מכתב ארוך (2 עמודים, 33 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הרב מבריסק הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק. ירושלים, ג' טבת תש"ח [16 בדצמבר 1947].

נשלח ללונדון, אל ידידו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. המכתב עוסק במצבה הקשה של היהדות החרדית בארץ ישראל בסוף ימי המנדט הבריטי, והצורך בשמירת עצמאותה מפני הארגונים הציוניים, בעת כינון "חוקת ירושלים", בעקבות החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 [כשבועיים לפני כתיבת מכתב זה], על הסמכתה של "מועצת הנאמנות", לכינון מעמדה של ירושלים כעיר בינלאומית:

"ברכה מרובה לכבוד ידי"נ, הגאון הגדול פאר הדור... ר' יחזקאל אברמסקי שליט"א רב בלונדן... אחרי הברכה מלו"נ [מלב ונפש]. הסכנה האיומה המרחפת עתה בעתיד קרוב על ירושלים החרדית על קניני'[ה] ועל ענייני'[ה] הרוחניים, מביאנו לפנות בדברי אלה להדר"ג הרמה שליט"א. כי אם לפני שלשים שנה בערך הרבו החרדים דפה ובראשם הגרי"ח זאנענפעלד זצ"ל מעשה והשתדלות, ועלתה בידם להציל הצלה פורתא שלא יפול הכל לידי הועד הלאומי, שהרוב המכריע שבו הוא חילוני לגמרי ואינו מכיר כלל בשלטון התורה והדת, עי"ז שפעלו אצל הממשלה האנגלית שהרשות ביד היראים וביד מי שהוא לצאת מ'כנסת ישראל' וליסד להם עדה נפרדת בפני עצמה, ועד היום החֹק הזה הוא המפלט היחידי לכל ענייני הדת והמוסדות שיוכלו להתקיים ברוח התורה ולא ינוח עליהם שבט הרֶשַע של הועד החפשי הזה לעשות בהם כרצונם, הנה עתה בהתחלף הרשויות הלא הכל תֶּמֶס יהלוך, ומי יודע אם 'מועצת הנאמנות' והועידה שנתמנתה על ידה לענייני ירושלם יכירו כלל בחוק הזה של רשות יציאה מ'כנסת ישראל' והועד העומד על גבה, ומה גם שהציונים יושבים שם והם היועצים בכל העניינים הנוגעים לחוקת ירושלם, ובודאי ישתמשו עכשיו בההזדמנות הזאת שהכל יהי נתון תחת ידיהם, וסכנה גדולה נשקפת להיהדות החרדית שתאבד ברגע אחד את כל קניני'[ה] ואת כל מוסדותי'[ה] אשר טפחה ורבתה במשך דורות רבים, שהכל יפול ביד החפשים להפכם לרצונם ודעתם בלי רחם... והחרדים יאבדו לגמרי את עמידתם בעיר קדשנו ירושלם תובב"א".

הרב מבריסק כותב על הסכנות למערכת החינוך והישיבות: "ועוד סכנה גדולה מזו בעניין החינוך, שהחפשים מרבים מעשיהם זה כמה לשעבד את כל הישוב לתכנית חינוך כפי דעתם, וגם עכשיו היה החינוך פה הפקר, אלא שמי שרצה בחינוך חרדי ונתן את בנו לביה"ס המתאים לפי דעתו ורוחו, הי'[ה] מוכרח להתפטר מכל הנוחיות ולמסור נפשו לתורה, בהיות בתי הספר של החרדים משוללי כל זכות ולא ניתנה להם תמיכה, לא מכספי הממשלה ולא מכספי העירי'[ה]... ועכשיו מי יודע מה יתחדש בזה... ומי יודע אם לא יטילו גם על ירושלם חינוך חובה כנהוג בכל הארצות, ועל כל זה צריך לעמוד על המשמר... בדברים אשר הם בנפשנו ונפש ילדינו ממש, כמובן לכל...".

הרב מבריסק מבקש מהרב אברמסקי, שיפעל בעניין בחוגי השלטונות בלונדון – "...יען כי קראנו בעתונים שסגן יו"ר הועדה הזאת שנתמנתה מטעם 'מועצת הנאמנות' לחוק חוקת ירושלים ולסדר כל ענייני'[ה] הוא אנגלי, ונקרא בשם סיר אלאן בארנס [= Alan Burns; 1887-1980; מבכירי הדיפלומטים הבריטיים, משנת 1924 היה מושל בכמה מושבות בריטיות ברחבי העולם, ומשנת 1947 נציג הממלכה הבריטית ב"מועצת הנאמנות" של האו"ם], ואולי יש מה לעשות אצלו כי לא תשולל עכשיו זכות היראים בעניין היציאה מ'כנסת ישראל', וגם שלא יתהוה שום שינוי בענין החינוך, רק הכל ישאר כמקדם, ואם כי מושבו עתה באמעריקא במקום הועידה, בכ"ז אולי אפשר למצוא דרך להשתדלות אצלו ע"י מכיריו או באיזה אופן שהוא, כי אחשב שאצל אנגלי נקל יותר לפעול שהענינים הפנימיים ישארו בקיומם בלי שום השתנות מכפי שהי'[ה] עד כה מטעם הממשלה האנגלית...".

בסיום המכתב הוא חותם בדברי ברכה: "ואסיים בברכת כל טוב, הנני ידידו מוקירו ומכבדו ודושו"ט מלו"נ [ודורש שלומו וטובתו מלב ונפש], יצחק זאב באאמו"ר הגאון החסיד רשכבה"ג מרן חיים הלוי זצוקללה"ה סאלאווייציק".

הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק (תרמ"ז-תש"ך), בנו של רבינו חיים הלוי (הגר"ח) מבריסק, ונכדו של ה"בית הלוי". עוד בחיי אביו, בגיל צעיר, נחשב לאחד מגדולי הדור המפורסמים. בשנת תרע"ט (בהיותו כבן 32) מונה למלא מקום אבותיו ברבנות העיר בריסק, ובסמכותו התורנית ניהל את ענייני היהדות בעירו ובכל האזור. בימי השואה ניצל עם חלק מילדיו שנמלטו עמו מבריסק לווילנא, ומשם עלו לירושלים בשנת תש"א. סמכותו העצומה הוכרה בכל העולם התורני בארץ ובחו"ל. ספריו: "חידושי מרן רי"ז הלוי", על הרמב"ם ועל התורה. כתבי שמועות חידושיו יצאו לאור בספרי "חידושי הגרי"ז. עד היום מהוה תורתו אבן-יסוד בלימוד המעמיק בישיבות, וביסודות ה"השקפה" וההנהגה של חלקים גדולים מהיהדות החרדית בדורנו. התפרסם לדורות ביראת שמים העצומה שבערה בלבו ובקנאותו לאמת הצרופה.

מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), תלמידו המובהק של רבי חיים מבריסק וידיד נפש של בנו הגרי"ז. תקופה קצרה לאחר נישואיו נסע לעיר בריסק לקבל תורה מפי הגר"ח בשנת תר"ע בערך (עפ"י עצת חותנו הגרי"י ירושלימסקי, שהיה תלמיד הגר"ח מתקופת וולוז'ין) והסתופף במחיצתו כארבעה חדשים, ומני אז היה דבוק בתורתו ובדרכיו כל הימים. בתקופת כהונתו כרב בסמילוביץ היה נוסע לפרקי זמן ארוכים אל רבו הגר"ח ששהה אז במינסק, וזכה לברר עמו סוגיות שונות. רבי יחזקאל היה רגיל לומר על דרכו בלימוד של רבו הגר"ח: "רבי חיים ניגש מיד אל הלב של הסוגיא". רבי חיים העריך מאד את חכמתו ותבונתו של תלמידו, ואף פעם כתב לו באיגרת: "והלא אנו ידידים ואוהבים זה את זה" (מלך ביפיו, עמ' 95). באותן תקופות נתקשר הרב אברמסקי בידידות עמוקה עם בן-רבו הגאון רבי יצחק זאב (ר' וועלוול'ה), ועמד עמו כבמשך כחמישים שנה בקשרי ידידות ובמכתבים רבים. בספר "חידושי מרן רי"ז הלוי" נדפסו קטעים מהדיונים וההתכתבויות שלהם בדברי תורה. בתקופת מגוריהם בירושלים (לאחר עליית הרב אברמסקי בשנת תשי"א לארץ ישראל) הם היו נפגשים לעתים קרובות כשהם עוסקים יחד בדברי תורה ובסוגיות ציבוריות.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול וקרעים.

מכתב זה מתאריך ג' טבת, מוזכר ע"י הרב מבריסק באיגרתו אל הרב אברמסקי מתאריך כ"ג טבת (שנדפסה בספר "אגרות מרן רי"ז הלוי", ירושלים תשס"ח, אגרת 132 – בה הוא כותב: "...בטח קיבל הדר"ג את מכתבי מיום ג' טבת בנוגע לחוקת ירושלים, ואחכה לתשובת הדר"ג, אם כי עתה הסכנה הגופנית ממלאת את כל חלל הלב ואינה נותנת מקום למחשבות ענינים אחרים...").

מכתב ארוך (20 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק הרב הראשי לארץ ישראל. ירושלים, אייר תרפ"ז [1927].

כתב "סמיכת חכמים" להגאון רבי צבי יהודה מלצר, בנו של "רב רחימאי הגאון הגדול פאר הדור מו"ה איסר זלמן מלצר שליט"א הגאבד"ק סלוצק... והר"מ הראשי לישיבת עץ חיים הגדולה פעה"ק ת"ו". הרב קוק כותב עליו: "ובן חכם ישמח אב. ידענא בי' מאז הכרתיו, כי הרבה מקנתו בש"ס ופוסקים רו"א [ראשונים ואחרונים], ונתבשם מתורתם של גאוני זמנינו בישיבות גדולות בשימוש ת"ח... בעומקא של הלכה כאחד הגדולים הראויים להיות יושבים על מדין ומעוטרים בכתר הרבנות, לדון ולהורות בישראל.... יורה יורה וידין ידין כדת תוה"ק, ומובטחני בו שתמיד יתעלה במעלות הקודש... בין גדולי הרבנים גאוני ישראל בדורנו...". הרב קוק ממשיך וכותב על הקהילה אשר תבחר ברצ"י לרב ואב"ד: "וברוכה תהי' עדת ד' אשר תבחר בו לשימו אלוף ומנהיג ורב אב"ד מורה ודאין בכל דבר חוק ומשפט, ויהי ד' עמם... יתברכו לרגלו בכל מילי דמיטב ויהי שלו'[ם] בחילם ושלוה בארמונותיהם...".

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק (תרכ"ה-תרצ"ה), עמד בקשרי ידידות עם הגרא"ז מלצר (תר"ל-תשי"ד), עוד מזמן לימודיהם בישיבת וולוז'ין. גם בתקופת ירושלים בה עמד הגרא"ז מלצר בראשות ישיבת "עץ חיים" (אשר מרבית תלמידיה נמנו על הצד שהתנגד לרבנותו של הרב קוק בירושלים), כיבד הגרא"ז מאד את הרב קוק, ואף יצא במחאה על "כבוד התורה" נגד פעולות שונות שעשו מתנגדיו של הרב קוק.

מקבל הסמיכה: הגאון רבי צבי יהודה מלצר (תרנ"ט-תשכ"ט), בנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, וחתן הגאון רבי צבי שטיינמן רבה הראשון של רחובות. למד בישיבות מיר, סלוצק ונובהרדוק, ושימש כמשגיח בישיבת קלצק (של גיסו הגאון רבי אהרן קוטלר). עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ה יחד עם אביו, והחל לעסוק בהרבצת תורה. בשנת תרצ"ו כיהן כרבה של פרדס חנה, בה הקים את "ישיבת קלצק" ואת "מדרשיית נעם". בשנת תש"ז הוכתר לרבה של רחובות על מקום חמיו הגר"צ שטיינמן, והקים בה את "ישיבת קלצק" (שלימים נקראה בשם "ישיבת הדרום"). בשנת תשי"א פרש מהרבנות הראשית של העיר, ומינה במקומו את רבי אלימלך בר שאול לרב ראשי לעיר רחובות, בעוד הוא המשיך לכהן כאב בית הדין וכראש ישיבת "הדרום" בעיר.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול וקרעים קלים. הדבקות נייר מאחורי הדף.

פסק דין מגדולי ראשי הישיבות בארה"ב – הדפסה ליטוגרפית של הפסק בכתב-ידו וחתימתו של רבי אהרן קוטלר, עם חתימותיהם (בדפוס) של רבי אברהם יפה'ן, רבי דוד ליפשיץ, רבי יעקב קמנצקי ורבי משה פיינשטיין. ארה"ב, י"ד כסלו תשכ"ב [22 בנובמבר 1961].

פסק-דין זמני מהדיון של גדולי הרבנים בארה"ב: "בדבר הסכסוכים שבין הועד הפועל של הפעילים באמריקה עם בא כוחם ועד הפעילים באה"ק".

בפסק הדין נכתב: "אחרי ששמענו טענות הצדדים, יצא מאתנו הח"מ על פי דין התורה כדלהלן: א) אין רשאים בשום אופן לערוך שתי מגביות מיוחדות באמריקה באיזו צורה שהיא, שכרוך בזה מחלוקת רבה וחילול השם ח"ו וחלול כבוד בני תורה... ב) יען כי הועד דפה עובד מכמה שנים, הם נחשבים מוחזקים, ואין בא כח הועד דא"י רשאי לאסוף בעצמו עבור הפעילים ולא לנהל תעמולה מיוחדה ואין רשאי לגרום שום הפרעה לעבודת הועד דפה. ג) הועד דאמריקה מחוייב לענות לד"ת [לדין תורה] להועד דא"י בבי"ד חשוב בזבל"א או בבי"ד המרוצה לשני הצדדים... ד) עד שתערך הד"ת יש רשות לבא כח הועד דא"י ליכנס בתור חבר הועד דפה ולהיות נוכח בישיבת הועד... כפי הפשרה מחודש תמוז העבר... ה) הרשות לבא כח הפעילים דא"י להשתתף בהגזברות כפי הפשרה מחודש תמוז העבר. ו) הצדדים מחויבים לנהל הכל בשלו'[ם] ובמישור ולא לגרום שום הפסד בהלשכה ובהעניין בכללו. ז) הרשות לכל אחד מהצדדים לתבוע לדין תורה לסדור החלטי להתאם העבודה עם הועד דא"י. אך עד שתתקיים הד"ת יתנהגו לפי הסעיפים הנ"ל...".

שני מכתבים ארוכים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יעקב קמנצקי מראשי ישיבת "תורה ודעת" ומראשי "מועצת גדולי התורה" בארה"ב. נתניה, תמוז תשכ"ג [1963] / ברוקלין, "ער"ה תשכ"ד" [אלול תשכ"ג 1963].

המכתבים נשלחו אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, מראשי "מועצת גדולי התורה" בארץ ישראל, ועוסקים בעניין הפיצול בין ארגון ה"פעילים – חבר פעילי המחנה התורתי" בארץ ישראל, שהסתכסכו עם ראשי הועד של ארגון ה"פעילים" בארה"ב [שהקימו בהמשך את ארגון "פעילים דארה"ב"].

במכתב הראשון, שנכתב בעת ביקורו של רבי יעקב קמנצקי בארץ ישראל, מדובר על תיאום פגישה עם מיופי כח של "חבר הפעילים" אצל הרב אברמסקי והרב סרנא, יחד עם הרב קמנצקי, הרב אלפערט והרב פלאטא. בתוך המכתב כותב הרב קמנצקי על תוכניותיו לנסוע בשבוע הבא לצפת ולטבריה, להתרפאות ב"חמי טבריה".

במכתב השני, שנכתב לאחר חזרתו של רבי יעקב קמנצקי לארה"ב, הוא פותח ומסיים בברכת שנה טובה וברכת "אריכת ימים ושנים". לקראת סיום המכתב הוא פונה בבקשה מהרב אברמסקי לקראת הימים הנוראים: "שיזכירני לטובה שחפץ ד' בידי יצליח שיסייעני השי"ת לזכות ולזַכּוֹת את הרבים, כי עבודת הישיבה המוטלת עלי כבד ממני, ויעזרני ד' שאוכל למצוא אדם הגון שאוכל למסר לידו הנהלת המוסד הנשגב והקדוש הזה".

לגבי עניין ארגוני ה"פעילים", כותב הרב קמנצקי בתוך דבריו: "...ועתה באתי במה שנוגע לעסק הביש עסקן של הפעילים, שכפי הנראה אין ההסדר פועל מאומה, כי עיקר הסכום שנמצא תחת ידי הפעילים שבכאן הוא שניתנו להם ע"מ לבנות, והם מצדם כל זמן שלא נמסרו הישיבות באופן חוקי אל הרמי"ם, יראים הם למסור את הכסף בידי פעילי הארץ, שמא יוציאום לענינים אחרים, וכפי שנראה מתוך המכתב שהגיע לכאן באו איזה שינויים בהסדר עצמו, גם המחאת ועד הרמי"ם נשתנה..." בהמשך הוא כותב על מברק שנתקבל מהגרי"ח סרנא בעניין, והוא כותב כי "הגריח"ס שלח נוסחא חדשה והוא דורש שיחתמו עליו הגר"מ פיינשטיין ואני וב"כ הפעילים שבאמריקה, ואיני יודע אם זה נוסחתו, או שנעשה בהסכמת הדר"ג ג"כ... לפי דברי הפעילים שבכאן הם נכונים למלא כל מה שנכתב ונחתם בההסדר שנכתב ע"י כת"ר ונחתם ע"י הפעילים דהכא ודהתם, אבל איני יודע מה מעכב על ידיהם של ב' הצדדים...".

הגאון רבי יעקב קמנצקי (תרנ"א-תשמ"ו), מראשי "מועצת גדולי התורה" בארה"ב, ממנהיגי היהדות החרדית וממקימי עולם התורה בדורו. מגדולי תלמידי ה"סבא מסלבודקה". כיהן ברבנות בליטא, בקנדה ובארה"ב. משנת תש"ה כיהן כראש ישיבת "תורה ודעת" בניו יורק ולאחר שנים עבר לעיירה מונסי, בה הקימה הנהלת "תורה ודעת" ישיבה גבוהה לבחורים מבוגרים יותר, בשם "בית מדרש גבוה". מספריו: "אמת ליעקב" על הש"ס, על התורה ועוד.

2 מכתבים. אחד מהם על אגרת דואר אויר. גודל משתנה. מצב כללי טוב. כתמים וסימני קיפול.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי משה פיינשטיין, ובחתימות ידם של חמשת גדולי הרבנים וראשי הישיבות בארה"ב: רבי משה פיינשטיין, רבי יעקב קמנצקי, רבי מנחם מענדיל זאקס (חתן ה"חפץ חיים"), רבי יצחק הוטנר ורבי דוד ליפשיץ. ניו יורק, י"ב אדר תשכ"ד [1964].

נשלח אל גדולי התורה בארץ ישראל – רבי יחזקאל אברמסקי, רבי יחזקאל סרנא ורבי אלעזר מנחם שך – לאחר אסיפה של גדולי ראשי הישיבות בארה"ב, בה הוחלט לנסות להביא את השלום ולאחד מחדש את שני ארגוני ה"פעילים" שהתפצלו זה מזה (הארגון הישראלי של ה"פעילים – חבר פעילי המחנה התורתי", והארגון "פעילים דארה"ב"), תוך תיאום נכון בסדרי המגביות והפעילות.

"...הנה בדבר עניני הפעילים, אף שכבר נעשה הסדר לפי מה שקבלנו מהו"ג אשר לעת עתה א"א לעשות אלא באופן שיהיו שני אירגונים שכל אחד יעשה לעצמו, וסדרנו באופן שיוכלו שניהם לעבוד בשעת הדחק. אבל אח"ז נאספנו אנחנו החתומים מטה, אולי נוכל לתקן שיהיה באופן השלום, והיותר טוב והנכון שיהיו עוד הפעם אירגון אחד..".

הרבנים כותבים כי באסיפתם הם החליטו שהרבנים גדולי-התורה בעצמם יהיו הגזברים של המגביות בארה"ב לטובת פעילות ה"פעילים" בארץ ישראל: "אשר אף שכל אחד מאתנו הוא טרוד ביותר, מוכרחים אנחנו להעמיס עלינו גם עול הגדול הזה שנהיה הגזברים בכאן על כל הממון שיתקבץ, ומבקשים אנו אשר גם הדרת גאונכם תקבלו עליכם להיות הגזברים בא"י, ואנחנו מכאן נשלח להדרת גאונכם, ואתם תחלקו המעות כפי ראות עיניכם...".

הרבנים מבקשים מגדולי התורה בארץ ישראל, להזדרז "לענות תיכף לאשר את קבלת הגזברות, ונקוה שהשי"ת עושה השלו'[ם] ישרה השלו'[ם] בין בני התורה ויראי ה'... בברכה ושלו'[ם] והצלחה בהעבודה לשם שמים".

[1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.