תלמוד בבלי - כרך הכולל את מסכתות ראש השנה, תענית, יומא, סוכה, ומסכת מגילה. יחד עם תלמוד ירושלמי - מסכת שקלים. ברלין-פרנקפורט דאודר, תצ"ה (1735).
בשער הספר כיתוב בכת"י ישן: "עם הגהות הגר"א בעצם כתב ידו". הגהות רבות בעצם כת"י קדשו של הגאון רבינו אליהו מווילנא, (בכתיבה עתיקה מאד אופיינית לשנות הת'-ת"ק). רוב ההגהות נדפסו ב"הגהות הגר"א" על הש"ס במהדורת ווילנא תר"ם, חלקן לא נדפסו שם, או שנדפסו בשינויים.
* מלבד הכיתוב העתיק המיחס את ההגהות ל"עצם כתב ידו" של הגר"א, יחוס ההגהות לעצם כתב יד הגר"א ניכר לעיניים, הן בסגנון ואופן כתיבת ההערות והן בכך שכתב היד דומה לכתבי היד הידועים של הגר"א. ובעיקר, השוואה ברורה של ההגהות שבכרך שלפנינו עם הגהות הגר"א נוסח דפוס ווילנא תר"מ-תרמ"ו 1880-1886, (שנערכו עפ"י הגמרות המקוריות עם ההגהות בכתב-ידו של הגר"א כמובא ב"אחרית דבר" להוצאת ש"ס ווילנא), בה התברר למעלה מכל ספק, כי זהו אכן אותו הכרך אשר השתמשו בו מדפיסי ווילנא להוצאה המתוקנת של הגהות הגר"א.
בגמרות אלו למד הגר"א שנים רבות, בהן עמל ולמד בעמידה כשגמרות אלו מונחות על זרועותיו. נטפי חלב רבים ניכרים על דפי הגמרות, שכן כידוע הגר"א היה מגיף תריסי חדרו גם בשעות היום ולומד לאור נרות, ראה בהקדמת תלמידו רבי ישראל משקלוב לספרו "פאת השולחן" הכותב על רבו הגר"א: "והי' סוגר ביום חלונות בית לימודו והי' לומד לאור הנר כדי שלא יבלבלוהו עין אדם, וכך הי' דרכו בימי חורפו ביגיעתו על לימוד תורה לשמה והי' חוזר כל תלמוד בבלי כל חודש כל ימיו".
* דפוסי הגהות הגר"א וההבדלים ביניהם:
הגהות הגר"א על הש"ס, נדפסו לראשונה באופן חלקי ומשובש במהדורת הש"ס של המדפיס אנטון שמידט, ווין תקס"ו 1806, שרכש העתק ההגהות וזכויות הדפסתן מאת יורשי הגר"א. מהדורה זו לוקה בטעויות רבות וזאת משתי סיבות: טעויות שנעשו בהעתקה שהגיעה לפני המדפיס ועבודת העריכה הרבה הנדרשת להגהות הגר"א שנכתבו ברמזי-רמזים, הנצרכים לפענוח ע"י תלמידי חכמים מובהקים. על מהדורת אנטון שמידט כתב רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א: "כי הגהותיו הן הן גופי הלכות ונמסרו לעם-הארץ וגוי מדפיס" (העורך הראשי של מהדורת ווין, היה יהודה-ליב בן-זאב, משכיל ופורק-עול, שעפ"י המסופר בשם ה"דברי חיים", אף נתפס בחילול-שבת בעת עוסקו בהגהת הש"ס).
רבי ישראל משקלוב, תלמיד הגר"א ערך מחדש את הגהות הגר"א על מסכת שקלים, בספרו "תקלין חדתין" (מינסק, תקע"ב) עפ"י העתקה מוסמכת שנשלחה אליו לארץ ישראל, (על גבי מסכת שקלים מש"ס דפוס סלאוויטא תקס"ב, שנדפס לאחר פטירת הגר"א בשנת תקנ"ח).
בתלמוד בבלי מהדורת קאפוסט נעשה נסיון לתקן את השיבושים, אך התיקונים נעשו מסברא ולא עפ"י כתב יד.
* מהדורת ווילנא תר"מ, שנדפסה עפ"י הגמרות המקוריות של הגר"א:
גולת הכותרת של עריכת הגהות הגר"א על הש"ס נעשתה בהוצאת הש"ס בווילנא תר"מ-תרמ"ו 1880-1886, ע"י מדפיסי משפחת ראם. לצורך עבודת העריכה נבחר צוות גדול של תלמידי חכמים בראשות רבי אברהם אבא קליינרמאן, שעמלו במשך שנים לפענח ולערוך את ההגהות מתוך הגמרות שהיו לפניהם בעותקים המקוריים בכתב יד-קדשו של רבינו הגר"א, ועפ"י מחברות.
במהדורה זו ישנן עשרות הגהות חדשות שלא נדפסו בווין והגהות רבות שנדפסו משובשות במהדורת אנטון שמידט ותוקנו עפ"י הכת"י המקורי. במספר הגהות בוטלו שינויי עריכה והוחזרו לכתיב המקורי (למשל בתענית דף כח/א נדפס בווין "ועיין רע"ב", ואילו במהדורת ווילנא נכתב כמו בכת"י המקורי שלפנינו "וערע"ב"). מעלתן היחידה של הגהות דפוס ווין הם בתיקוני שינויי צנזורה שלא נדפסו בווילנא, בה שלטה צנזורה קפדנית יותר (ראה למשל מגילה דף יא, בה תיקן הגר"א פעמיים "רומיים" במקום "פרסיים" ותיקון זה מופיע רק במהדורת ווין ובכתה"י, ואינו מופיע במהדורת ווילנא).
ב"אחרית דבר" למהדורת ווילנא (המודפס בסוף מסכת נדה) כותבים מדפיסי ווילנא שהיו לפניהם הגמרות המקוריות בהן למד הגר"א וכתב עליהם את הגהותיו ואשר נרכשו מירושת הגאון רבי יהודה בכרך אב"ד סייני בעל "נימוקי הגרי"ב" שנפטר בשנת תר"ו. (גם נכדו רבי יעקב בכרך, כותב בספרו "מהעיבור ומנין השנים", ווארשא, תרנ"ג, על ההגהות "כתיבת יד הגר"א הקדושה, בגליון ארבעת כרכי הש"ס שלמד בהם הגר"א זצ"ל, וכתב הגהותיו בידו הקדושה על גליוניהם. והמה היו בידי אַבי-אָבי הגאון הנ"ל").
* הראיות כי הכרך שלפנינו הוא מהגמרות שמהם נדפסו "הגהות הגר"א" בדפוס ווילנא:
עיון מדוקדק בעותק שלפנינו, מלמדנו כי לפנינו נמצא עותק מקורי "אוד מוצל מאש", אחד מאותם ארבעת הכרכים שעמדו לפני מדפיסי ווילנא ואבדו במשך השנים. ראיות רבות על כך מובאות במאמר המצורף ונביא מספר דוגמאות לדבר: 1. כל ההוספות והשינויים שנמצאים במהדורת ווילנא, נמצאים בכת"י קדשו שלפנינו. כמו כן טעויות או שינויי עריכה מוטעים שנעשו בדפוס ווין ותוקנו במהדורת ווילנא נמצאים לפנינו כמו שנדפס בווילנא. 2. במספר מקומות מתארים בדפוס ווילנא, פרטים מכתב-היד שעמד לפניהם, למשל במסכת ראש השנה דף כ"ג נכתב במהדורת וילנא: "(בהגהות כת"י אשר לפנינו הגהה זו ליתא)", וכן הוא בכרך שלפנינו. במסכת סוכה דף ז' נדפס: "ל"ג שוחק (כך שמעו מפיו, ולא נמצא בכ"י ולאו גושפנקי' דמריה חתים ע"ז)", ואכן לפנינו לא נמצאה הגהה כזו בכת"י קדשו. במסכת יומא דף מ"ט נדפס במהדורת ווילנא ב"הגהות הגר"א": "... כצ"ל, ושבנתים סגור בעגולים", וכך הוא לפנינו מסומן למחיקה ע"י סוגריים עגולים ולא בדרכי המחיקה האחרות של הגר"א. 4. הרישום בשער שנכתב בכת"י ישן "עם הגהות הגר"א בעצם כתב ידו", נכתב כנראה על ידי רבי יהודה בכרך (ראה צילום מצורף להשוואה של כתב-ידו בספרו "נימוקי הגרי"ב").