מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
- (-) Remove manuscript filter manuscript
- jewri (67) Apply jewri filter
- and (42) Apply and filter
- יד (40) Apply יד filter
- יהדות (40) Apply יהדות filter
- כתבי (40) Apply כתבי filter
- letter (28) Apply letter filter
- african (21) Apply african filter
- north (21) Apply north filter
- north-african (21) Apply north-african filter
- northafrican (21) Apply northafrican filter
- תימן (20) Apply תימן filter
- yemenit (20) Apply yemenit filter
- europ (16) Apply europ filter
- central (14) Apply central filter
- document (14) Apply document filter
- eretz (14) Apply eretz filter
- germani (14) Apply germani filter
- hungari (14) Apply hungari filter
- hungary, (14) Apply hungary, filter
- israel (14) Apply israel filter
- manuscripts, (14) Apply manuscripts, filter
- איטליה (11) Apply איטליה filter
- דפוס (11) Apply דפוס filter
- ודברי (11) Apply ודברי filter
- italian (11) Apply italian filter
- matter (11) Apply matter filter
- print (11) Apply print filter
- פרס (9) Apply פרס filter
- persian (9) Apply persian filter
- eastern (8) Apply eastern filter
- on (4) Apply on filter
- parchment (4) Apply parchment filter
- azor (3) Apply azor filter
- gibraltar (3) Apply gibraltar filter
- jew (3) Apply jew filter
- ketubot (3) Apply ketubot filter
- of (3) Apply of filter
- the (3) Apply the filter
- kabbalist (2) Apply kabbalist filter
כתב-יד, קמיעות וסגולות, תקופות ומזלות. [תימן, המאה ה-19/20].
כתיבה תימנית, ממספר כותבים (עשרת הדפים האחרונים נכרכו מכתב-יד אחר). ערבית-יהודית ועברית. תרשימים ואיורים קבליים ו"כתב מלאכים".
[89] דף. 16 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים ובלאי. קרעים בשולי הדפים, עם מספר פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.040.
כתב-יד, ספר סגולות – על חכמת הקבלה, מאת רבי שלום הקרחי. [תימן, המאה ה-19 בקירוב].
ספר סגולות הוא כעין מבוא מלוקט בתורת הקבלה. מספרי הקבלה הראשונים שנכתבו בתימן כחלק מהתפשטות חכמת הקבלה שם במאה ה-17.
בראש החיבור מופיעה הקדמת המחבר: "לפי שראיתי סודות יקרים מכל אבן יקרה... חפצתי לחברם יחד בספר אחד, ונכתבים בדרך קצרה... מספר מערכת האלהות... ומספר תקוני הזוהר... והשם ב"ה יעזריני להשלימו וספר סגולות קראתיהו אני שלום בן יוסף בן שלמה הקרחי".
בסוף החיבור איור אילן ספירות, עם קולופון הכותב: "אני הכותב... יוסף ן' יהודה ן' מוסה ן' יהודה ן' יחיא...". לאחר מכן העתיק הכותב ליקוטים בעניינים שונים. בהמשך נוספו ליקוטים בכתיבות מאוחרות יותר.
החבור "ספר סגולות" נדפס ע"י משה חלמיש בתוך: לתולדות הקבלה בתימן בראשית המאה הי"ז, רמת גן: אוניברסיטת בר אילן, תשמ"ד; ראה שם בהרחבה על אודות תוכן הספר והרקע לכתיבתו.
מז, [19] דף. 16 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.110.
כתב-יד, קובץ גדול בקבלה מעשית. [תימן, המאה ה-20].
קובץ רחב היקף, בעברית ובערבית-יהודית. כולל נוסחי קמיעות רבים, לעניינים שונים; עם איורים וסמלים קבליים, טבלאות ו"כתב מלאכים".
קמיעות רבים מיוחסים לדמויות מהתנ"ך: משה רבינו, שלמה המלך, עזרא הסופר. בדף י/1: "מצאתי כתוב בספר כמהר"ר צמח ז"ל נוסח קמיע זה והוא מהר"ר יצחק לוריא זצ"ל". בדף יג מופיע קמיע שנכתב בידי יהודי עבור עלי, חתנו של מוחמד – מייסד האסלאם, "ובהם היה נוצח ומתגבר על כל גבורי זמנו...".
[1], א-קט, קיב-קיט, קי-קע, קסד-קסט, [34] דף (מספור דפים משובש במקצת; סה"כ: 218 דף). 18 ס"מ. נייר איכותי עבה. מצב טוב. מעט כתמים. קונטרסים לא כרוכים. נתונים בקופסה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.099.
ליקוטים שונים באסטרולוגיה, תקופות ומזלות. [תימן, המאה ה-20].
כתיבה תימנית. ערבית-יהודית. עיטורים סביב מילות הפתיחה, חלקם בדיו אדומה.
כולל: "באב מערפה אלגדוול" (ידיעת הלוח); "פצל פי מערפה אלתקופות" (ידיעת התקופות); "באב פי כסוף אלשמס ואלקמר" (ליקוי חמה ולבנה).
מדף 22ב ועד סוף כתב-היד העתקה מתוך אגרות "אכ'ואן אלצפא" (אח'ואן אל-צפאא, האחים הטהורים, אגודת פילוסופים נסתרת שפעלה בעיראק במאה ה-10, ונודעה ביצירה מדעית ופילוסופית משותפת "אגרות האחים הטהורים").
בסיום ההעתקה (דף 31ב) קישוטי סיום נאים בצורת גלגלים מעוטרים. בעמוד ממול – קולופון הכותב המעוצב בצורת עיטור אסלאמי לראש תורן (אלאם – Alam), בשוליו החיצוניים מופיעה הכתובת: "אני הצעיר מוסא בן סאלם שחב מעיר תנעם ת"ו [תצדי ותחרוב] וירושלי' ת"ו". סביב העיטור רישומים באותיות ערביות (ברכות ושמו של הכותב).
רבי משה בן שלום שחב (נפטר תרצ"א), נולד בתנעם. התפרנס כנראה מהעתקת ספרים ונדד מישוב לישוב. ידוע לנו על דיואן רבי שלום שבזי שהעתיק בישוב צראב שבמחוז צר בשנת תרפ"ח (כתב-יד בן צבי 1147). רישום על פטירתו מופיע בסוף כתב-יד ירושלים, הספרייה הלאומית 5953, נכתב: "נתבקש מורינו ורבינו. שמים נתמרמרו וארץ רעשה, ביום שנתבקש בישיבה של מעלה מורינו ורבינו משה בן שלום שחב, יום שני כ"ב לחדש אלול שנת ברמ"א לשטרות תרצ"א ליצירה, תנצב"ה".
בתחילת כתב-היד ובסופו, רישומי בעלות ביניהם: "יהודא עומיסי"; "סאלם ן' יחיא... עומיסי"; "יחיא צאלח ן' צאלח סאלם מעוצה"; "יחיא סאלם עומיסי יצ"ו ביאן".
[32] דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. כריכה ישנה עם שדרת עור.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.034.
כתב-יד, קובץ בקבלה מעשית – ספר שורשי השמות וספר תעלומות החכמה. [מכנאס, המאה ה-18].
כתיבה מערבית נאה. בחלקו הראשון של כתב-היד מופיע החיבור "ספר השמות" (ראה אודותיו להלן), ובסופו קולופון הכותב: "תם ונשלם ע"י אני הצעיר עבד נרצע לקונות יוסף טולידאנו סי"ט". לאחר מכן המשיך הכותב להעתיק את "ספר תעלומות חכמה" – אף הוא חיבור בקבלה מעשית (שנדפס בוונציה תכ"ז).
הכותב, רבי יוסף ב"ר משה טולידאנו, מחכמי מכנאס שבמרוקו. נפטר בשנת תקמ"ח (1788). ראה אודותיו: מלכי רבנן, דף נו/2. דרושים וליקוטים ממנו, מופיעים בכת"י מכון בן-צבי מס' 1745, החותם שם בשנים תקל"ז ותק"מ (ראה: י' אביב"י, כתבי-היד של יהודי המגרב במכון בן צבי, מס' 160, עמ' 71-72).
בסוף כתב-היד נכרכו מספר דפים בכתיבות מאוחרות, אף הם בקבלה מעשית.
ספר השמות, הידוע גם בשמו "שורשי השמות", הוא חיבור מקיף של שמות קודש, עם פירוט אופן הפעולות שלהם והשימוש שלהם בהשבעות וקמיעות. החיבור בנוי כלקסיקון אנציקלופדי, המסודר לפי אותיות הא"ב, והוא כולל בתוכו אלפי שמות קודש וצירופי שמות, ועניינים רבים בקבלה מעשית. את בסיס החיבור כתב המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, והוא כולל סודות שקיבל מרבותיו המקובלים. חיבורו של הרמ"ז היה מצומצם בהיקפו, ואולם לאחר מכן הוא הורחב באופן משמעותי על ידי המקובל רבי אליהו שפירא (רא"ש), בעל "ברכת אליהו" על הש"ס (ונדסבק תפ"ח), היה ממקובלי פולין ושימש כאב"ד באוליינוב וקולטשין. בעקבות עלילה נמלט לאמשטרדם ואחר כך נדד לאיטליה, שם פגש את החיד"א (החיד"א כותב עליו בשם הגדולים: "...והרב ז"ל היה בקי בקבלה מעשית ואמר לי שעבר הש"ס ז' פעמים והיה חסיד ופרוש"). בסוף ימיו נדד רא"ש לתוניס ושם נפטר בסביבות שנת תק"כ. כך הגיע ספר השמות לידי חכמי ומקובלי צפון אפריקה, והם העתיקו אותו והוסיפו נופך משלהם. לפנינו העתקה מערבית מוקדמת של החיבור.
י, יג-יט, כב-כג, כה-כט, לא-נח דף (דפים חסרים בספר השמות ובספר תעלומות חכמה) + [16] דף בכתיבות מאוחרות שאינם שייכים לגוף כתב-היד. 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים במספר מהדפים עם פגיעה קלה בטקסט. בלאי וקרעים. במספר דפים קרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט. כריכה ישנה, פגומה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.083.
כתב-יד, ספר שורשי השמות, לקסיקון בקבלה מעשית – השבעות, שמות קודש, צירופי אותיות, קמיעות וסגולות, [מרוקו, המאה ה-18/19].
כתיבה מערבית בינונית. תרשימים ואיורים קבליים.
חסרים ההתחלה (עד אמצע אות א') והסוף (מאמצע אות ש').
ספר "שורשי השמות" (הידוע גם כ"ספר השמות"), הוא חיבור מקיף של שמות קודש, עם פירוט אופן הפעולות שלהם והשימוש שלהם בהשבעות וקמיעות. החיבור בנוי כלקסיקון אנציקלופדי, המסודר לפי אותיות הא"ב, והוא כולל בתוכו אלפי שמות קודש וצירופי שמות, ועניינים רבים בקבלה מעשית. את בסיס החיבור כתב המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, והוא כולל סודות שקיבל מרבותיו המקובלים. חיבורו של הרמ"ז היה מצומצם בהיקפו, ואולם לאחר מכן הוא הורחב באופן משמעותי על ידי המקובל רבי אליהו שפירא (רא"ש), שהגיע לארצות צפון אפריקה, וממנו הועתק החיבור באזורים אלה. החיד"א ב"שם הגדולים" – ב"מערכת גדולים" בערכו של רמ"ז – מונה בין חיבוריו של רמ"ז גם את "שורשי השמות" ומספר כי ראה את החיבור בכתב-יד. ב"מערכת ספרים" הוא מונה שני כתבי-יד נוספים של "שורשי השמות": האחד "בתוספת מרובה שהוסיף מהרא"ש [=מורנו הרב אליהו שפירא] מספרי קדמונים", והשני: "כ"י גדול בכמות ואיכות מחכמי המערב".
[1], ק-קיא, קיג-קמו דף (סך הכל [47] דף). חסר דף קיב. דף ק נכרך אחרי דף קכג. 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. קרעים ובלאי. קרעים חסרים, עם פגיעה קלה בטקסט במספר דפים. רישומים. כריכה ישנה, פגומה וחסרה בחלקה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.092.
כתב-יד, קובץ בקבלה מעשית – קמיעות, סגולות ורפואות. [צפרו?, מרוקו, המאה ה-19].
כתיבה מערבית נאה ומסודרת, יתכן והכותב הוא הגאון המקובל רבי שלום אזולאי, ראב"ד צפרו, שחותמותיו מופיעות במספר דפים. כתב-היד כרוך לסירוגין עם דפים בפורמט קטן יותר, כתובים באותה כתיבה.
כולל מגוון של קמיעות, סגולות ורפואות, בעברית ובערבית-יהודית. לעניינים שונים, בהם: לרואה ואינו נראה, למצוא מציאה, לעצור דם, לבטל כשפים, להתעבר, למקשה לילד, לעין הרע, למגפה, שאלת חלום, רפואות וסגולות למחלות וכאבים שונים, דפים רבים עוסקים בהשבעות וקמיעות "לנכפה" – הוצאת רוח רע, וביטול כשפים ושדים. כולל איורים, סמלים ותרשימים קבליים.
הכותב מזכיר מקורות שונים מכתבי המקובלים מהם ליקט, בהם: "משם הרב מוהר" יצחק שרעבי שכתב אביו..."; "משם מהר"ר שלום שרעבי זלה"ה נמ"ך..."; "אמר המעתיק מ"ך וז"ל וכתב מר אבי זלה"ה..." (דף ע/2); "ובכתב אחר מצאתי וז"ל סגולה מעותקת ידי כמהר"ר יצחק חזקיה ששמע אותו מאביו הרב הגדול המקו' האלקי שר שלום דידי שרעבי זצוק"ל..." (עא/1); "מ"ך [=מצאתי כתוב] בשם מוהר"י בה"ר יוסף עוזיאל ז"ל..." [רבי יהודה עוזיאל – מחכמי צפרו]; "...בשם מוהר"ר שאול סירירו ז"ל" (קלא/1); "כן נמ"ך בשם הרב יעבץ" (קלד/2); "מ"כ משם הרב השד"ר מוהר"ר רפאל ישראל אליקים מספר כ"י..." (קלו/2); "כל זה מועתק עפ"י מו"ז כמוהה"ר שלמה אביטבול ז"ל; "אלו הם הסגולות שהעתקתי מספר הרב הגדול כמוהה"ר אליהו שפירא ז"ל שהביא אותו הח' הש' והכולל המובה' כהה"ר ישראל הכהן בכסליו שש' התקס"ב ליצ' ומספרי אחרים שהביא עמו ג"כ העתקתי..." (ריא/2); "מכ"י מו"ר יעב"ץ זלה"ה" (רכ/1); "בשם מוהריב"ע [=יהודה בן עטר] שהעתיק מכ"י מוהר"ר ישעיה בקיש זלה"ה" (רכג).
בדף קמו/1 מוזכר: "סי' יעקב גוויטע הי"ו". בדף קסז/2 נכתב: "בחדש סיון התרמ"ז היה בצפרו ידי"ן כמוה"ר אהרן ן' שמ'..."
בעמוד האחרון מרשם לאפות מצות הנלושות ביין וביצים, מ"ערב פסח התרנ"ב". בראש כתב היד רישומים משפחתיים על לידות ופטירות בשנים תרנ"א-תרנ"ט (ורישומים נוספים בכתיבה מאוחרת יותר).
רבי שלום אזולאי (תר"ו-תרפ"ב), צדיק ומקובל, מגדולי מרוקו. מרבני העיר צפרו. בסוף ימיו כיהן בה לבדו במשרת הרבנות. פסקים ממנו נדפסו בספר ליצחק ריח (ליוורנו תרס"ב). פיוטים שחיבר נדפסו בסוף ספר צלצלי שמע (אלכסנדריה תרנ"ב). ראה אודותיו: מלכי רבנן, דף קיג/1.
[2], רנג, [5] דף (רוב הדפים ריקים, כ-60 דפים כתובים). 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני עש, עם פגיעה בטקסט. כריכה מקורית, פגומה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.084.
כתב-יד, תפילות והלכות וענייני הלוח העברי, בכתיבת רבי משה בן אברהם ן' עבו. מרוקו, תר"ז [1847].
בחלקו הראשון של כתב-היד חיבור מלוקט על סדר התפילות לימות שנה, עם פירוט ההלכות והמנהגים, ועם כוונות ותפילות פרטיות על פי קבלה. לאחר מכן הועתק החיבור "שארית יוסף" בענייני הלוח העברי, עם טבלאות ותרשימים מאוירים (הספר שארית יוסף לרבי יוסף בן שם טוב, נדפס לראשונה בשאלוניקי רפ"א; לפנינו העתקה מהמהדורה השניה, המורחבת יותר, שנדפסה בשאלוניקי שכ"ח).
בראש החיבור הראשון: "סדר ענין התפילות כך סידורם בכל ימי השבוע ובשבתות ובראשי חדשים ובימים טובים של השנה כולה".
בדף [17/ב] חתימת הכותב "משה בר אברהם בן עבו". שמו מופיע במספר מקומות נוספים. בסוף המפתחות שבראש ספר שארית יוסף הוא כותב: "וכתבתי אותו אני ע"ה משה בן אברהם ן' עבו בשנת זר"ת אורכו ביום ה' שבעה ימים לר"ח כסליו, והיא שנה שנפטרת אמי ע"ה אסתר בת רבידה ביום ששי שבעה עשר לר"ח מרחשון מר ממות שנת זר"ת כנ"ל, והיא שנה שחזרנו מעיר הקודש שפ"ת תוב"ב לעירנו מקנאסא יע"א שנה כנ"ל". חתימות נוספות שלו בדפים [29/א], [63/ב], [80/ב], [83]ב (קולופון סיום). בדף [81/א] – חישוב לוח עבור "שנתינו זאת התר"ז ליצירה...".
בראש כתב-היד מספר דפים עם סימונים רבים של עריכת גורל החול, עם שמות אנשים.
בסוף כתב-היד, בכתיבה אחרת, "קמיע להצלחה ולחו"ח [=ולחן ולחסד] בדוק ומנוסה".
[86] דף (כולל דפים ריקים). 21 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים. קרעים במספר דפים. בלאי. התכהות הנייר בכל הדפים. במספר מקומות קרעים כתוצאה מחריכת דיו. סימני עש רבים, עם פגיעה בטקסט ובאיורים. מספר דפים מנותקים. ללא כריכה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.088.
כתב-יד, צ'היר של פסח וקובץ פיוטים. [מרוקו, המאה ה-19].
כרך עבה. כתיבה מערבית, רהוטה ומרובעת. כולל עיטורים, תיבות פתיחה וקישוטים שונים, חלקם צבעוניים (רובם נפגעו ונקרעו כתוצאה מחריכת הדיו).
כריכת עור מקורית מעשה ידי רבי יוסף ב"ר משה אבוחצירא, ראש ענף משפחת אבוחצירא בעיר פאס (ראה אודותיו: הרב שלמה מיארה, גאוני משפחת אבוחצירא, חלק ראשון, תשע"ד, עמ' 110, 121 ואילך). רבי יוסף אביחצירא עסק למחייתו בכריכת ספרים. בשני צדי הכריכה שלפנינו מופיעה הטבעה מיוחדת שלו, בצורת כוכב, עם הכיתוב: "זה מלאכתי אע"ה [=אני עבד ה'] יוסף בכ"ר משה אביחצירא סי"ט כיר"א [=סיפיה טב, כן יהי רצון אמן]".
בחלקו הראשון של כתב-היד הועתק צ'היר של פסח ובחלקו השני קובץ פיוטים מחכמי מרוקו (רבי עמור אביטבול, רבי עמרם אלבאז, רבי משה עטייא, רבי דוד ן' חסין, ועוד). כולל ליקוטים נוספים, נוסחי אגרות, ליקוטי דינים, מעשיות, קצת יוסף הצדיק, תנאים וכתובה להמן הרשע וזרש אשתו, השכבה להמן ובניו, הגדת ליל שכורים.
בדף 9/ב רישום שם בעלים: "שמואל אבן דנאן יצ"ו".
[284] דף. 10.5 ס"מ. מצב בינוני. מספר דפים במצב גרוע. כתמים, קרעים ובלאי. במספר דפים קרעים קשים וחסרים כתוצאה מחריכת הדיו של העיטורים. כריכת עור מקורית, עם פגמים, מנותקת חלקית.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.041.
כתב-יד, צ'היר של פסח. [מרוקו, ראשית המאה ה-20 בקירוב].
כתיבה מרובעת. עיטורים נאים, עם מילוי חלקי בצבע.
[17] דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. מספר דפים במצב בינוני-גרוע. התכהות דפים. כתמים. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט (משוקמים בנייר דבק). כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.075.
כתב-יד, צ'היר של פסח. [מרוקו, המאה ה-20].
כתיבה מרובעת (עממית). חלק מהעמודים מעוטרים בעיטורים נאים, אופייניים למרוקו, בצבעי כתום, ירוק, חום וסגול, ב"שטיחים" ומסגרות ארכיטקטוניות.
את החיבור "צ'היר של פסח" [חוקת הפסח] נהגו לומר בקהילות צפון אפריקה בימי חג הפסח. החיבור כולל פיוט הלכתי על דיני פסח, בלשון הקודש ובתרגום לערבית-יהודית (פסקה אחר פסקה), פיוטים נוספים בערבית-יהודית ותרגום ההפטרות של החג.
[33] דף (חסרים דפים). 18 ס"מ. מצב כללי בינוני. מספר דפים במצב גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות עם פגיעה בטקסט. קרעים, קרעים חסרים, ופגמים שונים עם פגיעה בטקסט. דפים מנותקים. ללא כריכה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, MO.011.102.
כתב–יד, צ'היר של פסח [חוקת הפסח]. [מרוקו, המאה ה-20].
כתיבה מרובעת ובינונית, מנוקדת בחלקה. עיטורים נאים, חלקם צבועים, בסגנון האופייני למרוקו, עם שני "עמודי שטיח".
בקולופון שבסוף כתב-היד: "אני השלמתי זה הטהיר בתרגום ההפטרה כל פסוק בתרגום שלו מרוע"ס [=מראש ועד סוף] ביום שני בש"ק ט"ו לחו' שבט לידי"ן אהובי חמודי היקר יאמין אלזראע הי"ו, ויזכיהו לקרות בו בניו הנעימים... אני הצעיר יחייא ן' זנו ס"ט". מתחת כיתוב זה, רישום בעלים בכתיבה אחרת: "ע"ה משה ן' יאמין אלזראע יצ"ו"
את החיבור "צ'היר של פסח" [חוקת הפסח] נהגו לומר בקהילות צפון אפריקה בימי חג הפסח. החיבור כולל פיוט הלכתי על דיני פסח, בלשון הקודש ובתרגום לערבית–יהודית (פסקה אחר פסקה), פיוטים נוספים בערבית–יהודית ותרגום ההפטרות של החג.
[24] דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. רישומים. מעטפת נייר חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.076.