Preces ac piae functiones a comunitate Judaeorum Posonii […]. דפוס Francisci Augustini Patzko, פרשבורג, 1790. לטינית.
חוברת ובה נוסח תפילת קהילת יהודי פרשבורג לרגל הכתרתו של לאופולד השני בשנת 1790 לקיסר האימפריה הרומית הקדושה ומלך הונגריה ובוהמיה, תחת אחיו יוזף השני.
16 עמ', 15.5 ס"מ. ללא עטיפה. מצב טוב. קו קפל אופקי. כתמים ספורים. הכפולות מנותקות זו מזו. עקבות הדבקה לעטיפה לאורך השדרה.
אינה מופיעה ב-OCLC.
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.

w Imieniu Nayiaśnieyszego Alexandra I Cesarza Wszech Rossyi Króla Polskiego… [בשם אלכסנדר הראשון, הצאר של רוסיה, מלך פולין...]. [פולין, 1821]. פולנית.
צו רשמי מטעם הצאר אלכסנדר הראשון, מיום ה-27 במרץ 1821, המחייב את יהודי פולין הקונגרסאית (ממלכת פולין) לאמץ לעצמם שמות משפחה קבועים. בסעיף הראשון נקבע כי כל תושב יהודי בפולין הקונגרסאית חייב, בתוך חצי שנה מיום פרסום הצו, להצהיר בפני הרשויות ולאשר במרשם האוכלוסין את השם הפרטי ושם המשפחה ששימשו אותו עד כה, ויוסיפו לשמשו מעתה ואילך (אלו שלא היה להם שם משפחה, או לא יכלו להוכיח את שם משפחתם, יצהירו על השם שבו ייקראו מעתה ואילך).
[6] עמ', 14.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. שוליים קצוצים (ללא פגיעה בטקסט). כרוך בכריכה חדשה.
אינו מופיע ב-OCLC.

חוברת תקנות מודפסת וספר זיכרון בכתב-יד, המתעדים את פעילות "אגודת אחים" בווינה. וינה, 1910 ו-1923. גרמנית.
1. Wien Achim" in Statuten des Israelitischen Bethausvereines "Agudas [תקנות אגודת בית הכנסת היהודי "אגודת אחים" בווינה]. הוצאת האגודה, וינה, 1910 (דפוס Sohn Adolph Alkalai &, פרשבורג).
חמש עשרה תקנות המסדירות את פעילותה של "אגודת אחים". על גבי שלושה מדפי החוברת מודבקות פיסות נייר מודפסות עם תיקונים או תוספות לתקנות.
15, [1] עמ', 16 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים. מספר רישומים בעיפרון. שני חלקי העטיפה מנותקים זה מזה ומגוף החוברת.
אינה מופיעה ב-OCLC.
2. Gedenkbuch des Israel. Bethhaus-Vereins, Agudas Achim [ספר זכרון של אגודת בית הכנסת היהודי, אגודת אחים]. וינה, 1923.
ספר זיכרון של "אגודת אחים", כתוב ביד. בספר סקירה מפורטת אודות הקמת בית הכנסת של האגודה ברחוב Purgstallgasse-Hammer, ולצדה הספדים ומידע על חיי המייסדים ובעלי התפקידים באגודה – מייסד בית הכנסת טוביאס שפיגל, הרב מיכאל לאופולד גולדשטיין ואחרים. בפתח הספר הקדמה קצרה, מתוארכת לשנת 1923. מרבית דפי הספר נותרו ריקים.
[23] עמ' כתובים, 34 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. דף הבטנה הקדמי מנותק חלקית. כריכת עור נאה, עם הטבעות מוזהבות. חיתוך דפים מוזהב.

אחד-עשר טפסים מתוך פנקס הקהילה היהודית בסלוניקי ששוחזר לאחר השריפה הגדולה בשנת 1917 ובהם הצהרות על שמות ומקומות מגורים לצד תצלומים. סלוניקי, 1924. לאדינו.
אחד-עשר דפים מודפסים, כל אחד נושא ארבעה טופסי הצהרה ("דיקלאראסייון") המעידים כי הרשומים בהם אכן שייכים לקהילה היהודית של סלוניקי: "מוזוטרוס סוטוסקריטוס דיקלאראמוס סוטו נואיסטרה ריספונסאביליטה קי [...] איס אוריזינאריו די סאלוניקו [...]" ("אנו החתומים מטה מצהירים על אחריותנו כי [...] מוצאו מסלוניקי"). כל טופס נושא תמונת דיוקן קטנה של הרשום או הרשומים בו, וחתום בידי עדים בני הקהילה היהודית בעיר. מלבד הכותרת, הטקסט כולו נדפס באותיות רש"י. הטפסים ממוספרים 784 עד 825.
בראשית המאה ה-20 הייתה קהילת יהודי סלוניקי מן הקהילות הגדולות והמשגשגות בבלקן. הקהילה היהודית מנתה כמחצית מאוכלוסיית העיר והחיים היהודיים בה היו כה מושרשים ועשירים בחומר וברוח עד שכונתה "ירושלים דבלקן". היו בה עשרות רבות של בתי כנסת, בתי ספר יהודיים ועבריים, בתי דפוס יהודיים, עיתונים יהודיים בשלל שפות, ואף בית חולים יהודי מתקדם ומצויד היטב; יהודי סלוניקי שלחו ידם בכל – היו בהם אנשי רוח, סוחרים, תעשיינים, בעלי מלאכה רבים, דייגים וסוורים בנמל. בשנים אלו פעלו בעיר תנועה ציונית גדולה ותנועת פועלים – חברה תוססת, רבת מעמדות ורבת פנים.
בשנת 1917 פרצה בעיר שריפה, שהייתה נקודת מפנה של ממש בחיי הקהילה. הימים היו ימי מלחמת העולם הראשונה, ובעיר שהו פליטים רבים; הגחלים שתחת כירתו של אחד הפליטים התלקחו, האש אחזה בקירות הבית, ומשם התפשטה במהירות בין בתיה הצפופים של סלוניקי העתיקה. שלושים ושתיים שעות בערה האש, עשתה שמות בעיר וכילתה חלקים נרחבים בה, והקהילה היהודית במיוחד הוכתה מכה קשה. מתוך 70,000 אנשים שנותרו ללא קורת גג לראשם, היו 52,000 יהודים. בין היתר, עלה באש ארכיון הקהילה היהודית ובו רישום יהודי העיר לדורותיהם. כדי לתבוע פיצויים מן השלטונות, היה על נפגעי השריפה להוכיח את היותם תושבי סלוניקי וכך פתחה הקהילה ברישום מחודש של יהודי העיר. דפים אלו, הלקוחים מתוך פנקס הקהילה המשוחזר, מעידים על הרשומים בהם כי הם אכן תושבי העיר.
[11] דף, 33 ס"מ. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים. פגמים וקרעים קלים. קרעים ארוכים בכמה מהדפים. תיקונים בנייר דבק.

שטיח בדגם פרחוני, תוצרת סדנת האריגה של "בצלאל". ירושלים, [שנות ה-20 של המאה ה-20].
צמר על תשתית כותנה.
שטיח גדול-ממדים בסגנון השטיחים המסורתיים מן העיר קרמאן שבאיראן, מעוטר בדגם צמחי ופרחוני צפוף וסימטרי, משובץ פרחים גדולים וזרוע מגיני דוד זעירים. בשני קצותיו של השטיח יוצרים הענפים דגמי מנורת שבעה קנים. חתום בשוליו "בצלאל ירושלים".
190X337 ס"מ. מצב טוב-בינוני. דהייה כללית. פגמים. השלמות בצבעים בלתי-תואמים לאורך שולי השטיח בצדו האחד.
מקור: אוסף אנטון פלטון.
ספרות: Jewish Carpets, מאת אנטון פלטון. הוצאת Antique Collectors' Club, וודברידג', 1997. עמ' 124.