כתב יד, חידושים וליקוטים על התורה, דרשות ב"חברת משגב לדך", דרשה להכנסת ספר תורה והספדים. (כולל: מעט תשובות בהלכה ורשימות חידושי תורה ו"זכרונות" של פסקי הלכות). ממחבר לא-ידוע - אך מתוך הדברים מתברר שהוא אחד מרבני ירושלים, חבר בית הדין הספרדי של רבי יוסף נסים בורלא. [כתיבה אוטוגרפית של המחבר, לאורך תקופות שונות - ירושלים, שנות התר"מ-תר"ע בערך].
חיבור שלם [שכנראה לא נדפס] - חידושים וליקוטים על סדר הפרשיות. דרשות שנאמרו באספות החברה הקדושה "משגב לדך", שהכותב היה אחד מראשי החברה [חברת "משגב לדך" לטיפול בחולים עניים, נוסדה בשנת תרל"ט ע"י רבני הספרדים בירושלים]. דרשה להכנסת ספר תורה [ל"משגב לדך"?] שנתרם ע"י משפחת עראקי הכהן מכלכותה. דרשות להספד, ועוד.
החיבור שלפנינו כנראה החל להכתב בשנות התר"מ בערך. בסוף פרשת ויגש, נכתב "דרוש שדרשתי אותו בבהכ"נ הגדולה בשבת זכור בשנת התרמ"ג". חלקים ממנו נכתבו בשנות התר"ס [הדבר מוכח, גם ממה שהוא מציין את "בית החולים הכללי" שנוסד באמצע שנות התר"נ, וגם מכך שבמספר מקומות הוא מביא דברים מספרי "רבי אברהם פאלאג'י ז"ל" - רבי אברהם פאלאג'י נפטר בשנת תרנ"ט]. והוא נכתב עד שנת תרס"ט לפחות - ראה בסוף פרשת וירא, הוספה שבה הוא מביא כמה שאלות בדיני אישות, שנשאלו מבית הדין בירושלים, ואחת מהן: "השתא הכא שנת התרס"ט, בא לנו שאלה מערי גורגיסטאן, מעיר סופנה יע"א על מעשה שהיה...".
במספר מקומות מביא פירושים ושמועות בשם חבריו ורבותיו מרבני ירושלים: "פי' רב אחאי גאון ח"ר מנחם הכהן יצ"ו" [כנראה, רבי מנחם ב"ר שם טוב חסיד הכהן, ממיסדי ביה"ח משגב לדך], (דרשה בסוף פרשת נח); "עט"ר מוה"ר [עטרת ראשנו מורינו הרב] גאון ירושלים כמוהר"א אשכנזי זלה"ה" (פרשת לך לך); "שמעתי מפי הרב כמוהר"ם נינייו יצ"ו [רבי מאיר נינייו מחכמי טבריה, ת"ר-תרע"ח] ששמע מפי הרב ח"ר מירקאדו טאראגן זלה"ה, שהיה אומר..." (סוף פרשת וירא); "הרב הגדול עט"ר [ה"ראשון לציון" - רבי רפאל מאיר פאניז'ל] בס' הטהור לב מרפא" (פרשת ויגש); "מה שראיתי בכתיבות הרב הגדול... ראש אב בית דיננו כמוהר"י בורלא ז"ל" [רבי יוסף ניסים בורלא ראב"ד ירושלים, תקפ"ח-תרס"ג]" (דרוש הפותח "אשרי האיש"); ובעמוד האחרון של כתב היד, הוא מביא "ומעלת רא"ג [רב אחאי גאון - כינוי כבוד לידיד ורע] ח"ר אליהו פאניז'ל יצ"ו פי'..." [רבי אליהו משה פאניז'ל, תר"ז-תרע"ט. "ראשון לציון" ו"חכם-באשי" בשנים תרס"ז-תרס"ט].
מחברת כרוכה, כ-140 עמ' כתובים (דפים רבים ריקים) + דפים נוספים עם 7 עמ' כתובים. 20 ס"מ. נייר איכותי דק. מצב טוב-בינוני, בלאי וכתמים. כתמי לחות. כריכה מקורית בלויה.

כתב-יד, "סדר ברכת רחבה שקלא". [בגדד, או הסביבה, ראשית המאה ה-20].
כל העמודים תחומים במסגרות קוים. כולל: ברכות לניחום אבלים [נוסח "ברכת רחבה", עפ"י המובא במסכת כתובות ח, ב]; "צדוק הדין על המתים"; "סדר שבעה הקפות שעושין למת", עם הפיוטים "הנה מקום והנה נחלה, קנה מלון הנה בית מנוחה", "אסיפת שלום תהא אסיפתך" ו"האספו עדת נצורים כאישון"; נוסח ל"קבורת אשה"; "השכבה לילדים"; ותפילה להולך לבית הקברות אחר שלושים יום.
כו עמ'. 18 ס"מ. מצב בינוני, בלאי וקרעים בשולי הדפים. כריכה חדשה.

תשובות שאלות, מהרב רבינו שלמה בן אדרת (הרשב"א). בולוניה, שנת בעזר"ך (רצ"ט 1539). מהדורה ראשונה. דפוס "השותפים יב"ו המחזיקים בדק תורת ה' פה בעיר בולונייא".
הגהות למדניות ארוכות משני כותבים: הגהות עתיקות בכת"י אשכנזי קדום מתקופת ההדפסה [המאה ה-16/17]. והגהות רבות בכתב-ידו של רבי בצלאל רנשבורג שאחת מהן חתומה "בצלאל ר"ב".
בדף לפני השער חתימות עתיקות רבות, שהמאוחרת שבהן היא חתימתו של רבי "בצלאל ראנשבורג". רישום בעלות חתום בחתימת רבי "פילטא ב"ה משה עפשטיין סג"ל מאופיבאך" משנת תקכ"ה, המעיד שהספר שייך להאלוף רבי דניאל אופנהיים, ורישומי בעלות נוספים.
בשער: חתימה נוספת בכת"י, של רבי "בצלאל רנשבורג B.R." וחתימה עתיקה מאד של "אהרון בן מוה"ר ---".
הגאון רבי בצלאל ר"ב רנשבורג (תקכ"ב-תקפ"א), מגדולי דורו ומחכמי פראג. תלמיד מובהק של ה"נודע ביהודה". בהקדמת ספרו "הורה גבר" כותב רבי בצלאל על מורו ורבו: "מדי שבת בשבתו... לא מנעתי לשמוע תורה מפיהו" ובתשובותיו הוא מכנהו "גדול האחרונים". מספריו: הורה גבר, חכמת בצלאל-פתחי נדה, ועוד. הגהותיו על הש"ס נדפסו בגליונות הש"ס במהדורות רבות.
רבי [משה] פילטא עפשטיין סג"ל, מרבני אשכנז, תלמידו של רבי ידידיה טיאה ווייל, שהוציא את פירושו להגדה (מרבה לספר, קרלוסרוא תקנ"א). כיהן ברבנות ברוכסול (באדען) ופריסול.
[16], ב-ריו דף. מספור דפים משובש. 28.5 ס"מ. מצב משתנה, רוב הדפים במצב טוב. כתמים ובלאי בדפים ראשונים ואחרונים. נזקי עש ובלאי. כריכת עור מפוארת.

משנה תורה להרמב"ם, עם מגדל עוז ומגיד משנה. ספר המצוות וספרי מדע, אהבה וזמנים - עד סוף הלכות שביתת יו"ט. [ונציה, ש"י 1550. דפוס יושטינייאן].
מספר הגהות בכת"י תימני. בפרק ו' מהלכות ברכות (דפים סה/2 - סו/2) הגהות ארוכות (למעלה מ-1000 מילים) בכת"י מזרחי קדום [אופייני לכת"י מהמאה ה-16/17, שנות הש'-ת' בערך], ובה מעתיק הכותב את פירושיו של "מורינו זקיני הרב ז"ל" לפרק ו' מהלכות ברכות [דיני נטילת ידים לסעודה]. בתוך הדברים נכתב: "...אבל הרב ז"ל סובר כדעת הגאונים... וכבר הארכתי בזה בתשובת שאלה. אבל לענין טבילת ידים לא ידענו דעת הרב ז"ל, וראיתי מי שכתב שדעתו ז"ל להתיר...". [בבדיקות שערכנו לא מצאנו מי הוא הכותב ומי הוא זקנו "מורינו הרב ז"ל" בעל החידושים, וכנראה שהדברים לא נדפסו מעולם - מתוכן הדברים ניכר, כי לפנינו שריד של פירוש חשוב על הרמב"ם מאחד מגדולי האחרונים הספרדים בשנות הש'].
עותק חסר בראשו. כה-מג, [1], כה-כו, א, י-קסח דף (במקור חלק א' מדע-קדושה: מג, [1], כה-כו, א, י-שפט, [1] דף). 38 ס"מ. מצב בינוני-גרוע, בלאי וקרעים, כתמים ונקבי עש. ההגהות פגומות וחסרות בשוליהם. כריכה ישנה, לא-עתיקה.
מהדורה זו היא מהדורה מתחרה, למהדורת בראגדין שנדפסה באותה שנה בונציה (ראה פריטים 263, 333). האציל מארק אנטוניו יושטינייאן, שהקים את בית דפוסו לספרים עבריים חמש שנים קודם לכן בשנת 1545, העתיק את הגהות מהר"ם פאדובה שנדפסו ע"י המדפיס בראגדין. המהר"ם פאדובה - מחבר ההגהות - פנה לחכמי פולין ולבן-דודו הרמ"א, והם אסרו את קניית מהדורתו של יושטינייאן. סכסוך זה בין שני המדפיסים הנוצריים, גרם בסופו של דבר לגזירת שריפת הספרים באיטליה בשנת שי"ג (1553). ראה חומר מצורף.

טור יורה דעה, (סימנים קצז-תא) עם "בית יוסף", [ונציה, מהדורת שנת ש"י / או שנת שכ"ד?]. ממהדורות ה"בית יוסף" שנדפסו בחיי המחבר רבינו יוסף קארו.
הגהות רבות ותיקונים, בכת"י אשכנזי קדום, מתקופת ההדפסה [סוף המאה ה-16, המחצית הראשונה של שנות הש']. – כפי הנראה מתוכן ההגהות, הם נכתבו מתוך הבנת עומק הענין על ידי תלמיד חכם הבקי בספרי כת"י ודפוס, אשר נפוצו בתקופתו.
ההגהות הן כעין השלמה ל"בית יוסף", מובאות מדברי הראשונים, הריטב"א, המאירי ב"קרית ספר", תשובת הרמב"ם מכת"י ערבי, הרשב"ש, מהריב"ל ועוד. [רוב המובאות מקורם מכתבי יד, שכן אותם הספרים נדפסו בתקופה מאוחרת יותר]. הגהות ותיקונים לדברי ה"בית יוסף", חלק מההגהות נדפסו יותר מאוחר [בשינויים] בספר "בדק הבית" (שאלוניקי, שס"ה). חלק מתיקוני הטעויות שלפנינו כבר תוקנו במהדורות החדשות וחלקם לא תוקנו עד היום.
בדף הראשון חתימה בכת"י מזרחי, של רבי "משה סוויד" – מרבני ארם-צובה במאה ה-19 (נפטר תרמ"ט 1889). הגהה אחת בכת"י מזרחי, כנראה מכתיבת ידו.
עותק חסר: דפים ריט-שצז בלבד (במקור: [30], שצח דף), 31 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. דפים מנותקים, בלאי רב, כתמים ועובש. חלק מההגהות קצוצות (רוב ההגהות בשלמותן). לא כרוך.
מצורף מאמר חוות דעת, עם הסבר על תוכן ההגהות וחשיבותן.