מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
- and (255) Apply and filter
- the (85) Apply the filter
- palestin (83) Apply palestin filter
- אמנות (81) Apply אמנות filter
- ובינלאומית (81) Apply ובינלאומית filter
- ישראלית (81) Apply ישראלית filter
- art (81) Apply art filter
- intern (81) Apply intern filter
- isra (81) Apply isra filter
- jewish (61) Apply jewish filter
- ישראל (60) Apply ישראל filter
- palestine, (60) Apply palestine, filter
- שואה (53) Apply שואה filter
- פרשת (53) Apply פרשת filter
- ושארית (53) Apply ושארית filter
- הפליטה (53) Apply הפליטה filter
- דרייפוס, (53) Apply דרייפוס, filter
- אנטישמיות (53) Apply אנטישמיות filter
- אנטישמיות, (53) Apply אנטישמיות, filter
- דרייפוס (53) Apply דרייפוס filter
- affair (53) Apply affair filter
- affair, (53) Apply affair, filter
- antisemit (53) Apply antisemit filter
- antisemitism, (53) Apply antisemitism, filter
- dreyfus (53) Apply dreyfus filter
- erit (53) Apply erit filter
- hapletah (53) Apply hapletah filter
- holocaust (53) Apply holocaust filter
- she (53) Apply she filter
- she'erit (53) Apply she'erit filter
- sheerit (53) Apply sheerit filter
- autograph (48) Apply autograph filter
- of (48) Apply of filter
- חתימות (36) Apply חתימות filter
- בקפריסין (32) Apply בקפריסין filter
- בקפריסין, (32) Apply בקפריסין, filter
- גיוס (32) Apply גיוס filter
- british (32) Apply british filter
- camp (32) Apply camp filter
- cyprus (32) Apply cyprus filter
- detent (32) Apply detent filter
- enlist (32) Apply enlist filter
- enlistment, (32) Apply enlistment, filter
- establish (32) Apply establish filter
- illeg (32) Apply illeg filter
- immigr (32) Apply immigr filter
- immigration, (32) Apply immigration, filter
- israel (32) Apply israel filter
- mandat (32) Apply mandat filter
- state (32) Apply state filter
מציג 157 - 168 of 390
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $900
לא נמכר
You saved them in 1917, will you let them starve now? [הצלתם אותם ב-1917, האם תניחו להם לגווע ברעב כעת?], כרזה מטעם "הוועד היהודי האמריקני לתמיכה בנפגעי המלחמה". [ניו-יורק, 1918].
במרכז הכרזה איור אלגורי: דמות אישה חמושה במגן וחרב, המסמלת את יהדות ארצות הברית, ניצבת לפני המון בסחבות – יהדות אירופה – ומונעת מלהקת זאבים להתקרב. לרגליה מוטל אחד הזאבים ללא רוח חיים. תחת האיור נדפס הכיתוב: "יהודי ארה"ב, זאבי הרעב עודם תוקפים. האם נגן על בני עמנו מפני גוויעה ברעב?... האם נציל אותם? מה תעשו אתם?".
"הוועד היהודי האמריקני לתמיכה בנפגעי המלחמה" (American Jewish Relief Committee for Sufferers from the War) נוסד בשנת 1914, והיה אחד משלושת הארגונים שהרכיבו יחדיו את ה"ג'וינט". בראש הוועד עמד לואי מרשל (החתום בדפוס על הכרזה) – מחשובי המנהיגים של יהדות ארה"ב, שאף השתתף בוועידת השלום בפריז בסופה של המלחמה.
הכרזה שלפנינו נדפסה כחלק מסדרת כרזות שפורסמו לקראת גיוס תרומות בשנת 1918, ועוצבו בידי המאייר היהודי-אמריקני Julius Gottsdanker, החתום בשם העט "Cozzy Gottsdanker ".
48X32 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. פגמים קלים. מודבקת על בד פשתן לתצוגה ולשימור.
במרכז הכרזה איור אלגורי: דמות אישה חמושה במגן וחרב, המסמלת את יהדות ארצות הברית, ניצבת לפני המון בסחבות – יהדות אירופה – ומונעת מלהקת זאבים להתקרב. לרגליה מוטל אחד הזאבים ללא רוח חיים. תחת האיור נדפס הכיתוב: "יהודי ארה"ב, זאבי הרעב עודם תוקפים. האם נגן על בני עמנו מפני גוויעה ברעב?... האם נציל אותם? מה תעשו אתם?".
"הוועד היהודי האמריקני לתמיכה בנפגעי המלחמה" (American Jewish Relief Committee for Sufferers from the War) נוסד בשנת 1914, והיה אחד משלושת הארגונים שהרכיבו יחדיו את ה"ג'וינט". בראש הוועד עמד לואי מרשל (החתום בדפוס על הכרזה) – מחשובי המנהיגים של יהדות ארה"ב, שאף השתתף בוועידת השלום בפריז בסופה של המלחמה.
הכרזה שלפנינו נדפסה כחלק מסדרת כרזות שפורסמו לקראת גיוס תרומות בשנת 1918, ועוצבו בידי המאייר היהודי-אמריקני Julius Gottsdanker, החתום בשם העט "Cozzy Gottsdanker ".
48X32 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. פגמים קלים. מודבקת על בד פשתן לתצוגה ולשימור.
קטגוריה
אמריקנה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $525
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-יד מאת חייל יהודי בצבא גרמניה הנאצית. נשלח ממחנה לשבויי מלחמה גרמנים בארה"ב אל הרב ד"ר מקס קופל בניו-יורק. מחנה McCain, מיסיסיפי, 1943. גרמנית.
מכתב בכתב-יד מאת ויליבלד הופמן (Willibald Hoffmann), חייל יהודי בצבא גרמניה הנאצית שנפל בשבי והוחזק במחנה שבויי המלחמה McCain במיסיסיפי, ארה"ב. כתוב על גבי טופס רשמי של דואר שבויי המלחמה (Prisoner of war), עם חותמות-דיו רשמיות של המחנה, הצנזורה האמריקנית ושירות הדואר בארה"ב.
במכתב, הממוען אל הרב ד"ר מקס קופל בניו-יורק, מבקש הופמן סיוע באיתור קרובי משפחתו שהיגרו לארה"ב. הוא כותב "אתה תשתומם למקרא שורות אלו, כיוון שאיבדתי כל קשר עם קרובי משפחתי [...] שם אבי שמואל פליקס ומוצאו מאוסטריה-הונגריה, היכן שהיו בבעלותו [...] מפעלי צביעה ואריגה. בהמשך עבר אבי להתגורר בקלן על הריין, שם החזיק בחנות סיטונאית לבדים. בשל יהדותו אילצו אותו המאורעות בגרמניה להימלט. אני אימצתי שם אחר" (גרמנית). בסוף המכתב מבקש הופמן מהרב קופל לבקרו במחנה המעצר כדי שיוכל למסור לו פרטים נוספים.
מחנה שבויי המלחמה McCain, ממנו נשלח המכתב שלפנינו, הוקם במחוז גרנדה שבמדינת מיסיסיפי בשנת 1942 כמחנה הכשרה לחיל הרגלים האמריקני לקראת הלחימה באירופה. בשנות המלחמה הוחזקו במחנה מעל 7700 שבויי מלחמה גרמנים שנשלחו לעבוד בשדות כותנה באזור הדלתא של מיסיסיפי. המחנה פעל עד אוקטובר 1944.
הנמען, הרב מקס קופל (Koppel), נולד במנשנגלדבך, גרמניה, ב-1905. למד בבית המדרש לרבנים בברסלאו (JTS) ובאוניברסיטאות בברסלאו ובווירצבורג. עם תום לימודיו שימש ברבנות בהירשברג (כיום ילניה גורה בפולין) ובברלין והיה מחנך בבית הספר של הקהילה הרפורמית בברלין על שם יוזף להמן. ב-1937 היגר לארה"ב והיה ממייסדי קהילת המהגרים "אמת וצדק" בוושינגטון הייטס, ניו-יורק, ורב בית הכנסת של הקהילה.
[1] דף, 35.5 ס"מ (מקופל למכתב-מעטפה, 10X15 ס"מ). מצב טוב. מעט כתמים ופגמים קלים.
מכתב בכתב-יד מאת ויליבלד הופמן (Willibald Hoffmann), חייל יהודי בצבא גרמניה הנאצית שנפל בשבי והוחזק במחנה שבויי המלחמה McCain במיסיסיפי, ארה"ב. כתוב על גבי טופס רשמי של דואר שבויי המלחמה (Prisoner of war), עם חותמות-דיו רשמיות של המחנה, הצנזורה האמריקנית ושירות הדואר בארה"ב.
במכתב, הממוען אל הרב ד"ר מקס קופל בניו-יורק, מבקש הופמן סיוע באיתור קרובי משפחתו שהיגרו לארה"ב. הוא כותב "אתה תשתומם למקרא שורות אלו, כיוון שאיבדתי כל קשר עם קרובי משפחתי [...] שם אבי שמואל פליקס ומוצאו מאוסטריה-הונגריה, היכן שהיו בבעלותו [...] מפעלי צביעה ואריגה. בהמשך עבר אבי להתגורר בקלן על הריין, שם החזיק בחנות סיטונאית לבדים. בשל יהדותו אילצו אותו המאורעות בגרמניה להימלט. אני אימצתי שם אחר" (גרמנית). בסוף המכתב מבקש הופמן מהרב קופל לבקרו במחנה המעצר כדי שיוכל למסור לו פרטים נוספים.
מחנה שבויי המלחמה McCain, ממנו נשלח המכתב שלפנינו, הוקם במחוז גרנדה שבמדינת מיסיסיפי בשנת 1942 כמחנה הכשרה לחיל הרגלים האמריקני לקראת הלחימה באירופה. בשנות המלחמה הוחזקו במחנה מעל 7700 שבויי מלחמה גרמנים שנשלחו לעבוד בשדות כותנה באזור הדלתא של מיסיסיפי. המחנה פעל עד אוקטובר 1944.
הנמען, הרב מקס קופל (Koppel), נולד במנשנגלדבך, גרמניה, ב-1905. למד בבית המדרש לרבנים בברסלאו (JTS) ובאוניברסיטאות בברסלאו ובווירצבורג. עם תום לימודיו שימש ברבנות בהירשברג (כיום ילניה גורה בפולין) ובברלין והיה מחנך בבית הספר של הקהילה הרפורמית בברלין על שם יוזף להמן. ב-1937 היגר לארה"ב והיה ממייסדי קהילת המהגרים "אמת וצדק" בוושינגטון הייטס, ניו-יורק, ורב בית הכנסת של הקהילה.
[1] דף, 35.5 ס"מ (מקופל למכתב-מעטפה, 10X15 ס"מ). מצב טוב. מעט כתמים ופגמים קלים.
קטגוריה
אמריקנה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
"האוואנער לעבן אלמאנאך", עשרה שנתונים בעריכת סנדר מאייר קפלן ואברהם ג'וזף דובלמן. הוצאת "האוואנער לעבן", הוואנה, 1945-1958. יידיש ומעט ספרדית.
העיתון "האוואנער לעבן" נדפס בין השנים 1932-1960 והיה עיתונה הראשי של קהילת יהודי קובה. משנת 1943 ואילך, הדפיסה מערכת העיתון אחת לשנה גם שנתון, שכלל יצירות ספרות, תרגומים של כתבים ציוניים, מאמרים שונים ומידע רב על הקהילה היהודית. בשנת 1960, עקב עליית המשטר הקומוניסטי בקובה, נסגרו מרבית העסקים היהודיים שפרסמו בעיתון והדפסתו נפסקה.
לפנינו השנתונים שנדפסו בשנים 1945, 1946, 1948-1954 ו-1958, הכוללים, בין היתר, רשימות של המוסדות, תנועות הנוער והעיתונים היהודיים בקובה, מידע על מספר המשפחות היהודיות המתגוררות בכל אחד ממחוזות קובה, יצירות ספרות מאת מגוון סופרים יהודים שהתגוררו בקובה (אליעזר אראנאווסקי, משה תנחום בר [ברמן], ורבים אחרים), כתבות אודות ארץ ישראל (השנתון משנת 1948 הוקדש במלואו לקום מדינת ישראל), ועוד. בשנתונים תמונות רבות של אירועים ודמויות חשובות בקהילה היהודית, וכן עשרות עמודים של מודעות פרסומת לעסקים יהודיים.
עשרה כרכים. מספר עמודים משתנה. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים, בעיקר בדפים הראשונים. חותמות דיו בחלק מעמודי השער. דפים ספורים עם קרעים חסרים. כרוכים בכריכות חדשות, עם כיתוב מוזהב על גבי השדרה. דפי בטנה חדשים. ללא העטיפות המקוריות.
העיתון "האוואנער לעבן" נדפס בין השנים 1932-1960 והיה עיתונה הראשי של קהילת יהודי קובה. משנת 1943 ואילך, הדפיסה מערכת העיתון אחת לשנה גם שנתון, שכלל יצירות ספרות, תרגומים של כתבים ציוניים, מאמרים שונים ומידע רב על הקהילה היהודית. בשנת 1960, עקב עליית המשטר הקומוניסטי בקובה, נסגרו מרבית העסקים היהודיים שפרסמו בעיתון והדפסתו נפסקה.
לפנינו השנתונים שנדפסו בשנים 1945, 1946, 1948-1954 ו-1958, הכוללים, בין היתר, רשימות של המוסדות, תנועות הנוער והעיתונים היהודיים בקובה, מידע על מספר המשפחות היהודיות המתגוררות בכל אחד ממחוזות קובה, יצירות ספרות מאת מגוון סופרים יהודים שהתגוררו בקובה (אליעזר אראנאווסקי, משה תנחום בר [ברמן], ורבים אחרים), כתבות אודות ארץ ישראל (השנתון משנת 1948 הוקדש במלואו לקום מדינת ישראל), ועוד. בשנתונים תמונות רבות של אירועים ודמויות חשובות בקהילה היהודית, וכן עשרות עמודים של מודעות פרסומת לעסקים יהודיים.
עשרה כרכים. מספר עמודים משתנה. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים, בעיקר בדפים הראשונים. חותמות דיו בחלק מעמודי השער. דפים ספורים עם קרעים חסרים. כרוכים בכריכות חדשות, עם כיתוב מוזהב על גבי השדרה. דפי בטנה חדשים. ללא העטיפות המקוריות.
קטגוריה
אמריקנה
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,125
כולל עמלת קונה
"תפארת למשה, או, לוח העדות [...] לכבוד מעלת האיש הדגול מרבבה, הישיש הנכבד שהקדיש כל ימי חייו לצדקה [...] כבוד שם תפארתו סיר משה מונטיפיורי יחיה לאורך ימים ושנים, ולכבוד מעלת רעיתו תמתו, החסידה והנדיבה [...] כבוד שם תפארתה לאדי יהודית תהי מנוחתה כבוד...." כרזה לתלייה בבתי כנסת מאת ח"י [חיים יונה] גורלאנד. דפוס М. Эттингер (מ. אטינגר). סנקט פטרבורג, 1867. עברית, יידיש ומעט צרפתית.
כרזה גדולה שהכין הסופר והביבליוגרף חיים יונה גורלאנד (1843-1890) לכבוד משה מונטיפיורי, שבמרכזה עומדת תפילה לכבודם של משה ויהודית מונטיפיורי, הפותחת במילים "לזכר עולם יהיה צדיק / יציר אדמה נבחר מאחלמה / הוא משה כשמש בצהרים / שרית גם יכולת הופעת בירושלים..." וכוללת אקרוסטיכון היוצר את שמו של מונטיפיורי. כפי המתואר בכרזה, תפילה זו ראה גורלאנד על "לוח גדול מתאר בשרד ציר ומשבץ במסגרת מעשה-אמן" שהיה תלוי על קיר בית הכנסת של יוצאי הצבא בסנקט פטרבורג. בשנת 1846, כשהייתה העיר עוד מחוץ לתחום המושב והיהודים היחידים שהורשו לגור בה היו יוצאי צבא ("קנטוניסטים"), הגיע מונטיפיורי לעיר כדי להיפגש עם הצאר ניקולאי הראשון, ובמהלך שהותו בעיר בימי חג הפסח התפלל בבית כנסת זה. בפגישתו זו השיג מונטיפיורי הקלות רבות עבור יהודי רוסיה, ולאחריה נחשב בעיניהם כמשה רבינו בדורו, גואל ומושיע לאחיו היהודים.
הכרזה פותחת בפסוקים המעלים על נס את דמותו של מונטיפיורי ובהקדמה ארוכה המונה רבות מפעולותיו למען העם היהודי בכל תפוצותיו. ביניהן מתאר גורלאנד את פגישתו האמורה של מונטיפיורי עם הצאר ניקולאי הראשון בשנת 1846, שעבור יהודי העיר ויהודי רוסיה בכלל הייתה מאורע בעל חשיבות מכרעת: "ויואל משה לבוא עירנו הגדולה קרית מלך רב [...] הושיט לו הקיסר ז"ל שרביט חסדו ויקבלהו בארמונו [...] באוזן קשבת הקשיב השלטון האדיר לקול הבקשות והענינים שהגיש מול כסא כבודו המליץ העברי [...] ויבטיחהו לדאוג בבנין חומות בית ישראל ברוסיה ולרפא שבריהן כי מטו". בסופה של ההקדמה מציין גורלאנד את כוונתו להפיץ כרזה זו בכל קהילות ישראל ואת מטרתה – הנצחת פועלו של מונטיפיורי.
הטקסט מוקף מסגרת גרפית נאה. בשוליה הוסיף גורלאנד בקשה המופנית אל ראשי קהילות וגבאי בתי הכנסת, לשבץ את הלוח במסגרת ולתלותו על הקיר "לזכר עולם סלה".
54X63 ס"מ. מצב טוב. קרעים וקרעים חסרים קלים בשולי הכרזה, ללא פגיעה בטקסט. כתמים. סימני קיפול וקמטים. פיסת נייר מודבקת לשולי הדף הימניים.
ראו פריט הבא.
כרזה גדולה שהכין הסופר והביבליוגרף חיים יונה גורלאנד (1843-1890) לכבוד משה מונטיפיורי, שבמרכזה עומדת תפילה לכבודם של משה ויהודית מונטיפיורי, הפותחת במילים "לזכר עולם יהיה צדיק / יציר אדמה נבחר מאחלמה / הוא משה כשמש בצהרים / שרית גם יכולת הופעת בירושלים..." וכוללת אקרוסטיכון היוצר את שמו של מונטיפיורי. כפי המתואר בכרזה, תפילה זו ראה גורלאנד על "לוח גדול מתאר בשרד ציר ומשבץ במסגרת מעשה-אמן" שהיה תלוי על קיר בית הכנסת של יוצאי הצבא בסנקט פטרבורג. בשנת 1846, כשהייתה העיר עוד מחוץ לתחום המושב והיהודים היחידים שהורשו לגור בה היו יוצאי צבא ("קנטוניסטים"), הגיע מונטיפיורי לעיר כדי להיפגש עם הצאר ניקולאי הראשון, ובמהלך שהותו בעיר בימי חג הפסח התפלל בבית כנסת זה. בפגישתו זו השיג מונטיפיורי הקלות רבות עבור יהודי רוסיה, ולאחריה נחשב בעיניהם כמשה רבינו בדורו, גואל ומושיע לאחיו היהודים.
הכרזה פותחת בפסוקים המעלים על נס את דמותו של מונטיפיורי ובהקדמה ארוכה המונה רבות מפעולותיו למען העם היהודי בכל תפוצותיו. ביניהן מתאר גורלאנד את פגישתו האמורה של מונטיפיורי עם הצאר ניקולאי הראשון בשנת 1846, שעבור יהודי העיר ויהודי רוסיה בכלל הייתה מאורע בעל חשיבות מכרעת: "ויואל משה לבוא עירנו הגדולה קרית מלך רב [...] הושיט לו הקיסר ז"ל שרביט חסדו ויקבלהו בארמונו [...] באוזן קשבת הקשיב השלטון האדיר לקול הבקשות והענינים שהגיש מול כסא כבודו המליץ העברי [...] ויבטיחהו לדאוג בבנין חומות בית ישראל ברוסיה ולרפא שבריהן כי מטו". בסופה של ההקדמה מציין גורלאנד את כוונתו להפיץ כרזה זו בכל קהילות ישראל ואת מטרתה – הנצחת פועלו של מונטיפיורי.
הטקסט מוקף מסגרת גרפית נאה. בשוליה הוסיף גורלאנד בקשה המופנית אל ראשי קהילות וגבאי בתי הכנסת, לשבץ את הלוח במסגרת ולתלותו על הקיר "לזכר עולם סלה".
54X63 ס"מ. מצב טוב. קרעים וקרעים חסרים קלים בשולי הכרזה, ללא פגיעה בטקסט. כתמים. סימני קיפול וקמטים. פיסת נייר מודבקת לשולי הדף הימניים.
ראו פריט הבא.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
שיר ברכת שלום אשר שר שלמה מאנדעלקערן לכבוד השר הישר באדם, צדיק בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו, סיר משה מונטיפיורי בבואו פטרבורגה [...] להתיצב לפני אדון כל ארץ רוסיה, האימפעראטאר אלכסנדר השני יר"ה. כרזה בדפוס "א. צעדערבוים ע"ט ד"ר א.י. גאלדענבלום", סנקט פטרבורג, תרל"ב-1872.
כרזה שנדפסה לכבוד ביקורו של משה מונטיפיורי בסנקט פטרבורג, שאליה הגיע כדי לפגוש בצאר אלכסנדר השני. על הכרזה נדפס שיר בן עשרים וששה בתים מאת שלמה מנדלקרן (מאנדעלקערן; 1846-1902), פילולוג, סופר וחוקר, ידוע בעיקר כמחבר אחת הקונקורדנציות המקיפות לתנ"ך. מניין הבתים בשיר עולה למניין השנים שחלפו מאז ביקורו הקודם של משה מונטיפיורי ברוסיה ופגישתו עם הצאר ניקולאי הראשון. סביב השיר מסגרת-סבך נאה שנדפסה בדיו כסופה, ובראשה דיוקנו של מונטיפיורי.
בשיר מתאר מנדלקרן את מצבה הטוב של יהדות רוסיה, שידעה פרק זמן של שגשוג תחת שלטונו הנוח של הצאר אלכסנדר השני, ואת השינוי הרב לטובה מימי הצאר ניקולאי הראשון. בניגוד לאביו, ניקולאי הראשון, העריץ הידוע לשמצה בדברי ימי יהדות רוסיה, שאף אלכסנדר השני לקרב את אזרחיו היהודים אל החיים הרוסיים בדרכי נועם. הוא ביטל את גזרת הקנטוניסטים, התיר ליהודים להתיישב מחוץ לתחום המושב בתנאים מסוימים ואפשר להם ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה. מנדלקרן בשירו מכנה את הצאר "מלך גדל-חסד... מלך חכם לתקון... האיר אור חדש", שבזכותו "ימים חדשים ליהודי רוסיה באו [...] יודעי דתי הארץ לשופטים יוקמו / לשאת משרה בסנאט אותם יניפו [...] לנו רוקחים, רופאים, חכמי טבע, אנשי חשבון ומידות [...] לא נופלים הם משאר עמי התבל!". בפנותו למונטיפיורי מוסיף מנדלקרן ומבקש שכאשר יראה את פני הקיסר ויבקש בעד יהודי רומניה הנרדפים, לא ישכח להודות לקיסר על כל הטובה שהעתיר על נתיניו היהודים, וחותם "הוא יוסיף להפליא חסדו אתנו / להעניקנו מטובו כהנה וכהנה [...] גם שמך משה לא ישכח סלה!".
בזיכרונותיו מספר מונטיפיורי שכאשר ביקר בסנקט פטרבורג לראשונה וזכה לריאיון אצל הצאר ניקולאי הראשון, נאסר על יהודים אף ללון בעיר. עשרים ושש שנים לאחר מכן מצא מונטיפיורי קהילה יהודית משגשגת המונה 12,000 נפש, והתרשם מן ההצלחה הכלכלית והפריחה האינטלקטואלית שידעה הקהילה בשנים הקצרות שעמדו לרשותה להכות שורשים בעיר.
64X49.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים ארוכים לאורך סימני הקיפול, חלקם מחוזקים בנייר דבק בצדו האחורי של הדף. קרעים חסרים מזעריים לשולי הדף. כתמים. פיסת נייר מודבקת בשולי הכרזה הימניים.
ספרות: Moses Montefiore, מאת Paul Goodman. הוצאת The Jewish Publication Society of America, פילדלפיה, 1925.
ראו פריט קודם.
כרזה שנדפסה לכבוד ביקורו של משה מונטיפיורי בסנקט פטרבורג, שאליה הגיע כדי לפגוש בצאר אלכסנדר השני. על הכרזה נדפס שיר בן עשרים וששה בתים מאת שלמה מנדלקרן (מאנדעלקערן; 1846-1902), פילולוג, סופר וחוקר, ידוע בעיקר כמחבר אחת הקונקורדנציות המקיפות לתנ"ך. מניין הבתים בשיר עולה למניין השנים שחלפו מאז ביקורו הקודם של משה מונטיפיורי ברוסיה ופגישתו עם הצאר ניקולאי הראשון. סביב השיר מסגרת-סבך נאה שנדפסה בדיו כסופה, ובראשה דיוקנו של מונטיפיורי.
בשיר מתאר מנדלקרן את מצבה הטוב של יהדות רוסיה, שידעה פרק זמן של שגשוג תחת שלטונו הנוח של הצאר אלכסנדר השני, ואת השינוי הרב לטובה מימי הצאר ניקולאי הראשון. בניגוד לאביו, ניקולאי הראשון, העריץ הידוע לשמצה בדברי ימי יהדות רוסיה, שאף אלכסנדר השני לקרב את אזרחיו היהודים אל החיים הרוסיים בדרכי נועם. הוא ביטל את גזרת הקנטוניסטים, התיר ליהודים להתיישב מחוץ לתחום המושב בתנאים מסוימים ואפשר להם ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה. מנדלקרן בשירו מכנה את הצאר "מלך גדל-חסד... מלך חכם לתקון... האיר אור חדש", שבזכותו "ימים חדשים ליהודי רוסיה באו [...] יודעי דתי הארץ לשופטים יוקמו / לשאת משרה בסנאט אותם יניפו [...] לנו רוקחים, רופאים, חכמי טבע, אנשי חשבון ומידות [...] לא נופלים הם משאר עמי התבל!". בפנותו למונטיפיורי מוסיף מנדלקרן ומבקש שכאשר יראה את פני הקיסר ויבקש בעד יהודי רומניה הנרדפים, לא ישכח להודות לקיסר על כל הטובה שהעתיר על נתיניו היהודים, וחותם "הוא יוסיף להפליא חסדו אתנו / להעניקנו מטובו כהנה וכהנה [...] גם שמך משה לא ישכח סלה!".
בזיכרונותיו מספר מונטיפיורי שכאשר ביקר בסנקט פטרבורג לראשונה וזכה לריאיון אצל הצאר ניקולאי הראשון, נאסר על יהודים אף ללון בעיר. עשרים ושש שנים לאחר מכן מצא מונטיפיורי קהילה יהודית משגשגת המונה 12,000 נפש, והתרשם מן ההצלחה הכלכלית והפריחה האינטלקטואלית שידעה הקהילה בשנים הקצרות שעמדו לרשותה להכות שורשים בעיר.
64X49.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים ארוכים לאורך סימני הקיפול, חלקם מחוזקים בנייר דבק בצדו האחורי של הדף. קרעים חסרים מזעריים לשולי הדף. כתמים. פיסת נייר מודבקת בשולי הכרזה הימניים.
ספרות: Moses Montefiore, מאת Paul Goodman. הוצאת The Jewish Publication Society of America, פילדלפיה, 1925.
ראו פריט קודם.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $1,500
לא נמכר
כ-90 חוברות מודפסות שהוגשו כעבודות אקדמיות לאוניברסיטאות בשוודיה ובפינלנד, בנושא ספרי המקרא, השפה העברית ותולדות העם היהודי. אופסלה (שוודיה), לונד (שוודיה), טורקו (פינלנד), שטוקהולם ומקומות נוספים (עבודות ספורות מארצות אחרות), תחילת המאה ה-18 עד המחצית הראשונה של המאה ה-19 (חוברת אחת משנת 1679). לטינית, עם פסוקים ומילים בעברית (כמה חוברות עם ערבית, יוונית, שוודית ודנית).
החוברות עוסקות במגוון נושאי מחקר, ובהם ספר תהילים, נביאי המקרא (זכריה, מלאכי, יואל, ישעיה, יחזקאל ועוד), מכות מצרים, הפולחן היהודי הקדום, הגיאוגרפיה של ערי המקרא, בית המקדש, כת האיסיים, הנציב הרומי פונטיוס פילאטוס, השוואה בין משלי שלמה לבין פתגמים יווניים, המין והמספר בשפה העברית, ביאורי מילים עבריות ונושאים נוספים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני.
החוברות עוסקות במגוון נושאי מחקר, ובהם ספר תהילים, נביאי המקרא (זכריה, מלאכי, יואל, ישעיה, יחזקאל ועוד), מכות מצרים, הפולחן היהודי הקדום, הגיאוגרפיה של ערי המקרא, בית המקדש, כת האיסיים, הנציב הרומי פונטיוס פילאטוס, השוואה בין משלי שלמה לבין פתגמים יווניים, המין והמספר בשפה העברית, ביאורי מילים עבריות ונושאים נוספים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $700
נמכר ב: $1,125
כולל עמלת קונה
דיסקוהרש, גהאלטין צווישן יהודים אין שיף פון איטרט נאך אמשטרדם, כתב עת "להגנת הקהילה החדשה באמשטרדם". [דפוס יוחנן לוי רופא, אמשטרדם, 1797-1798]. יידיש. 24 חוברות (לא נדפסו חוברות נוספות).
"דיסקוהרש", כרך המכיל 24 חוברות סאטיריות-הומוריסטיות שיצאו לאור מטעם קהילת "עדת ישורון", הקהילה היהודית החדשה באמשטרדם.
לאחר כיבוש הולנד על ידי הצרפתים בשנת 1795 ייסדה קבוצה של יהודים משכילים קהילה חדשה בשם "עדת ישורון" אשר דגלה בשינויים אסתטיים בתפילה ובמנהגים בהשפעת הקהילה הספרדית. בין הקהילה הוותיקה והחדשה התנהל פולמוס חריף, מלווה בהאשמות הדדיות. במהלך הפולמוס פרסמה כל קהילה חוברות אשר היו מכוונות כנגד הקהילה השנייה – החוברות שלפנינו, מטעם הקהילה החדשה, והחוברות "דיסקוהרש וועגן די נייע קהלה באמשטרדם" מטעם הקהילה הוותיקה.
חוברות "דיסקוהרש" נחשבות לכתב העת היידי הראשון. למידע נוסף, ראה: "ה'דיסקורשן' של הקהילה החדשה והישנה באמסטרדם", מאת יוסף מלכמן, בתוך: מכמני יוסף, ירושלים תשנ"ד. עמ' 135-143.
24 חוברות (מספור עמודים משתנה; 4-8 עמ' בחוברת), 17.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קמטים וקפלים. חותמות דיו בעמוד הראשון. קרעים קלים בשוליים. פגמים וקרעים בכריכה (חלקים מהשדרה חסרים). הכריכה הקדמית מנותקת.
"דיסקוהרש", כרך המכיל 24 חוברות סאטיריות-הומוריסטיות שיצאו לאור מטעם קהילת "עדת ישורון", הקהילה היהודית החדשה באמשטרדם.
לאחר כיבוש הולנד על ידי הצרפתים בשנת 1795 ייסדה קבוצה של יהודים משכילים קהילה חדשה בשם "עדת ישורון" אשר דגלה בשינויים אסתטיים בתפילה ובמנהגים בהשפעת הקהילה הספרדית. בין הקהילה הוותיקה והחדשה התנהל פולמוס חריף, מלווה בהאשמות הדדיות. במהלך הפולמוס פרסמה כל קהילה חוברות אשר היו מכוונות כנגד הקהילה השנייה – החוברות שלפנינו, מטעם הקהילה החדשה, והחוברות "דיסקוהרש וועגן די נייע קהלה באמשטרדם" מטעם הקהילה הוותיקה.
חוברות "דיסקוהרש" נחשבות לכתב העת היידי הראשון. למידע נוסף, ראה: "ה'דיסקורשן' של הקהילה החדשה והישנה באמסטרדם", מאת יוסף מלכמן, בתוך: מכמני יוסף, ירושלים תשנ"ד. עמ' 135-143.
24 חוברות (מספור עמודים משתנה; 4-8 עמ' בחוברת), 17.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קמטים וקפלים. חותמות דיו בעמוד הראשון. קרעים קלים בשוליים. פגמים וקרעים בכריכה (חלקים מהשדרה חסרים). הכריכה הקדמית מנותקת.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
כ-180 צווים ותקנות שנדפסו עבור יהודי הולנד, מרביתם כרוכים בקבצי חוקים רשמיים. האג, תחילת-אמצע המאה ה-19. הולנדית.
· שני כרכים ושתי חוברות מתוך קובץ החוקים Verordeningen Voor Het Israëlitisch Kerkgenootschap Binnen Het Koningrijk Der Nederlanden [תקנות עבור הקהילה היהודית בממלכת הולנד]. דפוס Algemeene Lands, האג, 1822-1842: חלק ראשון (שני עותקים); חלק שני, פרק שני (חוברת); חלק שני, פרק שלישי (חוברת); חלק שלישי. כ-160 צווים מהשנים 1814-1840.
· כ-20 צווים בתפזורת, מהשנים 1817-1862. חלקם מופיעים בעותקים כפולים.
מצורפות שתי חוברות: Circulaire Van Den Minister Van Justitie, Voorloopig Belast Met Het Bestuur Van De Zaken Der Hervormde Eeredienst Enz [חוזר מטעם משרד המשפטים, האמון על ענייני הפולחן הדתי וכדומה]. הוצאת M. Coster, אמשטרדם, 1850; Een Woord Over De Circulaires Van Den Minister Van Justitie [מילים אחדות על החוזרים מטעם משרד המשפטים], מאת A. De Pinto. הוצאת Gebroeders Belinfante, האג, 1850.
סך הכל כ-180 צווים ותקנות. 21 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. מצב כללי טוב-בינוני.
· שני כרכים ושתי חוברות מתוך קובץ החוקים Verordeningen Voor Het Israëlitisch Kerkgenootschap Binnen Het Koningrijk Der Nederlanden [תקנות עבור הקהילה היהודית בממלכת הולנד]. דפוס Algemeene Lands, האג, 1822-1842: חלק ראשון (שני עותקים); חלק שני, פרק שני (חוברת); חלק שני, פרק שלישי (חוברת); חלק שלישי. כ-160 צווים מהשנים 1814-1840.
· כ-20 צווים בתפזורת, מהשנים 1817-1862. חלקם מופיעים בעותקים כפולים.
מצורפות שתי חוברות: Circulaire Van Den Minister Van Justitie, Voorloopig Belast Met Het Bestuur Van De Zaken Der Hervormde Eeredienst Enz [חוזר מטעם משרד המשפטים, האמון על ענייני הפולחן הדתי וכדומה]. הוצאת M. Coster, אמשטרדם, 1850; Een Woord Over De Circulaires Van Den Minister Van Justitie [מילים אחדות על החוזרים מטעם משרד המשפטים], מאת A. De Pinto. הוצאת Gebroeders Belinfante, האג, 1850.
סך הכל כ-180 צווים ותקנות. 21 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. מצב כללי טוב-בינוני.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
28 צווים, תקנות, כרוזים ופרסומים העוסקים ביהודים. מנטובה, רומא, אנקונה, מונפראטו ומקומות נוספים, המאה ה-16 עד המאה ה-18. איטלקית (פריט אחד בלטינית).
ביניהם: · כרוז מטעם וינצ'נצו הראשון, דוכס מנטובה, האוסר על הטבלת ילדים יהודים לנצרות. 1588. · כרוז הגנה על היהודים מטעם פרנצ'סקו השני, דוכס מנטובה, עם פירוט העונשים הצפויים לעוברים על החוק. 1612. · כתב הזכויות האחרון של יהודי מנטובה, מטעם לאופולד השני, קיסר האמפריה הרומית הקדושה. 1791. · צו הגנה על היהודים ברג'ו אמיליה. 1662. · ועוד.
מצורפות: חוברת תקנות מטעם הקהילה היהודית בעיר Vercelli (1859); חוברת עם שיר זיכרון לכבוד הרב מרדכי מורטרה ממנטובה, בעברית ובאיטלקית, מאת תלמידו Donato Modena (1894).
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.
ביניהם: · כרוז מטעם וינצ'נצו הראשון, דוכס מנטובה, האוסר על הטבלת ילדים יהודים לנצרות. 1588. · כרוז הגנה על היהודים מטעם פרנצ'סקו השני, דוכס מנטובה, עם פירוט העונשים הצפויים לעוברים על החוק. 1612. · כתב הזכויות האחרון של יהודי מנטובה, מטעם לאופולד השני, קיסר האמפריה הרומית הקדושה. 1791. · צו הגנה על היהודים ברג'ו אמיליה. 1662. · ועוד.
מצורפות: חוברת תקנות מטעם הקהילה היהודית בעיר Vercelli (1859); חוברת עם שיר זיכרון לכבוד הרב מרדכי מורטרה ממנטובה, בעברית ובאיטלקית, מאת תלמידו Donato Modena (1894).
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
עשרים ושלוש עתירות משפטיות, שהוגשו בידי יהודי איטליה או פרקליטיהם לרשויות האיטלקיות. רומא (ומקומות נוספים?), סוף המאה ה-17 והמאה ה-18 (עתירה אחת מהמאה ה-19). לטינית ומעט איטלקית.
אוסף עתירות משפטיות שהוגשו מטעם יהודי איטליה לרשויות האיטלקיות, במגוון נושאים. בראש כל עתירה נדפס שם בעל התפקיד או המוסד שאליו הוגשה ובסופן שמות המגישים – רבנים, תושבים יהודים ופרקליטים. בדף האחרון של מרביתן נדפס קולופון.
עתירה אחת בשני עותקים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
אוסף עתירות משפטיות שהוגשו מטעם יהודי איטליה לרשויות האיטלקיות, במגוון נושאים. בראש כל עתירה נדפס שם בעל התפקיד או המוסד שאליו הוגשה ובסופן שמות המגישים – רבנים, תושבים יהודים ופרקליטים. בדף האחרון של מרביתן נדפס קולופון.
עתירה אחת בשני עותקים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
Regolamento stabilito per l'università degli ebrei di Reggio [תקנות שנקבעו עבור קהילת יהודי רג'ו]. דפוס Guglielmo Zerletti, ונציה, 1770. איטלקית ומעט עברית.
חוברת תקנות של קהילת יהודי רג'ו שבצפון איטליה, ובה אחד-עשר סעיפים הנוגעים לחיי החברה, המסחר והכלכלה של הקהילה.
בסוף החוברת נדפס נוסח החרם שגזרו הרבנים ישראל בנימין באסאן ושמשון חיים נחמני על בני הקהילה שלא יצייתו לתקנות (עברית): "כל איש ואשה אשר יהיו מזידים לעבור ביד רמה את החקים אשר נסדרו בספר הזה [...] ילכדהו החרם הוא לבדו וישכהו נחש ככל אלות הברית הכתובים בספר התורה [...]".
XIII עמ', 22 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים. קרע בשולי הדף האחרון וקרע חסר בשולי דף השער (ללא פגיעה בטקסט). כרוכה באמצעות שרוך בעטיפת נייר חדשה (כתמים בעטיפה).
החוברת אינה מופיעה ב-OCLC.
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.
חוברת תקנות של קהילת יהודי רג'ו שבצפון איטליה, ובה אחד-עשר סעיפים הנוגעים לחיי החברה, המסחר והכלכלה של הקהילה.
בסוף החוברת נדפס נוסח החרם שגזרו הרבנים ישראל בנימין באסאן ושמשון חיים נחמני על בני הקהילה שלא יצייתו לתקנות (עברית): "כל איש ואשה אשר יהיו מזידים לעבור ביד רמה את החקים אשר נסדרו בספר הזה [...] ילכדהו החרם הוא לבדו וישכהו נחש ככל אלות הברית הכתובים בספר התורה [...]".
XIII עמ', 22 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים. קרע בשולי הדף האחרון וקרע חסר בשולי דף השער (ללא פגיעה בטקסט). כרוכה באמצעות שרוך בעטיפת נייר חדשה (כתמים בעטיפה).
החוברת אינה מופיעה ב-OCLC.
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $700
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
אוסף צווים, כרוזים וכתבי זכויות מטעם קיסרית "האימפריה הרומית הקדושה", מריה תרזה, בנושא יהודי מנטובה. דפוס Alberto Pazzoni, מנטובה, המחצית השנייה של המאה ה-18 (כרוז אחד משנת 1746). איטלקית.
1. כרוז מה-3 למרץ 1746. עוסק בהסכם בין הממשלה האוסטרית ובין היהודי שמואל חי פינצי, בנוגע לאספקת 34,500 שקי תבואה עבור הצבא הקיסרי בדוכסות מנטובה ומחוצה לה.
2. כרוז מה-14 ביולי 1754. מתרה ביהודי מנטובה שלא להשליך אבנים, מי שופכין או מים רותחים על נוצרים. פורסם בתגובה לפרעות בגטו היהודי במנטובה שפרצו בעקבות פרסום השיר האנטישמי "גברת לונה" (Gnora Luna). ראו פריט 189.
3-4. כרוז מיום 18 במאי 1757. עוסק בהשתמטות מתשלום "מס החוזים", ומטיל על הרבנים את החובה לדווח לשלטונות על כל עסקה שנחתמה בחוזה. שני עותקים.
5-6. צו מיום 17 בדצמבר 1761. פירוט התנאים שבהם יותר ליהודים להעסיק נשים נוצריות: על המועסקת הנוצרית להיות מעל לגיל 40, שלא ללון בבית היהודים, לעזוב את תחומי הגטו עד השעה עשר בלילה, ותנאים נוספים. שני עותקים.
7. כתב זכויות מיום 17 באוגוסט 1762. כולל 28 סעיפים המסדירים את פעילות הבנקים היהודיים במנטובה.
8. כרוז מיום 3 במאי 1766. מודיע על הסכם חכירה של מטעי תות שנערך בין דוכסויות בוצולו וסביונטה ובין הסוחרים יהודה חי והאחים פינצי מריברולו, ומאיים בעונשים על מי שיעקרו עצים.
9. כרוז מיום 24 בינואר 1764. כולל 24 סעיפים העוסקים ב"מס החוזים" ובחובת הדיווח על הסכמים שנחתמו בחוזים, עם מספר אזכורים של יהודים.
10. צו מיום 18 ביוני 1768. עוסק במיסים מיוחדים שהוטלו על נתיני מנטובה למשך ארבע שנים, עם פירוט המס המיוחד שהוטל על הקהילה היהודית: 3283 לירטות, 16 סולדי ו-6 דנרי.
11. צו מחודש דצמבר 1772. מבטל את כל כתבי הזכויות שהוענקו בשטחי לומברדיה (כיום צפון איטליה), למעט אלו שניתנו למוסדות וקהילות יהודיות.
שלטי אצולה בשוליים העליונים של חלק מהכרוזים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.
1. כרוז מה-3 למרץ 1746. עוסק בהסכם בין הממשלה האוסטרית ובין היהודי שמואל חי פינצי, בנוגע לאספקת 34,500 שקי תבואה עבור הצבא הקיסרי בדוכסות מנטובה ומחוצה לה.
2. כרוז מה-14 ביולי 1754. מתרה ביהודי מנטובה שלא להשליך אבנים, מי שופכין או מים רותחים על נוצרים. פורסם בתגובה לפרעות בגטו היהודי במנטובה שפרצו בעקבות פרסום השיר האנטישמי "גברת לונה" (Gnora Luna). ראו פריט 189.
3-4. כרוז מיום 18 במאי 1757. עוסק בהשתמטות מתשלום "מס החוזים", ומטיל על הרבנים את החובה לדווח לשלטונות על כל עסקה שנחתמה בחוזה. שני עותקים.
5-6. צו מיום 17 בדצמבר 1761. פירוט התנאים שבהם יותר ליהודים להעסיק נשים נוצריות: על המועסקת הנוצרית להיות מעל לגיל 40, שלא ללון בבית היהודים, לעזוב את תחומי הגטו עד השעה עשר בלילה, ותנאים נוספים. שני עותקים.
7. כתב זכויות מיום 17 באוגוסט 1762. כולל 28 סעיפים המסדירים את פעילות הבנקים היהודיים במנטובה.
8. כרוז מיום 3 במאי 1766. מודיע על הסכם חכירה של מטעי תות שנערך בין דוכסויות בוצולו וסביונטה ובין הסוחרים יהודה חי והאחים פינצי מריברולו, ומאיים בעונשים על מי שיעקרו עצים.
9. כרוז מיום 24 בינואר 1764. כולל 24 סעיפים העוסקים ב"מס החוזים" ובחובת הדיווח על הסכמים שנחתמו בחוזים, עם מספר אזכורים של יהודים.
10. צו מיום 18 ביוני 1768. עוסק במיסים מיוחדים שהוטלו על נתיני מנטובה למשך ארבע שנים, עם פירוט המס המיוחד שהוטל על הקהילה היהודית: 3283 לירטות, 16 סולדי ו-6 דנרי.
11. צו מחודש דצמבר 1772. מבטל את כל כתבי הזכויות שהוענקו בשטחי לומברדיה (כיום צפון איטליה), למעט אלו שניתנו למוסדות וקהילות יהודיות.
שלטי אצולה בשוליים העליונים של חלק מהכרוזים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.
קטגוריה
קהילות יהודיות
קָטָלוֹג