מכירה 25 - גמרות עם הגהות בעצם כתב ידו של הגאון מווילנא ופריטים נדירים נוספים
מציג 13 - 24 of 25
מכירה 25 - גמרות עם הגהות בעצם כתב ידו של הגאון מווילנא ופריטים נדירים נוספים
3.7.2012
פתיחה: $10,000
לא נמכר
כתב-יד, מחזור ליום הכיפורים. [איטליה], [שס"ח 1608].
כתב-יד שלם, בכתיבה איטלקית-בינונית נאה, על נייר עבה. תפילות ופיוטי יום כיפור במלואם, כמנהג קהילות איטליה [מקביל במבנהו ל"מחזור רומא" - לא נבדקו שינויי נוסח], בראשו שער מאוייר ובו פרט השנה: "כי ביום הזה יכפר עליכם" [=שס"ח 1608]. בכתב זעיר ונאה הוסיף הסופר הערות והוראות ["תפלה זו הביאה הכלבו... ומהר"י קארו הביאה בבית יוסף... ולכן כתבתיה פה, וכן נוהגים בפרווינצא לאומרה והבוחר יבחר..."; "המנהג לומר בשחרית י"ג פעמים... לכוין למספר הידוע..."].
מחזור כתב-יד זה עבר במשך כמה דורות אצל בני משפחת לאטאש [משפחת רבנים מפורסמת באיטליה; שם המשפחה נכתב לעתים: לאטיס, דלטאש, די-לאטאש]. בדפים הריקים שנכרכו עם המחזור הותירו בני המשפחה עשרות רבות של רישומי לידות ופטירות בתקופה של כ-140 שנה, בין השנים שס"ט-תק"ה, וכן הוסיפו מספר הגהות בדפי המחזור עצמו.
הכותב הראשון הוא רבי שלמה ב"ר חזקיה אביגדור הרופא, חתנו של רבי יהושע לאטאש מהעיר קוני (CUNEO), המתחיל את רישומיו בשנת שס"ט [שנה לאחר כתיבת המחזור]. באחת הלידות הוא כותב: "ילדה אשתי מב"ת [=מנשים באהל תבורך] בן זכר יפה... בכניסת שבת שכבר הקהל התפללו בק"ק סאויליאן תפלת ערבית... וזכיתי למולו בחיק האלוף ורופא כמהר"ר יצחק לאטאש גיסי נר"ו והסנדקית צלעתי מרת שרה...", בלידה אחרת: "גיסתי... לא היה ביכולתה לבא פה בוסקא".
תיעוד לידות ופטירות מבני משפחה נוספים: רבי משה אליה ב"ר אביגדור [רישומים החל משנת תי"א], רבי משה לאטאש [רישומים מהשנים ת"כ-תמ"ב], רבי אברהם לאטאש [רישומים מהשנים תמ"ב-תנ"ז], רבי צמח דוד ב"ר אברהם לאטאש [רישומים מהשנים תע"ד-תס"ט], ועוד. רישומי הצאצאים הם תיעוד עשיר של בני משפחת לאטאש לדורותיה, המכיל גם שמות ופרטים אחרים מחיי התקופה והמקום. כך למשל כותב רבי אברהם לאטאש בשנת תס"ט: "...ילדה אשתי מב"ת בן זכר תמים שלם... וקראתי שמו בישראל עמנואל אליה... המוהל כמהר"ר יוסף סיני נר"ו... ואני בעוונותי הייתי בבית האסורים מרדיפת בני קסאלי מונפיראטו".
באחד העמודים נוספו שתי "בקשות" לשני ימים של ראש השנה "חברם האלוף... כמהר"ר חזקיה אביגדור הרופא נ"ע" (מתחילות: "אלהים בחסדך גמול נא לעבדך, בחלות כבודך להקשיב אמרו..." ו"לשוכן מעונה אבקש תחנה, תהי נא טמונה חטאתי וצפונה..." – לא נרשמו ב"אוצר השירה והפיוט" של דוידזון).
בראש כתב היד חתימות בעלים: "זה המחזור שלי שמואל דוד לאטאש" ו"Israel Lattes di Torino", והעתקת הפיוט "יראים שלחוני לבקש מלפניך על עונם ומעלם" הנאמר לפני "כל נדרי".
בדפים האחרונים מופיעה רשימת עדות ארוכה ומרתקת מרבי שמואל דוד לאטאש משנת התצ"ג: "אני שמואל דוד לאטש מספר ומפרסם הנס... איך שבשנת תס"ז בליל ראשון של חנוכה הייתי בספינה שנסעתי מעיר טורינו לילך לעיר קסאלי והיינו שלשה יהודים באותה ספינה וכמו ארבעים ושנים גוים עמנו וסביב לכ"ד שעות נשברה הספינה וטבעו כמו ארבעים גוים ויהודי א' ושמו שמשון ז"ל מעיר טורינו ושמו אברהם יונה ז"ל ברוך פודה ומציל... והגיעני ה' להיות חתן בראשית בגורל נפל לי בנעימים בשנת התצ"ב ועתה האלדים אנה לידי סופר אחד מהיר ונדבני לבי להכתיב בעדי ספר תורה וגם בשנה הזאת שנת התצ"ג נפל לי הגורל להיות חתן בראשית תאות לבי נתן לי המלך עליון כאשר חפצתי והבאתי הספר תורה קדש לבית הכנסת והנחתיו בהיכל הקדש...".
[7], [103], [11] דף. כ-16 ס"מ. נייר איכותי, מצב טוב, כתמים ובלאי. כרוך בכריכת עור עתיקה, פגומה [הטבעה באיטלקית: ABRAM LATTES].
כתב-יד שלם, בכתיבה איטלקית-בינונית נאה, על נייר עבה. תפילות ופיוטי יום כיפור במלואם, כמנהג קהילות איטליה [מקביל במבנהו ל"מחזור רומא" - לא נבדקו שינויי נוסח], בראשו שער מאוייר ובו פרט השנה: "כי ביום הזה יכפר עליכם" [=שס"ח 1608]. בכתב זעיר ונאה הוסיף הסופר הערות והוראות ["תפלה זו הביאה הכלבו... ומהר"י קארו הביאה בבית יוסף... ולכן כתבתיה פה, וכן נוהגים בפרווינצא לאומרה והבוחר יבחר..."; "המנהג לומר בשחרית י"ג פעמים... לכוין למספר הידוע..."].
מחזור כתב-יד זה עבר במשך כמה דורות אצל בני משפחת לאטאש [משפחת רבנים מפורסמת באיטליה; שם המשפחה נכתב לעתים: לאטיס, דלטאש, די-לאטאש]. בדפים הריקים שנכרכו עם המחזור הותירו בני המשפחה עשרות רבות של רישומי לידות ופטירות בתקופה של כ-140 שנה, בין השנים שס"ט-תק"ה, וכן הוסיפו מספר הגהות בדפי המחזור עצמו.
הכותב הראשון הוא רבי שלמה ב"ר חזקיה אביגדור הרופא, חתנו של רבי יהושע לאטאש מהעיר קוני (CUNEO), המתחיל את רישומיו בשנת שס"ט [שנה לאחר כתיבת המחזור]. באחת הלידות הוא כותב: "ילדה אשתי מב"ת [=מנשים באהל תבורך] בן זכר יפה... בכניסת שבת שכבר הקהל התפללו בק"ק סאויליאן תפלת ערבית... וזכיתי למולו בחיק האלוף ורופא כמהר"ר יצחק לאטאש גיסי נר"ו והסנדקית צלעתי מרת שרה...", בלידה אחרת: "גיסתי... לא היה ביכולתה לבא פה בוסקא".
תיעוד לידות ופטירות מבני משפחה נוספים: רבי משה אליה ב"ר אביגדור [רישומים החל משנת תי"א], רבי משה לאטאש [רישומים מהשנים ת"כ-תמ"ב], רבי אברהם לאטאש [רישומים מהשנים תמ"ב-תנ"ז], רבי צמח דוד ב"ר אברהם לאטאש [רישומים מהשנים תע"ד-תס"ט], ועוד. רישומי הצאצאים הם תיעוד עשיר של בני משפחת לאטאש לדורותיה, המכיל גם שמות ופרטים אחרים מחיי התקופה והמקום. כך למשל כותב רבי אברהם לאטאש בשנת תס"ט: "...ילדה אשתי מב"ת בן זכר תמים שלם... וקראתי שמו בישראל עמנואל אליה... המוהל כמהר"ר יוסף סיני נר"ו... ואני בעוונותי הייתי בבית האסורים מרדיפת בני קסאלי מונפיראטו".
באחד העמודים נוספו שתי "בקשות" לשני ימים של ראש השנה "חברם האלוף... כמהר"ר חזקיה אביגדור הרופא נ"ע" (מתחילות: "אלהים בחסדך גמול נא לעבדך, בחלות כבודך להקשיב אמרו..." ו"לשוכן מעונה אבקש תחנה, תהי נא טמונה חטאתי וצפונה..." – לא נרשמו ב"אוצר השירה והפיוט" של דוידזון).
בראש כתב היד חתימות בעלים: "זה המחזור שלי שמואל דוד לאטאש" ו"Israel Lattes di Torino", והעתקת הפיוט "יראים שלחוני לבקש מלפניך על עונם ומעלם" הנאמר לפני "כל נדרי".
בדפים האחרונים מופיעה רשימת עדות ארוכה ומרתקת מרבי שמואל דוד לאטאש משנת התצ"ג: "אני שמואל דוד לאטש מספר ומפרסם הנס... איך שבשנת תס"ז בליל ראשון של חנוכה הייתי בספינה שנסעתי מעיר טורינו לילך לעיר קסאלי והיינו שלשה יהודים באותה ספינה וכמו ארבעים ושנים גוים עמנו וסביב לכ"ד שעות נשברה הספינה וטבעו כמו ארבעים גוים ויהודי א' ושמו שמשון ז"ל מעיר טורינו ושמו אברהם יונה ז"ל ברוך פודה ומציל... והגיעני ה' להיות חתן בראשית בגורל נפל לי בנעימים בשנת התצ"ב ועתה האלדים אנה לידי סופר אחד מהיר ונדבני לבי להכתיב בעדי ספר תורה וגם בשנה הזאת שנת התצ"ג נפל לי הגורל להיות חתן בראשית תאות לבי נתן לי המלך עליון כאשר חפצתי והבאתי הספר תורה קדש לבית הכנסת והנחתיו בהיכל הקדש...".
[7], [103], [11] דף. כ-16 ס"מ. נייר איכותי, מצב טוב, כתמים ובלאי. כרוך בכריכת עור עתיקה, פגומה [הטבעה באיטלקית: ABRAM LATTES].
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 25 - גמרות עם הגהות בעצם כתב ידו של הגאון מווילנא ופריטים נדירים נוספים
3.7.2012
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $8,125
כולל עמלת קונה
כתב-יד על קלף, תפילת ערבית וסדר ספירת העומר עם מנורת "למנצח". מרכז או מערב אירופה [מורביה?, המאה ה-17/18?].
כתיבת סופר נאה מרובעת, עם ניקוד. התיבה הראשונה בכל קטע נכתבה בהגדלה, ולעתים בדיו צבעונית או מוזהבת. בחלק מהמקומות נוספו סביב האותיות עיטורים צבעוניים של עלים ופרחים.
כתב היד מכיל את תפילת ערבית במלואה [נוסח אשכנז], עם מספר תוספות, המשקפות כנראה מנהג תפילה בציבור באחת מקהילות מערב או מרכז אירופה.
רוב התוספות נכתבו לאחר "עלינו לשבח", לפי הפירוט הבא: שלושה מזמורי תהלים (פרקים כד, ח, ו-כט); חמשה מזמורים נוספים לחמשת ימי השבוע (ימים א-ה; פרקים כה, לב, לח, נא ו-פו), הנאמרים בימים שאומרים בהם תחנון [עם ההוראה: "ווען מן תחנה זאגט דען זאגט מן מזמורים אלו" = כאשר אומרים תחנה, אומרים מזמורים אלו].
"סדר ספירת העומר", עם כוונות ה"ספירות" עפ"י הקבלה, לכל יום, ובראשו מזמור "למנצח בנגינות" בצורת מנורה [לכל שני ימים מימי העומר הוקדש עמוד שלם!]. לאחר ספירת העומר מופיע סדר וידוי מפורט [כולל "על חטא"], ואחריו המזמורים "שיר המעלות ממעמקים" ו"לדוד ה' אורי". בשני הדפים הראשונים של כתב היד מופיעים מזמורי התהלים א-ב, ד, שיש הנוהגים לאמרם לפני השינה. [ייתכן שדפים אלו נמצאים שלא במקומם ונכרכו בטעות בראש כתב היד].
במקומה של ברכת 'ולמלשינים', הודבקה חתיכת קלף מתקופה מאוחרת ועליה נוסח אחר של הברכה, כתיקון לנוסח קצר יותר, שנמצא בכתב היד המקורי.
הוספת מזמורי תהלים לאחר תפילת ערבית נהגה בכמה מקהילות מערב אירופה [ראה חומר מצורף], אך אמירת וידוי בבית הכנסת בתפילת ערבית ידוע רק ממספר בודד של קהילות בארצות המזרח [ראה חומר מצורף]. לא ברור אם הוידוי כאן נכתב כחלק מתפילת ערבית ולפנינו עדות על קיומו של מנהג כזה [אולי מנהג יחיד] בקהילה אשכנזית, או שמא נכתב לצורך אמירה כמנהג המקובלים בעת "קריאת שמע שעל המטה" [שאינה מופיעה בכתב היד].
כת"י זה בו מופיע סדר ספירת העומר עפ"י הקבלה עם מנורת "למנצח", אופייני לתקופת שנות הת', בה חדרה השפעת קבלת האר"י. באותה תקופה נפוצה כתיבת כוונות בסידורי התפילה של חוגי המקובלים בארצות אשכנז.
37 דפי קלף. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמים, בלאי וקמטים (בחלק מהדפים פגיעה בשולי הטקסט). קרע גדול וקפלים בדף הראשון. כריכת עור עתיקה.
כתיבת סופר נאה מרובעת, עם ניקוד. התיבה הראשונה בכל קטע נכתבה בהגדלה, ולעתים בדיו צבעונית או מוזהבת. בחלק מהמקומות נוספו סביב האותיות עיטורים צבעוניים של עלים ופרחים.
כתב היד מכיל את תפילת ערבית במלואה [נוסח אשכנז], עם מספר תוספות, המשקפות כנראה מנהג תפילה בציבור באחת מקהילות מערב או מרכז אירופה.
רוב התוספות נכתבו לאחר "עלינו לשבח", לפי הפירוט הבא: שלושה מזמורי תהלים (פרקים כד, ח, ו-כט); חמשה מזמורים נוספים לחמשת ימי השבוע (ימים א-ה; פרקים כה, לב, לח, נא ו-פו), הנאמרים בימים שאומרים בהם תחנון [עם ההוראה: "ווען מן תחנה זאגט דען זאגט מן מזמורים אלו" = כאשר אומרים תחנה, אומרים מזמורים אלו].
"סדר ספירת העומר", עם כוונות ה"ספירות" עפ"י הקבלה, לכל יום, ובראשו מזמור "למנצח בנגינות" בצורת מנורה [לכל שני ימים מימי העומר הוקדש עמוד שלם!]. לאחר ספירת העומר מופיע סדר וידוי מפורט [כולל "על חטא"], ואחריו המזמורים "שיר המעלות ממעמקים" ו"לדוד ה' אורי". בשני הדפים הראשונים של כתב היד מופיעים מזמורי התהלים א-ב, ד, שיש הנוהגים לאמרם לפני השינה. [ייתכן שדפים אלו נמצאים שלא במקומם ונכרכו בטעות בראש כתב היד].
במקומה של ברכת 'ולמלשינים', הודבקה חתיכת קלף מתקופה מאוחרת ועליה נוסח אחר של הברכה, כתיקון לנוסח קצר יותר, שנמצא בכתב היד המקורי.
הוספת מזמורי תהלים לאחר תפילת ערבית נהגה בכמה מקהילות מערב אירופה [ראה חומר מצורף], אך אמירת וידוי בבית הכנסת בתפילת ערבית ידוע רק ממספר בודד של קהילות בארצות המזרח [ראה חומר מצורף]. לא ברור אם הוידוי כאן נכתב כחלק מתפילת ערבית ולפנינו עדות על קיומו של מנהג כזה [אולי מנהג יחיד] בקהילה אשכנזית, או שמא נכתב לצורך אמירה כמנהג המקובלים בעת "קריאת שמע שעל המטה" [שאינה מופיעה בכתב היד].
כת"י זה בו מופיע סדר ספירת העומר עפ"י הקבלה עם מנורת "למנצח", אופייני לתקופת שנות הת', בה חדרה השפעת קבלת האר"י. באותה תקופה נפוצה כתיבת כוונות בסידורי התפילה של חוגי המקובלים בארצות אשכנז.
37 דפי קלף. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמים, בלאי וקמטים (בחלק מהדפים פגיעה בשולי הטקסט). קרע גדול וקפלים בדף הראשון. כריכת עור עתיקה.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 25 - גמרות עם הגהות בעצם כתב ידו של הגאון מווילנא ופריטים נדירים נוספים
3.7.2012
פתיחה: $15,000
נמכר ב: $21,250
כולל עמלת קונה
ספר הישר להחכם רבינו תם ז"ל. [קושטא, רע"ה-ר"פ בערך c. 1515-1520].
ספר מוסר, מחולק לי"ח שערים. נדפס ללא שער.
לפי החיד"א, החיבור יוחס בטעות לרבינו תם, בשל העובדה שגם ספר החידושים והתשובות שלו נקרא בשם "ספר הישר". רבי מנחם די-לונזאנו ייחס את הספר לרבי זרחיה היווני ויש שייחסוהו בטעות לרבי זרחיה הלוי בעל המאור. אחרים מייחסים אותו לרבינו יונה גירונדי. (ראה: שם הגדולים, מערכת גדולים ז', 13-14; מערכת ספרים י' 72; יערי, הדפוס העברי בקושטא, עמ' 80, מס' 79; תקליטור מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 0154914).
[40] דף. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי בשוליים. הדבקת נייר בדף הראשון, ללא פגיעה בטקסט. חיתוך שוליים לא ישר. מספר הגהות ורישומים בכתב-יד תימני, וחתימת בעלים: "זה הספר של א' נתנאל בן כ"א סעיד ". כרוך מחדש.
נדיר. נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי עותק הספריה הבריטית. לא הופיע במכירות פומביות.
ספר מוסר, מחולק לי"ח שערים. נדפס ללא שער.
לפי החיד"א, החיבור יוחס בטעות לרבינו תם, בשל העובדה שגם ספר החידושים והתשובות שלו נקרא בשם "ספר הישר". רבי מנחם די-לונזאנו ייחס את הספר לרבי זרחיה היווני ויש שייחסוהו בטעות לרבי זרחיה הלוי בעל המאור. אחרים מייחסים אותו לרבינו יונה גירונדי. (ראה: שם הגדולים, מערכת גדולים ז', 13-14; מערכת ספרים י' 72; יערי, הדפוס העברי בקושטא, עמ' 80, מס' 79; תקליטור מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 0154914).
[40] דף. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי בשוליים. הדבקת נייר בדף הראשון, ללא פגיעה בטקסט. חיתוך שוליים לא ישר. מספר הגהות ורישומים בכתב-יד תימני, וחתימת בעלים: "זה הספר של א' נתנאל בן כ"א סעיד ". כרוך מחדש.
נדיר. נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי עותק הספריה הבריטית. לא הופיע במכירות פומביות.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 25 - גמרות עם הגהות בעצם כתב ידו של הגאון מווילנא ופריטים נדירים נוספים
3.7.2012
פתיחה: $8,000
נמכר ב: $10,000
כולל עמלת קונה
צרור מכתבים מאת שרה שנירר מייסדת "בית יעקב". קראקא, תרפ"ו-תרצ"ג.
אחד-עשר מכתבים בכתב ידה של שרה שנירר (תרמ"ג-תרצ"ה), שנשלחו ברובם אל יהודית רוס (פרקל), ילידת פרנקפורט (נפטרה תשנ"ב) ומפעילות "בית יעקב" בסלובקיה וברומניה.
במכתבים חומר רב על דמותה הייחודית של שרה שנירר ועל התפתחות תנועת "בית יעקב" בעשור האחרון לחייה. במכתביה מייעצת שנירר בדבר הקמת מוסדות חדשים, ומספקת הכוונה והדרכה רוחנית. בין השאר בולטים האהבה והחום שהרעיפה על חניכות תנועתה, אותן היא מכנה "אחיותי" ו"בנותי הטהורות".
באחד המכתבים ממליצה שנירר לרוס לא לפעול בכוח להקמת "בית יעקב" בעיר באַרטפֿעלד (Bardejov, סלובקיה), ולא לצאת נגד הרב המקומי [שכנראה התנגד לעניין], ומספרת על עיר אחרת (פֿרישטאַך) שאף בה התנגד הרב להקמת מוסד של "בית יעקב", וכי אגודת העסקנים המקומית כתבה בעניין זה מכתב ל"חפץ חיים", ותשובתו פורסמה באחד מעלוני "בית יעקב".
במכתב אחר, מערב יום הכיפורים תרפ"ז, מאחלת שרה שנירר גמר חתימה טובה, ובתוך הדברים מזכירה "ווארט" [דבר-תורה קטן], בשם ה"סאַנדיזער רב זצ"ל" [האדמו"ר בעל 'דברי חיים' מצאנז] באשר לשאלה מדוע מאחלים ביידיש "גוטען גמר חתימה טובה", והלוא גוטען משמעו טוב, ואם כן יש כפילות בברכה.
מכתב ארוך במיוחד מוקדש לכנס הראשון של "בית יעקב" בהונגריה, ובו מתווה שנירר את קווי היסוד של תנועתה, ובין היתר הדגישה באותיות גדולות את המילים "אגודה אחת לעשות רצון אבינו שבשמים בלבב שלם!".
כל המכתבים ביידיש, למעט אחד בגרמנית. סופו של אחד המכתבים חסר.
11 מכתבים. גודל משתנה. מצב בינוני. כתמים, קרעים, סימני קיפול – מודבקים בדבק נייר. כל המכתבים נתונים בלמינציה. מצורפים תקצירים חלקיים למכתבים.
אחד-עשר מכתבים בכתב ידה של שרה שנירר (תרמ"ג-תרצ"ה), שנשלחו ברובם אל יהודית רוס (פרקל), ילידת פרנקפורט (נפטרה תשנ"ב) ומפעילות "בית יעקב" בסלובקיה וברומניה.
במכתבים חומר רב על דמותה הייחודית של שרה שנירר ועל התפתחות תנועת "בית יעקב" בעשור האחרון לחייה. במכתביה מייעצת שנירר בדבר הקמת מוסדות חדשים, ומספקת הכוונה והדרכה רוחנית. בין השאר בולטים האהבה והחום שהרעיפה על חניכות תנועתה, אותן היא מכנה "אחיותי" ו"בנותי הטהורות".
באחד המכתבים ממליצה שנירר לרוס לא לפעול בכוח להקמת "בית יעקב" בעיר באַרטפֿעלד (Bardejov, סלובקיה), ולא לצאת נגד הרב המקומי [שכנראה התנגד לעניין], ומספרת על עיר אחרת (פֿרישטאַך) שאף בה התנגד הרב להקמת מוסד של "בית יעקב", וכי אגודת העסקנים המקומית כתבה בעניין זה מכתב ל"חפץ חיים", ותשובתו פורסמה באחד מעלוני "בית יעקב".
במכתב אחר, מערב יום הכיפורים תרפ"ז, מאחלת שרה שנירר גמר חתימה טובה, ובתוך הדברים מזכירה "ווארט" [דבר-תורה קטן], בשם ה"סאַנדיזער רב זצ"ל" [האדמו"ר בעל 'דברי חיים' מצאנז] באשר לשאלה מדוע מאחלים ביידיש "גוטען גמר חתימה טובה", והלוא גוטען משמעו טוב, ואם כן יש כפילות בברכה.
מכתב ארוך במיוחד מוקדש לכנס הראשון של "בית יעקב" בהונגריה, ובו מתווה שנירר את קווי היסוד של תנועתה, ובין היתר הדגישה באותיות גדולות את המילים "אגודה אחת לעשות רצון אבינו שבשמים בלבב שלם!".
כל המכתבים ביידיש, למעט אחד בגרמנית. סופו של אחד המכתבים חסר.
11 מכתבים. גודל משתנה. מצב בינוני. כתמים, קרעים, סימני קיפול – מודבקים בדבק נייר. כל המכתבים נתונים בלמינציה. מצורפים תקצירים חלקיים למכתבים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 25 - גמרות עם הגהות בעצם כתב ידו של הגאון מווילנא ופריטים נדירים נוספים
3.7.2012
פתיחה: $14,000
לא נמכר
פסק דין בעניני מכר וחילופי קרקעות ובתים, בחתימת רבי שלמה בן סוסאן ורבי יוסף בן משה בן-עטייא. מעבר לדף הסכמה על פסק הדין, בחתימות רבי יחייא ילוז ורבי יעקב אביחצירא. [תאפיללת, מרוקו], שנת "לנשברי" [תקצ"ב 1832].
"הדין אמת שהמכר הנ"ב [=הנדון בזה] קיים ואפילו עדיין לא נשתמש כל אחד בחצר ... ולראיה חש"מ [=חתמנו שמנו] יום שני בש' [בשבת] כ"ב לח' טבת..., ע"ה יחייא ילוז ס"ט; יעקב אביחצירא סיל"ט [סיפיה יהיה לטב]".
רבי יעקב אבוחצירא (תקס"ו-תר"מ) - "אביר יעקב", נודע מצעירותו כגאון וקדוש, גאון מופלג בתורת הנגלה וההלכה, ומקובל אלוקי בחכמת האמת. רב ואב"ד בקהילת תאפיללאת [שהיתה הקהילה המרכזית באזור עמק הזיז בדרום-מרוקו]. כבר משנות העשרים לחייו נכנעו למרותו רוב רבני האזור. גם הסכמה זו על פסק הדין שלפנינו נכתבה בהיותו כבן עשרים ושש בה חתם שמו יחד עם זקן הרבנים בעירו רבי יחייא ילוז. רבינו יעקב נחשב כאחד מגדולי הפוסקים בדורו ועמד בקשרי שו"ת והלכה עם גדולי הרבנים בכל קצוי ארצות צפון-אפריקה. איש אלוקים קדוש המלומד בניסים, סיפורי מופת רבים נודעו עליו וזכה לגלוי אליהו הנביא זכור לטוב (ראה בספר "מעשה ניסים", ירושלים תשכ"ח, שנכתב עפ"י ידיעות וסיפורים ששמע מפי ה"בבא סאלי" ושאר רבני משפחת אבוחצירא). שמו נודע גם בין גויי הארץ המוסלמים שהיו קוראים לו בהערצה "אלחזן אל כביר" [=הרב הגדול].
נפטר בדרכו לעלות לארץ ישראל ונקבר בעיר דמנהור שבמצרים. על מצבתו שם נכתב: "מצבת קבורת... גברא רבא דאתי ממערבא, הרב המופלא סבא דמשפטים, מקובל אלוקי, חסידא קדישא בנגלה ובנסתר מו"ר עט"ר וצ"ת כמוהר"ר [מורנו ורבינו עטרת ראשנו וצניף תפארתנו כבוד מורנו ורבינו הרב רבי] יעקב אביחצירה זצוק"ל זיע"א...".
מחיבוריו: גנזי המלך; יגל יעקב; שו"ת יורו משפטיך ליעקב; פתוחי חותם; דורש טוב; בגדי השרד; מחשוף הלבן; ועוד חיבורים רבים.
לכבודו ולזכרו נתחברו עשרות פיוטים, שחלקם נפוצים עד היום בין יוצאי מרוקו. תמונתו הידועה, יושב בשיכול רגלים עם ספר קודש בידיו, היתה תלויה בבתים רבים במרוקו ובארץ ישראל עד היום הזה.
בניו ונכדיו נודעו בקדושתם ובתורתם. המפורסמים שבהם הנם: רבי ישראל אבוחצירא ה"בבא סאלי" ואחיו רבי יצחק ה"בבא חאקי", רבי מאיר אבוחצירא ה"בבא מאיר" ועוד עשרות רבנים מובהקים ואנשי סגולה ומופת.
דף 2 עמ', 15 ס"מ. כתמים כהים. קרעים בשוליים ובמרכז הדף (משוקמים שיקום מקצועי), חלקם עם פגיעה בטקסט. כרוך בכריכת חצי עור.
נדיר למצוא חתימת יד-קדשו מתקופה כה מוקדמת. רוב החתימות הידועות ממנו הם מתקופות מאוחרות יותר, בהן כבר לא היה חותם עם כל סלסולי הקליגרפיה של חתימתו הנאה הנמצאת לפנינו.
"הדין אמת שהמכר הנ"ב [=הנדון בזה] קיים ואפילו עדיין לא נשתמש כל אחד בחצר ... ולראיה חש"מ [=חתמנו שמנו] יום שני בש' [בשבת] כ"ב לח' טבת..., ע"ה יחייא ילוז ס"ט; יעקב אביחצירא סיל"ט [סיפיה יהיה לטב]".
רבי יעקב אבוחצירא (תקס"ו-תר"מ) - "אביר יעקב", נודע מצעירותו כגאון וקדוש, גאון מופלג בתורת הנגלה וההלכה, ומקובל אלוקי בחכמת האמת. רב ואב"ד בקהילת תאפיללאת [שהיתה הקהילה המרכזית באזור עמק הזיז בדרום-מרוקו]. כבר משנות העשרים לחייו נכנעו למרותו רוב רבני האזור. גם הסכמה זו על פסק הדין שלפנינו נכתבה בהיותו כבן עשרים ושש בה חתם שמו יחד עם זקן הרבנים בעירו רבי יחייא ילוז. רבינו יעקב נחשב כאחד מגדולי הפוסקים בדורו ועמד בקשרי שו"ת והלכה עם גדולי הרבנים בכל קצוי ארצות צפון-אפריקה. איש אלוקים קדוש המלומד בניסים, סיפורי מופת רבים נודעו עליו וזכה לגלוי אליהו הנביא זכור לטוב (ראה בספר "מעשה ניסים", ירושלים תשכ"ח, שנכתב עפ"י ידיעות וסיפורים ששמע מפי ה"בבא סאלי" ושאר רבני משפחת אבוחצירא). שמו נודע גם בין גויי הארץ המוסלמים שהיו קוראים לו בהערצה "אלחזן אל כביר" [=הרב הגדול].
נפטר בדרכו לעלות לארץ ישראל ונקבר בעיר דמנהור שבמצרים. על מצבתו שם נכתב: "מצבת קבורת... גברא רבא דאתי ממערבא, הרב המופלא סבא דמשפטים, מקובל אלוקי, חסידא קדישא בנגלה ובנסתר מו"ר עט"ר וצ"ת כמוהר"ר [מורנו ורבינו עטרת ראשנו וצניף תפארתנו כבוד מורנו ורבינו הרב רבי] יעקב אביחצירה זצוק"ל זיע"א...".
מחיבוריו: גנזי המלך; יגל יעקב; שו"ת יורו משפטיך ליעקב; פתוחי חותם; דורש טוב; בגדי השרד; מחשוף הלבן; ועוד חיבורים רבים.
לכבודו ולזכרו נתחברו עשרות פיוטים, שחלקם נפוצים עד היום בין יוצאי מרוקו. תמונתו הידועה, יושב בשיכול רגלים עם ספר קודש בידיו, היתה תלויה בבתים רבים במרוקו ובארץ ישראל עד היום הזה.
בניו ונכדיו נודעו בקדושתם ובתורתם. המפורסמים שבהם הנם: רבי ישראל אבוחצירא ה"בבא סאלי" ואחיו רבי יצחק ה"בבא חאקי", רבי מאיר אבוחצירא ה"בבא מאיר" ועוד עשרות רבנים מובהקים ואנשי סגולה ומופת.
דף 2 עמ', 15 ס"מ. כתמים כהים. קרעים בשוליים ובמרכז הדף (משוקמים שיקום מקצועי), חלקם עם פגיעה בטקסט. כרוך בכריכת חצי עור.
נדיר למצוא חתימת יד-קדשו מתקופה כה מוקדמת. רוב החתימות הידועות ממנו הם מתקופות מאוחרות יותר, בהן כבר לא היה חותם עם כל סלסולי הקליגרפיה של חתימתו הנאה הנמצאת לפנינו.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 25 - גמרות עם הגהות בעצם כתב ידו של הגאון מווילנא ופריטים נדירים נוספים
3.7.2012
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
מכתבים בכת"י וחתימת הגאון רבי "וואלף הלוי באסקאוויץ", אל רעו הגאון רבי מרדכי בער קורנפלד [תלמיד ה"נודע ביהודה"] ותעודת-סמיכה לתואר "הבחור החבר רבי" לתלמידו בנו הגאון רבי אהרן קורנפלד. קעלין, תקס"ח-תק"ע.
הגאון הנודע רבי בנימין וולף בוסקוביץ (ת"ק-תקע"ח), מגדולי רבני הונגריה, בעל "סדר משנה", בנו של רבי שמואל הלוי מקעלין בעל "מחצית השקל". משנת תקמ"ב אב"ד אסאד, ומשנת תקמ"ו אב"ד פרוסטיץ, שם נקשר בידידות רבה לרבי משה סופר בעל "חתם סופר" [ראה "אישים בתשובות חת"ס", אות קיג] כיהן ברבנות ובהרבצת תורה במקומות שונים [פעסט, קעלין ובאניהאד]. המכתבים שלפנינו נכתבו בתקופת לימודיו של תלמיד ישיבתו בעיר קעלין, הגאון רבי אהרן קורנפלד (תקנ"ה-תרמ"ב, לימים אב"ד יעניקוי, בוהמיה. מחבר הספר "ציונים לדברי קבלה, פראג, תרכ"ה).
3 מכתבים, גודל ומצב משתנים (מכתב אחד במצב טוב ושני האחרים עם קרעים בקיפול הנייר).
הגאון הנודע רבי בנימין וולף בוסקוביץ (ת"ק-תקע"ח), מגדולי רבני הונגריה, בעל "סדר משנה", בנו של רבי שמואל הלוי מקעלין בעל "מחצית השקל". משנת תקמ"ב אב"ד אסאד, ומשנת תקמ"ו אב"ד פרוסטיץ, שם נקשר בידידות רבה לרבי משה סופר בעל "חתם סופר" [ראה "אישים בתשובות חת"ס", אות קיג] כיהן ברבנות ובהרבצת תורה במקומות שונים [פעסט, קעלין ובאניהאד]. המכתבים שלפנינו נכתבו בתקופת לימודיו של תלמיד ישיבתו בעיר קעלין, הגאון רבי אהרן קורנפלד (תקנ"ה-תרמ"ב, לימים אב"ד יעניקוי, בוהמיה. מחבר הספר "ציונים לדברי קבלה, פראג, תרכ"ה).
3 מכתבים, גודל ומצב משתנים (מכתב אחד במצב טוב ושני האחרים עם קרעים בקיפול הנייר).
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 25 - גמרות עם הגהות בעצם כתב ידו של הגאון מווילנא ופריטים נדירים נוספים
3.7.2012
פתיחה: $12,000
נמכר ב: $15,000
כולל עמלת קונה
מכתב תשובה הלכתית "בענין ביעורי איסורי הנאה וגידוליהם", מהגאון רבי משה שיק אב"ד יערגן, אל רבי יעקב יוקב עטלינגער בעל "ערוך לנר" ואב"ד אלטונה. יערגן, ג' תמוז תר"ח 1848.
התשובה הארוכה נכתבה על מנת לפרסמה בקובץ התורני "שומר ציון הנאמן", כתגובה על דברי ה"ערוך לנר" שהשיג על דברי מורו ורבו ה"חתם סופר" בדין גידולי חמץ.
התשובה פותחת במכתב חתום: "הק' משה שיק מברעזווא". בו הוא כותב "להרב הגאון המפורסם מופת הדור... מו"ה יעקב עטטלינגער אב"ד דק"ק אלטונא... מרחוק אכרעה ואשתחוה ואומר ברוך הוא לה', יהי ה' אלוקיו עמו, קרנו ירום בכבוד וחפץ ה' בידו יצלח ומעשה ידיו כוננה עליו...". בהמשך הוא מבקש: "... באתי לבקש מאת מר פר"מ נ"י שיתן לדברי מקום בתוך עלי שומר ציון למען יצא כנוגה אור הצדק והאמת...".
בראש העמודים כיתוב בכתב-ידו של המהר"ם שיק "העתקתי לסימן ר"ח לאו"ח", ואכן תשובה זו נדפסה בשו"ת מהר"ם שיק (מונקאטש, תר"מ 1880) בחלק אורח חיים סימן ר"ח. לפנינו נמצאת כל התשובה בשלמותה בעצם כתב-ידו של המהר"ם שיק, כולל המכתב המקדים שלא נדפס בספר.
הגאון הנודע רבי משה שיק - מהר"ם שיק (תקס"ז-תרל"ט, אוצר הרבנים 15194), גאון מופלא, מגדולי דורו וממנהיגי יהדות הונגריה. בגיל 14 בא לישיבתו של ה"חתם סופר" והפך עד מהרה לאחד מחשובי תלמידיו. שימש שנים רבות ברבנות בעיר יערגן הסמוכה לפרשבורג, ולאחר מכן כיהן עד פטירתו כרבה של חוסט, בה ייסד ישיבה גדולה והעמיד תלמידים מפורסמים. הותיר אחריו יבול תורני עצום, הכולל תשובות בהלכה, דרשות, חידושים על הש"ס, על תרי"ג מצוות ועוד. מגדולי הלוחמים ברפורמה.
4 עמודים, 27.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, פגמים משוקמים בשולי הדפים עם פגיעות קלות בטקסט. כרוך בכריכת עור.
התשובה הארוכה נכתבה על מנת לפרסמה בקובץ התורני "שומר ציון הנאמן", כתגובה על דברי ה"ערוך לנר" שהשיג על דברי מורו ורבו ה"חתם סופר" בדין גידולי חמץ.
התשובה פותחת במכתב חתום: "הק' משה שיק מברעזווא". בו הוא כותב "להרב הגאון המפורסם מופת הדור... מו"ה יעקב עטטלינגער אב"ד דק"ק אלטונא... מרחוק אכרעה ואשתחוה ואומר ברוך הוא לה', יהי ה' אלוקיו עמו, קרנו ירום בכבוד וחפץ ה' בידו יצלח ומעשה ידיו כוננה עליו...". בהמשך הוא מבקש: "... באתי לבקש מאת מר פר"מ נ"י שיתן לדברי מקום בתוך עלי שומר ציון למען יצא כנוגה אור הצדק והאמת...".
בראש העמודים כיתוב בכתב-ידו של המהר"ם שיק "העתקתי לסימן ר"ח לאו"ח", ואכן תשובה זו נדפסה בשו"ת מהר"ם שיק (מונקאטש, תר"מ 1880) בחלק אורח חיים סימן ר"ח. לפנינו נמצאת כל התשובה בשלמותה בעצם כתב-ידו של המהר"ם שיק, כולל המכתב המקדים שלא נדפס בספר.
הגאון הנודע רבי משה שיק - מהר"ם שיק (תקס"ז-תרל"ט, אוצר הרבנים 15194), גאון מופלא, מגדולי דורו וממנהיגי יהדות הונגריה. בגיל 14 בא לישיבתו של ה"חתם סופר" והפך עד מהרה לאחד מחשובי תלמידיו. שימש שנים רבות ברבנות בעיר יערגן הסמוכה לפרשבורג, ולאחר מכן כיהן עד פטירתו כרבה של חוסט, בה ייסד ישיבה גדולה והעמיד תלמידים מפורסמים. הותיר אחריו יבול תורני עצום, הכולל תשובות בהלכה, דרשות, חידושים על הש"ס, על תרי"ג מצוות ועוד. מגדולי הלוחמים ברפורמה.
4 עמודים, 27.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, פגמים משוקמים בשולי הדפים עם פגיעות קלות בטקסט. כרוך בכריכת עור.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 25 - גמרות עם הגהות בעצם כתב ידו של הגאון מווילנא ופריטים נדירים נוספים
3.7.2012
פתיחה: $28,000
נמכר ב: $35,000
כולל עמלת קונה
מכתב כת"י בחתימתו של הגאון רבי "יוסף בכמוהר"ר משה מטראני זלה"ה". [קושטא, ראשית המאה ה-17].
תשובה זו בדיני לשון הרע, אודות "ראובן שקרא תגר על ממוני הקהילות" בענינים הנוגעים לק"ק רומניא וק"ק ספרדים באחת הערים מערי טורקיה. נדפסה בשו"ת מהרי"ט (חלק ב', יורה דעה סימן טז).
בתוך התשובה בה פוסק המהרי"ט, כי בדיחה דרך חידוד מליצה וצחות הלשון אין בה משום גנאי, מספר המהרי"ט שני סיפורים מעניינים אודות רבי יצחק אבואב (השני), שהיה עיור בעין אחת: "פעם אחת היה מהלך בדרך בשדה וישב לו הרב על שן סלע אחד, ושני נכבדים ישבו א' מימין וא' משמאל, והיה בחור אחד מתלמידיו עומד לפניהם, והרב ז"ל בדיחא דעתיה והיו מדברים בדברי צחות (=מליצות עפ"י פסוקים), ופנה הרב אל התלמיד ואמר לו אמור אתה. אמר לו תן לי רשות שאשב. אמר לו שב. ישב על האבן ואמר - על אבן אחת שבעה עינים..." (מליצה על ארבעה אנשים עם 7 עינים בלבד, עפ"י הפסוק בזכריה פרק ג פסוק ט). עוד מספר המהרי"ט על עינו האחת של רבי יצחק אבואב, מה שהיה אומר עליו מלך פורטוגל, "ב' עינים יש לי במלכותי שאין בכל העולם ערוֹך להם: עין גשר פורטוגל ועינו של רבי".
הגאון רבינו יוסף מטראני – המהרימ"ט (שכ"ט-שצ"ט 1568-1639), בן הגאון רבי משה מטראני – המבי"ט. נולד בצפת בזמן ה"בית יוסף" והיה מגדולי חכמיה, בשנת ש"ס יצא לקושטא שם העמיד תלמידים הרבה (רבי יהושע בנבנשתי בעל "שדה יהושע" על ירושלמי, אחיו רבי חיים בנבנשתי בעל "כנסת הגדולה", רבי אהרן לפפא, רבי חיים אבולעפיה ועוד) לאחר כעשרים שנה נתמנה לראש רבני קושטא. ספרו הנודע "שו"ת מהרי"ט" (מהרימ"ט) נדפס ע"י בניו לאחר פטירתו.
רבי יהונתן אייבשיץ ורבי יעקב עמדין כותבים עליו "גדול האחרונים מופלג בהוראה" (ראה כרתי ופלתי, סימן ק"י, קונטרס בית הספקות; שו"ת שאילת יעב"ץ, יורה דעה, סימן קמ"ב).
2 עמ', 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמים, פגיעות בלאי ועש בשולי הדף ללא פגיעה בטקסט. כרוך בכריכת עור.
מצורף אישור מומחה, על השוואת כתה"י לחתימות אחרות של המהרי"ט.
תשובה זו בדיני לשון הרע, אודות "ראובן שקרא תגר על ממוני הקהילות" בענינים הנוגעים לק"ק רומניא וק"ק ספרדים באחת הערים מערי טורקיה. נדפסה בשו"ת מהרי"ט (חלק ב', יורה דעה סימן טז).
בתוך התשובה בה פוסק המהרי"ט, כי בדיחה דרך חידוד מליצה וצחות הלשון אין בה משום גנאי, מספר המהרי"ט שני סיפורים מעניינים אודות רבי יצחק אבואב (השני), שהיה עיור בעין אחת: "פעם אחת היה מהלך בדרך בשדה וישב לו הרב על שן סלע אחד, ושני נכבדים ישבו א' מימין וא' משמאל, והיה בחור אחד מתלמידיו עומד לפניהם, והרב ז"ל בדיחא דעתיה והיו מדברים בדברי צחות (=מליצות עפ"י פסוקים), ופנה הרב אל התלמיד ואמר לו אמור אתה. אמר לו תן לי רשות שאשב. אמר לו שב. ישב על האבן ואמר - על אבן אחת שבעה עינים..." (מליצה על ארבעה אנשים עם 7 עינים בלבד, עפ"י הפסוק בזכריה פרק ג פסוק ט). עוד מספר המהרי"ט על עינו האחת של רבי יצחק אבואב, מה שהיה אומר עליו מלך פורטוגל, "ב' עינים יש לי במלכותי שאין בכל העולם ערוֹך להם: עין גשר פורטוגל ועינו של רבי".
הגאון רבינו יוסף מטראני – המהרימ"ט (שכ"ט-שצ"ט 1568-1639), בן הגאון רבי משה מטראני – המבי"ט. נולד בצפת בזמן ה"בית יוסף" והיה מגדולי חכמיה, בשנת ש"ס יצא לקושטא שם העמיד תלמידים הרבה (רבי יהושע בנבנשתי בעל "שדה יהושע" על ירושלמי, אחיו רבי חיים בנבנשתי בעל "כנסת הגדולה", רבי אהרן לפפא, רבי חיים אבולעפיה ועוד) לאחר כעשרים שנה נתמנה לראש רבני קושטא. ספרו הנודע "שו"ת מהרי"ט" (מהרימ"ט) נדפס ע"י בניו לאחר פטירתו.
רבי יהונתן אייבשיץ ורבי יעקב עמדין כותבים עליו "גדול האחרונים מופלג בהוראה" (ראה כרתי ופלתי, סימן ק"י, קונטרס בית הספקות; שו"ת שאילת יעב"ץ, יורה דעה, סימן קמ"ב).
2 עמ', 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמים, פגיעות בלאי ועש בשולי הדף ללא פגיעה בטקסט. כרוך בכריכת עור.
מצורף אישור מומחה, על השוואת כתה"י לחתימות אחרות של המהרי"ט.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 25 - גמרות עם הגהות בעצם כתב ידו של הגאון מווילנא ופריטים נדירים נוספים
3.7.2012
פתיחה: $30,000
לא נמכר
דף כת"י, כתיבה אשכנזית עתיקה ומפוארת. דף מספר "בגדי ישע" על ה"מרדכי" על מסכת שבת, עם הגהות נוספות בכת"י קדשו של המחבר הגאון הקדוש רבינו ישעיה הורוויץ בעל "שני לוחות הברית" (השל"ה הקדוש), ההגהות רובן גם חתומות בחתימתו "י." או "יש" או "ישעיה". [שנות הש', שלהי המאה ה-16].
בשולי הגליון הגהה ארוכה בכתב-ידו של בנו הגאון הקדוש רבי שעפטיל הלוי (בעל "ווי העמודים"), בה הוא דן בדברי אביו, וכך הוא כותב בתוך דבריו: "... והנה עלה על דעת אבי הגאון יצ"ו, וְהִרבָּה להָשִיב --- במאד מאד מה כוונת המקשה...". [ההגהה נכתבה בחיי אביו המוזכר בברכת יצ"ו =ישמרהו צורנו ויחיהו].
ספר בגדי ישע, הכולל ביאוריו פירושיו והגהותיו של השל"ה על המרדכי, נדפס לראשונה באמשטרדם שנת תקי"ז, (במהדורת ש"ס ווילנא צורף החיבור על גליון ספר המרדכי). והוא "פירוש על רב מרדכי עם חידושים על הש"ס והרי"ף והרמב"ם והטור וב"י על סדר מועד" (נוסח השער). בספר השל"ה מזכיר רבינו את החיבור מספר פעמים. בנו רבי שעפטיל מזכיר את החיבור בספרו "ווי העמודים", והוא כותב על החיבור כי "הוא חיבור גדול ונורא".
בהשוואת תוכן כתה"י שלפנינו, עם הספר הנדפס, נמצא שכל כתה"י, הן הטקסט הפנימי והן ההגהות וההוספות החתומות שבשולי הגליון, הם דברי רבינו בחיבורו בגדי ישע. בבדיקת כתה"י ע"י מומחים עולה באופן ברור כי ההגהות הם בכתב-ידו האופייני של רבינו השל"ה, ואף יתכן כי הטקסט כולו הוא בכתב ידו של רבינו השל"ה.
רבינו ישעיה הלוי הורוויץ (ש"ל-ש"צ), מגדולי גאוני דורו, גדול המקובלים והקדושים בימיו. קדוש וחסיד מפורסם בכל תפוצות ישראל, תלמיד מהרש"ל השני מלובלין (רבי שלמה ר' ליבוש'ס), תלמיד רבי יהושע וולק כהן בעל הסמ"ע ותלמיד המהר"ם מלובלין. כיהן ברבנות דובנא, אוסטראה, פרנקפורט-דמיין ופראג. בשנת שפ"א עלה לארץ ישראל והיה הרב הראשון של האשכנזים בירושלים ו"נשיא ארץ ישראל". קברו נמצא בטבריה בחצר קבר הרמב"ם ורבן יוחנן בן זכאי.
נודע שמו בישראל על שם ספרו "שני לוחות הברית", בו מובאים דברי מוסר, הלכה וחכמת הסוד, והוא מכונה בפי כולם בשם "השל"ה הקדוש". רבינו הוא אחד מהשלשה שמכונים בפי העם בשם "הקדוש": האר"י הקדוש, השל"ה הקדוש וה"אור החיים" הקדוש.
בנו רבי שבתי שעפטיל הלוי הורוויץ (שנ"ב-ת"כ, אוצר הרבנים 18052), מגאוני דורו המפורסמים וחסיד מופלא. מפורסם בחכמתו וגדלותו בנגלה ובנסתר. כיהן כראב"ד פראג, ולאחר מכן כיהן ברבנות הקהילות: פיורדא, פרנקפורט דמיין, וינה ופוזנא.
דף כתוב משני צידיו, 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים משוקמים שיקום מקצועי. קרע חסר (משוקם) עם פגיעה בטקסט. נתון בכריכת עור עבה ומפוארת, בצדה הפנימי הודבק דף מודפס עם תפלת השל"ה.
ראה עוד אודות כת"י זה, במאסף "ישורון", כרך ט"ו, ניסן תשס"ה, עמ' נ-פא.
בשולי הגליון הגהה ארוכה בכתב-ידו של בנו הגאון הקדוש רבי שעפטיל הלוי (בעל "ווי העמודים"), בה הוא דן בדברי אביו, וכך הוא כותב בתוך דבריו: "... והנה עלה על דעת אבי הגאון יצ"ו, וְהִרבָּה להָשִיב --- במאד מאד מה כוונת המקשה...". [ההגהה נכתבה בחיי אביו המוזכר בברכת יצ"ו =ישמרהו צורנו ויחיהו].
ספר בגדי ישע, הכולל ביאוריו פירושיו והגהותיו של השל"ה על המרדכי, נדפס לראשונה באמשטרדם שנת תקי"ז, (במהדורת ש"ס ווילנא צורף החיבור על גליון ספר המרדכי). והוא "פירוש על רב מרדכי עם חידושים על הש"ס והרי"ף והרמב"ם והטור וב"י על סדר מועד" (נוסח השער). בספר השל"ה מזכיר רבינו את החיבור מספר פעמים. בנו רבי שעפטיל מזכיר את החיבור בספרו "ווי העמודים", והוא כותב על החיבור כי "הוא חיבור גדול ונורא".
בהשוואת תוכן כתה"י שלפנינו, עם הספר הנדפס, נמצא שכל כתה"י, הן הטקסט הפנימי והן ההגהות וההוספות החתומות שבשולי הגליון, הם דברי רבינו בחיבורו בגדי ישע. בבדיקת כתה"י ע"י מומחים עולה באופן ברור כי ההגהות הם בכתב-ידו האופייני של רבינו השל"ה, ואף יתכן כי הטקסט כולו הוא בכתב ידו של רבינו השל"ה.
רבינו ישעיה הלוי הורוויץ (ש"ל-ש"צ), מגדולי גאוני דורו, גדול המקובלים והקדושים בימיו. קדוש וחסיד מפורסם בכל תפוצות ישראל, תלמיד מהרש"ל השני מלובלין (רבי שלמה ר' ליבוש'ס), תלמיד רבי יהושע וולק כהן בעל הסמ"ע ותלמיד המהר"ם מלובלין. כיהן ברבנות דובנא, אוסטראה, פרנקפורט-דמיין ופראג. בשנת שפ"א עלה לארץ ישראל והיה הרב הראשון של האשכנזים בירושלים ו"נשיא ארץ ישראל". קברו נמצא בטבריה בחצר קבר הרמב"ם ורבן יוחנן בן זכאי.
נודע שמו בישראל על שם ספרו "שני לוחות הברית", בו מובאים דברי מוסר, הלכה וחכמת הסוד, והוא מכונה בפי כולם בשם "השל"ה הקדוש". רבינו הוא אחד מהשלשה שמכונים בפי העם בשם "הקדוש": האר"י הקדוש, השל"ה הקדוש וה"אור החיים" הקדוש.
בנו רבי שבתי שעפטיל הלוי הורוויץ (שנ"ב-ת"כ, אוצר הרבנים 18052), מגאוני דורו המפורסמים וחסיד מופלא. מפורסם בחכמתו וגדלותו בנגלה ובנסתר. כיהן כראב"ד פראג, ולאחר מכן כיהן ברבנות הקהילות: פיורדא, פרנקפורט דמיין, וינה ופוזנא.
דף כתוב משני צידיו, 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים משוקמים שיקום מקצועי. קרע חסר (משוקם) עם פגיעה בטקסט. נתון בכריכת עור עבה ומפוארת, בצדה הפנימי הודבק דף מודפס עם תפלת השל"ה.
ראה עוד אודות כת"י זה, במאסף "ישורון", כרך ט"ו, ניסן תשס"ה, עמ' נ-פא.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 25 - גמרות עם הגהות בעצם כתב ידו של הגאון מווילנא ופריטים נדירים נוספים
3.7.2012
פתיחה: $28,000
נמכר ב: $35,000
כולל עמלת קונה
כת"י חידושים והערות על מסכת ביצה בכת"י קדשו של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר", [ראשית המאה ה-19].
בחידושים מופיעים ביטויים אופיניים לכתיבתו המעניינת של מהרצ"א: "ועיין עוד לקמן ותמצא נחת"; "ועמ"ש בסמוך בדברי רש"י ותבין"; "שוב מצאתי ראיתי" [מליצה עפ"י דברי הגמ' בבבא מציעא דף "מאי מצאתיה, ראיתיה"]; "לי הקטן הדברים תמוהים". עמוד 2 מסתיים במילים: "ודו"ק כי נכון הוא בעזהשי"ת".
הגאון הקדוש רבי צבי אלימלך לנגזם-שפירא (תקמ"ג-תר"א), תלמיד מובהק של רבי מנדלי מרימנוב ותלמיד "החוזה מלובלין", היה גם תלמידם של הרב מאפטא והמגיד מקוזניץ. מגיל צעיר כיהן ברבנות בעיירות שונות בגליציה אך בעיקר נודע ע"ש רבנות העיר דינוב, בה אף הוכתר לאדמו"ר בשנת תקע"ה. כיהן גם ברבנות העיר מונקאטש, בירת רוסיה הקרפטית. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ובאגדה, בחסידות ובקבלה. חיבורו אשר על שמו נודע שמו בישראל, הוא הספר הקדוש "בני יששכר" [קרא את שמו עפ"י הגילוי שגילה לו רבו "החוזה" כי הוא משבט יששכר]. מצאצאיו יצאו שושלות רבות של רבנים ואדמו"רים: דינוב, מונקאטש, בקאוויסק ועוד.
כתבי-יד-קדשו אלו של האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב עברו בירושה דור אחר דור, לבנו האדמו"ר רבי דוד מדינוב בעל "צמח דוד" (תקס"ד-תרל"ד), וממנו לבנו האדמו"ר רבי מאיר יהודה שפירא מבקאוויסק בעל "אור למאיר" (תר"י-תרס"ט), אשר ציוה בצוואתו כי עשירית מנכסיו תירש נכדתו היתומה לאה (בת בתו שיינדל רחל) אשר נתגדלה בבית סבה האדמו"ר.
כתבי-היד והספרים של זקנם הגדול נתחלקו לעשרה חלקים, ודף זה הוא מאותה עשירית שהגיעה לחלקם של הרבנית לאה ובעלה רבי אלעזר שפירא מבערעטש (שהיה אף הוא מצאצאי רבי צבי אלימלך מדינוב). רבי אלעזר שפירא ניצל מהשואה ומאותם כתבים שירש מאשתו בזיווג-ראשון, הוא הדפיס את הספר "חידושי בני יששכר" (ניו-יורק, תשי"א).
לפנינו הדף הראשון מאותם כתבי יד קודש של בעל "בני יששכר" שנדפסו בספר "חידושי בני יששכר" והוא מכיל את כל החידושים על מסכת ביצה שנדפסו שם. (2 העמודים שבכת"י הם 4 עמודים בספר, עמ' מו-מט, ראה צילום מצורף).
2 עמ', 32 ס"מ. נייר ירקרק. קרעים חסרים בשוליים הימניים והשמאליים, משוקמים שיקום מקצועי, עם פגיעות בסופי השורות ובראשיתן. כרוך בכריכת עור.
בחידושים מופיעים ביטויים אופיניים לכתיבתו המעניינת של מהרצ"א: "ועיין עוד לקמן ותמצא נחת"; "ועמ"ש בסמוך בדברי רש"י ותבין"; "שוב מצאתי ראיתי" [מליצה עפ"י דברי הגמ' בבבא מציעא דף "מאי מצאתיה, ראיתיה"]; "לי הקטן הדברים תמוהים". עמוד 2 מסתיים במילים: "ודו"ק כי נכון הוא בעזהשי"ת".
הגאון הקדוש רבי צבי אלימלך לנגזם-שפירא (תקמ"ג-תר"א), תלמיד מובהק של רבי מנדלי מרימנוב ותלמיד "החוזה מלובלין", היה גם תלמידם של הרב מאפטא והמגיד מקוזניץ. מגיל צעיר כיהן ברבנות בעיירות שונות בגליציה אך בעיקר נודע ע"ש רבנות העיר דינוב, בה אף הוכתר לאדמו"ר בשנת תקע"ה. כיהן גם ברבנות העיר מונקאטש, בירת רוסיה הקרפטית. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ובאגדה, בחסידות ובקבלה. חיבורו אשר על שמו נודע שמו בישראל, הוא הספר הקדוש "בני יששכר" [קרא את שמו עפ"י הגילוי שגילה לו רבו "החוזה" כי הוא משבט יששכר]. מצאצאיו יצאו שושלות רבות של רבנים ואדמו"רים: דינוב, מונקאטש, בקאוויסק ועוד.
כתבי-יד-קדשו אלו של האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב עברו בירושה דור אחר דור, לבנו האדמו"ר רבי דוד מדינוב בעל "צמח דוד" (תקס"ד-תרל"ד), וממנו לבנו האדמו"ר רבי מאיר יהודה שפירא מבקאוויסק בעל "אור למאיר" (תר"י-תרס"ט), אשר ציוה בצוואתו כי עשירית מנכסיו תירש נכדתו היתומה לאה (בת בתו שיינדל רחל) אשר נתגדלה בבית סבה האדמו"ר.
כתבי-היד והספרים של זקנם הגדול נתחלקו לעשרה חלקים, ודף זה הוא מאותה עשירית שהגיעה לחלקם של הרבנית לאה ובעלה רבי אלעזר שפירא מבערעטש (שהיה אף הוא מצאצאי רבי צבי אלימלך מדינוב). רבי אלעזר שפירא ניצל מהשואה ומאותם כתבים שירש מאשתו בזיווג-ראשון, הוא הדפיס את הספר "חידושי בני יששכר" (ניו-יורק, תשי"א).
לפנינו הדף הראשון מאותם כתבי יד קודש של בעל "בני יששכר" שנדפסו בספר "חידושי בני יששכר" והוא מכיל את כל החידושים על מסכת ביצה שנדפסו שם. (2 העמודים שבכת"י הם 4 עמודים בספר, עמ' מו-מט, ראה צילום מצורף).
2 עמ', 32 ס"מ. נייר ירקרק. קרעים חסרים בשוליים הימניים והשמאליים, משוקמים שיקום מקצועי, עם פגיעות בסופי השורות ובראשיתן. כרוך בכריכת עור.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 25 - גמרות עם הגהות בעצם כתב ידו של הגאון מווילנא ופריטים נדירים נוספים
3.7.2012
פתיחה: $25,000
לא נמכר
כת"י, תקנות בעניני שחיטת ובדיקות, שתיקן רבי ישראל אברהם אב"ד טשערני-אוסטרהא בעיר קאטייהראד, תקס"ו (1806).
בתקנות שנכתבו לבני קהילת קאטייהראד הסמוכה לטשערני-אוסטרהא, הוא מזהיר: "... כי תוקף אזהרתי בלתי הרים איש את ידו בעסק השחיטה ובדיקות הן פה ק' קאטייהראד והן אצל אנשי הכפרים השייכים לפה, אשר באים לפה על ימים נוראים, רק אותו האיש אשר נתמנה מאת אנשי הקהלה דפה, ה"ה הרבני מו' יעקב במו"ה משה...". בהמשך המכתב הוא פוסל את שחיטתו של כל אשר ישחט בלי רשות הנ"ל, והוא מסיים: "וכל מי שישמע לדברי אלה ברכת טוב, ומכלל הן וכו'..." - (ראה בקונטרס נזר ישראל פ"ב עמ' קל"ג, שהרה"ק העיד על עצמו שהוא צופה ומביט ט''ו פרסאות סביבות עירו טשארני-אוסטראה, ולכן יודע כל מה שמתרחש בקייטהארד).
הרב הקדוש רבי ישראל אברהם, נולד בשנת תקל"ב בערך לאביו הרב הקדוש והמפורסם רבי משולם זושא מהאניפולי זי"ע, ואביו אמר שהוא נשמת חזקיהו מלך יהודה. היה חתנו של הרב הקדוש רבי זאב וואלף מטשערני-אוסטראה, מגדולי תלמידי המגיד ממעזריטש ולאחר מכן מראשי הישוב החסידי בעיה"ק טבריה. שהיה רבו של הרב הקדוש ה"אהבת שלום" מקאסוב.
כשעלה חותנו לארץ הקודש, בשנת תקנ"ח, נבחר רבינו לאב"ד טשערני-אוסטראה כממלא מקום חותנו הקדוש. ניהל רבנותו ברמה והשפעתו היתה פרושה על ישובי סביבתו, עד פטירתו בן מ"ב שנה בשנת תקע"ד. אחרי פטירתו המשיכה אלמנתו הרבנית בהנהגת החסידים, ואף מחותנם רבי מרדכי מטשרנוביל כששבת בעירה, הלך לסעודה שלישית שלה. הרבנית נהרגה ברעש האדמה בטבריה בשנת תקצ"ז ומנו"כ בטבריה סמוך לאביה הרה"ק רבי וואלף מטשערני. בתו היתומה נתגדלה בבית הרב הקדוש רבי מרדכי מטשרנוביל ונישאה לבנו של הרב הקדוש רבי דוד מטולנא. מצאצאיה נסתעפו אדמו"רי בית טולנא.
מלבדה הניח אחריו ארבעה בנים, שאחד מהם היה מחותנו של הרב הקדוש רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא, והדפיס בבית דפוסו את הספר הקדוש "נעם אלימלך" של דודו רבי אלימלך מליזנסק (סלאוויטא, תקנ"ד), במהדורה זו נדפסה הסכמת אביו הרה"ק רבי זושא (שאינו נמנה על המסכימים להוצאה הראשונה של ה"נעם אלימלך" שנדפסה בלמברג).
שרידים מדברי תורתו ומתולדותיו נדפסו ע"י מכון "נחלת צבי" בקונטרס "נזר אברהם ותפארת ישראל" (בני ברק, תשמ"ו). המכתב וצילומו נדפסו בקובץ שפתי צדיקים ח' אדר תשנ"ו.
דף 22 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים, עם פגיעות קלות בטקסט. קרע קטן משוקם שיקום מקצועי.
- מצורף אישור מומחה הכותב כי למיטב ידיעתו, זו היא חתימת יד קדשו היחידה הידועה כיום.
בתקנות שנכתבו לבני קהילת קאטייהראד הסמוכה לטשערני-אוסטרהא, הוא מזהיר: "... כי תוקף אזהרתי בלתי הרים איש את ידו בעסק השחיטה ובדיקות הן פה ק' קאטייהראד והן אצל אנשי הכפרים השייכים לפה, אשר באים לפה על ימים נוראים, רק אותו האיש אשר נתמנה מאת אנשי הקהלה דפה, ה"ה הרבני מו' יעקב במו"ה משה...". בהמשך המכתב הוא פוסל את שחיטתו של כל אשר ישחט בלי רשות הנ"ל, והוא מסיים: "וכל מי שישמע לדברי אלה ברכת טוב, ומכלל הן וכו'..." - (ראה בקונטרס נזר ישראל פ"ב עמ' קל"ג, שהרה"ק העיד על עצמו שהוא צופה ומביט ט''ו פרסאות סביבות עירו טשארני-אוסטראה, ולכן יודע כל מה שמתרחש בקייטהארד).
הרב הקדוש רבי ישראל אברהם, נולד בשנת תקל"ב בערך לאביו הרב הקדוש והמפורסם רבי משולם זושא מהאניפולי זי"ע, ואביו אמר שהוא נשמת חזקיהו מלך יהודה. היה חתנו של הרב הקדוש רבי זאב וואלף מטשערני-אוסטראה, מגדולי תלמידי המגיד ממעזריטש ולאחר מכן מראשי הישוב החסידי בעיה"ק טבריה. שהיה רבו של הרב הקדוש ה"אהבת שלום" מקאסוב.
כשעלה חותנו לארץ הקודש, בשנת תקנ"ח, נבחר רבינו לאב"ד טשערני-אוסטראה כממלא מקום חותנו הקדוש. ניהל רבנותו ברמה והשפעתו היתה פרושה על ישובי סביבתו, עד פטירתו בן מ"ב שנה בשנת תקע"ד. אחרי פטירתו המשיכה אלמנתו הרבנית בהנהגת החסידים, ואף מחותנם רבי מרדכי מטשרנוביל כששבת בעירה, הלך לסעודה שלישית שלה. הרבנית נהרגה ברעש האדמה בטבריה בשנת תקצ"ז ומנו"כ בטבריה סמוך לאביה הרה"ק רבי וואלף מטשערני. בתו היתומה נתגדלה בבית הרב הקדוש רבי מרדכי מטשרנוביל ונישאה לבנו של הרב הקדוש רבי דוד מטולנא. מצאצאיה נסתעפו אדמו"רי בית טולנא.
מלבדה הניח אחריו ארבעה בנים, שאחד מהם היה מחותנו של הרב הקדוש רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא, והדפיס בבית דפוסו את הספר הקדוש "נעם אלימלך" של דודו רבי אלימלך מליזנסק (סלאוויטא, תקנ"ד), במהדורה זו נדפסה הסכמת אביו הרה"ק רבי זושא (שאינו נמנה על המסכימים להוצאה הראשונה של ה"נעם אלימלך" שנדפסה בלמברג).
שרידים מדברי תורתו ומתולדותיו נדפסו ע"י מכון "נחלת צבי" בקונטרס "נזר אברהם ותפארת ישראל" (בני ברק, תשמ"ו). המכתב וצילומו נדפסו בקובץ שפתי צדיקים ח' אדר תשנ"ו.
דף 22 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים, עם פגיעות קלות בטקסט. קרע קטן משוקם שיקום מקצועי.
- מצורף אישור מומחה הכותב כי למיטב ידיעתו, זו היא חתימת יד קדשו היחידה הידועה כיום.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 25 - גמרות עם הגהות בעצם כתב ידו של הגאון מווילנא ופריטים נדירים נוספים
3.7.2012
פתיחה: $500,000
נמכר ב: $625,000
כולל עמלת קונה
תלמוד בבלי - כרך הכולל את מסכתות ראש השנה, תענית, יומא, סוכה, ומסכת מגילה. יחד עם תלמוד ירושלמי - מסכת שקלים. ברלין-פרנקפורט דאודר, תצ"ה (1735).
בשער הספר כיתוב בכת"י ישן: "עם הגהות הגר"א בעצם כתב ידו". הגהות רבות בעצם כת"י קדשו של הגאון רבינו אליהו מווילנא, (בכתיבה עתיקה מאד אופיינית לשנות הת'-ת"ק). רוב ההגהות נדפסו ב"הגהות הגר"א" על הש"ס במהדורת ווילנא תר"ם, חלקן לא נדפסו שם, או שנדפסו בשינויים.
* מלבד הכיתוב העתיק המיחס את ההגהות ל"עצם כתב ידו" של הגר"א, יחוס ההגהות לעצם כתב יד הגר"א ניכר לעיניים, הן בסגנון ואופן כתיבת ההערות והן בכך שכתב היד דומה לכתבי היד הידועים של הגר"א. ובעיקר, השוואה ברורה של ההגהות שבכרך שלפנינו עם הגהות הגר"א נוסח דפוס ווילנא תר"מ-תרמ"ו 1880-1886, (שנערכו עפ"י הגמרות המקוריות עם ההגהות בכתב-ידו של הגר"א כמובא ב"אחרית דבר" להוצאת ש"ס ווילנא), בה התברר למעלה מכל ספק, כי זהו אכן אותו הכרך אשר השתמשו בו מדפיסי ווילנא להוצאה המתוקנת של הגהות הגר"א.
בגמרות אלו למד הגר"א שנים רבות, בהן עמל ולמד בעמידה כשגמרות אלו מונחות על זרועותיו. נטפי חלב רבים ניכרים על דפי הגמרות, שכן כידוע הגר"א היה מגיף תריסי חדרו גם בשעות היום ולומד לאור נרות, ראה בהקדמת תלמידו רבי ישראל משקלוב לספרו "פאת השולחן" הכותב על רבו הגר"א: "והי' סוגר ביום חלונות בית לימודו והי' לומד לאור הנר כדי שלא יבלבלוהו עין אדם, וכך הי' דרכו בימי חורפו ביגיעתו על לימוד תורה לשמה והי' חוזר כל תלמוד בבלי כל חודש כל ימיו".
* דפוסי הגהות הגר"א וההבדלים ביניהם:
הגהות הגר"א על הש"ס, נדפסו לראשונה באופן חלקי ומשובש במהדורת הש"ס של המדפיס אנטון שמידט, ווין תקס"ו 1806, שרכש העתק ההגהות וזכויות הדפסתן מאת יורשי הגר"א. מהדורה זו לוקה בטעויות רבות וזאת משתי סיבות: טעויות שנעשו בהעתקה שהגיעה לפני המדפיס ועבודת העריכה הרבה הנדרשת להגהות הגר"א שנכתבו ברמזי-רמזים, הנצרכים לפענוח ע"י תלמידי חכמים מובהקים. על מהדורת אנטון שמידט כתב רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א: "כי הגהותיו הן הן גופי הלכות ונמסרו לעם-הארץ וגוי מדפיס" (העורך הראשי של מהדורת ווין, היה יהודה-ליב בן-זאב, משכיל ופורק-עול, שעפ"י המסופר בשם ה"דברי חיים", אף נתפס בחילול-שבת בעת עוסקו בהגהת הש"ס).
רבי ישראל משקלוב, תלמיד הגר"א ערך מחדש את הגהות הגר"א על מסכת שקלים, בספרו "תקלין חדתין" (מינסק, תקע"ב) עפ"י העתקה מוסמכת שנשלחה אליו לארץ ישראל, (על גבי מסכת שקלים מש"ס דפוס סלאוויטא תקס"ב, שנדפס לאחר פטירת הגר"א בשנת תקנ"ח).
בתלמוד בבלי מהדורת קאפוסט נעשה נסיון לתקן את השיבושים, אך התיקונים נעשו מסברא ולא עפ"י כתב יד.
* מהדורת ווילנא תר"מ, שנדפסה עפ"י הגמרות המקוריות של הגר"א:
גולת הכותרת של עריכת הגהות הגר"א על הש"ס נעשתה בהוצאת הש"ס בווילנא תר"מ-תרמ"ו 1880-1886, ע"י מדפיסי משפחת ראם. לצורך עבודת העריכה נבחר צוות גדול של תלמידי חכמים בראשות רבי אברהם אבא קליינרמאן, שעמלו במשך שנים לפענח ולערוך את ההגהות מתוך הגמרות שהיו לפניהם בעותקים המקוריים בכתב יד-קדשו של רבינו הגר"א, ועפ"י מחברות.
במהדורה זו ישנן עשרות הגהות חדשות שלא נדפסו בווין והגהות רבות שנדפסו משובשות במהדורת אנטון שמידט ותוקנו עפ"י הכת"י המקורי. במספר הגהות בוטלו שינויי עריכה והוחזרו לכתיב המקורי (למשל בתענית דף כח/א נדפס בווין "ועיין רע"ב", ואילו במהדורת ווילנא נכתב כמו בכת"י המקורי שלפנינו "וערע"ב"). מעלתן היחידה של הגהות דפוס ווין הם בתיקוני שינויי צנזורה שלא נדפסו בווילנא, בה שלטה צנזורה קפדנית יותר (ראה למשל מגילה דף יא, בה תיקן הגר"א פעמיים "רומיים" במקום "פרסיים" ותיקון זה מופיע רק במהדורת ווין ובכתה"י, ואינו מופיע במהדורת ווילנא).
ב"אחרית דבר" למהדורת ווילנא (המודפס בסוף מסכת נדה) כותבים מדפיסי ווילנא שהיו לפניהם הגמרות המקוריות בהן למד הגר"א וכתב עליהם את הגהותיו ואשר נרכשו מירושת הגאון רבי יהודה בכרך אב"ד סייני בעל "נימוקי הגרי"ב" שנפטר בשנת תר"ו. (גם נכדו רבי יעקב בכרך, כותב בספרו "מהעיבור ומנין השנים", ווארשא, תרנ"ג, על ההגהות "כתיבת יד הגר"א הקדושה, בגליון ארבעת כרכי הש"ס שלמד בהם הגר"א זצ"ל, וכתב הגהותיו בידו הקדושה על גליוניהם. והמה היו בידי אַבי-אָבי הגאון הנ"ל").
* הראיות כי הכרך שלפנינו הוא מהגמרות שמהם נדפסו "הגהות הגר"א" בדפוס ווילנא:
עיון מדוקדק בעותק שלפנינו, מלמדנו כי לפנינו נמצא עותק מקורי "אוד מוצל מאש", אחד מאותם ארבעת הכרכים שעמדו לפני מדפיסי ווילנא ואבדו במשך השנים. ראיות רבות על כך מובאות במאמר המצורף ונביא מספר דוגמאות לדבר: 1. כל ההוספות והשינויים שנמצאים במהדורת ווילנא, נמצאים בכת"י קדשו שלפנינו. כמו כן טעויות או שינויי עריכה מוטעים שנעשו בדפוס ווין ותוקנו במהדורת ווילנא נמצאים לפנינו כמו שנדפס בווילנא. 2. במספר מקומות מתארים בדפוס ווילנא, פרטים מכתב-היד שעמד לפניהם, למשל במסכת ראש השנה דף כ"ג נכתב במהדורת וילנא: "(בהגהות כת"י אשר לפנינו הגהה זו ליתא)", וכן הוא בכרך שלפנינו. במסכת סוכה דף ז' נדפס: "ל"ג שוחק (כך שמעו מפיו, ולא נמצא בכ"י ולאו גושפנקי' דמריה חתים ע"ז)", ואכן לפנינו לא נמצאה הגהה כזו בכת"י קדשו. במסכת יומא דף מ"ט נדפס במהדורת ווילנא ב"הגהות הגר"א": "... כצ"ל, ושבנתים סגור בעגולים", וכך הוא לפנינו מסומן למחיקה ע"י סוגריים עגולים ולא בדרכי המחיקה האחרות של הגר"א. 4. הרישום בשער שנכתב בכת"י ישן "עם הגהות הגר"א בעצם כתב ידו", נכתב כנראה על ידי רבי יהודה בכרך (ראה צילום מצורף להשוואה של כתב-ידו בספרו "נימוקי הגרי"ב").
בשער הספר כיתוב בכת"י ישן: "עם הגהות הגר"א בעצם כתב ידו". הגהות רבות בעצם כת"י קדשו של הגאון רבינו אליהו מווילנא, (בכתיבה עתיקה מאד אופיינית לשנות הת'-ת"ק). רוב ההגהות נדפסו ב"הגהות הגר"א" על הש"ס במהדורת ווילנא תר"ם, חלקן לא נדפסו שם, או שנדפסו בשינויים.
* מלבד הכיתוב העתיק המיחס את ההגהות ל"עצם כתב ידו" של הגר"א, יחוס ההגהות לעצם כתב יד הגר"א ניכר לעיניים, הן בסגנון ואופן כתיבת ההערות והן בכך שכתב היד דומה לכתבי היד הידועים של הגר"א. ובעיקר, השוואה ברורה של ההגהות שבכרך שלפנינו עם הגהות הגר"א נוסח דפוס ווילנא תר"מ-תרמ"ו 1880-1886, (שנערכו עפ"י הגמרות המקוריות עם ההגהות בכתב-ידו של הגר"א כמובא ב"אחרית דבר" להוצאת ש"ס ווילנא), בה התברר למעלה מכל ספק, כי זהו אכן אותו הכרך אשר השתמשו בו מדפיסי ווילנא להוצאה המתוקנת של הגהות הגר"א.
בגמרות אלו למד הגר"א שנים רבות, בהן עמל ולמד בעמידה כשגמרות אלו מונחות על זרועותיו. נטפי חלב רבים ניכרים על דפי הגמרות, שכן כידוע הגר"א היה מגיף תריסי חדרו גם בשעות היום ולומד לאור נרות, ראה בהקדמת תלמידו רבי ישראל משקלוב לספרו "פאת השולחן" הכותב על רבו הגר"א: "והי' סוגר ביום חלונות בית לימודו והי' לומד לאור הנר כדי שלא יבלבלוהו עין אדם, וכך הי' דרכו בימי חורפו ביגיעתו על לימוד תורה לשמה והי' חוזר כל תלמוד בבלי כל חודש כל ימיו".
* דפוסי הגהות הגר"א וההבדלים ביניהם:
הגהות הגר"א על הש"ס, נדפסו לראשונה באופן חלקי ומשובש במהדורת הש"ס של המדפיס אנטון שמידט, ווין תקס"ו 1806, שרכש העתק ההגהות וזכויות הדפסתן מאת יורשי הגר"א. מהדורה זו לוקה בטעויות רבות וזאת משתי סיבות: טעויות שנעשו בהעתקה שהגיעה לפני המדפיס ועבודת העריכה הרבה הנדרשת להגהות הגר"א שנכתבו ברמזי-רמזים, הנצרכים לפענוח ע"י תלמידי חכמים מובהקים. על מהדורת אנטון שמידט כתב רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א: "כי הגהותיו הן הן גופי הלכות ונמסרו לעם-הארץ וגוי מדפיס" (העורך הראשי של מהדורת ווין, היה יהודה-ליב בן-זאב, משכיל ופורק-עול, שעפ"י המסופר בשם ה"דברי חיים", אף נתפס בחילול-שבת בעת עוסקו בהגהת הש"ס).
רבי ישראל משקלוב, תלמיד הגר"א ערך מחדש את הגהות הגר"א על מסכת שקלים, בספרו "תקלין חדתין" (מינסק, תקע"ב) עפ"י העתקה מוסמכת שנשלחה אליו לארץ ישראל, (על גבי מסכת שקלים מש"ס דפוס סלאוויטא תקס"ב, שנדפס לאחר פטירת הגר"א בשנת תקנ"ח).
בתלמוד בבלי מהדורת קאפוסט נעשה נסיון לתקן את השיבושים, אך התיקונים נעשו מסברא ולא עפ"י כתב יד.
* מהדורת ווילנא תר"מ, שנדפסה עפ"י הגמרות המקוריות של הגר"א:
גולת הכותרת של עריכת הגהות הגר"א על הש"ס נעשתה בהוצאת הש"ס בווילנא תר"מ-תרמ"ו 1880-1886, ע"י מדפיסי משפחת ראם. לצורך עבודת העריכה נבחר צוות גדול של תלמידי חכמים בראשות רבי אברהם אבא קליינרמאן, שעמלו במשך שנים לפענח ולערוך את ההגהות מתוך הגמרות שהיו לפניהם בעותקים המקוריים בכתב יד-קדשו של רבינו הגר"א, ועפ"י מחברות.
במהדורה זו ישנן עשרות הגהות חדשות שלא נדפסו בווין והגהות רבות שנדפסו משובשות במהדורת אנטון שמידט ותוקנו עפ"י הכת"י המקורי. במספר הגהות בוטלו שינויי עריכה והוחזרו לכתיב המקורי (למשל בתענית דף כח/א נדפס בווין "ועיין רע"ב", ואילו במהדורת ווילנא נכתב כמו בכת"י המקורי שלפנינו "וערע"ב"). מעלתן היחידה של הגהות דפוס ווין הם בתיקוני שינויי צנזורה שלא נדפסו בווילנא, בה שלטה צנזורה קפדנית יותר (ראה למשל מגילה דף יא, בה תיקן הגר"א פעמיים "רומיים" במקום "פרסיים" ותיקון זה מופיע רק במהדורת ווין ובכתה"י, ואינו מופיע במהדורת ווילנא).
ב"אחרית דבר" למהדורת ווילנא (המודפס בסוף מסכת נדה) כותבים מדפיסי ווילנא שהיו לפניהם הגמרות המקוריות בהן למד הגר"א וכתב עליהם את הגהותיו ואשר נרכשו מירושת הגאון רבי יהודה בכרך אב"ד סייני בעל "נימוקי הגרי"ב" שנפטר בשנת תר"ו. (גם נכדו רבי יעקב בכרך, כותב בספרו "מהעיבור ומנין השנים", ווארשא, תרנ"ג, על ההגהות "כתיבת יד הגר"א הקדושה, בגליון ארבעת כרכי הש"ס שלמד בהם הגר"א זצ"ל, וכתב הגהותיו בידו הקדושה על גליוניהם. והמה היו בידי אַבי-אָבי הגאון הנ"ל").
* הראיות כי הכרך שלפנינו הוא מהגמרות שמהם נדפסו "הגהות הגר"א" בדפוס ווילנא:
עיון מדוקדק בעותק שלפנינו, מלמדנו כי לפנינו נמצא עותק מקורי "אוד מוצל מאש", אחד מאותם ארבעת הכרכים שעמדו לפני מדפיסי ווילנא ואבדו במשך השנים. ראיות רבות על כך מובאות במאמר המצורף ונביא מספר דוגמאות לדבר: 1. כל ההוספות והשינויים שנמצאים במהדורת ווילנא, נמצאים בכת"י קדשו שלפנינו. כמו כן טעויות או שינויי עריכה מוטעים שנעשו בדפוס ווין ותוקנו במהדורת ווילנא נמצאים לפנינו כמו שנדפס בווילנא. 2. במספר מקומות מתארים בדפוס ווילנא, פרטים מכתב-היד שעמד לפניהם, למשל במסכת ראש השנה דף כ"ג נכתב במהדורת וילנא: "(בהגהות כת"י אשר לפנינו הגהה זו ליתא)", וכן הוא בכרך שלפנינו. במסכת סוכה דף ז' נדפס: "ל"ג שוחק (כך שמעו מפיו, ולא נמצא בכ"י ולאו גושפנקי' דמריה חתים ע"ז)", ואכן לפנינו לא נמצאה הגהה כזו בכת"י קדשו. במסכת יומא דף מ"ט נדפס במהדורת ווילנא ב"הגהות הגר"א": "... כצ"ל, ושבנתים סגור בעגולים", וכך הוא לפנינו מסומן למחיקה ע"י סוגריים עגולים ולא בדרכי המחיקה האחרות של הגר"א. 4. הרישום בשער שנכתב בכת"י ישן "עם הגהות הגר"א בעצם כתב ידו", נכתב כנראה על ידי רבי יהודה בכרך (ראה צילום מצורף להשוואה של כתב-ידו בספרו "נימוקי הגרי"ב").
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג