהסכמתו על הסידור: "איש קדוש ונורא הוא... שבלי ספק נוצצה בו עוד רוח ממרום אשר הערו עליו מן השמים".
מהדורת השל"ה שנדפסה באמשטרדם בשנת נח"ת נתקדשה בקרב קהילות החסידים, שכן אותה שנה היתה שנת הולדתו של הבעל שם טוב, ומסורות חסידיות קשרו בין שני המאורעות. באגרות אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש (אגרת ב'תתנג) נכתב אודות ספר של"ה הקדוש שנדפס ב"שנת נח"ת בהידור. וסימנא מילתא כי התגלות הספר הקדוש גרם 'נחת' רוח למעלה, ובשנה ההיא נולד מאורן של כל ישראל מורנו הבעש"ט נ"ע. ומרגלא בפומי' קדישא של מורנו הבעש"ט שהוא נולד בשנה שנדפס של"ה הקדוש להאיר את העולם באור ה' דתורה ויראת שמים בעבודה שבלב". במקום אחר סיפר האדמו"ר הריי"צ מסורת מופלאה בשם רבי מנדלי מוויטבסק על מה שקרה בעת הדפסת המהדורה הראשונה והמהדורה השניה של הספר: "כשהדפיסו ספר של"ה הקדוש... וספר קדוש זה הלהיב והלהיט לבבות בני ישראל, ושלטה עין רעה, והיו אז ר"ל גזירות ת"ח ות"ט הידועות..." – "בשנה שבה נולד הבעש"ט הדפיסו בפעם השניה את השל"ה הקדוש בעיר אמשטרדם, וגם אז היה קטרוג ר"ל למעלה על בני ישראל במדינת פולין, כמו שהיה ר"ל הקטרוג הראשון מיד כשנתפרסם ספר של"ה, אך ת"ל היתה שנת מנוחה" (ליקוטי דיבורים המתורגם, א', עמ' 50).
בדפי המגן רישומי בעלות מהשנים תקנ"ו ותקע"ח בחתימת "ברוך ב"ר שמעון זאב" מהעיר מילהיים (Mülheim an der Ruhr), ורישומי לידות ופטירות בכתב ידו. רישום נוסף מבנו על פטירת אביו בשנת תקפ"ז.
[4], תכב; מד; [12] דף. 29.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים (כתמים כהים בחלק מהדפים, במיוחד בדפים האחרונים). בלאי, קרעים קלים וסימני-שימוש בשולי חלק מהדפים. הדבקות נייר ישנות בשוליים הפנימיים של כמה דפים. חותמות. כריכת עץ ועור מקורית מפוארת, עם אבזמי מתכת לסגירה. צידה הקדמי של הכריכה מנותק ברובו. פגמים בשולי הכריכה ובשדרה.
קטגוריה
ספרי יסוד – תלמוד, קבלה ומוסר
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $6,000
הערכה: $10,000 - $15,000
נמכר ב: $12,500
כולל עמלת קונה
"זה ספרא דאדם קדמאה שנתן לו רזיאל המלאך". קבלה וסגולות. אמשטרדם, [תס"א 1701]. דפוס משה מינדיס קויטיניו. מהדורה ראשונה. איורים קבליים רבים.
לפנינו המהדורה הראשונה שנערכה ונדפסה מתוך כתבי-יד. ספר זה הוא המקור להרבה סגולות ידועות, לזכרון הלימוד, קמיע שמירה ליולדת, ועוד. עצם החזקת ספר זה בבית היא סגולה בדוקה להצלה מפגעים ומשריפות כפי שנכתב בשער הספר שלפנינו: "סגולה מעולה לראות בנים חכמים ונבונים ולהצלחה ולברכה ולכבות אש המערכה שלא ישלוט בביתו וכל שד ופגע רע לא יגור במגורתו למי שהספר הקדוש הנכבד והנורא אתו גנוז וטמון אצל כספו וזהבו באוצרתו ובחילתו ובעת צרתו יהיה לו תשועת מהרה. וזה יעידון ויגידון כל בני תורה". יש אומרים שהוא סגולה לחשוכי בנים ולמקשה לילד.
יח, [1], יט-מה דף. 22 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. בדף השער ובששה הדפים שאחריו קרעים חסרים בשוליים העליונים, משוקמים בהדבקת נייר. בדף השער ובשלושה דפים נוספים, פגיעה בטקסט (ובמסגרת השער) כתוצאה מקרעים אלה. שאר הדפים במצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות ובלאי. כריכה חדשה.
לפנינו המהדורה הראשונה שנערכה ונדפסה מתוך כתבי-יד. ספר זה הוא המקור להרבה סגולות ידועות, לזכרון הלימוד, קמיע שמירה ליולדת, ועוד. עצם החזקת ספר זה בבית היא סגולה בדוקה להצלה מפגעים ומשריפות כפי שנכתב בשער הספר שלפנינו: "סגולה מעולה לראות בנים חכמים ונבונים ולהצלחה ולברכה ולכבות אש המערכה שלא ישלוט בביתו וכל שד ופגע רע לא יגור במגורתו למי שהספר הקדוש הנכבד והנורא אתו גנוז וטמון אצל כספו וזהבו באוצרתו ובחילתו ובעת צרתו יהיה לו תשועת מהרה. וזה יעידון ויגידון כל בני תורה". יש אומרים שהוא סגולה לחשוכי בנים ולמקשה לילד.
יח, [1], יט-מה דף. 22 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. בדף השער ובששה הדפים שאחריו קרעים חסרים בשוליים העליונים, משוקמים בהדבקת נייר. בדף השער ובשלושה דפים נוספים, פגיעה בטקסט (ובמסגרת השער) כתוצאה מקרעים אלה. שאר הדפים במצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות ובלאי. כריכה חדשה.
קטגוריה
ספרי יסוד – תלמוד, קבלה ומוסר
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $7,000
הערכה: $10,000 - $12,000
נמכר ב: $11,250
כולל עמלת קונה
ספר מסילת ישרים, כולל כל עניני מוסר ויראת השם, מאת רבינו משה חיים לוצאטו – הרמח"ל. [אמשטרדם, ת"ק 1740]. דפוס נפתלי הירץ רופא. מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי הרמח"ל, בעת שהותו באמשטרדם (קודם שעלה לארץ ישראל).
לפי המקובל, הספר "מסילת ישרים" הינו תמצית מזוקקת וברורה של ספריו האחרים של הרמח"ל (דרך ה', דעת תבונות, קל"ח פתחי חכמה, ועוד). דברי הספר מדודים ושקולים בפלס הלשון ועומק הדברים. רבי יחזקאל סרנא בהקדמתו למהדורת ספרו "מסילת ישרים – עם עיונים", מביא מסורת בשם הגר"א שאמר כי עד פרק י"א אין אף מילה אחת מיותרת בספר[!]. רבי ירוחם ממיר היה אומר לתלמידיו כי "ספר מסילת ישרים בנוי על כל ספרי הרמח"ל שכתב בתורת הקבלה, אלא שהוריד הענינים וקירבן ללשוננו, עד שבלומדינו אותו אנו מדַמים שיש לנו שייכות בזה" (ספר דעת חכמה ומוסר, ח"א, עמ' רמ"ט).
בהקדמת המחבר נתבאר כי הספר נתחבר לתועלת קנין חכמת המוסר ויראת השם, אשר איננה נקנית בידיעה בלבד, ואין תועלת הספר בחידוש ידיעות אשר לא נודעו קודם לכן, אלא בחזרה ושינון תמידיים, והתבוננות רבה עד אשר יקבעו הדברים פנימה בנפש האדם. ואכן, ספר זה נתקבל בכל תפוצות ישראל כספר העיקרי ללימוד המוסר.
כאשר הגיע הספר לידי הגר"א מווילנא, אמר כי אור חדש ירד לעולם, ולגודל החביבות נתן בעדו רֶענְדִיל [=דינר זהב]. ר"י מאלצאן הביא בהקדמה לספר "דרך ה'" ששמע מגדולים, בשם הגר"א, שאמר כי אילו היה המחבר בחיים היה הולך ברגל לאיטליה כדי לקבל את פניו, והוא מביא עוד כי הגר"א היה רגיל לחזור עליו הרבה.
גדולי החסידות אף הם עמדו על גודל מעלת הספר וקדושת מחברו הגאון המקובל. המגיד מקוזניץ אמר כי כל המדרגות בימי נעוריו קבל מהספר מסילת ישרים. הרב הקדוש מאפטא בעל "אוהב ישראל" ורבי מנחם מענדיל מרימנוב התמידו והעמיקו בספר הקדוש מסילת ישרים, ואמרו עליו דברים נוראים ונפלאים. הרב מאפטא היה אומר כי את כיוונו הרוחני ואת חינוכו, קיבל בראש ובראשונה מהספר מסילת ישרים (ספר החסידות, עמוד קמו). רבי נחמן מברסלב היה מורה למקורבים חדשים שילמדו בספר מסילת ישרים (שיחות וסיפורים, עמ' קסז). האדמו"ר בעל "בני יששכר" כתב בהוספותיו לספר "סור מרע ועשה טוב": "...עיין בספר מסילת ישרים ותרווה צמאונך ותתן מעדנים לנפשך, מָתְּקוּ דבריו מדבש ונופת צופים". המוכיח רבי יעקב יוסף מאוסטראה (רב ייב"י) כותב בהסכמתו לספר "קל"ח פתחי חכמה" להרמח"ל (קוריץ, תקמ"ה): "ספר מסילת ישרים, דרכי ה' צדיקים ילכו בם, אשר חברו הרב הגדול איש האלוקי מ"ו משה חיים לוצאטו ז"ל, וזאת התורה אשר שם משה לפני ישראל להבין דברי חכמים וחידותם, ביושר אמריו... וגם במשה דיבר ה'...". בהקדמה לספר הנ"ל מביא המו"ל ששמע מפי רב ייב"י, בשם המגיד ממזריטש, שאמר כי "אין דורו היה כדאי להבין צדקתו ופרישותו".
הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט סיפר לתלמידו הגדול רבינו ישראל מסלאנט, כי כשקיבל ברכת פרידה בעת עזבו את ישיבת וואלוז'ין, שאל את רבינו חיים מוואלוז'ין באיזה ספרי מוסר טוב לעסוק? השיב לו רבו: "כל ספרי מוסר טוב ללמוד, אך ספר מסילת ישרים הוא יהיה מְנַהֶלְךָ".
מאז צאתו של הספר בשנת ת"ק, נדפס הספר במאות מהדורות [!], והינו עד היום ספר המוסר העיקרי בהיכלי התורה והחסידות בדורנו.
[6], סג דף. 15 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים (בהם כתמי רטיבות). בלאי קל. השוליים נחתכו באופן עקום. קרעים בדפי הבטנה. רישומים בדף השער ודף הבטנה. כריכה מקורית (עץ מחופה עור, עם שדרת קלף), פגומה.
לפי המקובל, הספר "מסילת ישרים" הינו תמצית מזוקקת וברורה של ספריו האחרים של הרמח"ל (דרך ה', דעת תבונות, קל"ח פתחי חכמה, ועוד). דברי הספר מדודים ושקולים בפלס הלשון ועומק הדברים. רבי יחזקאל סרנא בהקדמתו למהדורת ספרו "מסילת ישרים – עם עיונים", מביא מסורת בשם הגר"א שאמר כי עד פרק י"א אין אף מילה אחת מיותרת בספר[!]. רבי ירוחם ממיר היה אומר לתלמידיו כי "ספר מסילת ישרים בנוי על כל ספרי הרמח"ל שכתב בתורת הקבלה, אלא שהוריד הענינים וקירבן ללשוננו, עד שבלומדינו אותו אנו מדַמים שיש לנו שייכות בזה" (ספר דעת חכמה ומוסר, ח"א, עמ' רמ"ט).
בהקדמת המחבר נתבאר כי הספר נתחבר לתועלת קנין חכמת המוסר ויראת השם, אשר איננה נקנית בידיעה בלבד, ואין תועלת הספר בחידוש ידיעות אשר לא נודעו קודם לכן, אלא בחזרה ושינון תמידיים, והתבוננות רבה עד אשר יקבעו הדברים פנימה בנפש האדם. ואכן, ספר זה נתקבל בכל תפוצות ישראל כספר העיקרי ללימוד המוסר.
כאשר הגיע הספר לידי הגר"א מווילנא, אמר כי אור חדש ירד לעולם, ולגודל החביבות נתן בעדו רֶענְדִיל [=דינר זהב]. ר"י מאלצאן הביא בהקדמה לספר "דרך ה'" ששמע מגדולים, בשם הגר"א, שאמר כי אילו היה המחבר בחיים היה הולך ברגל לאיטליה כדי לקבל את פניו, והוא מביא עוד כי הגר"א היה רגיל לחזור עליו הרבה.
גדולי החסידות אף הם עמדו על גודל מעלת הספר וקדושת מחברו הגאון המקובל. המגיד מקוזניץ אמר כי כל המדרגות בימי נעוריו קבל מהספר מסילת ישרים. הרב הקדוש מאפטא בעל "אוהב ישראל" ורבי מנחם מענדיל מרימנוב התמידו והעמיקו בספר הקדוש מסילת ישרים, ואמרו עליו דברים נוראים ונפלאים. הרב מאפטא היה אומר כי את כיוונו הרוחני ואת חינוכו, קיבל בראש ובראשונה מהספר מסילת ישרים (ספר החסידות, עמוד קמו). רבי נחמן מברסלב היה מורה למקורבים חדשים שילמדו בספר מסילת ישרים (שיחות וסיפורים, עמ' קסז). האדמו"ר בעל "בני יששכר" כתב בהוספותיו לספר "סור מרע ועשה טוב": "...עיין בספר מסילת ישרים ותרווה צמאונך ותתן מעדנים לנפשך, מָתְּקוּ דבריו מדבש ונופת צופים". המוכיח רבי יעקב יוסף מאוסטראה (רב ייב"י) כותב בהסכמתו לספר "קל"ח פתחי חכמה" להרמח"ל (קוריץ, תקמ"ה): "ספר מסילת ישרים, דרכי ה' צדיקים ילכו בם, אשר חברו הרב הגדול איש האלוקי מ"ו משה חיים לוצאטו ז"ל, וזאת התורה אשר שם משה לפני ישראל להבין דברי חכמים וחידותם, ביושר אמריו... וגם במשה דיבר ה'...". בהקדמה לספר הנ"ל מביא המו"ל ששמע מפי רב ייב"י, בשם המגיד ממזריטש, שאמר כי "אין דורו היה כדאי להבין צדקתו ופרישותו".
הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט סיפר לתלמידו הגדול רבינו ישראל מסלאנט, כי כשקיבל ברכת פרידה בעת עזבו את ישיבת וואלוז'ין, שאל את רבינו חיים מוואלוז'ין באיזה ספרי מוסר טוב לעסוק? השיב לו רבו: "כל ספרי מוסר טוב ללמוד, אך ספר מסילת ישרים הוא יהיה מְנַהֶלְךָ".
מאז צאתו של הספר בשנת ת"ק, נדפס הספר במאות מהדורות [!], והינו עד היום ספר המוסר העיקרי בהיכלי התורה והחסידות בדורנו.
[6], סג דף. 15 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים (בהם כתמי רטיבות). בלאי קל. השוליים נחתכו באופן עקום. קרעים בדפי הבטנה. רישומים בדף השער ודף הבטנה. כריכה מקורית (עץ מחופה עור, עם שדרת קלף), פגומה.
קטגוריה
ספרי יסוד – תלמוד, קבלה ומוסר
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $4,000
הערכה: $6,000 - $8,000
נמכר ב: $5,250
כולל עמלת קונה
ספר זרע שמשון, דרשות על התורה ועל חמש מגילות, מאת רבי שמשון חיים ב"ר נחמן מיכאל נחמני. מנטובה, [תקל"ח 1778]. ספר סגולה לזרע של קיימא, לחיים טובים ולפרנסה טובה ("בני חיי ומזוני").
המחבר, רבי שמשון חיים נחמני (תס"ו-תקל"ט), מחכמי ומקובלי איטליה. הרביץ תורה במודנה ומנטובה והעמיד תלמידים ששירתו בקודש בכמה מקהילות איטליה. חיבר גם את ספר תולדות שמשון, על מסכת אבות. החיד"א כותב כי היה בקי בקבלה מעשית וצוה לגנוז את חיבוריו בקבלה בקברו (שם הגדולים, מערכת ספרים, אות מו).
בהקדמה לספר מפציר המחבר ב"עשר לשונות של תפילה" שילמדו בספרו, ומברך את העושה זאת ש"בעל הגמול ישלם בזכות זה שכר טוב לגומלי חסד של אמת במותב תלתא, בני חיי ומזוני טבי". בהמשך ההקדמה כותב המחבר כי מאחר שבנו היחיד נפטר והוא נותר ללא ילדים, קרא לספרו "זרע שמשון", ומבטיח "ועיניכם תראינה בנים בני בנים כשתילי זיתים סביב לשלחנכם חכמים ונבונים ובתים מלאים כל טוב גם עשר וגם כבוד לא יסופו מזרעכם עד יתקיים בכם המה יראו כבוד ה'...".
בשנים האחרונות חלה התעוררות רבה סביב הספר שלפנינו, והתפרסמו סיפורים רבים על זוגות שנפקדו בזרע של קיימא בזכות הספר, בין היתר בגליונות העלון "נפלאות שמשון", ולאחר מכן ב"קובץ סיפורי ישועות" שנדפס בסוף המהדורה החדשה של הספר (בהוצאת ה"אגודה להפצת תורת רבינו ה'זרע שמשון'", ערד תשע"ה).
[1], ב-קד, קח-קיה, [2], קיז-[ק]סב; כא, [1] דף (מספור דפים משובש). שני הדפים האחרונים חסרים ונמצאים בצילום (דף כא והדף האחרון עם לוח התיקונים וההשמטות). 33.5 ס"מ. נייר בהיר. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים וסימני עש (משוקמים במילוי נייר) בדף השער ובדפים נוספים. פגיעה בטקסט בדף השער. חיתוך דפים עם פגיעה בטקסט של ההערות המודפסות בצדדים. רישומי בעלות וחותמות. כריכה ישנה, לא מקורית.
המחבר, רבי שמשון חיים נחמני (תס"ו-תקל"ט), מחכמי ומקובלי איטליה. הרביץ תורה במודנה ומנטובה והעמיד תלמידים ששירתו בקודש בכמה מקהילות איטליה. חיבר גם את ספר תולדות שמשון, על מסכת אבות. החיד"א כותב כי היה בקי בקבלה מעשית וצוה לגנוז את חיבוריו בקבלה בקברו (שם הגדולים, מערכת ספרים, אות מו).
בהקדמה לספר מפציר המחבר ב"עשר לשונות של תפילה" שילמדו בספרו, ומברך את העושה זאת ש"בעל הגמול ישלם בזכות זה שכר טוב לגומלי חסד של אמת במותב תלתא, בני חיי ומזוני טבי". בהמשך ההקדמה כותב המחבר כי מאחר שבנו היחיד נפטר והוא נותר ללא ילדים, קרא לספרו "זרע שמשון", ומבטיח "ועיניכם תראינה בנים בני בנים כשתילי זיתים סביב לשלחנכם חכמים ונבונים ובתים מלאים כל טוב גם עשר וגם כבוד לא יסופו מזרעכם עד יתקיים בכם המה יראו כבוד ה'...".
בשנים האחרונות חלה התעוררות רבה סביב הספר שלפנינו, והתפרסמו סיפורים רבים על זוגות שנפקדו בזרע של קיימא בזכות הספר, בין היתר בגליונות העלון "נפלאות שמשון", ולאחר מכן ב"קובץ סיפורי ישועות" שנדפס בסוף המהדורה החדשה של הספר (בהוצאת ה"אגודה להפצת תורת רבינו ה'זרע שמשון'", ערד תשע"ה).
[1], ב-קד, קח-קיה, [2], קיז-[ק]סב; כא, [1] דף (מספור דפים משובש). שני הדפים האחרונים חסרים ונמצאים בצילום (דף כא והדף האחרון עם לוח התיקונים וההשמטות). 33.5 ס"מ. נייר בהיר. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים וסימני עש (משוקמים במילוי נייר) בדף השער ובדפים נוספים. פגיעה בטקסט בדף השער. חיתוך דפים עם פגיעה בטקסט של ההערות המודפסות בצדדים. רישומי בעלות וחותמות. כריכה ישנה, לא מקורית.
קטגוריה
ספרי יסוד – תלמוד, קבלה ומוסר
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $45,000
הערכה: $60,000 - $100,000
לא נמכר
משנה עם פירוש המשניות לרבי משה בן מיימון – הרמב"ם, סדר קדשים וסדר טהרות. [נאפולי, רנ"ב 1492. דפוס יהושע שלמה שונצינו]. מהדורה ראשונה של פירוש המשניות לרמב"ם.
לפנינו העותק של רבי אברהם הלוי בקראט, ממגורשי ספרד, בעל "ספר הזכרון" על פירוש רש"י לתורה. עותק זה מעוטר באלפי הגהות בכתב-ידו – על מסכתות כלים ואהלות מסדר טהרות. בסוף סדר קדשים, מופיעה הקדמה ארוכה בכתב-ידו, ובה הוא מתבטא בחריפות נגד השיבושים שחלו בתרגום פירושו של הרמב"ם (מערבית-יהודית) ובמהדורת הדפוס של החיבור, וכותב שזו הסיבה שבחר להגיה ככל יכולתו את הספר שלפנינו.
כרך מתוך מהדורת נאפולי, בה נדפס לראשונה פירוש המשניות לרמב"ם, שנכתב כאמור במקור בערבית-יהודית ותורגם על ידי מתרגמים שונים, בתקופות שונות. סדר קדשים (שלפנינו) תורגם על-ידי ר' נתנאל ב"ר יוסי בן אלמלי. שם המתרגם של סדר טהרות (שלפנינו) לא נזכר. יש האומרים כי סדר זה תורגם אף הוא על ידי ר' נתנאל הנ"ל, מתרגמו של סדר קדשים.
כולל נוסח המשניות. שתי עמודות בכל עמוד. אחרי כל משנה (שנדפסה בכתב מרובע), מופיע הפירוש (שנדפס בכתיבה בינונית – "כתב רש"י"). תיבת פתיחה מאוירת (בתחריט עץ) בראש סדר טהרות.
בסוף סדר קדשים, שבו נסתיימה ההדפסה, נדפס סיכום הפרקים של כל ששת הסדרים, ואחריו מופיעים מספר קטעי קולופון מאת המדפיס. תחילה מופיע קולופון בחרוזים: "קחו פירוש לכל המשניות למשה רב בכל תלמו' ותורה / בנו מיימון אשר נודע למורה בכל מדע לו וגבורה... בעיר נאפו'[לי] הלא נעש'[ה] בדע'[ת] יהושע ואיש שונצין מקור'[ה] / באייר נגמר חדש ושנה רנב לפרט וה' אלף ליצירה...".
לאחר מכן נדפס: "נברך ה' אשר יעצנו... להתחיל ולהשלים מלאכת ה' החבור הגדול הלזה מהמשניות משתא סדרי עם פירושם להרמב"ם ז"ל... נעשה בעזר והתעוררות... הח"ר אברהם תלמיד ספרדי יצ"ו כי אמץ כח להעשותו בדפוס למען זכות בו את הרבים, בהיות שלמעוט מציאות החבור הזה שלם בגלותינו לא הגיע לכלל האומה התועלת אשר בו כוון הרב המורה המחבר הפירוש הנזכר... ועמו נשתתפו בהוצאה הרבה הזאת הנדיב וחשוב כמ"ר יוסף אבן פיסו ספרדי בעל בריתי יצ"ו ואנכי הצעיר דמן חבריאה יהושע שלמה איש שונצינו בעל המלאכה הזאת והיתה השלמתו יו'[ם] ג' י"א לחדש אייר רנ"ב לאלף הששי פה נאפולי יכוננה עליון וירום הוד מלכה דון פיראנד"ו שיחיה לאורך ימים...".
לאחר מכן מופיע קטע נוסף: "למען לא נהיה נאשמים אנחנו עושי המלאכה על עשותינו הסיום בסוף סדר זה מקדשים, אשר היה ראוי להיו'[ת] בסוף סדר טהרות להיותו האחרון בסדר אמרנו לעשות התנצלותינו כי היה לסבה שסדר קדשי'[ם] נעשה במלאכתינו זאת אחרון בזמן להעדר מאתנו ההעתקות הראויות בזמנם כפי בנין הספר...".
בחלקו התחתון של דף זה, רישום ארוך בכתב-ידו של רבי אברהם בקראט, המהווה הקדמה להגהותיו הרבות המופיעות לאחר מכן בדפי סדר טהרות, ובה מתבטא רבי אברהם בחריפות על טיב התרגום, ההעתקה ומהדורת הדפוס:
"בע"ה אמ'[ר] אברהם הלוי בקראט, בראותי את ההקדמה הרבת[!] התועלת שהקדים אדוננו הר"ם במז"ל לביאור סדר טהרות... שהם בזאת הנסחא הדפוסיית סרות טעם, בין מצד בעל הדפוס בין מצד המעתיק הראשון שמעך לה ערב"י ש[--] בין דדיה ובדה מלבו דברים לא כוון אליהם אדוננו ז"ל, אמרתי ראוי לי לחוס על כבוד קונה, ולתמוך יד ימינה, להרימה מאשפות הטעיות ההם, ולא אניח פה מפיק מרגליות לחוך עפר ההעתקה המשובשת הזאת...".
בהמשך הקדמתו הוא מתייחס לאופן עבודתו בהגהותיו, ועל הפנייתו לעתים בהערותיו למילה המקורית בשפה הערבית: "וכתבתי בקצת מקומות ע' [=ערבית] כך וכך לרמוז לבקי בלשון ההיא מה היתה סבת הטעות ואיך נתחלפה למעתיק הראשון מלה במלה או ענין בענין אחר משם ראיה שהיה מעתיק המלות לבד בלתי הבנת ענין...".
לאחר מכן, משבח את עבודתו: "ובהגהתי הצעירה הזאת אומר אני בעניי מה שאמ'[ר] רבי'[נו] ז"ל במעשהו הגדול בסוף ההקדמה הנזכרת וזה לשונו ולא ידע שיעור התועלת בו על האמת אלא מי שייגע וכו' כן אני אומ'[ר] שלא ידע שיעור מה שעשיתי אלא מי שיעיין יום או יומיים בפי'[רוש] הלכה מאותן הלכות ולא יעלה בידו ממנה אלא כמה דמסיק תעלא מבי כרבא ויחזור לעיין בנסחא המתוקנת הזאת אזי יבין ויעריך מה שעשיתי ויגמלני טוב".
לאחר מכן, בדפי המסכתות כלים ואהלות, מופיעה עבודתו היסודית של רבי אברהם הלוי בקראט, בדמות אלפי הגהות, סימונים ומחיקות, בכתב-ידו. ההגהות כוללות הערות, הבהרות ותיקוני נוסח רבים (על פי המקור הערבי). במספר מקומות תרגם רבי אברהם פסקאות שלמות מן המקור הערבי, ובמקום אחד הוסיף פירוש על משנה אחת, בתרגום משלו, שנשמט במהדורת הדפוס שלפנינו. במקומות רבים הוא מעתיק את המילה הערבית מן המקור, עם ציון האות ע' [=ערבי].
רבי אברהם בן שלמה הלוי בקראט, חכם בתורה, פייטן ומשורר, ממגורשי ספרד. מראשוני פרשני רש"י – מחבר "ספר הזכרון". התגורר במלגה שבספרד, ובעת הגירוש בשנת רנ"ב הגיע עם מגורשים רבים לתלמסאן שבאלג'יריה, ומשם עבר לתוניס בשנת רס"ז. בתוניס חיבר את פירושו על פירוש רש"י לתורה. חיבור זה נודע כ"ספר הזכרון" וכתיבתו הסתיימה בשנת רע"ו (הספר נדפס לבסוף בליוורנו תר"ה, לאחר שכתב-היד של החיבור התגלגל מתוניס לאיטליה). בהקדמה לספרו זה הוא כותב כי הוא "מן הגולה אשר הגלתה מספרד...", ובסוף הקדמתו כותב: "וזה החלי לכתוב ואני בתוך הגולה נאחז בסבך הנדוד כאורח נטה ללון פה מדינת תונס בשנת מאתים וששים ושבע לפרט האלף הששי...". "ספר הזכרון" הוא מספרי הפרשנות היסודיים על פירוש רש"י לתורה. בין היתר מראה שם רבי אברהם את בקיאותו בשפה הערבית, כשהוא מפרש דברים "על דרך לשון הערב, שהוא לשון קודש משובש". רבי אברהם בקראט נודע בדורו כמשורר, ובשיר לכבודו שכתב ידידו (בן עירו מלגה) רבי אברהם זמירו (מובא בספר "עומר השכחה" לר"א גבישון [אף הוא ממגורשי ספרד שגלו לצפון אפריקה]; ליוורנו תק"ח, דף קכו/2-קכז/1), הוא מכנהו "אברם נעים המשוררים כולם". רבי אברהם חיבר גם קינה על גירוש ספרד (נתפרסמה ע"י חיים הלל ששון, בתוך: תרביץ, 31 [1], 1961, עמ' 59-71). בהקדמה לקינה מופיעה עדותו – עדות מכלי ראשון – המתארת את הגירוש מספרד, ואת הצרות והתלאות שעברו על המגורשים. בסיום הקדמה זו כותב: "ואני אברהם בכמ"ר שלמה הלוי זלה"ה בקראט מתותשבי מאלקה – היא העיר ההוללה... בראותי בני עליה בשוקים וברחובות, בנים יומתו על אבות, להיות לי לעדה כי אש הגירוש הלא נשקה בקרבי ורע עלי המעשה ובמאד מאד מר לי מר...".
כרך חסר בתחילתו ובסופו. מתחיל בסוף מסכת מנחות, ומסתיים בפרק הראשון של מסכת מקואות. [99] דף. קונטרסים בני שמונה דף כל אחד. קדשים: קונטרסים ל (חסרים שני הדפים הראשונים של הקונטרס), לא, לב, לג (הדף השני בקונטרס זה נכרך הפוך), לד. סה"כ [38] דף (סדר קדשים במקור: [56] דף). טהרות: קונטרסים לה (הדף הרביעי של קונטרס זה נכרך בטעות לאחר הדף הראשון של קונטרס לח), לו, לז, לח, לט, מ, מא, מב (חסרים שני דפים אחרונים של קונטרס זה). סה"כ [61] דף (סדר טהרות במקור: [86] דף).
32 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים (מצב כללי בינוני). כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ובלאי. קרעים עם חסרון בחלק ניכר מהדפים, עם פגיעה בטקסט. בשלושה דפים חסרון גדול ופגיעה משמעותית בטקסט (הדף ובו פרקים ראשון ושני של מסכת ערכין; הדף ובו פרקים ראשון, שני ושלישי של מסכת כריתות; והדף עם סיום מסכת טהרות ותחילת מסכת מקואות). הדפים כולם עברו שיקום מקצועי בהשלמת נייר ונכרכו מחדש. שוליים קצוצים, עם פגיעה בטקסט בחלק מהדפים. חלק מההגהות נקצצו. כריכת עור חדשה, עם פגמים.
לפנינו העותק של רבי אברהם הלוי בקראט, ממגורשי ספרד, בעל "ספר הזכרון" על פירוש רש"י לתורה. עותק זה מעוטר באלפי הגהות בכתב-ידו – על מסכתות כלים ואהלות מסדר טהרות. בסוף סדר קדשים, מופיעה הקדמה ארוכה בכתב-ידו, ובה הוא מתבטא בחריפות נגד השיבושים שחלו בתרגום פירושו של הרמב"ם (מערבית-יהודית) ובמהדורת הדפוס של החיבור, וכותב שזו הסיבה שבחר להגיה ככל יכולתו את הספר שלפנינו.
כרך מתוך מהדורת נאפולי, בה נדפס לראשונה פירוש המשניות לרמב"ם, שנכתב כאמור במקור בערבית-יהודית ותורגם על ידי מתרגמים שונים, בתקופות שונות. סדר קדשים (שלפנינו) תורגם על-ידי ר' נתנאל ב"ר יוסי בן אלמלי. שם המתרגם של סדר טהרות (שלפנינו) לא נזכר. יש האומרים כי סדר זה תורגם אף הוא על ידי ר' נתנאל הנ"ל, מתרגמו של סדר קדשים.
כולל נוסח המשניות. שתי עמודות בכל עמוד. אחרי כל משנה (שנדפסה בכתב מרובע), מופיע הפירוש (שנדפס בכתיבה בינונית – "כתב רש"י"). תיבת פתיחה מאוירת (בתחריט עץ) בראש סדר טהרות.
בסוף סדר קדשים, שבו נסתיימה ההדפסה, נדפס סיכום הפרקים של כל ששת הסדרים, ואחריו מופיעים מספר קטעי קולופון מאת המדפיס. תחילה מופיע קולופון בחרוזים: "קחו פירוש לכל המשניות למשה רב בכל תלמו' ותורה / בנו מיימון אשר נודע למורה בכל מדע לו וגבורה... בעיר נאפו'[לי] הלא נעש'[ה] בדע'[ת] יהושע ואיש שונצין מקור'[ה] / באייר נגמר חדש ושנה רנב לפרט וה' אלף ליצירה...".
לאחר מכן נדפס: "נברך ה' אשר יעצנו... להתחיל ולהשלים מלאכת ה' החבור הגדול הלזה מהמשניות משתא סדרי עם פירושם להרמב"ם ז"ל... נעשה בעזר והתעוררות... הח"ר אברהם תלמיד ספרדי יצ"ו כי אמץ כח להעשותו בדפוס למען זכות בו את הרבים, בהיות שלמעוט מציאות החבור הזה שלם בגלותינו לא הגיע לכלל האומה התועלת אשר בו כוון הרב המורה המחבר הפירוש הנזכר... ועמו נשתתפו בהוצאה הרבה הזאת הנדיב וחשוב כמ"ר יוסף אבן פיסו ספרדי בעל בריתי יצ"ו ואנכי הצעיר דמן חבריאה יהושע שלמה איש שונצינו בעל המלאכה הזאת והיתה השלמתו יו'[ם] ג' י"א לחדש אייר רנ"ב לאלף הששי פה נאפולי יכוננה עליון וירום הוד מלכה דון פיראנד"ו שיחיה לאורך ימים...".
לאחר מכן מופיע קטע נוסף: "למען לא נהיה נאשמים אנחנו עושי המלאכה על עשותינו הסיום בסוף סדר זה מקדשים, אשר היה ראוי להיו'[ת] בסוף סדר טהרות להיותו האחרון בסדר אמרנו לעשות התנצלותינו כי היה לסבה שסדר קדשי'[ם] נעשה במלאכתינו זאת אחרון בזמן להעדר מאתנו ההעתקות הראויות בזמנם כפי בנין הספר...".
בחלקו התחתון של דף זה, רישום ארוך בכתב-ידו של רבי אברהם בקראט, המהווה הקדמה להגהותיו הרבות המופיעות לאחר מכן בדפי סדר טהרות, ובה מתבטא רבי אברהם בחריפות על טיב התרגום, ההעתקה ומהדורת הדפוס:
"בע"ה אמ'[ר] אברהם הלוי בקראט, בראותי את ההקדמה הרבת[!] התועלת שהקדים אדוננו הר"ם במז"ל לביאור סדר טהרות... שהם בזאת הנסחא הדפוסיית סרות טעם, בין מצד בעל הדפוס בין מצד המעתיק הראשון שמעך לה ערב"י ש[--] בין דדיה ובדה מלבו דברים לא כוון אליהם אדוננו ז"ל, אמרתי ראוי לי לחוס על כבוד קונה, ולתמוך יד ימינה, להרימה מאשפות הטעיות ההם, ולא אניח פה מפיק מרגליות לחוך עפר ההעתקה המשובשת הזאת...".
בהמשך הקדמתו הוא מתייחס לאופן עבודתו בהגהותיו, ועל הפנייתו לעתים בהערותיו למילה המקורית בשפה הערבית: "וכתבתי בקצת מקומות ע' [=ערבית] כך וכך לרמוז לבקי בלשון ההיא מה היתה סבת הטעות ואיך נתחלפה למעתיק הראשון מלה במלה או ענין בענין אחר משם ראיה שהיה מעתיק המלות לבד בלתי הבנת ענין...".
לאחר מכן, משבח את עבודתו: "ובהגהתי הצעירה הזאת אומר אני בעניי מה שאמ'[ר] רבי'[נו] ז"ל במעשהו הגדול בסוף ההקדמה הנזכרת וזה לשונו ולא ידע שיעור התועלת בו על האמת אלא מי שייגע וכו' כן אני אומ'[ר] שלא ידע שיעור מה שעשיתי אלא מי שיעיין יום או יומיים בפי'[רוש] הלכה מאותן הלכות ולא יעלה בידו ממנה אלא כמה דמסיק תעלא מבי כרבא ויחזור לעיין בנסחא המתוקנת הזאת אזי יבין ויעריך מה שעשיתי ויגמלני טוב".
לאחר מכן, בדפי המסכתות כלים ואהלות, מופיעה עבודתו היסודית של רבי אברהם הלוי בקראט, בדמות אלפי הגהות, סימונים ומחיקות, בכתב-ידו. ההגהות כוללות הערות, הבהרות ותיקוני נוסח רבים (על פי המקור הערבי). במספר מקומות תרגם רבי אברהם פסקאות שלמות מן המקור הערבי, ובמקום אחד הוסיף פירוש על משנה אחת, בתרגום משלו, שנשמט במהדורת הדפוס שלפנינו. במקומות רבים הוא מעתיק את המילה הערבית מן המקור, עם ציון האות ע' [=ערבי].
רבי אברהם בן שלמה הלוי בקראט, חכם בתורה, פייטן ומשורר, ממגורשי ספרד. מראשוני פרשני רש"י – מחבר "ספר הזכרון". התגורר במלגה שבספרד, ובעת הגירוש בשנת רנ"ב הגיע עם מגורשים רבים לתלמסאן שבאלג'יריה, ומשם עבר לתוניס בשנת רס"ז. בתוניס חיבר את פירושו על פירוש רש"י לתורה. חיבור זה נודע כ"ספר הזכרון" וכתיבתו הסתיימה בשנת רע"ו (הספר נדפס לבסוף בליוורנו תר"ה, לאחר שכתב-היד של החיבור התגלגל מתוניס לאיטליה). בהקדמה לספרו זה הוא כותב כי הוא "מן הגולה אשר הגלתה מספרד...", ובסוף הקדמתו כותב: "וזה החלי לכתוב ואני בתוך הגולה נאחז בסבך הנדוד כאורח נטה ללון פה מדינת תונס בשנת מאתים וששים ושבע לפרט האלף הששי...". "ספר הזכרון" הוא מספרי הפרשנות היסודיים על פירוש רש"י לתורה. בין היתר מראה שם רבי אברהם את בקיאותו בשפה הערבית, כשהוא מפרש דברים "על דרך לשון הערב, שהוא לשון קודש משובש". רבי אברהם בקראט נודע בדורו כמשורר, ובשיר לכבודו שכתב ידידו (בן עירו מלגה) רבי אברהם זמירו (מובא בספר "עומר השכחה" לר"א גבישון [אף הוא ממגורשי ספרד שגלו לצפון אפריקה]; ליוורנו תק"ח, דף קכו/2-קכז/1), הוא מכנהו "אברם נעים המשוררים כולם". רבי אברהם חיבר גם קינה על גירוש ספרד (נתפרסמה ע"י חיים הלל ששון, בתוך: תרביץ, 31 [1], 1961, עמ' 59-71). בהקדמה לקינה מופיעה עדותו – עדות מכלי ראשון – המתארת את הגירוש מספרד, ואת הצרות והתלאות שעברו על המגורשים. בסיום הקדמה זו כותב: "ואני אברהם בכמ"ר שלמה הלוי זלה"ה בקראט מתותשבי מאלקה – היא העיר ההוללה... בראותי בני עליה בשוקים וברחובות, בנים יומתו על אבות, להיות לי לעדה כי אש הגירוש הלא נשקה בקרבי ורע עלי המעשה ובמאד מאד מר לי מר...".
כרך חסר בתחילתו ובסופו. מתחיל בסוף מסכת מנחות, ומסתיים בפרק הראשון של מסכת מקואות. [99] דף. קונטרסים בני שמונה דף כל אחד. קדשים: קונטרסים ל (חסרים שני הדפים הראשונים של הקונטרס), לא, לב, לג (הדף השני בקונטרס זה נכרך הפוך), לד. סה"כ [38] דף (סדר קדשים במקור: [56] דף). טהרות: קונטרסים לה (הדף הרביעי של קונטרס זה נכרך בטעות לאחר הדף הראשון של קונטרס לח), לו, לז, לח, לט, מ, מא, מב (חסרים שני דפים אחרונים של קונטרס זה). סה"כ [61] דף (סדר טהרות במקור: [86] דף).
32 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים (מצב כללי בינוני). כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ובלאי. קרעים עם חסרון בחלק ניכר מהדפים, עם פגיעה בטקסט. בשלושה דפים חסרון גדול ופגיעה משמעותית בטקסט (הדף ובו פרקים ראשון ושני של מסכת ערכין; הדף ובו פרקים ראשון, שני ושלישי של מסכת כריתות; והדף עם סיום מסכת טהרות ותחילת מסכת מקואות). הדפים כולם עברו שיקום מקצועי בהשלמת נייר ונכרכו מחדש. שוליים קצוצים, עם פגיעה בטקסט בחלק מהדפים. חלק מההגהות נקצצו. כריכת עור חדשה, עם פגמים.
קטגוריה
דפוסי ערש ודפוסים עתיקים - שנות הר' והש'
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $10,000
הערכה: $15,000 - $20,000
לא נמכר
ספר אבן בוחן, ענייני מוסר, מאת רבי קלונימוס בן קלונימוס (רבינו קלונימוס הזקן). [נאפולי, סוף אלול רמ"ט 1489. דפוס יוסף בן יעקב אשכנזי]. מהדורה ראשונה. דפוס ערש (אינקונבולה).
עותק חלקי.
המדפיס, יוסף בן יעקב אשכנזי גונצנהוזר [כלומר מגונצנהויזן שבבוואריה], היה מחלוצי המדפיסים היהודים, ופעל באיטליה בתקופת ערש הדפוס. יוסף אשכנזי פעל לצדם של בני משפחת שונצינו, שהדפיסו באותה עת בערים שונות באיטליה. את דפוסו הקים יוסף אשכנזי בנאפולי בסביבות שנת רמ"ז, ובשנת ר"ן נפטר. החל משנת ר"ן החל לפעול בנאפולי גם בית דפוסם של משפחת שונצינו (על ידי יהושע שלמה שונצינו). במקביל, המשיך בית הדפוס של יוסף אשכנזי להתקיים עוד כשנתיים, על ידי בנו עזריאל, עד שנת רנ"ב (שנת הגירוש מספרד) – אז נסגרו בתי הדפוס של אשכנזי ושונצינו. בבית דפוסו של יוסף אשכנזי נדפסו כ-15 כותרים עבריים בלבד. העורך והמגיה של הספר שלפנינו היה ר' יום טוב בן פרץ (בונפוי) צרפתי.
במהדורה זו נפלה טעות בהדפסה והדפים [33-32] הודפסו בהיפוך הסדר (הסדר הנכון הוא 33ב, 32ב, 33א, 32א). לאחר מכן תוקנה הטעות ובשאר העותקים הודפסו הדפים בסדר הנכון. בדפים המתוקנים מופיע סְדר שונה, תוקנו מספר טעויות, ונעשה שימוש באותיות ה' ור' מורחבות (ראה: שמעון יקירסון, קטלוג האינקונבולים העבריים מאוסף ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה, כרך א', ניו יורק וירושלים תשס"ד, עמ' 236-241). בעותק שלפנינו מופיעים הדפים עם הטעות בהדפסה.
עותק חלקי. [21] דף (במקור: [50] דף. חסרים 29 דף). לפנינו הדפים: [15-19], [22-27], [29-36], [39], [42] (דפים 3-7 מקונטרס ג', דפים 7-2 מקונטרס ד', קונטרס ה' במלואו [8 דף], דפים 3 ו-6 מקונטרס ו'). 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רוב הדפים שלמים. קרעים חסרים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. קרע חסר בדף האחרון, עם פגיעה בטקסט. מספר קרעים נוספים. רוב הקרעים שוקמו בהדבקה ובהשלמת נייר. כריכה חדשה (עם שדרת עור).
עותק חלקי.
המדפיס, יוסף בן יעקב אשכנזי גונצנהוזר [כלומר מגונצנהויזן שבבוואריה], היה מחלוצי המדפיסים היהודים, ופעל באיטליה בתקופת ערש הדפוס. יוסף אשכנזי פעל לצדם של בני משפחת שונצינו, שהדפיסו באותה עת בערים שונות באיטליה. את דפוסו הקים יוסף אשכנזי בנאפולי בסביבות שנת רמ"ז, ובשנת ר"ן נפטר. החל משנת ר"ן החל לפעול בנאפולי גם בית דפוסם של משפחת שונצינו (על ידי יהושע שלמה שונצינו). במקביל, המשיך בית הדפוס של יוסף אשכנזי להתקיים עוד כשנתיים, על ידי בנו עזריאל, עד שנת רנ"ב (שנת הגירוש מספרד) – אז נסגרו בתי הדפוס של אשכנזי ושונצינו. בבית דפוסו של יוסף אשכנזי נדפסו כ-15 כותרים עבריים בלבד. העורך והמגיה של הספר שלפנינו היה ר' יום טוב בן פרץ (בונפוי) צרפתי.
במהדורה זו נפלה טעות בהדפסה והדפים [33-32] הודפסו בהיפוך הסדר (הסדר הנכון הוא 33ב, 32ב, 33א, 32א). לאחר מכן תוקנה הטעות ובשאר העותקים הודפסו הדפים בסדר הנכון. בדפים המתוקנים מופיע סְדר שונה, תוקנו מספר טעויות, ונעשה שימוש באותיות ה' ור' מורחבות (ראה: שמעון יקירסון, קטלוג האינקונבולים העבריים מאוסף ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה, כרך א', ניו יורק וירושלים תשס"ד, עמ' 236-241). בעותק שלפנינו מופיעים הדפים עם הטעות בהדפסה.
עותק חלקי. [21] דף (במקור: [50] דף. חסרים 29 דף). לפנינו הדפים: [15-19], [22-27], [29-36], [39], [42] (דפים 3-7 מקונטרס ג', דפים 7-2 מקונטרס ד', קונטרס ה' במלואו [8 דף], דפים 3 ו-6 מקונטרס ו'). 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רוב הדפים שלמים. קרעים חסרים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. קרע חסר בדף האחרון, עם פגיעה בטקסט. מספר קרעים נוספים. רוב הקרעים שוקמו בהדבקה ובהשלמת נייר. כריכה חדשה (עם שדרת עור).
קטגוריה
דפוסי ערש ודפוסים עתיקים - שנות הר' והש'
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $2,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
ספר נחלת אבות, פירוש על פרקי אבות [עם הפנים], מאת רבי יצחק אברבנאל. [קושטא, רס"ו 1505. דפוס דוד ושמואל ן’ נחמייאש ויצחק קספוטה]. מהדורה ראשונה.
נדפס ללא שער. העמוד הראשון של הדף הראשון נותר חלק, ובעמוד השני נדפסו שירים לכבוד הספר, בתוך מסגרת מאוירת בתחריט עץ נאה, עם דמויות חיות ודגמים צמחיים: "שירים שעשה החכם הר' יהודה אברבנאל בן השר המחבר על ספר נחלת אבות" (בעותק שלפנינו נכרך דף זה במהופך והמסגרת המאוירת מופיעה כעמוד ראשון).
יחד עם ספר זה נדפסו במקור גם הספרים "ראש אמנה" ו"זבח פסח" לרבי יצחק אברבנאל. הספרים נכרכו יחד ונוסף להם דף קולופון המשותף לשלושת החיבורים. לפנינו החיבור "נחלת אבות" בלבד.
השר הנודע רבי יצחק אברבנאל (קצ"ז-רס"ט 1437-1508), חכם בתורה ומדינאי מפורסם, גדול חכמי ומנהיגי יהדות ספרד בתקופת הגירוש. נודע לדורות בפירושו על התורה והנביאים. לאחר גירוש ספרד התיישב בעיר נאפולי שבאיטליה ובה סיים את החיבור שלפנינו, בשנת רנ"ו. בדף האחרון שלפנינו הוא חותם את החיבור: "והיתה השלמת הפי'[רוש] הזה בעיר מאנופולי אשר במחוז הפוליא ממלכו'[ת] נאפוליש אשר באנו להתגורר שם מפני זלעפות הגירוש אשר נגזר על גלות ירושלם אשר בספרד, והמלכות זה קבלנו ראשונה בסבר פנים יפות ונהפך לאויב... שנת רנו שמים כי עשה יי' מהאלף הששי ליצירה". המהדורה הראשונה שלפנינו נדפסה עוד בחייו, בהיותו בוונציה, בה שהה בשנותיו האחרונות.
חתימות בדף הראשון: "הצעיר יוסף ב' ראובן", "הצעיר נס[ים] ב"ר --" [פגומה בחלקה].
ללא החיבורים ראש אמנה וזבח פסח, וללא דף הקולופון המשותף לשלושת הספרים. [109] דף (במקור: 58 קונטרסים בני שני דפים כל אחד, המונים סה"כ [116] דף). חסרים 7 דפים (דף שני של קונטרס לה, דף ראשון של קונטרס מה, דף שני של קונטרס מח, דף ראשון של קונטרס נא, דף שני של קונטרס נג, דף ראשון של קונטרס נד ודף אחרון של קונטרס נח – דף הקולופון לשלושת החיבורים). הדף הראשון עם המסגרת המאוירת נכרך במהופך. 23 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים חסרים וסימני עש קשים בחלק מהדפים, עם פגיעה בטקסט (חלקם משוקמים במילוי נייר ובנייר דבק). שוליים קצוצים, עם פגיעה בכותרות מספר עמודים. כריכת עור חדשה.
מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו בקושטא. מס' 3 ברשימת אברהם יערי, הדפוס העברי בקושטא, ירושלים תשכ"ז.
נדפס ללא שער. העמוד הראשון של הדף הראשון נותר חלק, ובעמוד השני נדפסו שירים לכבוד הספר, בתוך מסגרת מאוירת בתחריט עץ נאה, עם דמויות חיות ודגמים צמחיים: "שירים שעשה החכם הר' יהודה אברבנאל בן השר המחבר על ספר נחלת אבות" (בעותק שלפנינו נכרך דף זה במהופך והמסגרת המאוירת מופיעה כעמוד ראשון).
יחד עם ספר זה נדפסו במקור גם הספרים "ראש אמנה" ו"זבח פסח" לרבי יצחק אברבנאל. הספרים נכרכו יחד ונוסף להם דף קולופון המשותף לשלושת החיבורים. לפנינו החיבור "נחלת אבות" בלבד.
השר הנודע רבי יצחק אברבנאל (קצ"ז-רס"ט 1437-1508), חכם בתורה ומדינאי מפורסם, גדול חכמי ומנהיגי יהדות ספרד בתקופת הגירוש. נודע לדורות בפירושו על התורה והנביאים. לאחר גירוש ספרד התיישב בעיר נאפולי שבאיטליה ובה סיים את החיבור שלפנינו, בשנת רנ"ו. בדף האחרון שלפנינו הוא חותם את החיבור: "והיתה השלמת הפי'[רוש] הזה בעיר מאנופולי אשר במחוז הפוליא ממלכו'[ת] נאפוליש אשר באנו להתגורר שם מפני זלעפות הגירוש אשר נגזר על גלות ירושלם אשר בספרד, והמלכות זה קבלנו ראשונה בסבר פנים יפות ונהפך לאויב... שנת רנו שמים כי עשה יי' מהאלף הששי ליצירה". המהדורה הראשונה שלפנינו נדפסה עוד בחייו, בהיותו בוונציה, בה שהה בשנותיו האחרונות.
חתימות בדף הראשון: "הצעיר יוסף ב' ראובן", "הצעיר נס[ים] ב"ר --" [פגומה בחלקה].
ללא החיבורים ראש אמנה וזבח פסח, וללא דף הקולופון המשותף לשלושת הספרים. [109] דף (במקור: 58 קונטרסים בני שני דפים כל אחד, המונים סה"כ [116] דף). חסרים 7 דפים (דף שני של קונטרס לה, דף ראשון של קונטרס מה, דף שני של קונטרס מח, דף ראשון של קונטרס נא, דף שני של קונטרס נג, דף ראשון של קונטרס נד ודף אחרון של קונטרס נח – דף הקולופון לשלושת החיבורים). הדף הראשון עם המסגרת המאוירת נכרך במהופך. 23 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים חסרים וסימני עש קשים בחלק מהדפים, עם פגיעה בטקסט (חלקם משוקמים במילוי נייר ובנייר דבק). שוליים קצוצים, עם פגיעה בכותרות מספר עמודים. כריכת עור חדשה.
מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו בקושטא. מס' 3 ברשימת אברהם יערי, הדפוס העברי בקושטא, ירושלים תשכ"ז.
קטגוריה
דפוסי ערש ודפוסים עתיקים - שנות הר' והש'
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $5,000
הערכה: $8,000 - $10,000
נמכר ב: $9,375
כולל עמלת קונה
ספר המנהיג, דינים, מנהגים וסדרי תפילות וברכות, מאת רבי אברהם בן נתן [ראב"ן] הירחי. [קושטא, רע"ט 1519]. [דפוס שלמה בן מזל טוב].
עותק שלם. שער מאויר בתחריט עץ.
מהדורה ראשונה של ספר "המנהיג" – מספרי ההלכה והמנהג היסודיים והחשובים שנתחברו בתקופת הראשונים. המחבר, מחכמי פרובנס שבצרפת ותלמידו של ר"י הזקן – בעל התוספות, מספר בהקדמתו על נדודיו בערים שונות, בהם נוכח בשינויי המנהגים בין קהילה לקהילה, ועל החלטתו – בעקבות כך – לחבר את הספר שלפנינו, בהיותו בטולידו בשנת ד'תתס"ד (1103). הספר נקרא בפי מחברו "מנהיג עולם", אך במהדורה הראשונה שלפנינו ניתן לו השם "המנהיג" וכך נתקבע שמו.
בעמוד האחרון קולופון ארוך של המדפיס: "עד הנה עזרנו העוזר והשלמנו אמרי נפך ספיר ויהלום של הרב המובהק מהר"ר אברהם בן נתן הירחי זלה"ה... נמצא בו אורח חיים שונה הלכות מכל אשר יצטרך האדם וחי בו חיים נצחיים ואמת קראו מנהיג עולם... לנו נתנה למורשה יען היותנו קהלת יעקב מפוזרים בינות העמי[ם]... וישא ברכה מאת השם וצדקה מאלה ישעו הנבון והשוע כ"ר אליה יצ"ו בכ"ר שמריא עדו ז"ל אשר החזיק ידי עושי המלאכה בהונו וממונו... להדפיס ולהרביץ תורה בישראל, ונשלם יום ג' ח' ימים לחדש תמוז שנת הרע"ט בקושטנטינא רבתי אשר היא תחת ממשלת אדוננו המלך סולטן סלים ירום הודו... נאם צעיר במשכי שבט ועט ברזל ועפרת שלמה בן הה"ר מזל טוב זלה"ה".
רישום (בעפרון) בדף השער: "הקדש ישיבת הגביר סי' רפאל קמחי נר"ו".
[130] דף (16 קונטרסים, כולם בני 8 דף מלבד הקונטרס האחרון שהוא בן 10 דף. הדפים בחציו הראשון של כל קונטרס ממוספרים). שוליים רחבים. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים. קרע בשולי דף השער. קרעים ובלאי בשולי דפים נוספים. סימני עש בדף השער ובמספר דפים נוספים (עם פגיעה קלה במסגרת השער ובטקסט). כתם דיו כהה על הקולופון בדף האחרון, עם פגיעה במספר מילים. כריכת עור חדשה.
עותק שלם. שער מאויר בתחריט עץ.
מהדורה ראשונה של ספר "המנהיג" – מספרי ההלכה והמנהג היסודיים והחשובים שנתחברו בתקופת הראשונים. המחבר, מחכמי פרובנס שבצרפת ותלמידו של ר"י הזקן – בעל התוספות, מספר בהקדמתו על נדודיו בערים שונות, בהם נוכח בשינויי המנהגים בין קהילה לקהילה, ועל החלטתו – בעקבות כך – לחבר את הספר שלפנינו, בהיותו בטולידו בשנת ד'תתס"ד (1103). הספר נקרא בפי מחברו "מנהיג עולם", אך במהדורה הראשונה שלפנינו ניתן לו השם "המנהיג" וכך נתקבע שמו.
בעמוד האחרון קולופון ארוך של המדפיס: "עד הנה עזרנו העוזר והשלמנו אמרי נפך ספיר ויהלום של הרב המובהק מהר"ר אברהם בן נתן הירחי זלה"ה... נמצא בו אורח חיים שונה הלכות מכל אשר יצטרך האדם וחי בו חיים נצחיים ואמת קראו מנהיג עולם... לנו נתנה למורשה יען היותנו קהלת יעקב מפוזרים בינות העמי[ם]... וישא ברכה מאת השם וצדקה מאלה ישעו הנבון והשוע כ"ר אליה יצ"ו בכ"ר שמריא עדו ז"ל אשר החזיק ידי עושי המלאכה בהונו וממונו... להדפיס ולהרביץ תורה בישראל, ונשלם יום ג' ח' ימים לחדש תמוז שנת הרע"ט בקושטנטינא רבתי אשר היא תחת ממשלת אדוננו המלך סולטן סלים ירום הודו... נאם צעיר במשכי שבט ועט ברזל ועפרת שלמה בן הה"ר מזל טוב זלה"ה".
רישום (בעפרון) בדף השער: "הקדש ישיבת הגביר סי' רפאל קמחי נר"ו".
[130] דף (16 קונטרסים, כולם בני 8 דף מלבד הקונטרס האחרון שהוא בן 10 דף. הדפים בחציו הראשון של כל קונטרס ממוספרים). שוליים רחבים. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים. קרע בשולי דף השער. קרעים ובלאי בשולי דפים נוספים. סימני עש בדף השער ובמספר דפים נוספים (עם פגיעה קלה במסגרת השער ובטקסט). כתם דיו כהה על הקולופון בדף האחרון, עם פגיעה במספר מילים. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
דפוסי ערש ודפוסים עתיקים - שנות הר' והש'
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $5,000
הערכה: $8,000 - $10,000
נמכר ב: $8,125
כולל עמלת קונה
מדרש חמש מגילות – כולל: שיר השירים רבתי, מדרש רות, מדרש מגלת אסתר ["אחשורוש"], איכה רבתי ומדרש קהלת. [פיזארו, רע"ט 1519].דפוס [גרשם] שונצינו.
עמוד השער והעמוד הראשון מעוטרים במסגרת מאוירת (תחריט עץ). בתחילת המדרשים (למעט מדרש איכה) תיבות פתיחה מאוירות (גם הן בתחריטי עץ).
בעמוד השער מופיע רק הכותר "מדרש חמש מגלות", ללא פרטי דפוס, מקום ושנה.
קולופון בדף האחרון, עם פרטי שנת ההדפסה והמדפיס: "נדפס במדינת איטליאה על ידי צעיר המחוקקים זרע ישראל איש שונצינו... שנת חמשת אלפים ורע"ט לבריאת העולם...". באותו דף מופיעים דברי סיום, עם שיר (בעותק שלפנינו דף זה קרוע וחסר בחלקו, וטקסט זה פגום בחלקו).
רישומים רבים בדף השער, בהם רישומי בעלות. ביניהם: "גרשון מפדווא" ו"שלי אברהם אהרן אשכנזי ס"ט" (חתימה נוספת שלו בדף שאחרי השער).
בדפי הספר הגהות, חלקן ארוכות, בכתיבה איטלקית, מכותב לא מזוהה.
בדף [97/ב] הגהה ארוכה במיוחד, בה מתייחס הכותב למדרש "שלוש השבועות" האוסר על היהודים למרוד באומות לדחוק את הקץ, ומדגיש את היחס הנכון אל הגוים שצריכים היהודים לנקוט בהיותם בגלות. בין היתר הוא כותב: "...מכל זה נראה היטיב שהרבה מצוה המקום שישראל בגלות יעשו שם טוב נגד האומות ושיסבלו עול הגלות לכפרת עוונות ושיהיה להם נגד האומות ושריהם דרך ארץ, ובפרט בעת שיש צרה בין השרים או עת מלחמה בין המלכים שכ"ש וק"ו שיתנהגו בדרך ארץ ובבינה כדי שלא יעלו נגדם וישנאו אותם יותר, באופן שאם יש להם איזה צורך מסיוע שלהם של המלכות יוכלו ליתנם להם באהבה וברצון ולא ילכו בפחי נפש כשרוצים איזה דבר ולא יתחלל ש"ש ח"ו בהיותם בלתי לבושי בינה נכונה עמהם...". הוא מסיים את דבריו בתקווה לביאת המשיח ולגאולה שתבוא בזכות קידוש שם שמים בין הגויים.
[100] דף. 28 ס"מ. מצב כללי טוב. מספר דפים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים במספר דפים. קרעים (בהם קרעים חסרים) בדף השער ובדף שאחריו, משוקמים בהשלמה והדבקת נייר. קרעים במספר דפים נוספים, משוקמים בהדבקת נייר. קרע חסר גדול בדף האחרון (חסר קרוב למחצית הדף), משוקם בהשלמת נייר. סימני עש בדפים בודדים. חותמת. כריכת עור, פגומה ומנותקת חלקית.
בני משפחת שונצינו היו מחשובי המדפיסים העבריים במאות ה-15 וה-16 ובפרט בתקופת ערש הדפוס. את בית דפוסם הראשון הקימו בעיר שונצינו באיטליה בסביבות שנת רמ"ב (1483), ומאז נדדו עם כלי הדפוס ברחבי איטליה, שהו בערים שונות והמשיכו לעסוק במלאכת ההדפסה. אחד מבני המשפחה המפורסמים הוא גרשם שונצינו, מדפיס המהדורה שלפנינו.
עמוד השער והעמוד הראשון מעוטרים במסגרת מאוירת (תחריט עץ). בתחילת המדרשים (למעט מדרש איכה) תיבות פתיחה מאוירות (גם הן בתחריטי עץ).
בעמוד השער מופיע רק הכותר "מדרש חמש מגלות", ללא פרטי דפוס, מקום ושנה.
קולופון בדף האחרון, עם פרטי שנת ההדפסה והמדפיס: "נדפס במדינת איטליאה על ידי צעיר המחוקקים זרע ישראל איש שונצינו... שנת חמשת אלפים ורע"ט לבריאת העולם...". באותו דף מופיעים דברי סיום, עם שיר (בעותק שלפנינו דף זה קרוע וחסר בחלקו, וטקסט זה פגום בחלקו).
רישומים רבים בדף השער, בהם רישומי בעלות. ביניהם: "גרשון מפדווא" ו"שלי אברהם אהרן אשכנזי ס"ט" (חתימה נוספת שלו בדף שאחרי השער).
בדפי הספר הגהות, חלקן ארוכות, בכתיבה איטלקית, מכותב לא מזוהה.
בדף [97/ב] הגהה ארוכה במיוחד, בה מתייחס הכותב למדרש "שלוש השבועות" האוסר על היהודים למרוד באומות לדחוק את הקץ, ומדגיש את היחס הנכון אל הגוים שצריכים היהודים לנקוט בהיותם בגלות. בין היתר הוא כותב: "...מכל זה נראה היטיב שהרבה מצוה המקום שישראל בגלות יעשו שם טוב נגד האומות ושיסבלו עול הגלות לכפרת עוונות ושיהיה להם נגד האומות ושריהם דרך ארץ, ובפרט בעת שיש צרה בין השרים או עת מלחמה בין המלכים שכ"ש וק"ו שיתנהגו בדרך ארץ ובבינה כדי שלא יעלו נגדם וישנאו אותם יותר, באופן שאם יש להם איזה צורך מסיוע שלהם של המלכות יוכלו ליתנם להם באהבה וברצון ולא ילכו בפחי נפש כשרוצים איזה דבר ולא יתחלל ש"ש ח"ו בהיותם בלתי לבושי בינה נכונה עמהם...". הוא מסיים את דבריו בתקווה לביאת המשיח ולגאולה שתבוא בזכות קידוש שם שמים בין הגויים.
[100] דף. 28 ס"מ. מצב כללי טוב. מספר דפים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים במספר דפים. קרעים (בהם קרעים חסרים) בדף השער ובדף שאחריו, משוקמים בהשלמה והדבקת נייר. קרעים במספר דפים נוספים, משוקמים בהדבקת נייר. קרע חסר גדול בדף האחרון (חסר קרוב למחצית הדף), משוקם בהשלמת נייר. סימני עש בדפים בודדים. חותמת. כריכת עור, פגומה ומנותקת חלקית.
בני משפחת שונצינו היו מחשובי המדפיסים העבריים במאות ה-15 וה-16 ובפרט בתקופת ערש הדפוס. את בית דפוסם הראשון הקימו בעיר שונצינו באיטליה בסביבות שנת רמ"ב (1483), ומאז נדדו עם כלי הדפוס ברחבי איטליה, שהו בערים שונות והמשיכו לעסוק במלאכת ההדפסה. אחד מבני המשפחה המפורסמים הוא גרשם שונצינו, מדפיס המהדורה שלפנינו.
קטגוריה
דפוסי ערש ודפוסים עתיקים - שנות הר' והש'
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $1,800
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $2,250
כולל עמלת קונה
ספר אור עמים, מאת רבי עובדיה ספורנו. בולונייא (בולוניה), [רצ"ז 1537]. דפוס "הצעירים השותפים... עושים מלאכת המשי". מהדורה ראשונה.
המחבר, רבי עובדיה סְפוֹרְנוֹ (נפטר בשנת ש"י), מגדולי חכמי איטליה, התפרסם בפירושו על התורה. התיישב בעיר בולוניה, שם פעל כפוסק הלכה והתפרנס ממקצועו כרופא מומחה (וזכה לכינוי "אביר הרופאים"). כפי הנראה, היה מהתומכים (ואולי היוזמים) בהקמת דפוסם של "הצעירים השותפים" בבולוניה. בחיבורו הפילוסופי 'אור עמים' מתמודד רבי עובדיה ספורנו עם שיטתו של הפילוסוף היווני אריסטו וסותר את טיעוניו. בהמשך תרגם את ספרו ללטינית והמהדורה הלטינית נדפסה אף היא בבולוניה, שנה לאחר מכן, בשנת 1538. הספר שלפנינו הוא הראשון שנדפס בבית דפוסם של השותפים (ומהספרים העבריים הראשונים שנדפסו בבולוניה).
רישומי בעלות בשער: "הספר הזה הגיע לחלקי אני ---" (מחוק); "הגיע לחלקי מיכאל אלישע ממודי'[נה] יצ"ו" [מחכמי מודינה, משפחתו כונתה 'מלאך'. נפטר תט"ז. ראה חומר מצורף].
בעמוד האחרון רישום בעברית, בכתיבה איטלקית: "פ' ב' ה' [=פירש בעל הספר] מלות כללות לגנאי על עכו"ם לא על הנוצרי'[ם]...". רישום זה נכתב כנראה על ידי צנזור מומר (ראה: בניהו, הסכמה ורשות בדפוסי וניציאה, עמ' 192). לצד רישום זה – חתימות צנזורים באיטלקית.
סד דף. 19 ס"מ. שוליים רחבים. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים (חלקם כהים). סימני עש (בדפים הראשונים עם פגיעה בטקסט). רישומים. כריכה חדשה, עם פגמים קלים.
המחבר, רבי עובדיה סְפוֹרְנוֹ (נפטר בשנת ש"י), מגדולי חכמי איטליה, התפרסם בפירושו על התורה. התיישב בעיר בולוניה, שם פעל כפוסק הלכה והתפרנס ממקצועו כרופא מומחה (וזכה לכינוי "אביר הרופאים"). כפי הנראה, היה מהתומכים (ואולי היוזמים) בהקמת דפוסם של "הצעירים השותפים" בבולוניה. בחיבורו הפילוסופי 'אור עמים' מתמודד רבי עובדיה ספורנו עם שיטתו של הפילוסוף היווני אריסטו וסותר את טיעוניו. בהמשך תרגם את ספרו ללטינית והמהדורה הלטינית נדפסה אף היא בבולוניה, שנה לאחר מכן, בשנת 1538. הספר שלפנינו הוא הראשון שנדפס בבית דפוסם של השותפים (ומהספרים העבריים הראשונים שנדפסו בבולוניה).
רישומי בעלות בשער: "הספר הזה הגיע לחלקי אני ---" (מחוק); "הגיע לחלקי מיכאל אלישע ממודי'[נה] יצ"ו" [מחכמי מודינה, משפחתו כונתה 'מלאך'. נפטר תט"ז. ראה חומר מצורף].
בעמוד האחרון רישום בעברית, בכתיבה איטלקית: "פ' ב' ה' [=פירש בעל הספר] מלות כללות לגנאי על עכו"ם לא על הנוצרי'[ם]...". רישום זה נכתב כנראה על ידי צנזור מומר (ראה: בניהו, הסכמה ורשות בדפוסי וניציאה, עמ' 192). לצד רישום זה – חתימות צנזורים באיטלקית.
סד דף. 19 ס"מ. שוליים רחבים. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים (חלקם כהים). סימני עש (בדפים הראשונים עם פגיעה בטקסט). רישומים. כריכה חדשה, עם פגמים קלים.
קטגוריה
דפוסי ערש ודפוסים עתיקים - שנות הר' והש'
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $2,000
הערכה: $4,000 - $6,000
נמכר ב: $13,750
כולל עמלת קונה
סדר סליחות, כמנהג פולין קטן ופולין גדול. סלאוויטא, [תקע"ט 1819]. דפוס רבי משה שפירא, הרב מסלאוויטא.
בשולי הדפים הגהות פרשניות ארוכות בכתב-יד [כתיבה אשכנזית, אופיינית למאה ה-19]. בהגהה בדף ב/1 – מקשה הכותב על אחד הביאורים ומציין כי "...בתשובה למדינות רוסיא הארכתי בזה". בהגהה אחרת (דף ח/2), הוא מציין לדברי תשובות הגאונים שנדפסו ב"זכרון לראשונים" (ברלין, תרמ"ז). לא ידוע לנו מי הכותב, אך נראה שהוא היה רב תלמיד חכם מופלג, ואף השיב מכתבי שו"ת למדינות אחרות.
רישומים שונים ביידיש ובאותיות לטיניות בדפי המגן ובדפים נוספים (ממספר כותבים. בכתיבה שונה מזו של כותב ההגהות).
סליחות בהדפסה נאה באותיות גדולות. מעלת המהדורה מוזכרת בשער: "כמתכונת סליחות הראשונים.... בהדפסה על אותיות גדולות, נראים בעליל... בין ביום ובין בלילה... וכמה טובה מכופלת שהצגנו מסודרים סליחות האמורות דבר יום ביומו, כגון סליחות של ערב יום כיפור ושל יום כיפור, בלי חפש מחופש ציונים הבאים ממקום אחר".
[1], ב-עד דף. 22.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקמטים רבים (בעיקר בדפים הראשונים). קרעים ונזקי עש, עם פגיעות בטקסט במספר מילים (שיקום בנייר דבק לא-חומצי). כריכה חדשה.
בשולי הדפים הגהות פרשניות ארוכות בכתב-יד [כתיבה אשכנזית, אופיינית למאה ה-19]. בהגהה בדף ב/1 – מקשה הכותב על אחד הביאורים ומציין כי "...בתשובה למדינות רוסיא הארכתי בזה". בהגהה אחרת (דף ח/2), הוא מציין לדברי תשובות הגאונים שנדפסו ב"זכרון לראשונים" (ברלין, תרמ"ז). לא ידוע לנו מי הכותב, אך נראה שהוא היה רב תלמיד חכם מופלג, ואף השיב מכתבי שו"ת למדינות אחרות.
רישומים שונים ביידיש ובאותיות לטיניות בדפי המגן ובדפים נוספים (ממספר כותבים. בכתיבה שונה מזו של כותב ההגהות).
סליחות בהדפסה נאה באותיות גדולות. מעלת המהדורה מוזכרת בשער: "כמתכונת סליחות הראשונים.... בהדפסה על אותיות גדולות, נראים בעליל... בין ביום ובין בלילה... וכמה טובה מכופלת שהצגנו מסודרים סליחות האמורות דבר יום ביומו, כגון סליחות של ערב יום כיפור ושל יום כיפור, בלי חפש מחופש ציונים הבאים ממקום אחר".
[1], ב-עד דף. 22.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקמטים רבים (בעיקר בדפים הראשונים). קרעים ונזקי עש, עם פגיעות בטקסט במספר מילים (שיקום בנייר דבק לא-חומצי). כריכה חדשה.
קטגוריה
דפוסי סלאוויטא וזיטומיר
קָטָלוֹג