מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
- (-) Remove jewish filter jewish
- חפצים (5) Apply חפצים filter
- art (5) Apply art filter
- ceremoni (5) Apply ceremoni filter
- ותעודות (3) Apply ותעודות filter
- ישראל (3) Apply ישראל filter
- כתובות (3) Apply כתובות filter
- קהילות (3) Apply קהילות filter
- and (3) Apply and filter
- communiti (3) Apply communiti filter
- document (3) Apply document filter
- ketubot (3) Apply ketubot filter
- various (3) Apply various filter
מציג 1 - 8 of 8
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $7,000
הערכה: $10,000 - $15,000
נמכר ב: $13,750
כולל עמלת קונה
כתר לספר תורה, מעשה ידי הצורף אנתוני רידל (Antoni Riedel, פעל בשנים 1878-1910). ורשה, פולין, [תרמ"ד] 1884.
כסף רקוע, חקוק ומוטבע; כסף יצוק; הזהבה חלקית (חתום בחותמת הצורף "A. Riedel", חותמת הסדנה (סמליל), חותמות העיר ורשה, חותמת איכות "84" וחותמת בוחן הכסף והשנה "OC 1884" [Osip Sosnkovski]).
כתר גדול לספר תורה, בעיצוב האופייני לכתרים מפולין ומזרח אירופה. בעל בסיס עגול, המעוטר בעיטורי עלים צפופים, עם שלושה מדליונים זהובים בהם חקוקה כתובת הקדשה: "משה צבי ב"ר שמחה / פינשאוובסקי, מקאנין / שנת ת"רמ"ה לפ"ק".
שש זרועות המעוטרות בדגמים צמחיים נמשכות מן הבסיס אל ראש הכתר, המעוטר אף הוא בדגמים צמחיים ובטבעת רחבה עם עיטורי עלים. שישה אריות זקופים ממוקמים בין זרועות הכתר, ומעליהם שישה עיטורים יצוקים בצורת ראשי איילים, שבפיותיהם טבעות עם פעמונים. מעל הכתר הגדול ממוקם כתר קטן יותר, מעוטר בשישה עיטים הניצבים על גולות עם פעמונים, ובראשו עיטור כדורי מוזהב עליו ניצב ברבור פורש כנפיים.
בעיר קונין (Konin) התקיימה קהילה יהודית החל מהמאה ה-14 ובמשך מאות שנים היתה קהילה זו כפופה מנהלית לקהילת קאליש. בשלהי המאה ה-19 חיו בקונין כ-2,480 יהודים.
גובה: 34 ס"מ, קוטר הבסיס: 19.5 ס"מ, רוחב מרבי: 30 ס"מ. מצב טוב.
ידועים אך כתרים בודדים שיצר רידל. להשוואה, ראו: המרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 31584 (אוסף המוזיאון הלאומי של רפובליקת בוריאטיה, רוסיה); ג' גרינשטיין, 12 במרץ 2014, פריט 178.
כתר זה שימש כנראה כחלק מסט, יחד עם ה"יד" והטס אשר נמכרו ב"קדם", ירושלים, 8 במאי 2024, פריט 43 (הפריטים תואמים הן מבחינת עיצובם, הן מבחינת חותמות הכסף והן מבחינת צורת האותיות החקוקות על גבי הלוחיות המתחלפות בטס).
קטגוריה
חפצים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $5,000
הערכה: $6,000 - $8,000
נמכר ב: $7,500
כולל עמלת קונה
צמד כוסות: כוס לקידוש ו"כוס של אליהו הנביא". האימפריה הרוסית / גליציה, כתובת הקדשה משנת תרל"ו [1876].
כסף חקוק; שני הגביעים חתומים בתחתית בחותמת איכות "84" ובראשי תיבות "P. B. (?)" בכתב קירילי קורסיבי (כנראה חותמת הצורף).
כוסות גדולות ומרשימות, בעלות בסיס צר וגוף ההולך ומתרחב כלפי השפה. על כוס אחת חקוקה הכתובת
"זה / הכוס / לר" / מרדכי / שעחט מאן / שנת תּ"ר"ל"ו" ועל הכוס השניה חקוקה הכתובת "זה / הכוס של / אליהו הנביא / זכור לטוב / שנת / תּ"ר"ל"ו".
שתי הכוסות מעוטרות באופן דומה, בשריגים מפותלים, בעוף דורס גדול (עיט) שכנפיו פרושות לצדדים ובצמד אריות גדולים וחורצי לשון, התומכים בכפותיהם מסגרת מלבנית שפאתה העליונה מקושתת (במסגרות הללו חקוקות הכתובות הנ"ל). בכוס של אליהו הנביא חקוק תחת המסגרת גם עיטור עיט דו-ראשי.
גובה: 8.5 ס"מ, קוטר הבסיס: 4.7 ס"מ, קוטר השפה: 8.2 ס"מ. מצב כללי טוב.
קטגוריה
חפצים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
כלי לבשמים. תלמסאן, אלג'יריה, [1900-1930 בקירוב].
פח-כסף רקוע, מנוסר וחקוק; כסף יצוק (אינו חתום).
כלי אשר נועד לאחסון בשמים לטקס ההבדלה. מעוצב כמכל משושה בעל כיפה מחודדת, שבראשה עיטור דמוי פרח ועיטור-עליון יצוק בדגם צמחי וסימטרי האופייני לאמנות האסלאם. המכל ניצב על גבי עיטור נוסף – תואם לעיטור העליון – המולחם לבסיס משושה.
באחת מפאות המכל מנוסר פתח מקושת הנסגר באמצעות דלת הקבועה על ציר, עם מנגנון נעילה (בדומה ל"הדסים" אירופאיים לבשמים, דמויי מגדל). המכל והבסיס מעוטרים בדגמים צמחיים ובכפות ידיים (חמסות). שני פעמונים מוזהבים תלויים על גבי קולבים הקבועים בחלקו העליון של המכל.
שתי כתובות המעידות על מוצאו של הכלי ועל בעליו חקוקות על גבי המכל: בשוליים העליונים חקוקה הכתובת
"ע"ה / משה / די / יעקב / לוי / יצ"ו", ובשוליים התחתונים – "מעשה ידי / אומן יחיא / פארוז / ומכלוף בן / חמו / תלמסאן".
כלי זה – אשר סביר להניח כי נוצר לפי הזמנה פרטית – משקף בצורה יפה את מלאכת הצורפות האופיינית ליהודי צפון אפריקה, ומזכיר בצורתו ובעיטוריו תשמישי קדושה מאלג'יריה, ממרוקו ומתוניסיה, ובייחוד "רימונים" ו"כתרים" לתורה. יחד עם זאת, הוא מהווה דוגמה ייחודית ואולי אף יחידאית לכלי אלג'יראי ייעודי לבשמים, שכן בארצות המזרח-תיכוניות צמחי התבלין המשמשים להבדלה מצויים בשפע, ובכך התייתר הצורך לשמרם לשימוש חוזר בכלים ייעודיים, כפי שהיה נהוג בארצות אירופה.
שמו של הצורף יחיא פארוז (Yaya Farouz) מתלמסאן מתועד בספרו של פאול אודל על צורפות באלג'יריה ובתוניסיה (L'orfevrerie Algerienne et Tunisienne, Alger, 1902, עמ' 430); לפי רשומות גנאלוגיות מקוונות הוא נפטר בשנת 1936, עובדה המסייעת בתיארוך הפריט לעשורים הראשונים של המאה ה-20.
גובה: 31.5 ס"מ, רוחב הבסיס: 8.5 ס"מ. מצב כללי טוב.
קטגוריה
חפצים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $40,000
הערכה: $50,000 - $60,000
לא נמכר
סדר התפלות מכל השנה כמנהג אשכנז, עם פרשיות ופרקים, שיר היחוד, יוצרות וסליחות, הושענות ומערבות. אמשטרדם, דפוס הירץ לוי רופא וחתנו קאשמן, תקי"ב [1752].
כרוך עם: ספר תהלים מסודר כפי ימי השבוע, עם פירוש מספיק בלשון אשכנז, ועם סדר תחינות. אמשטרדם, דפוס הירץ לוי רופא וחתנו קאשמן, [תק"כ, 1760]. כולל תרגום ליידיש ("טייטש"); עם שערים נפרדים לתהלים ולסדר תחינות. כרוכים בכריכת כסף מפוארת, עם כתובות-הקדשה.
נייר, קרטון ובד; פח פליז; כסף רקוע, מקודח וחקוק (שני האבזמים חתומים בחותמת העיר הלברשטאדט מהמאה ה-18; חותמת יצרן לא-מזוהה: האותיות F.S עם פרח מעל ומתחת בתוך מסגרת בצורת מגן [אינו מתועד אצל Scheffler], וחותמת האות H, כנראה אות-שנה לשנת 1761).
נראה כי הסידור שלפנינו ניתן כמתנת "סבלונות" – שי מאת החתן לארוסתו, לאחר אירוסיהם. הוא כרוך בכריכת כסף מפוארת עליה מופיעים שמותיהם של בני הזוג: בכריכה הקדמית –
"ר' / ליב בהגאון / א"ב"ד" מהורר / [ע]קיבא איגר / זצ"ל", ובכריכה האחורית – "הנדלה / בת פו"ר / איצק יצ"ו / ת"ק"כ"א" / לפק".
שני צדי הכריכה מעוטרים באופן סימטרי, זהה, בדגמים צמחיים האופייניים למאה ה-18, כשבמרכז צמד אריות זקופים, חורצי לשון, תומכים בקרטוש מסוגנן ובעיטור גדול בצורת כתר. השדרה והאבזמים מעוטרים אף הם בדגמים תואמים; צמד עיטורי כסף מולחמים לשדרה בראש ובתחתית (מחפים על עובי הספר).
נוסף על העיטורים הרקועים והחקוקים בלוחות הכסף, בכריכה שלפנינו מופיעים גם עיטורים קטנטנים המקודחים בדגמי עלים, כוכבים, ירחים ופרחים; יריעת-פליז דקה הממוקמת תחת לוחות הכסף של הכריכה משמשת להם כרקע ומעניקה להם זוהר זהבהב. עיטורים מקודחים אלה אינם נפוצים בכריכות מן הסוג הזה, אך אנו מוצאים אותם, למשל, גם ב"ידיים" גרמניות לתורה מהמאה הי"ח.
ר' יהודה ליב יעקב איגר (1741-1814), בנו של רבי עקיבא איגר אב"ד צילץ ופרשבורג ("רבי עקיבא איגר הראשון"), כיהן ארבעים שנה כרב בהלברשטאדט והיה מגאוני דורו. דודו של הגאון המפורסם רבי עקיבא איגר אב"ד פוזנא (תקכ"ב-תקצ"ז; בעל "תשובות רעק"א" ו"דרוש וחידוש", חותנו של ה"חתם סופר"). הוציא לאור יחד עם אחיו רבי בנימין וואלף את חידושי אביו בספר "משנת דרבי עקיבא" (פיורדאת תקמ"א). בניו היו ר' פרץ זאבל איגר ור' אברהם איגר ממזריטש.
הרבנית חנה הינדה איגר (הנדלה) לבית בורכהרדט (Borchardt) נולדה בהלברשטאדט בשנת 1736 ונפטרה שם בשנת 1787. שם אביה היה יצחק ברוך (ראו להלן: "איצק") וכונה "קוסלין" על שם עיר מוצאו שבפומרניה.
בדף הבטנה האחורי מופיע רישום גנאולוגי ארוך ומפורט בכתב ידו של בנו של ר' יהודה ליב –
ר' פרץ זאבל איגר – אשר נכתב כנראה לאחר שירש את הכרך שלפנינו מעזבון אביו, סביב שנת 1814: "הקטן זאבל איגר חפק"ק [חונה פה קהל קודש] ברוינשווייג בן אאמ"ו הגאון המפורסם מהור"ר ליב איגר זצ"ל שהי' אב"ד בק"ק הלברשטאט ארבעים שנה, בן הגאון הגדול מפורס' מהורר עקיבא איגר זצ"ל שהי' אב"ד ור"מ בק"ק צילטץ ובק"ק פרעשבורג בעל המחבר ספר משנת דר' עקיבא בן המנוח הרבני הנגיד פו"מ מהורר בונם איגר זצ"ל בן לאותו צדיק הנגיד פו"מ ושתדלן מפורסם מהו' ליב איגר זצ"ל בן הרבני מהור"ר מאיר זצ"ל / שם אמי מורתי הרבנית צדיקת מ' הנדלא זצ"ל בת הנגיד פו"מ התו' מה"ו איצק קעסלין [Köslin] זצ"ל בן הרב הנגיד מפורסם מה"ו ברוך קעסלין זצ"ל שהי' מורה הוראה במדינת פאָמרען / ואמי מורתי זצ"ל הנ"ל נולדה מאשה חסודה ונדיבה מפורסמת מ' שינכה [Schönchen] זצ"ל".
ר' פרץ זאבל איגר (1768-1842) היה בן-דודו של רבי עקיבא איגר הנודע. בשנת תקס"ט נתמנה לאב"ד בראונשווייג. התכתב בהלכה עם בן-דודו רבי עקיבא איגר, ועשרות תשובות בשו"ת רעק"א מופנות אליו. מחבר ספר "עטרת פז" על מסכת ביצה וספר "רמון פרץ" על מסכת כתובות.
[2], רמג; פה; קכח, [1], קל-קמד דף. ספירת דפים משובשת. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (כתמים רבים בדפים הראשונים והאחרונים כתוצאה מרטיבות בדפי המגן). סימני תילוע בחלק מהדפים, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים מוזהב. כריכת קרטון חדשה, מחופה בד, עם דפי-הבטנה המקוריים, משוקמים ומשוחזרים בחלקם. שני תווי-ספר צרפתיים, כנראה מהמאה ה-19 או מראשית המאה ה-20 ("Bibliotheque du Chateau, de Livry, CB"; "Candide et Constanter, JWC"). כריכת כסף: 19X13.5 ס"מ, מצב כללי טוב.
הכריכה מתועדת במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 3909.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל-אביב, 025.001.013.
קטגוריה
חפצים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $10,000
הערכה: $15,000 - $20,000
נמכר ב: $13,750
כולל עמלת קונה
הגדה של פסח וסדר ספירת העומר. כתב יד על קלף, מעשה ידי הסופר והמאייר חיים ליב ביינהאקער. ללא ציון מקום או שנה, [כנראה המחצית הראשונה של המאה ה-20]. כרוך בכריכת כסף מפוארת, עם סמל משפחת פיורנטיני. רומא, כנראה המאה ה-19 (1815-1870).
דיו וצבע על קלף; בד משי; כסף רקוע וחקוק (חתום פעמיים בחותמת עם סמל העיר רומא וחותמת יצרן – A70G (?) בתוך מסגרת בצורת מעוין).
כתב-יד על קלף. פורמט מיניאטורי. כתוב בדיו שחורה בכתב אשכנזי מרובע, ללא סימני ניקוד. כל הדפים תחומים במסגרת מלבנית בדיו ורודה. מלווה 87 איורים צבעוניים. הטקסט: דפים [1]-[55א] – הגדה של פסח; דפים [55ב]-[69א] – סדר ספירת העומר.
בפתח כתב-היד שער אדריכלי עם דמויותיהם של משה ואהרן, בו מופיעים שמותיהם של הסופר ושל הנגיד לכבודו נוצר כתב היד: "הגדה של פסח / עם ציורים נאים / מלוקט מספרי / הגדות נושנות אשר / טפחתי ורביתי אני / הק' חיים ליב / ביינהאקער לכבוד / הנגיד האלוף מוה"ר / יקותיאל פישהויף נ"ו" (לא עלה בידינו לזהות דמויות אלו).
נוסף על האיור שבדף השער, לאורך כתב היד משולבים עוד 86 איורים צבעוניים המתארים את סיפור ההגדה וכן את ל"ג בעומר ואת חג הקציר – רובם מיניאטוריים (הקטנים שבהם בגודל 4X2.5 ס"מ, והגדולים שבהם בגודל 8X5 ס"מ) – וכן חמש תיבות-פתיחה מעוטרות בזהב, עם איורים זעירים.
על אף שנוצר במהלך המאה ה-20, נראה כי יוצרו של כתב-היד שלפנינו הושפע ממסורת כתבי-היד האירופאיים המאוירים של המאה ה-18, ובייחוד אלו של "אסכולת מורביה". עם זאת, בעוד שבמרבית כתבי-היד מן המאה הי"ח האיורים מבוססים על איורי "הגדת אמשטרדם" (אמשטרדם, 1695), בכתב-היד שלפנינו האיורים מבוססים על חיתוכי-העץ של "הגדת ונציה" אשר נדפסה לראשונה בוונציה בשנת שס"ט (1609).
כריכת הכסף מעוטרת בשני צדדיה באופן זהה, בדגמים צמחיים שבמרכזם סמל משפחת פיורנטיני (Fiorentini) – זרוע כפופה, אוחזת בזר בעל שלושה פרחים – ומעליו עיטור בצורת כתר. משפחה זו מוצאה מטוסקנה, ומאז המאה ה-16 חיה ברומא. בין בניה המפורסמים נמנים המשורר סולומונה פיורנטינו, וכמה אנשי צבא שנלחמו במהלך המאות ה-19 וה-20. למידע נוסף אודות משפחה זו, ראו: Elivo Giuditta, Araldica Ebraica in Italia. [Torino]: Società Italiana di Studi Araldici, 2007, p. 179.
לכריכה נוספת מאת אותו צורף (מתוארכת לשנת 1830 בקירוב), ראו: סות'ביס, 20 בדצמבר 2017, פריט 80.
[69] דף + [3] דפי קלף ריקים בסוף. 9X6 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט כתמים. קמטים בכמה מהדפים. כריכת כסף בגובה 9.7 ס"מ, עם בטנות (doublures) מחופות בבד משי בצבע סגול כהה (פרום מעט בשוליים).
מקור: סות'ביס, ניו יורק, 19 בדצמבר 2012, פריט 125.
קטגוריה
חפצים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $5,000
הערכה: $8,000 - $10,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
שתי תעודות בכתב-יד מאת בני משפחת ספורנו, בולוניה (איטליה).
1. מסמך בכתב-יד, עתירה לרשויות בולוניה, מאת אברהם ספורנו. 14 בפברואר 1477 [רל"ז]. איטלקית.
עתירה התובעת את התערבותם של ראש העיר ובית המשפט של בולוניה בפרשיית תקיפה אלימה.
העותר, אברהם בן ראובן בן שמואל ספורנו (דודו של פרשן המקרא הנודע רבי עובדיה ספורנו), תושב כיכר סנטו סטפנו בעיר (מקום מגוריו של משפחת ספורנו, בה התגורר גם רבי עובדיה), טוען כי אדם בשם בשם דוד מוסטי (David Musetti), יהודי ממודנה המתגורר בבולוניה, היה אחד משני חמושים שתקפו אותו לילה אחד מחוץ לביתו, היכו ופצעו קשות אותו ואת משרתו. חרף העובדה כי התוקפים עטו תחפושות, אחד ממשרתיו של ספורנו זיהה את מוסטי, ותעודה זו היא עדות לכך שקורבן התקיפה ניסה להביא את התוקף לדין.
התקרית אירעה באוקטובר 1476, ליד ביתו של ספורנו בגווארדיה די בולוניה, הממוקמת על גבעה ביער מחוץ לעיר (כיום בפרבר סן רופילו), לשם נמלט עם בני משפחתו מהמגפה שפרצה בעיר.
כאמור, אברהם ספורנו הנזכר כאן הוא דודו (אחי-אביו) של הגאון הנודע רבי עובדיה ספורנו, פרשן המקרא.
ראו: R. Rinaldi, un inventario dei beni dell'anno 1503: Abramo Sforno e la sua attività di prestatore, Il Carrobbio IX, 1983.
סימן מים תואם לנייר שיוצר באיטליה במחצית המאה ה-15.
[1] דף. 30.5X21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול. נקב במרכז הדף, עם פגיעה קלה בטקסט. קרעים זעירים בשולי הדף.
2. מסמך בכתב-יד, פסק דין בעניין אברהם ספורנו מבולוניה הנ"ל. 22 בדצמבר 1479 [רל"ט]. לטינית.
אשרור פסק דין שניתן בידי בית המשפט של בולוניה, אשר גזר עונש מוות בתלייה על אזרח העיר מתיאו סלרולי (Matteo Salaroli), בעוון שוד הבנק של אברהם בן ראובן ספורנו (Abramo figlio di Rubino) מכיכר סנטו סטפנו בעיר. בנוסף, נגזר על די סלרולי להשיב את מלוא הסכום ששדד. המסמך מציין, כי הנאשם חזר ושדד את אותו בנק מספר פעמים, וגזר דינו סופי וביצועו אף אושר על ידי ראש העיר.
ראו: M. G. Muzzarelli, Gli Sforno di Bologna, Zakhor 3, 1999.
[1] דף (כתבו משני צדדיו). 31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקב בתחתית הדף, ללא פגיעה בטקסט. קרעים זעירים בשוליים.
משפחת ספורנו, משפחה של בנקאים מספרד, מן המשפחות היהודיות החשובות באיטליה. מבני המשפחה התפרסם במיוחד רבי עובדיה ספורנו (רכ"ח/רל"ג-ש"ט; 1468/1473-1549) – פרשן המקרא. לאחר נדודים בערי איטליה התיישב בבולוניה, יחד עם אחיו חננאל. שם שימש כפוסק הלכה, כרופא והיה שותף בהקמת בית דפוס עברי (הספר העברי הראשון שנדפס בבית דפוס זה, היה ספרו הפילוסופי "אור עמים", בשנת רצ"ז).
קטגוריה
קהילות ישראל – כתובות ותעודות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $5,000
הערכה: $6,000 - $8,000
נמכר ב: $8,750
כולל עמלת קונה
כתובה מעוטרת על קלף, לנישואי החתן שמעיה בן עמינדב קזיס עם הכלה מירלה בת יוסף רימיני. מנטובה, יום שישי, ט"ו סיון תכ"ח [25 במאי 1668].
כתובה מפוארת ומוקדמת ממנטובה, מעוטרת בצבעוניות עשירה בתשליבים גיאומטריים, בנקודות זהב וכסף ובסמל משפחה; הכתובה האיטלקית המוקדמת ביותר המעוטרת בדגם זה.
טקסט הכתובה נכתב במרכז, באותיות מרובעות, בתוך מסגרת ארכיטקטונית אשר כוללת צמד עמודים וקשת, מעוטרים בתשליבים גיאומטריים וצבועים בצבעי ירוק, אדום, כחול וזהב, עם נקודות כסף; איור גדול בצורת כתר ממוקם במרכז הקשת. שולי הכתובה מעוטרים במסגרת רחבה – בצבעים זהים לצבעי המסגרת הפנימית – בתשליבים גיאומטריים הכוללים מעגלים השלובים זה בזה. במדליון הממוקם בחלקה העליון של המסגרת מופיע איור של זוג יונים וביניהם המילה "שלום" (כפי הנראה איור אלגורי, אשר מתייחס אולי גם לסמל משפחת הכלה בו מופיע תרנגול), ובמדליון הממוקם בחלקה התחתון משולב סמל משפחת החתן – אריה זקוף אוחז בענף.
בשולי טקסט הכתובה מופיעות חתימות העדים: "שלמה בכ"מ בנימן ז"ל מפורמיגייני" ו"גור אריה יצ"ו בכמהח"ר משה הושעיה הלוי זלה"ה". הערות בכתב-יד מופיעות סמוך לציון סכום הנדוניה ובסיום טקסט הכתובה: "מטבע וירונה...".
משפחת החתן –
משפחת קזיס (Cases) – הנה משפחה מכובדת ממוצא ספרדי, אשר הגיעה לטוסקנה ומשם לפירנצה בשלהי המאה ה-15. בני המשפחה התיישבו בבולוניה ובמנטובה, שם נמנו עם נכבדי הקהילה היהודית, ובניה התפרסמו כסופרים, כרבנים וכרופאים.
החותם השני -
רבי גור אריה ב"ר משה הושעיה הלוי [פינצי], "המקובל האלקי", רב במנטובה במחצית השניה של המאה ה-17. חיבר פירוש לשולחן ערוך, שנדפס עם השולחן ערוך במנטובה תפ"ב-תפ"ג ע"י בן אחיו רבי גור אריה (השני) ב"ר בנימין הלוי פינצי. חיבורים נוספים ממנו נשארו בכתב-יד, חלקם בתורת הקבלה. היה חברו של רבי משה זכות - הרמ"ז (שפ"ה-תנ"ח 1625-1697), והוא עצמו העיד כי שמע מלאך "מגיד" מדבר עם הרמ"ז, כמו שכתב החיד"א בספר שם הגדולים (ערך רבי משה זכות): "והרב גור אריה שחיבר הגהות על השולחן ערוך... העיד ששמע המלאך הדובר בו".
רבי שלמה בן בנימין פורמיג'יני, החתום ראשון כעד, חכם ומקובל ממנטובה, שימש כסופר הרשמי של הקהילה היהודית בעיר.
47X57 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. קמטים וכתמים, חלקם כהים. סימני קיפול. קרעים, בעיקר בחלק התחתון, חלקם חסרים. חלק מהקרעים באורך כמה סנטימטרים. כמה פיסות חסרות, עם פגיעה בעיטורים, חלקן משוקמות באופן אמנותי, על גבי נייר. מספר פיסות נייר מודבקות לאחור לחיזוק ולהשלמת הקרעים.
מקור: סות'ביס, ניו יורק, 16 ביוני 2022, פריט 71.
קטגוריה
קהילות ישראל – כתובות ותעודות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $2,500
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $6,875
כולל עמלת קונה
"מעטה תהלה לאיל הצדק...", תעודת הוקרה שהוענקה לד"ר איגנץ קורנדה (יצחק קוראנדא) מטעם חברה קדישא "גומלי חסדים" בפראג. דפוס ליטוגרפי צבעוני, Mittag & Wildner, פראג, כתובת הקדשה משנת תרמ"א (1880-1881).
תעודת הוקרה גדולה ומפוארת, עם תריסר איורים המתארים את בית הקברות היהודי העתיק בפראג – על כמה מקבריו החשובים והעתיקים – ואת פעילות אנשי ה"חברה קדישא, גומלי חסדים" בעיר.
בשמונת האיורים המוקדשים לקברי בית-העלמין מתועדות מצבות קבריהם של רבי דוד אופנהיים, הקצין ר' מרדכי מייזל – ראש הקהילה היהודית בתקופת המהר"ל, המהר"ל מפראג, רבי דוד גנז, הקצינה הנדלה אשת הפרנס יעקב ב"ש, רבי אביגדור קרא, רבי שמעון שפירא ורבי יוסף שלמה דלמדיגו (יש"ר מקנדיאה); ארבעת האיורים הנותרים עוסקים בפעילות ה"חברה קדישא".
במרכז התעודה נדפסו כתובות ברכה והקדשה מטעם הח"ק, עם מילוי שם הנמען ותאריו בכתב-יד: "הגבר הוקם עָל, החכם הכולל מו"ה יצחק קוראנדא י"ץ [ישמרהו צורו] ד"ר, אחד משרים ויועצי ארצות מלך עסטרייך המעוטר בעדי תפארת ממלכים חפצים ביקרו!".
איגנץ (יצחק) קורנדה (Kuranda, 1811-1884) היה פובליציסט, סופר ומדינאי אוסטרי, יליד פראג, אשר לקח חלק פעיל בחיי הציבור היהודי בווינה במחצית השניה של המאה ה-19. קורנדה שימש כציר בפרלמנט של אוסטריה-תחתית (Landtag) החל משנת 1861 ובהמשך כיהן כנשיא הקהילה היהודית של וינה, (IKG) משנת 1872 ועד פטירתו.
בשוליים התחתונים של התעודה חתומים נציגי הח"ק בפראג: "הק' איצק ר' אברהם שיטץ", "הקטן שמואל טויסיג", "הקטן קאפמן פלאהן", "משה ר' אברהם וואַהלע אָבסאַן", "הק' דוד צאפפערט", "הק' זכריה קוה", "ליב ב"ה דוד קוהע סגל".
תעודה זו מזכירה אמנם, בעיצובה ובתבניתה, לוחות "מזרח" ו"יאהרצייט" אשר נדפסו במרכז אירופה במהלך המאה ה-19 ואשר הופצו ונמכרו באופן מסחרי, אך יחד עם זאת, נראה כי לפנינו יצירה מקורית, שנוצרה במיוחד עבור הח"ק "גומלי חסדים" של פראג; לא ידוע לנו על עותקים נוספים מהדפס זה, ונראה כי אף האיורים שנדפסו כאן נוצרו במיוחד עבור תעודה זו, ואינם מופיעים במקורות אחרים.
48X38 ס"מ. מצב בינוני-טוב. שוליים רחבים ושלמים. קמטים, בלאי וסימני גלגול הנייר. כתמים, חלקם כהים. קרעים בשוליים, חלקם מחוזקים בהדבקות נייר דבק מאחור.
קטגוריה
קהילות ישראל – כתובות ותעודות
קָטָלוֹג