כתב יד, "מגדול דוד, הספד על הגאון רבי דוד לוריא, בעל הגהות המדרש ובאור פרקי דר"א. זכותו יגן עלינו. ביום צום העשירי [עשרה בטבת] בעזרו ית"ש, תרט"ז לפ"ק". דרוש בהלכה ובאגדה ובתוך הדברים מובאים דברי הערכה ועובדות על חיי הרד"ל, מאת רבינו הנצי"ב(?).
"שר וגדול נפל בישראל הרד"ל, אשר עליו יכולין לומר סופר מהיר בעבודת ה', שהיה בקי בשני התלמודים ובכל מדרשות מפוזרים זוהר וכדומה, אוצר בלום כידוע בהגהות המדרש הפלא ופלא, ובס' ביאור על פרקי דר"א. ומלבד שהיה משיב בכמה שו"ת וגם בידי יש שני שו"ת בבקיאות נפלא... עוד בימי ילדותו היו לו דברים לפני הגאון מוהר"ח זצ"ל והשיב בענין פ"ד בחריפות ובקיאות".
כתיבה אוטוגרפית של מחבר, עם תוספות רבות (תלויות בין השורות) ומחיקות. נכתב כחודש לאחר פטירת הרד"ל שנפטר בה' כסלו, ע"י מי שדרש את הדברים ברבים בי' בטבת.
לא ברור לנו בוודאות, מיהו הכותב. הוא מספר כי קיבל תשובות בהלכה מהרד"ל וכן כותב כי הרד"ל "היה מגדיל ישיבתנו, בכל עוז חושש לקיומה". המחבר מזכיר את ה"מחלוקת בעירנו", "יצאה אש המחלוקת, וכל אחד מכוין לש"ש, ומי נאכל, גדיש היינו ת"ח שבתוכינו כ"א מבזה אותם לצד המנגדו... ולא נוכל לשער סוף הדבר" ומביא דברים בשם "חותני זצ"ל".
מסתבר לשער מתוכן ההספד, כי זהו כתב ידו של ראש ישיבת וואלוז'ין, רבינו הנצי"ב, אשר קיבל תמיכה ועידוד רבים מאת הרד"ל בתקופת המחלוקת בישיבת וואלוז'ין. [לפי המסופר, גם מינוי הנצי"ב לראשות הישיבה היה בעקבות התכתבותו עם הרד"ל, כשחותנו רבי יצחק מוואלוז'ין, מצא את תשובתו של הרד"ל לחתנו הצעיר, שהצניע את גדלותו בתורה. ואכן לפנינו יש סמך היסטורי לתשובות אלו, כמו שהוא מזכיר "וגם בידי יש שני שו"ת בבקיאות נפלא"].
רבי דוד לוריא - הרד"ל (תקנ"ח - תרט"ז, אוצר הרבנים 4890), מגדולי גאוני דורו. נולד בשנת פטירת הגר"א, ונחשב לגדול תלמידי תלמידיו. בשל גאונותו הרבה סמכו את ידיו לאחריות על הדפסת תורת הגר"א ורוב כתבי הגר"א היו תחת ידיו. חיבר חיבורים רבים, שו"ת בהלכה. הגהות וביאורים על שני התלמודים, המדרשים וספרי הזהר.
[1 שער], 16 עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב.