ארבעים ושלשה תצלומים, שצולמו בידי ישראל נתח, צלם יהודי שפעל תחת מסווה בקרב הכנופיות הערביות במלחמת העצמאות, 1948.
ישראל נתח (בן-ייטח) נולד בעכו בשנת 1918 ונפטר ברמת-גן בשנת 2008. בהיותו בן שנתיים עברה משפחתו להתגורר בדמשק. בגיל 13 הצטרף לבן-דודו וסייע לו בהברחת יהודים סורים מדמשק לארץ מטעם הסוכנות היהודית. בשנת 1935 התגייס ל"הגנה". במהלך מלחמת העצמאות, בעזרת ידיד ערבי תושב יפו, שהיה מקורב לבכירי ארגון ה"הגנה", התחזה לצלם-עיתונות ערבי כשבאמתחתו תעודת-צלם ותעודת-זהות מזויפות, בהן כונה "איברהים-אבן-איברהים סייד". יחד עם ידידו, שהיה גם בן-דודו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני, מנהיג הכנופיות והכוחות הערבים באזור ירושלים במלחמת העצמאות, תיעד את פעילות הכנופיות והעביר תצלומים ומידע חשובים ביותר ל"הגנה", בנוגע להיערכות הכוחות הערביים בתוך ירושלים, ובסביבותיה - בקסטל, בגוש עציון ובאזור הר חברון.
התצלומים שלפנינו מציגים את מלחמת העצמאות מזויות-צילום בלתי שגרתיות ומהווים עדוּת לאחת מפרשיות הריגול המעניינות של המדינה שבדרך; חלקם תצלומים נדירים, שאינם נמנים על תמונות מלחמת העצמאות ה"רגילות". ביניהם: שני תצלומים של משאית משוריינת עולה באש לאחר שהותקפה על-ידי כוחות ערביים בדרך מעטרות לירושלים [כנראה, אחד משני המשוריינים של "שיירת עטרות" שהותקפה ב-24 במארס 1948 ו-14 מלוחמיה נהרגו]; רחוב ביפו, חסום בחביות ובסלעים; תצלום מהלווייתו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני; מצעד-ראווה של לוחמיו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני בכפר קאסטל (בראש הצועדים נראה אל-חוסייני, כשלרגליו מגפיים גבוהים); אל-חוסייני ולוחמיו במחנה מצפון לרמאללה, לפני העלייה לגוש עציון (ינואר 1948); אל-חוסייני ועוזריו מעיינים במפות (ביניהם, עוזרו קאסם רימאווי) בלוויית שומרי-ראש ולוחמים. התצלום צולם על הקסטל ביום 7 באפריל 1948 והוא התצלום האחרון של אל-חוסייני, שנהרג בקרב על הקסטל באותו לילה; לוחמים-מתנדבים של אל-חוסייני באיזור בית-שאן יוצאים לכיבוש הקסטל, אפריל 1948; פאוזי קָאוַּקְגִ'י, מפקד צבא ההצלה של הליגה הערבית (כוח מתנדבים ערבים, עיראקים, סורים ודרוזים, שהוקם בסוריה כדי לסייע לערביי ארץ ישראל במלחמתם ביישוב היהודי במלחמת העצמאות) מתדרך את לוחמיו בכפר עין אל-מַנְסי לפני ההתקפה על קיבוץ משמר העמק, אפריל 1948; גופות חיילי מחלקת ההר (הל"ה) מוטלות בשדה הקרב בין הכפרים הערביים ג'בּע וצוּריף, ינואר 1948 / הרוגי קרבות גוש עציון; אימונים של כוחות מתנדבים ערביים בסביבות ירושלים (חלקם צילומים מבוימים); פיצוץ בניין ה-Palestine Post בירושלים, פברואר 1948; פיצוץ מכונית תופת ברחוב בן-יהודה בירושלים, פברואר 1948. הפיגוע תוכנן בידי אל-חוסייני. שלשה בניינים ברחוב בן-יהודה נהרסו כתוצאה מהפיצוץ ו-58 בני-אדם נהרגו, ותצלומים נוספים (רבים מהם מתוארים בכתב יד בצדם האחורי).
סה"כ 43 תצלומים (שלושים ושניים תצלומים המציגים את אימוני הכנופיות הערביות, מנהיגיה ואירועים חשובים שצולמו מנקודת-מבט ערבית ואחד-עשר תצלומים המציגים אימונים של כוחות ה"הגנה").
אל התצלומים הנ"ל מצורפים גם עשרות תצלומים משפחתיים וקבוצתיים, גזירי-עתונים, כתבות על נתח ומכתבים מתקופות שונות, בהם מכתבים רבים שקיבל מאת חברי כנסת, שרים ואישי-ציבור, לאחר ששלח אליהם עותק מספרו "ישראל נתח – פטריוט ישראלי" (רמת-גן, 2005; בין הפריטים מכתב בכתב ידו של דוד בן-גוריון, תצלומים עם גולדה מאיר, ועוד). מן התצלומים ומן המכתבים עולה, כי נתח היה רוכב אופניים מצטיין ב"הפועל"; מן הכתבות ומן המכתבים המצורפים עולה, כי במשך שנים רבות שמר נתח את סיפורו בסוד, מתוך חשש לחיי אביו, שהתגורר בסוריה. לאחר שעלה אביו לארץ, פרסם נתח את סיפורו בקרב בני משפחתו, בעתונות, ובקרב לקוחות, שהגיעו לאכול בדוכן הפלאפל שלו ביפו.
גודל: 8X6.5 ס"מ עד 7.5X10 ס"מ. מצב בינוני-טוב. ברובם קרעים, קמטים וכתמים. שאריות דבק ודפי-קרטון שחורים בצדם האחורי.

לוח שנה, כתב-יד על נייר, עם איורים צבעוניים. אנקונה, 1811. הצייר: יעקב ישראל מונטיפיורי.
בראש הלוח שער עם איור גלגל השנה. תחת שמו של כל חודש מופיעים מספרים שונים (המופיעים גם בדפי הלוח) ומספר הימים באותו חודש. במרכז הגלגל ראשי תיבות שמו של הצייר: IMF (Israel Montefiore), ובשוליים מקום ושנת הכתיבה: Ancona 1811.
12 דפים עם חודשי השנה הלועזיים, שם החודש באיטלקית בראש כל דף במסגרת מאוירת, בתחתית מספר הימים בכל חודש ובמרכז מספרים שונים אשר משמעותם לא ברורה (מספרים אחדים דומיננטיים יותר ומופיעים מספר רב של פעמים, לפעמים אף יותר מפעם אחת בעמוד).
בדף אחרון צוייר סמלו של נפוליאון בונפרטה, במרכזו מופיע שם הצייר Iacob Israel M.fiori, וכוכב אשר בתוכו מופיעה האות N.
הצייר, יעקב ישראל מונטיפיורי (נולד 1748) היה בן למשפחת מונטיפיורי אשר גרה בעיר אנקונה (היא הענף האיטלקי של משפחת השר הידוע משה מונטיפיורי). יהודי אנקונה חיו בגטו בתנאים קשים ובהשפלה, עד בואו של נפוליאון בשנת 1797, אז כבש צבאו את העיר וחומות הגטו נהרסו. בעיני רבים מהיהודים באותם ימים נתפס נפוליאון כגואל, בשל תרומתו לאמנציפציה של היהודים. עובדה זו הביאה ליצירה עממית יהודית שעסקה בנפוליאון. הדף האחרון בלוח זה מייצג את חלקו של הצייר מונטיפיורי בתופעה זו.
הכוכב המופיע באיור זה אינו מופיע בסמלו הרשמי של נפוליאון, אך הוא נועד לסמל את "כוכב נפוליאון". בשנת 1811 הופיע בשמי אירופה כוכב שביט ענק, אשר נראה לעין במשך 260 ימים. תופעה זו באה לידי ביטוי בתחומי האמנות השונים, בכתיבה ובמדע, ואסטרונומים באירופה עסקו בחישובים הכרוכים בכוכב זה [ייתכן כי המספרים המופיעים בלוח קשורים בו?]. בשנה זו היה נפוליאון בגדולתו ולכן זכה כוכב שביט זה לכינוי "כוכב נפוליאון", ובו נקשר מזלו של נפוליאון בשמים.
לפנינו פריט נדיר שקשור לעניין זה ואולי אף מביא את חשבונותיו של מונטיפיורי בדבר "כוכב נפוליאון".
על-פי חוות דעת מקצועית, חשבון הזמנים של מונטיפיורי אינו מדוייק ואינו מדעי וכנראה שהמספרים הינם סוג מסויים של צופן.
[14] דף, 9 ס"מ. מצב טוב, כתמים. כריכה מקורית, שחוקה מעט.