מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove ארץ filter ארץ
- (-) Remove palestin filter palestin
- ישראל (29) Apply ישראל filter
- ושארית (24) Apply ושארית filter
- הפליטה, (24) Apply הפליטה, filter
- הפליטה (24) Apply הפליטה filter
- ציונות (24) Apply ציונות filter
- ציונות, (24) Apply ציונות, filter
- שואה (24) Apply שואה filter
- ומדינת (24) Apply ומדינת filter
- and (24) Apply and filter
- erit (24) Apply erit filter
- hapletah (24) Apply hapletah filter
- hapletah, (24) Apply hapletah, filter
- holocaust (24) Apply holocaust filter
- israel (24) Apply israel filter
- of (24) Apply of filter
- she (24) Apply she filter
- she'erit (24) Apply she'erit filter
- sheerit (24) Apply sheerit filter
- state (24) Apply state filter
- the (24) Apply the filter
- zionism (24) Apply zionism filter
- zionism, (24) Apply zionism, filter
- תצלומים (5) Apply תצלומים filter
- photograph (5) Apply photograph filter
מציג 25 - 29 of 29
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $2,500
הערכה: $6,000 - $10,000
נמכר ב: $4,500
כולל עמלת קונה
עשרים וחמישה תצלומים המתעדים את ביקורו של הקיסר וילהלם השני בירושלים ובמזרח התיכון, בשנת 1898. ירושלים, בית לחם, יפו, בירות, בעלבכ ומקומות נוספים, [1898].
בין התצלומים: תצלום של הקיסר ופמלייתו, רכובים על סוסים, חוצים את אחד משערי הכבוד הניידים אשר הוקמו לכבוד הביקור; תצלומים של הקיסר ופמלייתו, מלווים חיילי משמר עות'מאניים, מגיעים להר הזיתים; תצלום של הקיסר במסדר כבוד על הר ציון, בסמוך לחומות ירושלים (שטח אדמה בהר זה הוענק לקיסר במתנה מידי הסולטן עבדול חמיד השני, ועליו הוקמה כנסיית הדורמציון); תצלום הקיסר רכוב על סוס, בסמוך למחנה אוהלים שהוקם עבורו בירושלים; וכן תצלומים של הכותל המערבי, קבר רחל, יפו, פמליית הקיסר עוזבת את ארמון "הסראי הגדול" בביירות, תחנת רכבת בין בירות לדמשק, מסילת רכבת ליד העיר מועלקה, ומקומות נוספים.
התצלומים מודבקים בצדם האחורי ללוחות נייר עבים ומתוארים בכתב-יד על גבי הלוחות (גרמנית). בשוליהם מופיעה חותמת הטבעה (חלשה): "Th. Jürgensen. S. M. Y. Hohenzollern 1901", חותמתו של תיאודור יורגנסן, צלמה של משפחת הקיסר אותן השנים. מרבית התצלומים ממוספרים בלוח.
במהלך החודשים אוקטובר-נובמבר 1898 ביקר קיסר גרמניה וילהלם השני בערי האימפריה העות'מאנית - ביירות, קונסטנטינופול, ירושלים, חיפה ויפו. מסע זה, אשר מטרותיו העיקריות היו חיזוק השלטון העות'מאני ותמיכה במעמדה של הכנסייה הפרוטסטנטית, נחשב לאחד האירועים המרכזיים והמשפיעים ביותר בתולדות ארץ ישראל במאה ה-19.
ההיערכות לביקורו של הקיסר בארץ ישראל החלה כבר בקיץ 1898, וכללה פעולות נקיון נרחבות, שיפור ושיפוץ של תשתיות, מתיחת קו טלגרף חדש, ועוד. לקראת הגעתו של הקיסר לירושלים הורחבו מספר דרכים בעיר, ואף נפרץ פתח בסמוך לשער יפו, על מנת לאפשר מעבר למרכבתו של הקיסר. נוסף על כך, רחובות העיר, ובפרט האזור סביב רחוב הנביאים (שם עתיד היה להיבנות מחנה האוהלים של הקיסר ופמלייתו) קושטו בדגלי גרמניה והאימפריה העות'מאנית ובשערי כבוד ניידים.
במהלך ביקורו בירושלים, אשר עיקרו היה טקס חנוכת כנסיית הגואל, ביקר הקיסר גם במושבה הגרמנית, בהר הזיתים, ברובע הנוצרי, בעירייה, ובמקומות נוספים, ובין היתר, נפגש עם תיאודור הרצל. את סיוריו ערך עם רעייתו (הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה), ללא פמליה גדולה, על גבי סוס או מרכבה, כשבעקבותיו נעו בירושלים תהלוכות אישים פחותים בדרגה, מלווים בגדודי פרשים וקאוואסים (שומרי ראש טקסיים באימפריה העות'מאנית). רבים הגיעו לירושלים לקראת הביקור ושכרו מקומות על גגות ועל מרפסות בתים ברחובות בהם עתידות היו לעבור התהלוכות.
עשרים וחמישה תצלומים. גודל משתנה, גודל ממוצע: 16.5X12 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. פגמים קלים (בעיקר בשוליים ובלוחות הנייר). קרע חסר קטן בפינה העליונה של אחד מהם.
בין התצלומים: תצלום של הקיסר ופמלייתו, רכובים על סוסים, חוצים את אחד משערי הכבוד הניידים אשר הוקמו לכבוד הביקור; תצלומים של הקיסר ופמלייתו, מלווים חיילי משמר עות'מאניים, מגיעים להר הזיתים; תצלום של הקיסר במסדר כבוד על הר ציון, בסמוך לחומות ירושלים (שטח אדמה בהר זה הוענק לקיסר במתנה מידי הסולטן עבדול חמיד השני, ועליו הוקמה כנסיית הדורמציון); תצלום הקיסר רכוב על סוס, בסמוך למחנה אוהלים שהוקם עבורו בירושלים; וכן תצלומים של הכותל המערבי, קבר רחל, יפו, פמליית הקיסר עוזבת את ארמון "הסראי הגדול" בביירות, תחנת רכבת בין בירות לדמשק, מסילת רכבת ליד העיר מועלקה, ומקומות נוספים.
התצלומים מודבקים בצדם האחורי ללוחות נייר עבים ומתוארים בכתב-יד על גבי הלוחות (גרמנית). בשוליהם מופיעה חותמת הטבעה (חלשה): "Th. Jürgensen. S. M. Y. Hohenzollern 1901", חותמתו של תיאודור יורגנסן, צלמה של משפחת הקיסר אותן השנים. מרבית התצלומים ממוספרים בלוח.
במהלך החודשים אוקטובר-נובמבר 1898 ביקר קיסר גרמניה וילהלם השני בערי האימפריה העות'מאנית - ביירות, קונסטנטינופול, ירושלים, חיפה ויפו. מסע זה, אשר מטרותיו העיקריות היו חיזוק השלטון העות'מאני ותמיכה במעמדה של הכנסייה הפרוטסטנטית, נחשב לאחד האירועים המרכזיים והמשפיעים ביותר בתולדות ארץ ישראל במאה ה-19.
ההיערכות לביקורו של הקיסר בארץ ישראל החלה כבר בקיץ 1898, וכללה פעולות נקיון נרחבות, שיפור ושיפוץ של תשתיות, מתיחת קו טלגרף חדש, ועוד. לקראת הגעתו של הקיסר לירושלים הורחבו מספר דרכים בעיר, ואף נפרץ פתח בסמוך לשער יפו, על מנת לאפשר מעבר למרכבתו של הקיסר. נוסף על כך, רחובות העיר, ובפרט האזור סביב רחוב הנביאים (שם עתיד היה להיבנות מחנה האוהלים של הקיסר ופמלייתו) קושטו בדגלי גרמניה והאימפריה העות'מאנית ובשערי כבוד ניידים.
במהלך ביקורו בירושלים, אשר עיקרו היה טקס חנוכת כנסיית הגואל, ביקר הקיסר גם במושבה הגרמנית, בהר הזיתים, ברובע הנוצרי, בעירייה, ובמקומות נוספים, ובין היתר, נפגש עם תיאודור הרצל. את סיוריו ערך עם רעייתו (הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה), ללא פמליה גדולה, על גבי סוס או מרכבה, כשבעקבותיו נעו בירושלים תהלוכות אישים פחותים בדרגה, מלווים בגדודי פרשים וקאוואסים (שומרי ראש טקסיים באימפריה העות'מאנית). רבים הגיעו לירושלים לקראת הביקור ושכרו מקומות על גגות ועל מרפסות בתים ברחובות בהם עתידות היו לעבור התהלוכות.
עשרים וחמישה תצלומים. גודל משתנה, גודל ממוצע: 16.5X12 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. פגמים קלים (בעיקר בשוליים ובלוחות הנייר). קרע חסר קטן בפינה העליונה של אחד מהם.
קטגוריה
תצלומים - ארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,500
הערכה: $4,000 - $6,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
שישה תצלומים המציגים את העיר חברון ואת מערת המכפלה. [חברון-ירושלים, המחצית השניה של המאה ה-19].
תצלומים נדירים המציגים את פנים מערת המכפלה בעשורים האחרונים של המאה ה-19 וכן את המבנה הניצב על המערה, שנבנה בתקופת בית שני. לפי המסורת, המערה היא מקום קבורתם של אדם וחווה, אברהם, יצחק, יעקב, שרה, רבקה ולאה, והיא מהמקומות הקדושים ביותר ליהדות (וגם לאסלאם. במבנה פועלים כיום, גם בית-כנסת וגם מסגד). בשנת 2017 הכריזה אונסק"ו על העיר העתיקה של חברון ועל מערת המכפלה בפרט כאתר מורשת עולמי.
1-2. שני תצלומים המציגים את פנים מערת המכפלה, מאת הצלם גאראבד קריקוריאן. [שנות ה-70 של המאה ה-19 בקירוב]. חתומים בלוח: G. Krikorian.
27.5X21.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים. קרעים קלים בשוליים.
3-5. שלושה תצלומים המציגים את המדרגות העולות למערת המכפלה ומראה כללי של העיר חברון ושל המבנה הניצב על המערה. כפי הנראה, צולמו בידי הצלם גאראבד קריקוריאן (אינם חתומים). [שנות ה-70 של המאה ה-19 בקירוב].
27.5X21.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים. קרעים קלים בשוליים. מעט כתמים.
6. Vue Générale - General view of Hebron d'Hebron [מראה כללי של חברון], תצלום מאת הצלם פליקס בונפיס. [1880 בקירוב]. חתום ומתואר בלוח.
28X21.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים. קרעים קלים בשוליים, מחוזקים בנייר דבק. מעט כתמים.
הצלם הארמני גאראבד קריקוריאן (1847-1918/20) יליד איזמיר, הגיע לארץ ישראל בגיל צעיר, למד בסמינר הארמני לכמרים בירושלים והשתלם בצילום אצל הצלם גרבדיאן (Garabedian), צלם הפטריארכיה הארמנית (ולימים הפטריארך). בשנת 1885 פתח קריקוריאן את חנות הסטודיו הראשונה בירושלים (ברחוב יפו). בין היתר, תיעד באופן רשמי את ביקור הקיסר הגרמני בירושלים ב-1898 ושימש כמורה לצלמים ח'ליל ראעד ויעקב בן-דוב.
תצלומיו של קריקוריאן המתעדים את פנים מערת המכפלה ואת המבנה הניצב עליה אינם מתועדים בספרות המחקר אודות הצילום בארץ ישראל במאה ה-19.
תצלומים נדירים המציגים את פנים מערת המכפלה בעשורים האחרונים של המאה ה-19 וכן את המבנה הניצב על המערה, שנבנה בתקופת בית שני. לפי המסורת, המערה היא מקום קבורתם של אדם וחווה, אברהם, יצחק, יעקב, שרה, רבקה ולאה, והיא מהמקומות הקדושים ביותר ליהדות (וגם לאסלאם. במבנה פועלים כיום, גם בית-כנסת וגם מסגד). בשנת 2017 הכריזה אונסק"ו על העיר העתיקה של חברון ועל מערת המכפלה בפרט כאתר מורשת עולמי.
1-2. שני תצלומים המציגים את פנים מערת המכפלה, מאת הצלם גאראבד קריקוריאן. [שנות ה-70 של המאה ה-19 בקירוב]. חתומים בלוח: G. Krikorian.
27.5X21.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים. קרעים קלים בשוליים.
3-5. שלושה תצלומים המציגים את המדרגות העולות למערת המכפלה ומראה כללי של העיר חברון ושל המבנה הניצב על המערה. כפי הנראה, צולמו בידי הצלם גאראבד קריקוריאן (אינם חתומים). [שנות ה-70 של המאה ה-19 בקירוב].
27.5X21.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים. קרעים קלים בשוליים. מעט כתמים.
6. Vue Générale - General view of Hebron d'Hebron [מראה כללי של חברון], תצלום מאת הצלם פליקס בונפיס. [1880 בקירוב]. חתום ומתואר בלוח.
28X21.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים. קרעים קלים בשוליים, מחוזקים בנייר דבק. מעט כתמים.
הצלם הארמני גאראבד קריקוריאן (1847-1918/20) יליד איזמיר, הגיע לארץ ישראל בגיל צעיר, למד בסמינר הארמני לכמרים בירושלים והשתלם בצילום אצל הצלם גרבדיאן (Garabedian), צלם הפטריארכיה הארמנית (ולימים הפטריארך). בשנת 1885 פתח קריקוריאן את חנות הסטודיו הראשונה בירושלים (ברחוב יפו). בין היתר, תיעד באופן רשמי את ביקור הקיסר הגרמני בירושלים ב-1898 ושימש כמורה לצלמים ח'ליל ראעד ויעקב בן-דוב.
תצלומיו של קריקוריאן המתעדים את פנים מערת המכפלה ואת המבנה הניצב עליה אינם מתועדים בספרות המחקר אודות הצילום בארץ ישראל במאה ה-19.
קטגוריה
תצלומים - ארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $2,000
הערכה: $5,000 - $8,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
158 תצלומים שצולמו בידי הצלם שמואל יוסף שווייג. ארץ ישראל (תצלומים בודדים מסוריה ומנחל ארנון שבירדן), [שנות ה-20].
שמואל יוסף שווייג (שוויג; 1902-1984) – מבכירי צלמי ארץ ישראל בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. נולד בטרנופול, גליציה, והשתלם בצילום בוינה ובלונדון. בשנת 1922 עלה לארץ ישראל. החל משנת 1925 עבד כצלם בשירות קק"ל והנציח במצלמתו את התפתחותה של ארץ ישראל ואת נופיה. הקים סטודיו לצילום ברחוב הנביאים בירושלים ואצר את מחלקת הצילום של מוזיאון רוקפלר. כמו כן, עסק בצילום ארכיאולוגי, צילם בשירות משטרת המנדט וניהל את מחלקת התצלומים של הסוכנות היהודית.
אוסף התצלומים שלפנינו כולל תצלומים רבים אשר צולמו בשנותיו הראשונות של שווייג בארץ ישראל, חלקם בשחור-לבן וחלקם בגוון ספיה. חלק מהתצלומים ממוספרים ומתוארים בכתב-יד (בחזית או מאחור, כפי הנראה בכתב ידו של שווייג). בתצלומים בודדים מופיע שמו של הצלם (חתום בלוח). חלק מהתצלומים נדפסו גם בתיקיית התצלומים "ירושלם" שהוציא לאור שווייג בשנות ה-20, כגלויות בהוצאת "האחים אליהו" בשנות ה-20 וה-30, וכגלויות בהוצאת "סטימצקי", כחלק מ"תערוכת צלומים אמנותיים ממראות הארץ" של שוויג, בשנות ה-30.
בין התצלומים: ביקור הברון רוטשילד בארץ ישראל (1925), הנציב העליון הרברט סמואל יחד עם פועלים וחלוצים, מנחם אוסישקין נואם בטקס, פנורמה של עפולה (מורכבת מארבעה תצלומים), היקב בזכרון יעקב, בית הכנסת ברחובות, הקמת עמוד חשמל בטבריה, מפל התנור סמוך למטולה, בית החרושת "סיליקט" בתל-אביב, "התערוכה והיריד למען תוצרת הארץ" ומספר תצלומים נוספים מתל-אביב, בית כנסת ר' יוחנן בן זכאי בירושלים, תצלומי נוף של ירושלים מזוויות שונות ותצלומים של הכותל המערבי וקבר רחל, בתים, רחובות וסמטאות בחיפה, מערת אליהו בהר הכרמל ותצלומי נוף מסביבות חיפה, הכרמל, עמק זבולון, בקעת גינוסר, הירדן, יריחו וים המלח, המוסד החינוכי "כפר ילדים" (נוסד 1922, כיום בתחום העיר עפולה), חמי טבריה וקבר ר' מאיר בעל הנס, בית אלפא, עין חרוד, דגניה, ראש פינה, מטולה, "גבעת החוצבים" של גדוד העבודה בין כפר גלעדי ומטולה, מספר תצלומים המתעדים את הקמת המושב "כפר חסידים" בעמק זבולון ואת שנותיו הראשונות, תעלות השקייה וניקוז, ייבוש ביצות בעמק יזרעאל, קטיף תפוזים ואריזת תפוזים, כינוס סופרים ואמנים עבריים בקריית ענבים, ועוד.
גודל משתנה. גודל ממוצע 10X15 (חלקם קטנים או גדולים יותר). מצב משתנה. בחלקם קרעים חסרים בשוליים, קמטים, כתמים ופגעי רטיבות. פגמים וקרעים בצדם האחורי של חלק מהתצלומים כתוצאה מהדבקות ישנות (על פי רוב, משוקמים שיקום מקצועי).
שמואל יוסף שווייג (שוויג; 1902-1984) – מבכירי צלמי ארץ ישראל בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. נולד בטרנופול, גליציה, והשתלם בצילום בוינה ובלונדון. בשנת 1922 עלה לארץ ישראל. החל משנת 1925 עבד כצלם בשירות קק"ל והנציח במצלמתו את התפתחותה של ארץ ישראל ואת נופיה. הקים סטודיו לצילום ברחוב הנביאים בירושלים ואצר את מחלקת הצילום של מוזיאון רוקפלר. כמו כן, עסק בצילום ארכיאולוגי, צילם בשירות משטרת המנדט וניהל את מחלקת התצלומים של הסוכנות היהודית.
אוסף התצלומים שלפנינו כולל תצלומים רבים אשר צולמו בשנותיו הראשונות של שווייג בארץ ישראל, חלקם בשחור-לבן וחלקם בגוון ספיה. חלק מהתצלומים ממוספרים ומתוארים בכתב-יד (בחזית או מאחור, כפי הנראה בכתב ידו של שווייג). בתצלומים בודדים מופיע שמו של הצלם (חתום בלוח). חלק מהתצלומים נדפסו גם בתיקיית התצלומים "ירושלם" שהוציא לאור שווייג בשנות ה-20, כגלויות בהוצאת "האחים אליהו" בשנות ה-20 וה-30, וכגלויות בהוצאת "סטימצקי", כחלק מ"תערוכת צלומים אמנותיים ממראות הארץ" של שוויג, בשנות ה-30.
בין התצלומים: ביקור הברון רוטשילד בארץ ישראל (1925), הנציב העליון הרברט סמואל יחד עם פועלים וחלוצים, מנחם אוסישקין נואם בטקס, פנורמה של עפולה (מורכבת מארבעה תצלומים), היקב בזכרון יעקב, בית הכנסת ברחובות, הקמת עמוד חשמל בטבריה, מפל התנור סמוך למטולה, בית החרושת "סיליקט" בתל-אביב, "התערוכה והיריד למען תוצרת הארץ" ומספר תצלומים נוספים מתל-אביב, בית כנסת ר' יוחנן בן זכאי בירושלים, תצלומי נוף של ירושלים מזוויות שונות ותצלומים של הכותל המערבי וקבר רחל, בתים, רחובות וסמטאות בחיפה, מערת אליהו בהר הכרמל ותצלומי נוף מסביבות חיפה, הכרמל, עמק זבולון, בקעת גינוסר, הירדן, יריחו וים המלח, המוסד החינוכי "כפר ילדים" (נוסד 1922, כיום בתחום העיר עפולה), חמי טבריה וקבר ר' מאיר בעל הנס, בית אלפא, עין חרוד, דגניה, ראש פינה, מטולה, "גבעת החוצבים" של גדוד העבודה בין כפר גלעדי ומטולה, מספר תצלומים המתעדים את הקמת המושב "כפר חסידים" בעמק זבולון ואת שנותיו הראשונות, תעלות השקייה וניקוז, ייבוש ביצות בעמק יזרעאל, קטיף תפוזים ואריזת תפוזים, כינוס סופרים ואמנים עבריים בקריית ענבים, ועוד.
גודל משתנה. גודל ממוצע 10X15 (חלקם קטנים או גדולים יותר). מצב משתנה. בחלקם קרעים חסרים בשוליים, קמטים, כתמים ופגעי רטיבות. פגמים וקרעים בצדם האחורי של חלק מהתצלומים כתוצאה מהדבקות ישנות (על פי רוב, משוקמים שיקום מקצועי).
קטגוריה
תצלומים - ארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,800
הערכה: $4,000 - $6,000
נמכר ב: $5,250
כולל עמלת קונה
37 תצלומים שצולמו בידי הצלם צדוק בסן (באסאן). ירושלים ומקומות אחרים בארץ ישראל, [ראשית המאה ה-20 עד שנות ה-30; מרבית התצלומים משנות העשרה וה-20].
צדוק בסן (1882-1956), הצלם היהודי הראשון שנולד בארץ ישראל ו"צלם החצר" של קהילת היישוב הישן בירושלים. למד בישיבת "עץ חיים" ובמקביל התנסה בציור ולמד צילום אצל הצלם אדלשטיין. בשנת 1900 – בגיל 18 שנים בלבד – רכש את הסטודיו של הצלם ישעיהו רפאלוביץ' בעיר העתיקה, ומאוחר יותר פתח "צלמניה" משלו ברחוב החבשים. בסן תיעד בעיקר את חיי היישוב הישן ואת מוסדותיו: ישיבות, בתי יתומים, בתי תמחוי, בתי חולים ובתי קברות ואף הרבה לצלם משפחות ודיוקנאות של רבנים.
האוסף שלפנינו כולל תצלומים מהעשורים הראשונים של המאה ה-20, ביניהם כאלה אשר צולמו בראשית דרכו של בסן כצלם, ובמגוון נושאים. כולם נושאים את חותמת הצלם (מוטבעת בפינת התצלום, מוטבעת בפינת הקרטון או מופיעה בצדם האחורי של התצלומים).
בין התצלומים: חבורת זקנים לומדים משניות, ילדות מ"בית היתומות הכללי" על יד הכותל המערבי, תלמידים בתלמוד תורה "עץ חיים", ילדים משחקים בחצר בשכונת "מאה שערים", זקנים בחדרם ב"מושב זקנים", טקס פתיחת "בית הלפרין" (מבנה נוסף ל"מושב זקנים") בנוכחות הרב יעקב מאיר, תצלום של הרב יוסף חיים זוננפלד, תצלומים משפחתיים ותצלומי סטודיו – חלקם בתחפושות – של בני משפחות זק"ש וברדקי מירושלים ושל משפחות אחרות, תצלומים מטיול בנהר הירדן, ביריחו ובים המלח, תצלומים קבוצתיים של תלמידים במוסדות חינוך תורניים בירושלים, ועוד.
גודל משתנה, 9X14 ס"מ עד 22.5X17 ס"מ בקירוב. 22 מהתצלומים בגודל גלויה וחלקם אף מחולקים בצדם האחורי לשימוש כגלויה. 11 מהתצלומים מוצמדים ללוחות קרטון. מצב כללי טוב, משתנה. קרעים בפינות כמה מהתצלומים ולוחות הקרטון (חלקם משוקמים).
צדוק בסן (1882-1956), הצלם היהודי הראשון שנולד בארץ ישראל ו"צלם החצר" של קהילת היישוב הישן בירושלים. למד בישיבת "עץ חיים" ובמקביל התנסה בציור ולמד צילום אצל הצלם אדלשטיין. בשנת 1900 – בגיל 18 שנים בלבד – רכש את הסטודיו של הצלם ישעיהו רפאלוביץ' בעיר העתיקה, ומאוחר יותר פתח "צלמניה" משלו ברחוב החבשים. בסן תיעד בעיקר את חיי היישוב הישן ואת מוסדותיו: ישיבות, בתי יתומים, בתי תמחוי, בתי חולים ובתי קברות ואף הרבה לצלם משפחות ודיוקנאות של רבנים.
האוסף שלפנינו כולל תצלומים מהעשורים הראשונים של המאה ה-20, ביניהם כאלה אשר צולמו בראשית דרכו של בסן כצלם, ובמגוון נושאים. כולם נושאים את חותמת הצלם (מוטבעת בפינת התצלום, מוטבעת בפינת הקרטון או מופיעה בצדם האחורי של התצלומים).
בין התצלומים: חבורת זקנים לומדים משניות, ילדות מ"בית היתומות הכללי" על יד הכותל המערבי, תלמידים בתלמוד תורה "עץ חיים", ילדים משחקים בחצר בשכונת "מאה שערים", זקנים בחדרם ב"מושב זקנים", טקס פתיחת "בית הלפרין" (מבנה נוסף ל"מושב זקנים") בנוכחות הרב יעקב מאיר, תצלום של הרב יוסף חיים זוננפלד, תצלומים משפחתיים ותצלומי סטודיו – חלקם בתחפושות – של בני משפחות זק"ש וברדקי מירושלים ושל משפחות אחרות, תצלומים מטיול בנהר הירדן, ביריחו ובים המלח, תצלומים קבוצתיים של תלמידים במוסדות חינוך תורניים בירושלים, ועוד.
גודל משתנה, 9X14 ס"מ עד 22.5X17 ס"מ בקירוב. 22 מהתצלומים בגודל גלויה וחלקם אף מחולקים בצדם האחורי לשימוש כגלויה. 11 מהתצלומים מוצמדים ללוחות קרטון. מצב כללי טוב, משתנה. קרעים בפינות כמה מהתצלומים ולוחות הקרטון (חלקם משוקמים).
קטגוריה
תצלומים - ארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $8,000
הערכה: $10,000 - $15,000
לא נמכר
כ-1,500 תצלומי אוויר של ארץ ישראל, שנעשו בידי מטוסי "חיל האוויר המלכותי", במסגרת מבצע המיפוי של ארץ ישראל. 1944-1945.
כפי הנראה, נעשו התצלומים שלפנינו במסגרת סקר המיפוי הקרטוגרפי של המנדט האנגלי – המבצע הראשון מסוגו לצילום שיטתי של כל ארץ ישראל מן האוויר. הטיסות נערכו לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, בשנים 1944-1945, כאשר מטוסים רבים של הצבא האנגלי חנו בבסיסי הארץ ואפשרו את מבצע הצילום הגדול. התוצאה – אלפי תצלומים של כל חלקי הארץ, שמשה גם למיפוי הראשוני של מדינת ישראל, והיא כוללת תיעוד מעניין של הארץ לפני מאורעות מלחמת העצמאות: כפרים ויישובים שחרבו במלחמה, ערים ומושבים עבריים בתחילת דרכם, דרכים עיקריות של אותן השנים, נופים לא מיושבים, שדות תעופה, מחנות צבאיים ומראות נוספים.
התצלומים שלפנינו הנם מחלקה הצפוני של הארץ, ונראים בהם, בין היתר, היישובים כפר תבור; כפר גלעדי; עין שמר; גן השומרון; פרדס חנה; כרכור; אל מלכייה (כיום קיבוץ מלכיה); הכפרים הערביים בלידה, נוריס, אל מזר, לג'ון, אושריפה, ומקומות נוספים. בשוליים התחתונים של כל אחד מהתצלומים רשומים גובה הטיסה, התאריך, מספרו הסידורי של התצלום, ונתונים טכניים נוספים (בלוח, בכתב-יד).
בנוסף, מופיעים על גבי חלק מן התצלומים סימונים שונים בעפרונות צבעוניים, של אדמות ושטחים חקלאיים, מחולקים על פי טיב האדמה ואפשרויות הפיתוח. התצלומים ארוזים בתוך שישה קלסרים, שעל שדרותיהם כותרות שונות בכתב-יד: "המרכז לחקר בנייה כפרית", "התיישבות ופיתוח", "תכנון אזורי" וכותרות נוספות, וכפי הנראה שמשו גוף שעסק בהתיישבות או מחקר.
בצדם האחורי של מרבית התצלומים מופיעה חותמת הדיו: "מחלקת צילום אויר, חיל אויר לישראל" (שמה הראשון של יחידת פענוח תצלומי האוויר בצה"ל, שהוקמה בשנת 1948), ובחלקם מופיעים רישומים בכתב-יד: שמות של כפרים ויישובים ונקודות ציון.
כ-1,500 תצלומים, 24X24 ס"מ בקירוב (חלק מהתצלומים מעט גדולים או קטנים יותר). מצב משתנה. מצב כללי טוב-בינוני. קמטים, כתמים ופגמים (בעקר בשוליים ובצדם האחורי). תצלומים ספורים במצב בינוני-גרוע, עם קרעים וקרעים חסרים.
כפי הנראה, נעשו התצלומים שלפנינו במסגרת סקר המיפוי הקרטוגרפי של המנדט האנגלי – המבצע הראשון מסוגו לצילום שיטתי של כל ארץ ישראל מן האוויר. הטיסות נערכו לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, בשנים 1944-1945, כאשר מטוסים רבים של הצבא האנגלי חנו בבסיסי הארץ ואפשרו את מבצע הצילום הגדול. התוצאה – אלפי תצלומים של כל חלקי הארץ, שמשה גם למיפוי הראשוני של מדינת ישראל, והיא כוללת תיעוד מעניין של הארץ לפני מאורעות מלחמת העצמאות: כפרים ויישובים שחרבו במלחמה, ערים ומושבים עבריים בתחילת דרכם, דרכים עיקריות של אותן השנים, נופים לא מיושבים, שדות תעופה, מחנות צבאיים ומראות נוספים.
התצלומים שלפנינו הנם מחלקה הצפוני של הארץ, ונראים בהם, בין היתר, היישובים כפר תבור; כפר גלעדי; עין שמר; גן השומרון; פרדס חנה; כרכור; אל מלכייה (כיום קיבוץ מלכיה); הכפרים הערביים בלידה, נוריס, אל מזר, לג'ון, אושריפה, ומקומות נוספים. בשוליים התחתונים של כל אחד מהתצלומים רשומים גובה הטיסה, התאריך, מספרו הסידורי של התצלום, ונתונים טכניים נוספים (בלוח, בכתב-יד).
בנוסף, מופיעים על גבי חלק מן התצלומים סימונים שונים בעפרונות צבעוניים, של אדמות ושטחים חקלאיים, מחולקים על פי טיב האדמה ואפשרויות הפיתוח. התצלומים ארוזים בתוך שישה קלסרים, שעל שדרותיהם כותרות שונות בכתב-יד: "המרכז לחקר בנייה כפרית", "התיישבות ופיתוח", "תכנון אזורי" וכותרות נוספות, וכפי הנראה שמשו גוף שעסק בהתיישבות או מחקר.
בצדם האחורי של מרבית התצלומים מופיעה חותמת הדיו: "מחלקת צילום אויר, חיל אויר לישראל" (שמה הראשון של יחידת פענוח תצלומי האוויר בצה"ל, שהוקמה בשנת 1948), ובחלקם מופיעים רישומים בכתב-יד: שמות של כפרים ויישובים ונקודות ציון.
כ-1,500 תצלומים, 24X24 ס"מ בקירוב (חלק מהתצלומים מעט גדולים או קטנים יותר). מצב משתנה. מצב כללי טוב-בינוני. קמטים, כתמים ופגמים (בעקר בשוליים ובצדם האחורי). תצלומים ספורים במצב בינוני-גרוע, עם קרעים וקרעים חסרים.
קטגוריה
תצלומים - ארץ ישראל
קָטָלוֹג