מכירה 25 - גמרות עם הגהות בעצם כתב ידו של הגאון מווילנא ופריטים נדירים נוספים
מציג 1 - 12 of 25
מכירה 25 - גמרות עם הגהות בעצם כתב ידו של הגאון מווילנא ופריטים נדירים נוספים
3.7.2012
פתיחה: $8,000
לא נמכר
מפה רקומה לפסח ולחגים. גרמניה, תקל"ט [1779-1778].
מפת בד גדולה עם עטורים רקומים המתארים סצנות מקראיות, סמלים ומנהגים הקשורים בחגי שלשת הרגלים ובראש השנה, מוטיבים בהשראת משניות מפרקי אבות וקטעי-תפלה. המפה מייצגת את מנהגה של יהדות גרמניה, להשתמש בפריטי-בד מפוארים בטקסים המיוחדים של השנה היהודית. מפה נדירה אשר גודלה, מצב שימורה ועושר עיטוריה מקנים לה חשיבות יתרה. לפרטים נוספים, ראה להלן במאמרו של פרופ' שלום צבר. 162X137 ס"מ; מסגרת ברוחב 3.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים ונזקים קלים. חלק מהעיטורים הרקומים פגומים.
מפת בד גדולה עם עטורים רקומים המתארים סצנות מקראיות, סמלים ומנהגים הקשורים בחגי שלשת הרגלים ובראש השנה, מוטיבים בהשראת משניות מפרקי אבות וקטעי-תפלה. המפה מייצגת את מנהגה של יהדות גרמניה, להשתמש בפריטי-בד מפוארים בטקסים המיוחדים של השנה היהודית. מפה נדירה אשר גודלה, מצב שימורה ועושר עיטוריה מקנים לה חשיבות יתרה. לפרטים נוספים, ראה להלן במאמרו של פרופ' שלום צבר. 162X137 ס"מ; מסגרת ברוחב 3.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים ונזקים קלים. חלק מהעיטורים הרקומים פגומים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 25 - גמרות עם הגהות בעצם כתב ידו של הגאון מווילנא ופריטים נדירים נוספים
3.7.2012
פתיחה: $10,000
לא נמכר
ששה לוחות מעוטרים, לתלייה על הקיר. המזרח התיכון [סוריה?], ראשית המאה ה-20.
לוחות גדולים ומאסיביים עשויים פליז רקוע וחרוט, עם גב עץ. שימשו כקישוטים תלויים על קיר. ששת הלוחות מעוטרים בדוגמאות צמחים ופרחים, בכיתובים עבריים (ציטוטים מתהלים ומספר שמות) ובעיטורים שונים ומרשימים, כמפורט להלן:
1-2. שני לוחות עם עיטורי צמחים, פרחים ועצי תמר גדולים. על לוח אחד רוקע הכיתוב "צדיק כתמר יפרח" וסמלי השבטים ראובן, שמעון, לוי, יהודה, זבול[ו]ן ויששכר; על השני "כארז בלבנון ישגה" וסמלי השבטים דן, גד, אשר, נפתלי, יוסף ובנימ[י]ן. 72.5X44 ס"מ כ"א.
3-4. שני לוחות עם עיטורי צמחים ופרחים. על לוח אחד רוקע הכיתוב "ואשא אתכם על כנפי" וצורת נשר מביט שמאלה; על השני "נשרים ואבא אתכם אלי" וצורת נשר מביט ימינה. 37.5X44 ס"מ כ"א.
5. לוח עם עיטורי צמחים ופרחים. במרכזו רקועה מנורה גדולה נתמכת על-ידי שני אריות ובראשו הכיתוב "כי עמך מקור חיים באורך נראה אור". 72.4X44 ס"מ.
6. לוח עם עיטורי צמחים ופרחים. בראשו רוקע כתר גדול; במרכזו צורת ספר תורה בתיק מעוטר רימונים ונוסח עשרת הדברות. 72.5X44 ס"מ.
בשוליים העליונים של חלק מהלוחות נחרטו הנחיות לתלייתם, בערבית: "ימין למטה", "שמאל למטה" וכן אותיות A ו-B.
בצדם האחורי של שני הלוחות הקטנים ארבעה ברגים לתלייה; בארבעת הלוחות הגדולים הברגים חסרים וחלק מגב העץ פגום. מצב כללי טוב, מעט כיפופים ופגמים.
לוחות גדולים ומאסיביים עשויים פליז רקוע וחרוט, עם גב עץ. שימשו כקישוטים תלויים על קיר. ששת הלוחות מעוטרים בדוגמאות צמחים ופרחים, בכיתובים עבריים (ציטוטים מתהלים ומספר שמות) ובעיטורים שונים ומרשימים, כמפורט להלן:
1-2. שני לוחות עם עיטורי צמחים, פרחים ועצי תמר גדולים. על לוח אחד רוקע הכיתוב "צדיק כתמר יפרח" וסמלי השבטים ראובן, שמעון, לוי, יהודה, זבול[ו]ן ויששכר; על השני "כארז בלבנון ישגה" וסמלי השבטים דן, גד, אשר, נפתלי, יוסף ובנימ[י]ן. 72.5X44 ס"מ כ"א.
3-4. שני לוחות עם עיטורי צמחים ופרחים. על לוח אחד רוקע הכיתוב "ואשא אתכם על כנפי" וצורת נשר מביט שמאלה; על השני "נשרים ואבא אתכם אלי" וצורת נשר מביט ימינה. 37.5X44 ס"מ כ"א.
5. לוח עם עיטורי צמחים ופרחים. במרכזו רקועה מנורה גדולה נתמכת על-ידי שני אריות ובראשו הכיתוב "כי עמך מקור חיים באורך נראה אור". 72.4X44 ס"מ.
6. לוח עם עיטורי צמחים ופרחים. בראשו רוקע כתר גדול; במרכזו צורת ספר תורה בתיק מעוטר רימונים ונוסח עשרת הדברות. 72.5X44 ס"מ.
בשוליים העליונים של חלק מהלוחות נחרטו הנחיות לתלייתם, בערבית: "ימין למטה", "שמאל למטה" וכן אותיות A ו-B.
בצדם האחורי של שני הלוחות הקטנים ארבעה ברגים לתלייה; בארבעת הלוחות הגדולים הברגים חסרים וחלק מגב העץ פגום. מצב כללי טוב, מעט כיפופים ופגמים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 25 - גמרות עם הגהות בעצם כתב ידו של הגאון מווילנא ופריטים נדירים נוספים
3.7.2012
פתיחה: $13,000
לא נמכר
כסא אליהו הנביא. בֵּקֵשצ'אבַּה (Békéscsaba), הונגריה, ראשית המאה ה-20.
כסא עשוי עץ ובד. בגבו לוח עץ מסוגנן ומעוטר בשוליים מוזהבים ובשני עיטורים עשויים מתכת, עם כיתוב: "זה הכסא של אליהו ז"ל לזכרון עולם לקהל שומרי הדת בעקעש טשאבא מאת הח' כ"ה מנחם קאראלעק נ"י עם זוגתו הח' מרת מאשא תחי' שנת תר"ע לפ"ק". מסעדי הכסא ודופנותיו מרופדים בד קטיפה אדום; המושב והמשענת מרופדים בד בצבע בורדו (הריפוד על הדופנות הנו הריפוד המקורי וריפוד המשענת והמושב הנו ריפוד מחודש). הכסא נצב על ארבע רגלי עץ גבוהות (מקוריות).
הכסא רחב במיוחד ויש בו מקום לשניים. להבדיל מקהילות רבות שנהגו להכין כסא לסנדק וכסא נפרד לאליהו הנביא (מתוך הקפדה שלא לשבת על כסא-של-אליהו), כסא זה הוא על פי מנהג קהילת צפת וקהילות אחרות, לעשותו רחב, וכך יושב הסנדק לשמאלו של אליהו הנביא (על פי ההלכה שאסור לתלמיד לשבת לימין רבו), אך באותו כסא.
ראשית הקהילה היהודית של בֵּקֵשצ'אבַּה בסוף המאה ה-18 או בראשית המאה ה-19 (המצבה העתיקה ביותר בבית העלמין היהודי היא משנת תק"ע 1810). בשנת 1825 דרו בעיר חמישה יהודים; בשנות ה-40 של המאה ה-19, עם הסרת המגבלות על תנועת היהודים, החל גידול באוכלוסיה ובשנת 1851 הגיע מספר היהודים בעיר ל-110 וקהילת בֵּקֵשצ'אבַּה שימשה כמרכז קהילתי לכל יהודי מחוז בֵּקֵש. לאחר הפילוג בקהילות הונגריה בשנת תרכ"ט (1869), הגדירה עצמה קהילת בֵּקֵשצ'אבַּה כחרדית, אך בשנת תרל"ב (1872) הפכה לקהלת "סטטוס-קוו". הדבר לא היה לרצונם של החרדים, שהקימו בשנת תרמ"ג (1883) קהילה נפרדת ("שומרי הדת"). בית הכנסת הראשון של בֵּקֵשצ'אבַּה נבנה בשנת תר"י (1850) ובשנת תרנ"ד (1894) בנו החרדים בית-כנסת נפרד. כסא אליהו זה שלפנינו, מקורו בבית הכנסת של הקהילה החרדית-חסידית שנוסד בתרנ"ד.
גובה: 122 ס"מ, רוחב: 110 ס"מ, עומק: 61 ס"מ. מצב כללי טוב. חלק מהצבע והכיתוב דהויים ופגומים.
כסא עשוי עץ ובד. בגבו לוח עץ מסוגנן ומעוטר בשוליים מוזהבים ובשני עיטורים עשויים מתכת, עם כיתוב: "זה הכסא של אליהו ז"ל לזכרון עולם לקהל שומרי הדת בעקעש טשאבא מאת הח' כ"ה מנחם קאראלעק נ"י עם זוגתו הח' מרת מאשא תחי' שנת תר"ע לפ"ק". מסעדי הכסא ודופנותיו מרופדים בד קטיפה אדום; המושב והמשענת מרופדים בד בצבע בורדו (הריפוד על הדופנות הנו הריפוד המקורי וריפוד המשענת והמושב הנו ריפוד מחודש). הכסא נצב על ארבע רגלי עץ גבוהות (מקוריות).
הכסא רחב במיוחד ויש בו מקום לשניים. להבדיל מקהילות רבות שנהגו להכין כסא לסנדק וכסא נפרד לאליהו הנביא (מתוך הקפדה שלא לשבת על כסא-של-אליהו), כסא זה הוא על פי מנהג קהילת צפת וקהילות אחרות, לעשותו רחב, וכך יושב הסנדק לשמאלו של אליהו הנביא (על פי ההלכה שאסור לתלמיד לשבת לימין רבו), אך באותו כסא.
ראשית הקהילה היהודית של בֵּקֵשצ'אבַּה בסוף המאה ה-18 או בראשית המאה ה-19 (המצבה העתיקה ביותר בבית העלמין היהודי היא משנת תק"ע 1810). בשנת 1825 דרו בעיר חמישה יהודים; בשנות ה-40 של המאה ה-19, עם הסרת המגבלות על תנועת היהודים, החל גידול באוכלוסיה ובשנת 1851 הגיע מספר היהודים בעיר ל-110 וקהילת בֵּקֵשצ'אבַּה שימשה כמרכז קהילתי לכל יהודי מחוז בֵּקֵש. לאחר הפילוג בקהילות הונגריה בשנת תרכ"ט (1869), הגדירה עצמה קהילת בֵּקֵשצ'אבַּה כחרדית, אך בשנת תרל"ב (1872) הפכה לקהלת "סטטוס-קוו". הדבר לא היה לרצונם של החרדים, שהקימו בשנת תרמ"ג (1883) קהילה נפרדת ("שומרי הדת"). בית הכנסת הראשון של בֵּקֵשצ'אבַּה נבנה בשנת תר"י (1850) ובשנת תרנ"ד (1894) בנו החרדים בית-כנסת נפרד. כסא אליהו זה שלפנינו, מקורו בבית הכנסת של הקהילה החרדית-חסידית שנוסד בתרנ"ד.
גובה: 122 ס"מ, רוחב: 110 ס"מ, עומק: 61 ס"מ. מצב כללי טוב. חלק מהצבע והכיתוב דהויים ופגומים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 25 - גמרות עם הגהות בעצם כתב ידו של הגאון מווילנא ופריטים נדירים נוספים
3.7.2012
פתיחה: $14,000
לא נמכר
שטיח "מזרח" מעשה ידי אליהו חיים לוי. קאשן (פרס), (ראשית המאה ה-20).
שטיח על-פי "מזרח" מאת רבי שאול ב"ר פנחס הורנשטיין, שנדפס בדפוס ליטוגרפי צבעוני בוינה בשנת תרמ"ח (דפוס Em. Joachim). רבי שאול הורנשטיין - מחבר הספר "גבעת שאול" (וינה תרנ"ג), העוסק בגיאוגרפיה והיסטוריה של ערי ארץ ישראל ואתריה הקדושים מתקופת התנ"ך ועד ימיו.
בחלקו התחתון של השטיח מופיע הכיתוב: "אזנתי וחקרתי עמלתי ודרשתי עדי חקותי בעט ברזל עלי אבן שמיר פה ווינה רבתי אני הק' שאול באא"ר פנחס ז"ל הארנשטיין לפרט אתה תרחם ציון לפ"ק: מעשה אליהו חיים לוי" המשלב בין נוסח ה"מזרח" משנת 1889 (ת'ר'ח'ם' ציון לפ"ק) ובין חתימת יוצר השטיח, שהעתיק את הנוסח המודפס מילה במילה. יוצר השטיח העתיק אף את הכיתוב בראש ה"מזרח", המציין את מניין השנים לבניין בית המקדש הראשון ולחורבנו (ב' אלפים ושי"א שנים לחורבן = שנת 1889).
השטיח, הארוג בחוטים בעלי צבעים עזים, כולל תיאורים גרפיים של מגוון אתרים, קברים וערים בארץ ישראל: בראשו ציורי קבר מלכי בית דוד המלך וקבר רבי מאיר בעל הנס; במרכזו ציור גדול של הכותל המערבי ובתי העיר ירושלים, תחתיו ציורי אתרים על חוף הים התיכון ("ים הגדול"): "זו עיר הקודש יפו", (קבר) "אלישע הנביא (על) הר הכרמל", "עיר הקודש חיפה" ו"זו עיר הקודש צידון"; בשוליים הימניים מופיעים ציורי קבר יוסף הצדיק, מערת המכפלה, קבר רחל, קבר שמאי הזקן ואתר קברי הרמב"ם והשל"ה; בשוליים השמאליים קבר "ר' יוחנאן" (הסנדלר), קבר הושע הנביא, קבר רבי שמעון בר יוחאי, קבר שמואל הנביא ואתר "חמי טבריא".
השטיח אינו מופיע בספר Jewish Carpets – A History and Guide, by Anton Felton (הוצאת Antique Collectors' Club, אנגליה, 1977).
92.5X116 ס"מ. מצב טוב. האניצים בשוליו אינם מקוריים. פגם קל במרכז, פגמים וקרעים קלים בשוליים.
שטיח על-פי "מזרח" מאת רבי שאול ב"ר פנחס הורנשטיין, שנדפס בדפוס ליטוגרפי צבעוני בוינה בשנת תרמ"ח (דפוס Em. Joachim). רבי שאול הורנשטיין - מחבר הספר "גבעת שאול" (וינה תרנ"ג), העוסק בגיאוגרפיה והיסטוריה של ערי ארץ ישראל ואתריה הקדושים מתקופת התנ"ך ועד ימיו.
בחלקו התחתון של השטיח מופיע הכיתוב: "אזנתי וחקרתי עמלתי ודרשתי עדי חקותי בעט ברזל עלי אבן שמיר פה ווינה רבתי אני הק' שאול באא"ר פנחס ז"ל הארנשטיין לפרט אתה תרחם ציון לפ"ק: מעשה אליהו חיים לוי" המשלב בין נוסח ה"מזרח" משנת 1889 (ת'ר'ח'ם' ציון לפ"ק) ובין חתימת יוצר השטיח, שהעתיק את הנוסח המודפס מילה במילה. יוצר השטיח העתיק אף את הכיתוב בראש ה"מזרח", המציין את מניין השנים לבניין בית המקדש הראשון ולחורבנו (ב' אלפים ושי"א שנים לחורבן = שנת 1889).
השטיח, הארוג בחוטים בעלי צבעים עזים, כולל תיאורים גרפיים של מגוון אתרים, קברים וערים בארץ ישראל: בראשו ציורי קבר מלכי בית דוד המלך וקבר רבי מאיר בעל הנס; במרכזו ציור גדול של הכותל המערבי ובתי העיר ירושלים, תחתיו ציורי אתרים על חוף הים התיכון ("ים הגדול"): "זו עיר הקודש יפו", (קבר) "אלישע הנביא (על) הר הכרמל", "עיר הקודש חיפה" ו"זו עיר הקודש צידון"; בשוליים הימניים מופיעים ציורי קבר יוסף הצדיק, מערת המכפלה, קבר רחל, קבר שמאי הזקן ואתר קברי הרמב"ם והשל"ה; בשוליים השמאליים קבר "ר' יוחנאן" (הסנדלר), קבר הושע הנביא, קבר רבי שמעון בר יוחאי, קבר שמואל הנביא ואתר "חמי טבריא".
השטיח אינו מופיע בספר Jewish Carpets – A History and Guide, by Anton Felton (הוצאת Antique Collectors' Club, אנגליה, 1977).
92.5X116 ס"מ. מצב טוב. האניצים בשוליו אינם מקוריים. פגם קל במרכז, פגמים וקרעים קלים בשוליים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 25 - גמרות עם הגהות בעצם כתב ידו של הגאון מווילנא ופריטים נדירים נוספים
3.7.2012
פתיחה: $10,000
נמכר ב: $12,500
כולל עמלת קונה
1. פורטרט של רבי יחזקאל לנדא, תחריט מאת M. Klauber. פראג, [1840 בקירוב].
תחת דיוקנו נדפס הכיתוב: "Ezechiel Landau, Oberrabbiner bey der Israelitengemeinde in Prag – חכמת אדם תאיר פניו, נודע ביהודא בטוב עניניו בתורה ובחכמה הרבה קניניו כבוד וגדולה, עטרו תפארת ימיו ושניו. ארבעים שנה היה רועה עדרו עדת ישרון ק"ק פראג ונהג בחכמה צאניו, ה"ה הרב הגאון המפורסם מו"ה יחזקאל סגל לנדא בזכרון צדיק ברכה הולך לפניו. חבוריו ספרי נודע ביהודא ודורש לציון לדור ודור המה ציוניו". 36X30 ס"מ בקירוב, נתון במסגרת 64.5X54.5 ס"מ. לא נבדק מחוץ למסגרת. מצב טוב. מעט קמטים וכתמים. קרעים קלים בשוליים, משוקמים. A Jewish Iconography, Alfred Rubens. The Jewish Museum, London, 1954, מס' 2103.
2. פורטרט של רבי שמואל לנדא, בדפוס ליטוגרפי. הוצאת M. Schmelkes, פראג, [אמצע המאה ה-19].
תחת דיוקנו נדפס הכיתוב "Rabbi Samuel Landau, Erster Oberjurist und Religions Vorsteher zu Prag – צורת הרב הגאון הגדול המפורסם מו"ה שמואל סג"ל לנדא נ"י, שמו נודע בתשובותיו והגהותיו בספרי נודע ביהודא ודורש לציון וחכמתו תרון בחבורו תשובת שיבת ציון רועה נאמן לקהל עדתו עדת ישרון ק"ק פראג". 39X29 ס"מ בקירוב, נתון במסגרת 64.5X54.5 ס"מ. לא נבדק מחוץ למסגרת. מצב בינוני-טוב. קרעים ונזקים בצדו הימני, משוקמים. כתמים.
הגאון רבי יחזקאל הלוי (סג"ל) לנדא (תע"ד-תקנ"ג), רבה המפורסם של פראג, מגדולי הפוסקים ומנהיג דורו. מחבר שו"ת נודע ביהודה, ספר ציון לנפש חיה (צל"ח), ועוד. בנו, הגאון רבי שמואל לנדא (ת"ק-תקצ"א), מילא את מקומו ברבנות פראג, ונודע אף הוא כאחד מגדולי דורו. תשובות ודרושים ממנו נדפסו בספרי אביו ובספרו "שיבת ציון".
תחת דיוקנו נדפס הכיתוב: "Ezechiel Landau, Oberrabbiner bey der Israelitengemeinde in Prag – חכמת אדם תאיר פניו, נודע ביהודא בטוב עניניו בתורה ובחכמה הרבה קניניו כבוד וגדולה, עטרו תפארת ימיו ושניו. ארבעים שנה היה רועה עדרו עדת ישרון ק"ק פראג ונהג בחכמה צאניו, ה"ה הרב הגאון המפורסם מו"ה יחזקאל סגל לנדא בזכרון צדיק ברכה הולך לפניו. חבוריו ספרי נודע ביהודא ודורש לציון לדור ודור המה ציוניו". 36X30 ס"מ בקירוב, נתון במסגרת 64.5X54.5 ס"מ. לא נבדק מחוץ למסגרת. מצב טוב. מעט קמטים וכתמים. קרעים קלים בשוליים, משוקמים. A Jewish Iconography, Alfred Rubens. The Jewish Museum, London, 1954, מס' 2103.
2. פורטרט של רבי שמואל לנדא, בדפוס ליטוגרפי. הוצאת M. Schmelkes, פראג, [אמצע המאה ה-19].
תחת דיוקנו נדפס הכיתוב "Rabbi Samuel Landau, Erster Oberjurist und Religions Vorsteher zu Prag – צורת הרב הגאון הגדול המפורסם מו"ה שמואל סג"ל לנדא נ"י, שמו נודע בתשובותיו והגהותיו בספרי נודע ביהודא ודורש לציון וחכמתו תרון בחבורו תשובת שיבת ציון רועה נאמן לקהל עדתו עדת ישרון ק"ק פראג". 39X29 ס"מ בקירוב, נתון במסגרת 64.5X54.5 ס"מ. לא נבדק מחוץ למסגרת. מצב בינוני-טוב. קרעים ונזקים בצדו הימני, משוקמים. כתמים.
הגאון רבי יחזקאל הלוי (סג"ל) לנדא (תע"ד-תקנ"ג), רבה המפורסם של פראג, מגדולי הפוסקים ומנהיג דורו. מחבר שו"ת נודע ביהודה, ספר ציון לנפש חיה (צל"ח), ועוד. בנו, הגאון רבי שמואל לנדא (ת"ק-תקצ"א), מילא את מקומו ברבנות פראג, ונודע אף הוא כאחד מגדולי דורו. תשובות ודרושים ממנו נדפסו בספרי אביו ובספרו "שיבת ציון".
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 25 - גמרות עם הגהות בעצם כתב ידו של הגאון מווילנא ופריטים נדירים נוספים
3.7.2012
פתיחה: $7,500
לא נמכר
מגלת אסתר, כתיבת סת"ם מדויקת מלווה באיורים. צבעי אקריליק, זהב ודיו על קלף. [ארץ ישראל, תשס"ח 2008].
המגלה נכתבה על גבי ארבע יריעות קלף גדולות (גובה: 44 ס"מ) תפורות זו לזו בגידים. כתיבת סת"ם מלוּוה עיטורים ואיורים צבעוניים המתארים אפיזודות מסיפור המגילה. נוסח המגלה נכתב ב-16 עמודות. בין עמודה לעמודה מפרידים עמודים מעוטרים ובשוליים מופיעים עיטורי צמחים ופרחים. בתחתית שמונה מן העמודות מופיעים ציורים . בפתח המגלה ציור גדול במיוחד. בציור האחרון נראות דמויותיהם של ששה יהודים בבית הכנסת ועל הפרוכת המכסה את הארון מופיעים פרטי האמן (ד. א. אפשטין).
338X44 ס"מ. הציורים: 19X11 ס"מ ועד 20X40 ס"מ. מצב טוב מאד. נתונה בנרתיק בד נאה ובקופסת עץ מרשימה בגובה 63 ס"מ.
המגלה נכתבה על גבי ארבע יריעות קלף גדולות (גובה: 44 ס"מ) תפורות זו לזו בגידים. כתיבת סת"ם מלוּוה עיטורים ואיורים צבעוניים המתארים אפיזודות מסיפור המגילה. נוסח המגלה נכתב ב-16 עמודות. בין עמודה לעמודה מפרידים עמודים מעוטרים ובשוליים מופיעים עיטורי צמחים ופרחים. בתחתית שמונה מן העמודות מופיעים ציורים . בפתח המגלה ציור גדול במיוחד. בציור האחרון נראות דמויותיהם של ששה יהודים בבית הכנסת ועל הפרוכת המכסה את הארון מופיעים פרטי האמן (ד. א. אפשטין).
338X44 ס"מ. הציורים: 19X11 ס"מ ועד 20X40 ס"מ. מצב טוב מאד. נתונה בנרתיק בד נאה ובקופסת עץ מרשימה בגובה 63 ס"מ.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 25 - גמרות עם הגהות בעצם כתב ידו של הגאון מווילנא ופריטים נדירים נוספים
3.7.2012
פתיחה: $10,000
נמכר ב: $12,500
כולל עמלת קונה
כ-1280 תווי-ספר. אוסף נדיר, חשוב ורחב-היקף של תווי-ספר יהודיים.
האוסף כולל תווי-ספר רבים שנעשו בידי האמנים הרמן שטרוק, יוסף בודקו, אפרים משה ליליאן, ארתור שיק, זאב רבן, מאיר גור-אריה, יעקב שטרק, מירון סימה ואמנים רבים נוספים – חלקם תחריטים והדפסים מקוריים, חתומים בעפרון בחתימת האמן; ביניהם גם מתווה מקורי לתו-ספר.
האוסף כולל מגוון רחב מאד של תווי-ספר בעיצוב האמנים הנ"ל, חלקם תווי-ספר המשלבים יצירות מונומנטאליות של האמנים, שהפכו ברבות השנים לסמלים מפורסמים, או תווי-ספר שעוצבו עבור אנשי-שם.
חלקו הארי של האוסף מוקדש לתווי-ספר פרטיים - ארצישראליים ואירופאים - אך מופיעים בו גם עשרות תווי-ספר מוסדיים, ובהם כאלה שהיו בשימוש מכוני-מחקר, ספריות ואוספים אוניברסיטאיים.
אוסף נדיר בהיקפו ובאיכותו. האוסף, המסודר בשלשה אלבומים, הגיע מידיו של אספן פרטי, אשר לקטם תו אל תו משך שנים רבות. חלק מהתווים מופיעים במספר עותקים.
האוסף כולל תווי-ספר רבים שנעשו בידי האמנים הרמן שטרוק, יוסף בודקו, אפרים משה ליליאן, ארתור שיק, זאב רבן, מאיר גור-אריה, יעקב שטרק, מירון סימה ואמנים רבים נוספים – חלקם תחריטים והדפסים מקוריים, חתומים בעפרון בחתימת האמן; ביניהם גם מתווה מקורי לתו-ספר.
האוסף כולל מגוון רחב מאד של תווי-ספר בעיצוב האמנים הנ"ל, חלקם תווי-ספר המשלבים יצירות מונומנטאליות של האמנים, שהפכו ברבות השנים לסמלים מפורסמים, או תווי-ספר שעוצבו עבור אנשי-שם.
חלקו הארי של האוסף מוקדש לתווי-ספר פרטיים - ארצישראליים ואירופאים - אך מופיעים בו גם עשרות תווי-ספר מוסדיים, ובהם כאלה שהיו בשימוש מכוני-מחקר, ספריות ואוספים אוניברסיטאיים.
אוסף נדיר בהיקפו ובאיכותו. האוסף, המסודר בשלשה אלבומים, הגיע מידיו של אספן פרטי, אשר לקטם תו אל תו משך שנים רבות. חלק מהתווים מופיעים במספר עותקים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 25 - גמרות עם הגהות בעצם כתב ידו של הגאון מווילנא ופריטים נדירים נוספים
3.7.2012
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
ארבעים ושלשה תצלומים, שצולמו בידי ישראל נתח, צלם יהודי שפעל תחת מסווה בקרב הכנופיות הערביות במלחמת העצמאות, 1948.
ישראל נתח (בן-ייטח) נולד בעכו בשנת 1918 ונפטר ברמת-גן בשנת 2008. בהיותו בן שנתיים עברה משפחתו להתגורר בדמשק. בגיל 13 הצטרף לבן-דודו וסייע לו בהברחת יהודים סורים מדמשק לארץ מטעם הסוכנות היהודית. בשנת 1935 התגייס ל"הגנה". במהלך מלחמת העצמאות, בעזרת ידיד ערבי תושב יפו, שהיה מקורב לבכירי ארגון ה"הגנה", התחזה לצלם-עיתונות ערבי כשבאמתחתו תעודת-צלם ותעודת-זהות מזויפות, בהן כונה "איברהים-אבן-איברהים סייד". יחד עם ידידו, שהיה גם בן-דודו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני, מנהיג הכנופיות והכוחות הערבים באזור ירושלים במלחמת העצמאות, תיעד את פעילות הכנופיות והעביר תצלומים ומידע חשובים ביותר ל"הגנה", בנוגע להיערכות הכוחות הערביים בתוך ירושלים, ובסביבותיה - בקסטל, בגוש עציון ובאזור הר חברון.
התצלומים שלפנינו מציגים את מלחמת העצמאות מזויות-צילום בלתי שגרתיות ומהווים עדוּת לאחת מפרשיות הריגול המעניינות של המדינה שבדרך; חלקם תצלומים נדירים, שאינם נמנים על תמונות מלחמת העצמאות ה"רגילות". ביניהם: שני תצלומים של משאית משוריינת עולה באש לאחר שהותקפה על-ידי כוחות ערביים בדרך מעטרות לירושלים [כנראה, אחד משני המשוריינים של "שיירת עטרות" שהותקפה ב-24 במארס 1948 ו-14 מלוחמיה נהרגו]; רחוב ביפו, חסום בחביות ובסלעים; תצלום מהלווייתו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני; מצעד-ראווה של לוחמיו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני בכפר קאסטל (בראש הצועדים נראה אל-חוסייני, כשלרגליו מגפיים גבוהים); אל-חוסייני ולוחמיו במחנה מצפון לרמאללה, לפני העלייה לגוש עציון (ינואר 1948); אל-חוסייני ועוזריו מעיינים במפות (ביניהם, עוזרו קאסם רימאווי) בלוויית שומרי-ראש ולוחמים. התצלום צולם על הקסטל ביום 7 באפריל 1948 והוא התצלום האחרון של אל-חוסייני, שנהרג בקרב על הקסטל באותו לילה; לוחמים-מתנדבים של אל-חוסייני באיזור בית-שאן יוצאים לכיבוש הקסטל, אפריל 1948; פאוזי קָאוַּקְגִ'י, מפקד צבא ההצלה של הליגה הערבית (כוח מתנדבים ערבים, עיראקים, סורים ודרוזים, שהוקם בסוריה כדי לסייע לערביי ארץ ישראל במלחמתם ביישוב היהודי במלחמת העצמאות) מתדרך את לוחמיו בכפר עין אל-מַנְסי לפני ההתקפה על קיבוץ משמר העמק, אפריל 1948; גופות חיילי מחלקת ההר (הל"ה) מוטלות בשדה הקרב בין הכפרים הערביים ג'בּע וצוּריף, ינואר 1948 / הרוגי קרבות גוש עציון; אימונים של כוחות מתנדבים ערביים בסביבות ירושלים (חלקם צילומים מבוימים); פיצוץ בניין ה-Palestine Post בירושלים, פברואר 1948; פיצוץ מכונית תופת ברחוב בן-יהודה בירושלים, פברואר 1948. הפיגוע תוכנן בידי אל-חוסייני. שלשה בניינים ברחוב בן-יהודה נהרסו כתוצאה מהפיצוץ ו-58 בני-אדם נהרגו, ותצלומים נוספים (רבים מהם מתוארים בכתב יד בצדם האחורי).
סה"כ 43 תצלומים (שלושים ושניים תצלומים המציגים את אימוני הכנופיות הערביות, מנהיגיה ואירועים חשובים שצולמו מנקודת-מבט ערבית ואחד-עשר תצלומים המציגים אימונים של כוחות ה"הגנה").
אל התצלומים הנ"ל מצורפים גם עשרות תצלומים משפחתיים וקבוצתיים, גזירי-עתונים, כתבות על נתח ומכתבים מתקופות שונות, בהם מכתבים רבים שקיבל מאת חברי כנסת, שרים ואישי-ציבור, לאחר ששלח אליהם עותק מספרו "ישראל נתח – פטריוט ישראלי" (רמת-גן, 2005; בין הפריטים מכתב בכתב ידו של דוד בן-גוריון, תצלומים עם גולדה מאיר, ועוד). מן התצלומים ומן המכתבים עולה, כי נתח היה רוכב אופניים מצטיין ב"הפועל"; מן הכתבות ומן המכתבים המצורפים עולה, כי במשך שנים רבות שמר נתח את סיפורו בסוד, מתוך חשש לחיי אביו, שהתגורר בסוריה. לאחר שעלה אביו לארץ, פרסם נתח את סיפורו בקרב בני משפחתו, בעתונות, ובקרב לקוחות, שהגיעו לאכול בדוכן הפלאפל שלו ביפו.
גודל: 8X6.5 ס"מ עד 7.5X10 ס"מ. מצב בינוני-טוב. ברובם קרעים, קמטים וכתמים. שאריות דבק ודפי-קרטון שחורים בצדם האחורי.
ישראל נתח (בן-ייטח) נולד בעכו בשנת 1918 ונפטר ברמת-גן בשנת 2008. בהיותו בן שנתיים עברה משפחתו להתגורר בדמשק. בגיל 13 הצטרף לבן-דודו וסייע לו בהברחת יהודים סורים מדמשק לארץ מטעם הסוכנות היהודית. בשנת 1935 התגייס ל"הגנה". במהלך מלחמת העצמאות, בעזרת ידיד ערבי תושב יפו, שהיה מקורב לבכירי ארגון ה"הגנה", התחזה לצלם-עיתונות ערבי כשבאמתחתו תעודת-צלם ותעודת-זהות מזויפות, בהן כונה "איברהים-אבן-איברהים סייד". יחד עם ידידו, שהיה גם בן-דודו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני, מנהיג הכנופיות והכוחות הערבים באזור ירושלים במלחמת העצמאות, תיעד את פעילות הכנופיות והעביר תצלומים ומידע חשובים ביותר ל"הגנה", בנוגע להיערכות הכוחות הערביים בתוך ירושלים, ובסביבותיה - בקסטל, בגוש עציון ובאזור הר חברון.
התצלומים שלפנינו מציגים את מלחמת העצמאות מזויות-צילום בלתי שגרתיות ומהווים עדוּת לאחת מפרשיות הריגול המעניינות של המדינה שבדרך; חלקם תצלומים נדירים, שאינם נמנים על תמונות מלחמת העצמאות ה"רגילות". ביניהם: שני תצלומים של משאית משוריינת עולה באש לאחר שהותקפה על-ידי כוחות ערביים בדרך מעטרות לירושלים [כנראה, אחד משני המשוריינים של "שיירת עטרות" שהותקפה ב-24 במארס 1948 ו-14 מלוחמיה נהרגו]; רחוב ביפו, חסום בחביות ובסלעים; תצלום מהלווייתו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני; מצעד-ראווה של לוחמיו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני בכפר קאסטל (בראש הצועדים נראה אל-חוסייני, כשלרגליו מגפיים גבוהים); אל-חוסייני ולוחמיו במחנה מצפון לרמאללה, לפני העלייה לגוש עציון (ינואר 1948); אל-חוסייני ועוזריו מעיינים במפות (ביניהם, עוזרו קאסם רימאווי) בלוויית שומרי-ראש ולוחמים. התצלום צולם על הקסטל ביום 7 באפריל 1948 והוא התצלום האחרון של אל-חוסייני, שנהרג בקרב על הקסטל באותו לילה; לוחמים-מתנדבים של אל-חוסייני באיזור בית-שאן יוצאים לכיבוש הקסטל, אפריל 1948; פאוזי קָאוַּקְגִ'י, מפקד צבא ההצלה של הליגה הערבית (כוח מתנדבים ערבים, עיראקים, סורים ודרוזים, שהוקם בסוריה כדי לסייע לערביי ארץ ישראל במלחמתם ביישוב היהודי במלחמת העצמאות) מתדרך את לוחמיו בכפר עין אל-מַנְסי לפני ההתקפה על קיבוץ משמר העמק, אפריל 1948; גופות חיילי מחלקת ההר (הל"ה) מוטלות בשדה הקרב בין הכפרים הערביים ג'בּע וצוּריף, ינואר 1948 / הרוגי קרבות גוש עציון; אימונים של כוחות מתנדבים ערביים בסביבות ירושלים (חלקם צילומים מבוימים); פיצוץ בניין ה-Palestine Post בירושלים, פברואר 1948; פיצוץ מכונית תופת ברחוב בן-יהודה בירושלים, פברואר 1948. הפיגוע תוכנן בידי אל-חוסייני. שלשה בניינים ברחוב בן-יהודה נהרסו כתוצאה מהפיצוץ ו-58 בני-אדם נהרגו, ותצלומים נוספים (רבים מהם מתוארים בכתב יד בצדם האחורי).
סה"כ 43 תצלומים (שלושים ושניים תצלומים המציגים את אימוני הכנופיות הערביות, מנהיגיה ואירועים חשובים שצולמו מנקודת-מבט ערבית ואחד-עשר תצלומים המציגים אימונים של כוחות ה"הגנה").
אל התצלומים הנ"ל מצורפים גם עשרות תצלומים משפחתיים וקבוצתיים, גזירי-עתונים, כתבות על נתח ומכתבים מתקופות שונות, בהם מכתבים רבים שקיבל מאת חברי כנסת, שרים ואישי-ציבור, לאחר ששלח אליהם עותק מספרו "ישראל נתח – פטריוט ישראלי" (רמת-גן, 2005; בין הפריטים מכתב בכתב ידו של דוד בן-גוריון, תצלומים עם גולדה מאיר, ועוד). מן התצלומים ומן המכתבים עולה, כי נתח היה רוכב אופניים מצטיין ב"הפועל"; מן הכתבות ומן המכתבים המצורפים עולה, כי במשך שנים רבות שמר נתח את סיפורו בסוד, מתוך חשש לחיי אביו, שהתגורר בסוריה. לאחר שעלה אביו לארץ, פרסם נתח את סיפורו בקרב בני משפחתו, בעתונות, ובקרב לקוחות, שהגיעו לאכול בדוכן הפלאפל שלו ביפו.
גודל: 8X6.5 ס"מ עד 7.5X10 ס"מ. מצב בינוני-טוב. ברובם קרעים, קמטים וכתמים. שאריות דבק ודפי-קרטון שחורים בצדם האחורי.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 25 - גמרות עם הגהות בעצם כתב ידו של הגאון מווילנא ופריטים נדירים נוספים
3.7.2012
פתיחה: $10,000
נמכר ב: $19,375
כולל עמלת קונה
גיליון נייר עם חתימותיהם של תשעים מחברי הכנסת הראשונה וחתימות הרבנים הראשיים, ממעמד ישיבתהּ הראשונה בבניין מוסדות הלאום, ירושלים, 14 בפברואר 1949, ט"ו בשבט תש"ט.
ביום ט"ו בשבט תש"ט, 14 בפברואר 1949, בשעה 16:00, התכנסה האספה המכוננת למושב חגיגי, בו אושר "חוק המעבר", שקבע כי האסיפה המכוננת תהיה הכנסת הראשונה של מדינת ישראל. הטקס נפתח בהדלקת נרות-נשמה לזכר חללי השואה ומלחמת העצמאות; בישיבה, שנוהלה בידי חיים ויצמן והשתתפו בה הרמטכ"ל, אלופי צה"ל, הרבנים הראשיים, שופטים ונכבדים נוספים, קיבל לידיו יוסף שפרינצק את תפקיד יושב ראש הכנסת ולאחר-מכן נוהל טקס השבעה. בעיתון "דבר" בישרה הכותרת הראשית: "היום ייפתח המושב הראשון של האסיפה המכוננת, מכל קצווי הארץ נוהרים המוני עם לירושלים. – עיר דוד חוגגת את המאורע ההיסטורי ברב פאר". לכבוד האירוע פרסם המשורר נתן אלתרמן בטורו, "הטור השביעי", את שירו "עִם כְּנֶסֶת רִאשׁוֹנָה", הפותח במלים: "שׁוּב יְהִי יוֹם-אָבִיב, יוֹם תְּמוּרוֹת וּפְלִיאוֹת. / בָּאֲוִיר יִשְׁתּוֹבֵב רֵיחַ מֶנְתָּה. / וְצִירִים, בְּדַלְּגָם עַל גַּבֵּי שְׁלוּלִיּוֹת, / יֵלְכוּ, / רֵעִי, / הַפַּרְלָמֶנְטָה".
הגיליון שלפנינו הנו פריט יחיד מסוגו, בהיותו יזמה עצמאית ומקורית: זמן קצר לפני תחילת הישיבה, התיישבו שני נערים בפתח האולם ובידיהם גיליון נייר גדול, המזכיר בצורתו את מגילת העצמאות. בראש הגיליון נכתב בכתב-יד: "ביום ב' ט"ו בשבט לשנת חמשת אלפים שבע מאות ותשע לבריאת העולם, בשעה ארבע אחרי הצהרים, התכנסו באולם המוסדות הלאומיים אשר בירושלים, בירת ישראל הנצחית, אישי הכנסת המחוקקת, להניח את האֻשיות של הצדק, משפט ושלום למדינת ישראל לעולם ועד. ובזה חתימותיהם". מתוך ההתרגשות וההכרה בחשיבות המעמד ובגודל השעה, הצטופפו חברי האסיפה המכוננת בתור לחתימה על ה"מגילה", אך עם פתיחת האסיפה נאלצו להיכנס אל האולם; תשעים מחברי הכנסת הראשונה הספיקו לחתום תחת הטקסט הנ"ל בחתימות-ידם, מסודרות בארבעה טורים.
בין חברי הכנסת החתומים: יצחק בן-צבי, דוד בן-גוריון, מנחם בגין (בתוספת ברכה "בברכת אחים"), זרח ורהפטיג, יוסף שפרינצק, מאיר וילנר, בן-ציון דינבורג [דינור], אורי צבי גרינברג, נתן פרידמן-ילין [ילין-מור], דב יוסף, זלמן אהרנוביץ [ארן], עדה פישמן [מימון], עקיבא גלובמן [גוברין], אריה בהיר, פנחס לוביאניקר [לבון], ד"ר יוחנן בדר, שרגא גורן (גורוחובסקי), צבי יהודה [זלצמן], אליעזר ליבנשטיין [לבנה], השל פרומקין, חסיה דרורי, דוד הכהן, פליקס רוזנבליט [פנחס רוזן], שמואל מיקוניס, שמואל דיין, שושנה פרסיץ, אברהם הרצפלד, ורבים נוספים (מספר חברי-כנסת חתומים פעמיים). רבים מחברי הכנסת חותמים בשמות נעוריהם ה"לועזיים", בטרם קבעו שמות עבריים רשמיים; מספר חתימות בערבית.
בשולי הגיליון, במהופך, נוספו חתימותיהם של הרבנים הראשיים הספרדי והאשכנזי, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג וכן חתימות הרבנים הרב ראובן כ"ץ (רבהּ של פתח-תקווה), הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב יעקב משה טולידאנו והרב יעקב העניך [חנוך] סנקביץ.
מצורף: גיליון נייר בגודל זהה, ששימש כטיוטה: נכתב עליו הטקסט הנ"ל ("ביום ב' ט"ו בשבט...") ונוספו עליו חתימתו של מנחם בגין, בתוספת הקדשה "בברכת אחים ביום החג, ט"ו בשבט תש"ט" וחתימתו של אורי צבי גרינברג. 75.5X27.5 ס"מ. מצב טוב. מקופל לשניים. מעט כתמים, קרעים בשוליים.
למיטב ידיעתנו, פריט זה אין שני לו ומעולם לא נמכר במכירות פומביות פריט דומה.
ביום ט"ו בשבט תש"ט, 14 בפברואר 1949, בשעה 16:00, התכנסה האספה המכוננת למושב חגיגי, בו אושר "חוק המעבר", שקבע כי האסיפה המכוננת תהיה הכנסת הראשונה של מדינת ישראל. הטקס נפתח בהדלקת נרות-נשמה לזכר חללי השואה ומלחמת העצמאות; בישיבה, שנוהלה בידי חיים ויצמן והשתתפו בה הרמטכ"ל, אלופי צה"ל, הרבנים הראשיים, שופטים ונכבדים נוספים, קיבל לידיו יוסף שפרינצק את תפקיד יושב ראש הכנסת ולאחר-מכן נוהל טקס השבעה. בעיתון "דבר" בישרה הכותרת הראשית: "היום ייפתח המושב הראשון של האסיפה המכוננת, מכל קצווי הארץ נוהרים המוני עם לירושלים. – עיר דוד חוגגת את המאורע ההיסטורי ברב פאר". לכבוד האירוע פרסם המשורר נתן אלתרמן בטורו, "הטור השביעי", את שירו "עִם כְּנֶסֶת רִאשׁוֹנָה", הפותח במלים: "שׁוּב יְהִי יוֹם-אָבִיב, יוֹם תְּמוּרוֹת וּפְלִיאוֹת. / בָּאֲוִיר יִשְׁתּוֹבֵב רֵיחַ מֶנְתָּה. / וְצִירִים, בְּדַלְּגָם עַל גַּבֵּי שְׁלוּלִיּוֹת, / יֵלְכוּ, / רֵעִי, / הַפַּרְלָמֶנְטָה".
הגיליון שלפנינו הנו פריט יחיד מסוגו, בהיותו יזמה עצמאית ומקורית: זמן קצר לפני תחילת הישיבה, התיישבו שני נערים בפתח האולם ובידיהם גיליון נייר גדול, המזכיר בצורתו את מגילת העצמאות. בראש הגיליון נכתב בכתב-יד: "ביום ב' ט"ו בשבט לשנת חמשת אלפים שבע מאות ותשע לבריאת העולם, בשעה ארבע אחרי הצהרים, התכנסו באולם המוסדות הלאומיים אשר בירושלים, בירת ישראל הנצחית, אישי הכנסת המחוקקת, להניח את האֻשיות של הצדק, משפט ושלום למדינת ישראל לעולם ועד. ובזה חתימותיהם". מתוך ההתרגשות וההכרה בחשיבות המעמד ובגודל השעה, הצטופפו חברי האסיפה המכוננת בתור לחתימה על ה"מגילה", אך עם פתיחת האסיפה נאלצו להיכנס אל האולם; תשעים מחברי הכנסת הראשונה הספיקו לחתום תחת הטקסט הנ"ל בחתימות-ידם, מסודרות בארבעה טורים.
בין חברי הכנסת החתומים: יצחק בן-צבי, דוד בן-גוריון, מנחם בגין (בתוספת ברכה "בברכת אחים"), זרח ורהפטיג, יוסף שפרינצק, מאיר וילנר, בן-ציון דינבורג [דינור], אורי צבי גרינברג, נתן פרידמן-ילין [ילין-מור], דב יוסף, זלמן אהרנוביץ [ארן], עדה פישמן [מימון], עקיבא גלובמן [גוברין], אריה בהיר, פנחס לוביאניקר [לבון], ד"ר יוחנן בדר, שרגא גורן (גורוחובסקי), צבי יהודה [זלצמן], אליעזר ליבנשטיין [לבנה], השל פרומקין, חסיה דרורי, דוד הכהן, פליקס רוזנבליט [פנחס רוזן], שמואל מיקוניס, שמואל דיין, שושנה פרסיץ, אברהם הרצפלד, ורבים נוספים (מספר חברי-כנסת חתומים פעמיים). רבים מחברי הכנסת חותמים בשמות נעוריהם ה"לועזיים", בטרם קבעו שמות עבריים רשמיים; מספר חתימות בערבית.
בשולי הגיליון, במהופך, נוספו חתימותיהם של הרבנים הראשיים הספרדי והאשכנזי, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג וכן חתימות הרבנים הרב ראובן כ"ץ (רבהּ של פתח-תקווה), הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב יעקב משה טולידאנו והרב יעקב העניך [חנוך] סנקביץ.
מצורף: גיליון נייר בגודל זהה, ששימש כטיוטה: נכתב עליו הטקסט הנ"ל ("ביום ב' ט"ו בשבט...") ונוספו עליו חתימתו של מנחם בגין, בתוספת הקדשה "בברכת אחים ביום החג, ט"ו בשבט תש"ט" וחתימתו של אורי צבי גרינברג. 75.5X27.5 ס"מ. מצב טוב. מקופל לשניים. מעט כתמים, קרעים בשוליים.
למיטב ידיעתנו, פריט זה אין שני לו ומעולם לא נמכר במכירות פומביות פריט דומה.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 25 - גמרות עם הגהות בעצם כתב ידו של הגאון מווילנא ופריטים נדירים נוספים
3.7.2012
פתיחה: $8,000
נמכר ב: $13,750
כולל עמלת קונה
לוח שנה, כתב-יד על נייר, עם איורים צבעוניים. אנקונה, 1811. הצייר: יעקב ישראל מונטיפיורי.
בראש הלוח שער עם איור גלגל השנה. תחת שמו של כל חודש מופיעים מספרים שונים (המופיעים גם בדפי הלוח) ומספר הימים באותו חודש. במרכז הגלגל ראשי תיבות שמו של הצייר: IMF (Israel Montefiore), ובשוליים מקום ושנת הכתיבה: Ancona 1811.
12 דפים עם חודשי השנה הלועזיים, שם החודש באיטלקית בראש כל דף במסגרת מאוירת, בתחתית מספר הימים בכל חודש ובמרכז מספרים שונים אשר משמעותם לא ברורה (מספרים אחדים דומיננטיים יותר ומופיעים מספר רב של פעמים, לפעמים אף יותר מפעם אחת בעמוד).
בדף אחרון צוייר סמלו של נפוליאון בונפרטה, במרכזו מופיע שם הצייר Iacob Israel M.fiori, וכוכב אשר בתוכו מופיעה האות N.
הצייר, יעקב ישראל מונטיפיורי (נולד 1748) היה בן למשפחת מונטיפיורי אשר גרה בעיר אנקונה (היא הענף האיטלקי של משפחת השר הידוע משה מונטיפיורי). יהודי אנקונה חיו בגטו בתנאים קשים ובהשפלה, עד בואו של נפוליאון בשנת 1797, אז כבש צבאו את העיר וחומות הגטו נהרסו. בעיני רבים מהיהודים באותם ימים נתפס נפוליאון כגואל, בשל תרומתו לאמנציפציה של היהודים. עובדה זו הביאה ליצירה עממית יהודית שעסקה בנפוליאון. הדף האחרון בלוח זה מייצג את חלקו של הצייר מונטיפיורי בתופעה זו.
הכוכב המופיע באיור זה אינו מופיע בסמלו הרשמי של נפוליאון, אך הוא נועד לסמל את "כוכב נפוליאון". בשנת 1811 הופיע בשמי אירופה כוכב שביט ענק, אשר נראה לעין במשך 260 ימים. תופעה זו באה לידי ביטוי בתחומי האמנות השונים, בכתיבה ובמדע, ואסטרונומים באירופה עסקו בחישובים הכרוכים בכוכב זה [ייתכן כי המספרים המופיעים בלוח קשורים בו?]. בשנה זו היה נפוליאון בגדולתו ולכן זכה כוכב שביט זה לכינוי "כוכב נפוליאון", ובו נקשר מזלו של נפוליאון בשמים.
לפנינו פריט נדיר שקשור לעניין זה ואולי אף מביא את חשבונותיו של מונטיפיורי בדבר "כוכב נפוליאון".
על-פי חוות דעת מקצועית, חשבון הזמנים של מונטיפיורי אינו מדוייק ואינו מדעי וכנראה שהמספרים הינם סוג מסויים של צופן.
[14] דף, 9 ס"מ. מצב טוב, כתמים. כריכה מקורית, שחוקה מעט.
בראש הלוח שער עם איור גלגל השנה. תחת שמו של כל חודש מופיעים מספרים שונים (המופיעים גם בדפי הלוח) ומספר הימים באותו חודש. במרכז הגלגל ראשי תיבות שמו של הצייר: IMF (Israel Montefiore), ובשוליים מקום ושנת הכתיבה: Ancona 1811.
12 דפים עם חודשי השנה הלועזיים, שם החודש באיטלקית בראש כל דף במסגרת מאוירת, בתחתית מספר הימים בכל חודש ובמרכז מספרים שונים אשר משמעותם לא ברורה (מספרים אחדים דומיננטיים יותר ומופיעים מספר רב של פעמים, לפעמים אף יותר מפעם אחת בעמוד).
בדף אחרון צוייר סמלו של נפוליאון בונפרטה, במרכזו מופיע שם הצייר Iacob Israel M.fiori, וכוכב אשר בתוכו מופיעה האות N.
הצייר, יעקב ישראל מונטיפיורי (נולד 1748) היה בן למשפחת מונטיפיורי אשר גרה בעיר אנקונה (היא הענף האיטלקי של משפחת השר הידוע משה מונטיפיורי). יהודי אנקונה חיו בגטו בתנאים קשים ובהשפלה, עד בואו של נפוליאון בשנת 1797, אז כבש צבאו את העיר וחומות הגטו נהרסו. בעיני רבים מהיהודים באותם ימים נתפס נפוליאון כגואל, בשל תרומתו לאמנציפציה של היהודים. עובדה זו הביאה ליצירה עממית יהודית שעסקה בנפוליאון. הדף האחרון בלוח זה מייצג את חלקו של הצייר מונטיפיורי בתופעה זו.
הכוכב המופיע באיור זה אינו מופיע בסמלו הרשמי של נפוליאון, אך הוא נועד לסמל את "כוכב נפוליאון". בשנת 1811 הופיע בשמי אירופה כוכב שביט ענק, אשר נראה לעין במשך 260 ימים. תופעה זו באה לידי ביטוי בתחומי האמנות השונים, בכתיבה ובמדע, ואסטרונומים באירופה עסקו בחישובים הכרוכים בכוכב זה [ייתכן כי המספרים המופיעים בלוח קשורים בו?]. בשנה זו היה נפוליאון בגדולתו ולכן זכה כוכב שביט זה לכינוי "כוכב נפוליאון", ובו נקשר מזלו של נפוליאון בשמים.
לפנינו פריט נדיר שקשור לעניין זה ואולי אף מביא את חשבונותיו של מונטיפיורי בדבר "כוכב נפוליאון".
על-פי חוות דעת מקצועית, חשבון הזמנים של מונטיפיורי אינו מדוייק ואינו מדעי וכנראה שהמספרים הינם סוג מסויים של צופן.
[14] דף, 9 ס"מ. מצב טוב, כתמים. כריכה מקורית, שחוקה מעט.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 25 - גמרות עם הגהות בעצם כתב ידו של הגאון מווילנא ופריטים נדירים נוספים
3.7.2012
פתיחה: $10,000
נמכר ב: $20,000
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של דפי קלף. ביניהם דפים עתיקים במיוחד [המאה ה- 13/14?].
דפים מספרי תאג' תימניים מתקופות שונות, חלקם עתיקים מאד. מכילים קונטרסים או קטעים מספרי התנ"ך השונים, עם ניקוד עליון. בשולי חלק מהם נוספו רשימות המסורה. * דפים מתנ"ך כת"י [קטעים מספר קהלת וספר משלי], כתובים בשני טורים ומעוטרים באמנות מיקרוגרפיה זעירה, בדגמים גיאומטריים. [ספרד?]. * ששה דפים מכת"י תנ"ך [קטעים מספר ויקרא ובמדבר], כתובים בשני טורים. עם רשימות המסורה בשוליים התחתונים. [ספרד?]. * דף מקופל מ"מחברות התיג'אן" [תימן], עם קישוט גרפי של פסוקי תהלים.
כ-53 דף. גודל ומצב משתנים.
דפים מספרי תאג' תימניים מתקופות שונות, חלקם עתיקים מאד. מכילים קונטרסים או קטעים מספרי התנ"ך השונים, עם ניקוד עליון. בשולי חלק מהם נוספו רשימות המסורה. * דפים מתנ"ך כת"י [קטעים מספר קהלת וספר משלי], כתובים בשני טורים ומעוטרים באמנות מיקרוגרפיה זעירה, בדגמים גיאומטריים. [ספרד?]. * ששה דפים מכת"י תנ"ך [קטעים מספר ויקרא ובמדבר], כתובים בשני טורים. עם רשימות המסורה בשוליים התחתונים. [ספרד?]. * דף מקופל מ"מחברות התיג'אן" [תימן], עם קישוט גרפי של פסוקי תהלים.
כ-53 דף. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 25 - גמרות עם הגהות בעצם כתב ידו של הגאון מווילנא ופריטים נדירים נוספים
3.7.2012
פתיחה: $35,000
לא נמכר
כתב-יד, סדור תפלות לכל ימות השנה. [איטליה], [המאה ה-14-15].
דיו חומה על דפי קלף דקיקים (עשויים מעור שליל), כתב אשכנזי-איטלקי בכתיבה בינונית, עם ניקוד.
מכיל את סדר תפילות ימי החול ושבת, לפי נוסח בני רומא, עם סדר הטבת חלום, קידוש לבנה ועוד. אחריהם נוספו קטעי התפילה העיקריים והתוספות בתפילת העמידה של שאר מועדי השנה: ראשי חודשים, שלושת הרגלים, ראש השנה ויום כיפור, חנוכה ופורים. כולל מספר פיוטים חשובים: "קדושה לראש שנה" ["ונתנה תוקף קדושת היום"]; פיוט "מי כמוכה" לשבת זכור ["אדון חסדך" לרבי יהודה הלוי]; "רשות לשבת הגדול" [מתחילה: "כך גזרו רבותינו סנהדרים (!) גאוני עולם"]; פיוטי הושענות ועוד. לתפילות יום כיפור נוסף נוסח "כל נדרים ואסרים...", "וידוי של [רב נסים] גאון ליום הכיפורים", ו"רשות לנשמת" ["שחי לאל יחידה החכמה" לרבי שלמה אבן גבירול].
כתב-יד מרשים במיוחד, בכתיבה קליגרפית-אמנותית אופיינית לתקופה, עם הוראות באותיות זעירות [לא מנוקדות]. כותרות ותיבות-פתיחה מוגדלות, חלקן מעוטרות בדגמי צמחים ופרחים, וסביב כמה מהן מסגרות מקושטות. עיטורים נוספים בסיום מספר קטעים. מעל המילה "כתר" ב"קדושה" של תפילת שבת אוייר כתר.
19-18 שורות ברוב העמודים. שירת הים כתובה ב"אריח על גבי לבנה", מספר קטעים [כמו פיוטי ההושענות] נכתבו בשני טורים. תפלת "ותודיענו" נכתבה באותיות גדולות במיוחד, מסיבה לא ברורה.
בתפילת "עלינו לשבח" נמצא המשפט "שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים לאל לא יושיע" בשלמותו, ומכאן שכתב יד זה חמק מידיה של הצנזורה. לא נבדקו שינויי נוסח אחרים.
בראש כתב היד חסרים מספר דפים, והוא מתחיל באמצע הקטע "לעולם יהיה אדם ירא שמים..." שלפני תפילת שחרית.
כרוך בכריכת קלף עתיקה.
[88] דפי קלף. 13-14 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, טוב-בינוני. כתמים ובלאי, טשטוש דיו, קרעים במספר דפים.
דיו חומה על דפי קלף דקיקים (עשויים מעור שליל), כתב אשכנזי-איטלקי בכתיבה בינונית, עם ניקוד.
מכיל את סדר תפילות ימי החול ושבת, לפי נוסח בני רומא, עם סדר הטבת חלום, קידוש לבנה ועוד. אחריהם נוספו קטעי התפילה העיקריים והתוספות בתפילת העמידה של שאר מועדי השנה: ראשי חודשים, שלושת הרגלים, ראש השנה ויום כיפור, חנוכה ופורים. כולל מספר פיוטים חשובים: "קדושה לראש שנה" ["ונתנה תוקף קדושת היום"]; פיוט "מי כמוכה" לשבת זכור ["אדון חסדך" לרבי יהודה הלוי]; "רשות לשבת הגדול" [מתחילה: "כך גזרו רבותינו סנהדרים (!) גאוני עולם"]; פיוטי הושענות ועוד. לתפילות יום כיפור נוסף נוסח "כל נדרים ואסרים...", "וידוי של [רב נסים] גאון ליום הכיפורים", ו"רשות לנשמת" ["שחי לאל יחידה החכמה" לרבי שלמה אבן גבירול].
כתב-יד מרשים במיוחד, בכתיבה קליגרפית-אמנותית אופיינית לתקופה, עם הוראות באותיות זעירות [לא מנוקדות]. כותרות ותיבות-פתיחה מוגדלות, חלקן מעוטרות בדגמי צמחים ופרחים, וסביב כמה מהן מסגרות מקושטות. עיטורים נוספים בסיום מספר קטעים. מעל המילה "כתר" ב"קדושה" של תפילת שבת אוייר כתר.
19-18 שורות ברוב העמודים. שירת הים כתובה ב"אריח על גבי לבנה", מספר קטעים [כמו פיוטי ההושענות] נכתבו בשני טורים. תפלת "ותודיענו" נכתבה באותיות גדולות במיוחד, מסיבה לא ברורה.
בתפילת "עלינו לשבח" נמצא המשפט "שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים לאל לא יושיע" בשלמותו, ומכאן שכתב יד זה חמק מידיה של הצנזורה. לא נבדקו שינויי נוסח אחרים.
בראש כתב היד חסרים מספר דפים, והוא מתחיל באמצע הקטע "לעולם יהיה אדם ירא שמים..." שלפני תפילת שחרית.
כרוך בכריכת קלף עתיקה.
[88] דפי קלף. 13-14 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, טוב-בינוני. כתמים ובלאי, טשטוש דיו, קרעים במספר דפים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג