מכתב (3 עמ') בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "יעקב יאסעף הרב הכֹּלל". ניו יורק, תר"נ [1890].
נכתב אל הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר בברלין, לרגל יובלו השבעים. רבי יעקב יוסף מברכו "בשיבה טובה". בתוך הדברים הוא מספר על פטירת רבי הירש זאק "הנשיא הצדיק" של "אגודת הקהילות" בני יורק: "...איש תם וישר וירא אלוקים בכל לב, קבע עתים לתורה ונשא ונתן באמונה, והי' מפזר ממונו לצדקות שונות וגם מתן בסתר לא מנע... והוא היה האבן פנה לאגודת הקהלות, את הוצאות נסיעתי ושילום חובותי ברוסיא אשר מפני זה נסעתי לכאן, הי' הרוב מכיסו....". בהמשך המכתב הוא עוסק במינוי איש נאמן למשגיח כשרות, שיעמוד על ימינו לתקן את מערכת הכשרות בארה"ב.

הגאון המפורסם רבי יעקב יוסף (תר"א-תרס"ב), מגדולי גאוני ליטא ובסוף ימיו "הרב הכולל" לאגודת הקהילות בניו יורק (הרב הראשון והאחרון שמונה לכהונת רב-ראשי לניו יורק ולמדינות ארה"ב). מגדולי תלמידי רבי ישראל מסלנט. בשל גאונותו הרבה נודע בדורו בשם "ר' יעק'לי חריף".

כיהן ברבנות העיירות: ווילאן, יורבורג וזאגער-חדש. בקיץ תרמ"ג נתמנה למגיד מישרים ומורה הוראה ראשי בעיר ווילנא. התפרסם בדרשותיו כנואם בחסד עליון, ורבים היו נוהרים לשמוע את דבריו, בהם היה שוזר מתורת המוסר של רבו הגרי"ס.

ספר דרשותיו "לבית יעקב" נדפס בחייו בכמה מהדורות. בשנת תרמ"ח נתקבל ל"רב הכולל" של ניו יורק, ע"י "אגודת הקהילות", שפנו לחפש אישיות מורמת מעם, במטרה לחזק ולבסס את שמירת היהדות בארה"ב.

עם הגיעו לארה"ב הקים וביסס את כל עניני הדת של הקהילה היהודית: כשרות ושחיטה, בתי דין ורבנות, חינוך תורני והקמת הישיבה הראשונה בארה"ב. בסופו של דבר נפל למשכב, עקב מאבקים קשים עם בעלי מפעלי הבשר, שלא ראו בעין יפה את פעולותיו בתחום הכשרות.

נפטר בשנת תרס"ב ובמותו עשו לו כבוד גדול. הלוויתו, בה השתתפו עשרות אלפי יהודים, הייתה ההלוויה היהודית הגדולה ביותר שראתה ארה"ב באותה תקופה. קברו בבית החיים יוניאן פילד בניו יורק מהוה עד היום מוקד לתפילה ולישועה, וביום השנה לפטירתו מגיעים לפקוד את קברו אלפי יהודים מכל החוגים של היהדות החרדית בארה"ב. סיפורים רבים נודעו על ישועות שנושעו המתפללים על קברו, בבריאות, פרנסה ומציאת זיווג (האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר היה מעודד אנשים ללכת להתפלל על קברו, ורגיל היה לספר על אנשים שזכו לישועה במקום קדוש זה).

מאמרים וחיבורים רבים נכתבו לתולדותיו. המפורסם שבהם הוא הספר "The Rav Hakolel and his Generation", שתורגם מיידיש לאנגלית.

[1] דף כפול (הכולל [3] עמ' כתובים). 19 ס"מ. מצב טוב.

אוסף של למעלה משלושים מכתבים שנשלחו אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה, קוברין, יליסבטגרד וירושלים. רבים מהם עוסקים בדברי תורה ובשאלות הלכתיות וציבוריות.

בין המכתבים:

• מכתב מאת רבי אברהם הופנברג אב"ד וואשקי ("וואסקיא דמתקר' קאנסטאנטינאָווא"), דברי קינה על פטירת רבו הנצי"ב מוולוז'ין. וואשקי (פלך פוניבז'), [אלול תרנ"ג 1893].

• מכתב (על גבי גלויית דואר רשמית) מאת רבי משה נחום ירושלימסקי אב"ד קיעלץ. [טבת תרס"ה 1904].

• מכתב (3 עמ') שאלה בהלכות טריפות, מאת רבי משה יעקב גרינבארג אב"ד ראדזין. ראדזין, תרו"ם [1886].

• מכתב (3 עמ') שאלה הלכתית בדיני ממונות, מאת רבי בן ציון רב ומו"ץ בעיר ראדזין, [תרמ"א 1881].

• שאלה בדיני טריפות, מאת השו"ב רבי מנחם נחום בר"ש יוזילמאן משקלוב. תרמ"א [1881].

• מכתב שאלה הלכתית מאת רבי גרשון ב"ר ראובן ("גב"ר") אב"ד קובא (אזרביגאן), חשון תרמ"א [1880].

• גלויית דואר ושלשה מכתבים ארוכים בדברי תורה מאת רבי מרדכי פרידמן ממזריטש דליטא [בעל קונטרס "פותח דבר"]. באחד מהם הוא מעורר את רבי חיים ברלין לתקן את מקום הנחת המזוזות בבית אביו הנצי"ב. מזריטש, [תרמ"ט-תר"נ 1888-1889/תרס"ה 1904].

• מכתב (3 עמ') שאלה הלכתית בהלכות טריפות, מאת רבי יהודה ליב הכהן אב"ד יאנאווא. [תרנ"ז 1896].

• שאלה בדיני אישות, מאת רבי יהודה ליברמן, סאמארא, [שנות התר"מ-תר"נ בקירוב].

• מכתב (2 עמ' ללא דף החתימה), בענייני קבלת רבי חיים ברלין לרבנות קוברין. [שנות התר"ן 1893 בקירוב].

• שני מכתבים על גבי גלויות דואר, מאת רבי דוב אריה ריטער אב"ד רוטרדם. רוטרדם, תרנ"ה [1895].

• מכתב בעניין דין תורה, מאת רבי יוסף הכהן פענדליר אב"ד דינאוויץ פלך פודוליה. אייר תרס"א [1901].

• מכתב עדות בעניני עגונה, מאת רבי אריה ליב פרומקין ורבי יצחק סובאלסקי. ניסן תרס"ב [1902].

• מכתב (3 עמ') שאלה הלכתית בדיני אישות, מאת רבי יהודה יודל נאסטאסקין אב"ד סמילא (אוקראינה), [כסלו תרס"ד 1903].

• מכתב מאת רבי יוסף רוטמן (בנו של רבי משה אב"ד הורודישץ, אוקראינה). [סמילא, תרנ"ט 1899].

• מכתב מאת רבי אהרן הלוי גולדמן רבה של המושבה "קרית משה" (מוזסוויל) בארגנטינה, אודות הפולמוס על מסורת העופות הטהורים. ארגנטינה, תרס"ט [1909].

• קונטרס (10 עמ') ומכתב בהלכות קישורי תנאים וחרם, מאת רבי לוי יצחק הכהן נאווידאוויץ אב"ד ראשקי, [שנות התר"נ בקירוב].

• מכתב (2 עמ') בדברי תורה, מאת רבי זאב וואלף ווישניאק. מוסקבה, תרס"ב [1902].

• שני מכתבים בדברי תורה, מאת רבי "אלטער העללער בהגאון הרי"ף שליט"א" ברודא. ווארשא, [תרנ"ה 1895].

• מכתב הערות על שו"ת משיב דבר מהנצי"ב, מאת רבי אברהם ב"ר משה טעמקין. שעדליץ, תרס"ג [1903].

• מכתב בעניין מצות יד ומצות מכונה, מאת רבי ישראל משה גולדברג אב"ד מירהאראד (פלך חרסון), אדר תרס"ג [1903].

• שטר מכירת חמץ בכתב ידו של רבי חיים ברלין, יעליסאוועטגראד, ניסן תרס"ה [1905].

• מכתב מאת רבי מאיר פריימאן (בנושאים שונים: פעילות הרידב"ז למען שמירת שמיטה בארץ ישראל, הקמת ישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק, ושאלה בדברי תורה), ניו יורק, תר"ע [1910].

• ועוד מכתבים והעתקות מכתבים.

למעלה מ-30 מכתבים הכוללים למעלה מ-40 דף. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב.

מכתב מהגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. [קמניץ, שנות התר"צ].

מכתב ביידיש שנשלח אל נדיבי הישיבה, משפחת פייגין מפילדלפיה, ארה"ב, בתודה על משלוח "צווי מאל ח"י (36) דאלאר" לישיבה הקדושה. רבי ברוך בער מרעיף עליהם במכתבו צרור ברכות ותודות על תמיכתם הנדיבה בישיבה, מצב הלימודים בישיבה, ועל כך שהגיעו תלמידים רבים מאמריקה ללמוד בישיבה, ומהם כאלו העתידים להיות גאוני הדור הבא.

רוב המכתב מודפס במכונת כתיבה, ובסיומו כ-6 שורות עם ברכות חמות ולבביות, בעצם כתב-יד-קדשו, חותמתו וחתימתו של ראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ: "...איך ווינש אייך מיט אייער פרויא הגבירה הצדקנית זאל לעבין אללע ברכות והצלחות דיא תורה דיא הייליגע זאל אייך בענטשין אונד היטין ווא איר גייט, אונד איהר זאלט זיין געבענטשט מיט דער ברכה וועלכע זיא איז מפורש בתורה 'ברוך אשר יקים' וויא עס ווינשט אויך [=הנני לברך אתכם עם רעייתך הגבירה הצדקנית שתחיה, בכל הברכות וההצלחות והתורה הקדושה תברך ותשמור אתכם בכל אשר תפנו, ותתברכו בברכה המפורשת בתורה 'ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת', כשאיפת לבכם], דברי המברככם, ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק". בשולי הדברים מוסיף הגרב"ד בכתב ידו: "אייער געהערטין ברי"פ האב איך ערהאלטין, דער אויבערשטער זאל אייך מצליח זיין אונד מאריך ימים ושנים זיין" [=קיבלתי מכתבכם היקר, והקב"ה יצליח דרככם ויאריך ימיכם ושנותיכם].

הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.

[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.

מכתב ארוך מאת הגאון הצדיק רבי יהודה ליב חסמן בעל "אור יהל", בכתב-ידו ובחתימתו "יה"ל". ירושלים, כסלו תרצ"ב [1931].

נכתב על נייר מכתבים של "ישיבת חברון – כנסת ישראל – בעה"ק ירושלם... ארץ ישראל", ונשלח אל "ידיד נפש הגריח"ס שליט"א" [רבי יחזקאל סרנא, שכנראה שהה אז בחו"ל בעניני הישיבה]. בשולי המכתב חתימתו: "הנני דוש"ת מצפה לבשורות טובות – יה"ל".

במכתב מתואר מצבה הכלכלי הקשה של הישיבה, הצורך בהשגת מזון ובפרעון הלוואות. בתחילת המכתב מזכיר המהרי"ל חסמן את שליחותו של "ידידנו הר"ש שי'[חיה] פינקעל" [כנראה, רבי אברהם שמואל פינקל, בנו של הסבא מסלבודקה], שהיה אמור לצאת לשליחות בדרום-אפריקה, ו"נתעורר ספק אם יבחר יותר לנסוע לאפריקע או לאמריקע". הוא כותב על "ההכרח הנורא אשר בכל יום ממש אימת ההרס ח"ו נגדנו, ובמצב כזה החובה לנסות הכל, ומי יודע אולי על ידו תצמח איזה תועלת". המהרי"ל חסמן כותב גם על ההכרח להחזיר את ההלוואות בזמן: "...והנושה דוחק לקים ההבטחה, ובזה הופסק גם המקור היחידי שעמד בעת צרה להשיג ע"י איזה הלואה, וד' הטוב ירחם על כבוד התורה שעומד ח"ו להתחלל, ועל מאתים נפש בני תורה הגדולים שנשארים בלא משען לחם, ואין מקום לברוח ולהחבא, אלו היה באפשרי לשמוע אנקת האנחה הגדולה מכל המצב איום ונורא, ד' ירחם".

הגאון הצדיק רבי יהודה ליב חסמן (תרכ"ט-תרצ"ו), מגדולי גאוני דורו. חברותא וידיד-נעורים של רבי חיים עוזר מעיירת מולדתם איוויה. תלמיד "בית התלמוד" בקלם. כיהן כמנהל רוחני בישיבת טלז, בזמן הגאון רבי שמעון שקופ. משנת תרס"ט אב"ד שטוצין, בה הקים ישיבה גדולה שנסגרה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה, בה נחרבו מוסדות התורה והקהילות, הקדיש עצמו לעסקנות פעילה בוועד הישיבות שבווילנה והיה הרוח החיה במפעל זה. מאנשי סודם של ראשי ה"ועד" רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, החפץ חיים ורבי שמעון שקופ. בשנת תרפ"ז נקרא ע"י הסבא מסלבודקה, לבוא לחברון למלא את מקומו כמנהל-רוחני בישיבה [ה"סבא מסלבודקה" הגדירו בשם "העילוי של המוסר"]. תפקיד אותו מילא עד פטירתו בחשון תרצ"ו (1935). חידושי תורתו נדפסו בספרו "מנחת יהודה" ושיחותיו נדפסו ע"י גדולי-תלמידיו בשלשת חלקי "אור יהל".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 26.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

אוסף ענק של למעלה ממאה ועשרים מכתבים, מארכיונו של הרב צבי הירש פרבר, שנשלחו אליו מרבני אנגליה, ליטא וארצות שונות. שנות התר"ע-תש"כ בקירוב.

בין כותבי המכתבים מרבני העולם, ניתן למנות את הרבנים: רבי יחזקאל ליבשיץ אב"ד קאליש; רבי ישראל בנימין בנדט פייבלזון אב"ד שוקיאן (ליטא); רבי יצחק דאנציג מרבני פטרבורג; רבי אהרן לוין אב"ד ריישא; רבי שמואל נתן בוקאנץ אב"ד הלסינגפארס – הלסינקי, פינלנד (מכתב שו"ת בהלכה); רבי יהודה ליב לנדא אב"ד יוהנסבורג (דרום אפריקה); רבי אלי' פוזננסקי אב"ד כאדעטש (פולין); רבי אברהם דוד הורוויץ, שטרסבורג (2 מכתבים); ועוד.

בין כותבי המכתבים מרבני אנגליה, ניתן למנות את הרבנים: רבי משה יצחק סגל ראש ישיבת מנשסטר (3 מכתבים); רבי נחמן שלמה גרינשפן, לידז (2 מכתבים); רבי ישראל חיים דייכעס, לידז (4 מכתבים); רבי יהודה ליב אסטרינסקי, לידז (שני מכתבים); רבי נחום הכהן סינסאן, לידז; רבי צבי הירש הורוויץ, לידז (6 מכתבים); רבי מנדל יצחק ברמן; רבי יעקב גורדון, סאות'פורט; רבי מנחם דוב דאגוצקי, מנשסטר (2 מכתבים); רבי בנימין בינש אטלס, גלזגוי (4 מכתבים); רבי יעקב דוד לוריא, גלזגוי (7 מכתבים); רבי שמואל יצחק הילמן, גלזגוי (7 מכתבים); רבי משה אליהו רוגוזניצקי אב"ד קארדיף; רבי מרדכי דוב רוגוזניצקי אב"ד קארדיף (2 מכתבים); רבי מרדכי יצחק הלוי עפשטיין, שעפילד; רבי שמואל יעקב רבינוביץ, ליברפול; רבי איסר יהודה אונטרמן, ליברפול; רבי מרדכי יעקב קראסנר, ליברפול (3 מכתבים); באחד המכתבים הוא כותב "מלפנים מו"ץ בפרוזינאי אצל מרן הגאון אליהו פיינשטיין זצ"ל");רבי שמריה מנשה הכהן אדלר; רבי משה אליעזר הלוי רבינוביץ, סונדרלנד (5 מכתבים); רבי יעקב רבינוביץ, עדינבורג ודולסטון (9 מכתבים); רבי אביגדור שאנפלד, אב"ד "עדת ישראל" לונדון (למעלה מ-20 מכתבים); רבי שלמה שאנפעלד (2 מכתבים); רבי ישראל ברודי הרב הראשי לאנגליה; ועוד רבנים רבים.

מקבל המכתבים, הגאון המפורסם רבי צבי הירש פרבר (תרל"ט-תשכ"ז, 1879-1966), מגדולי הרבנים באנגליה. נולד בסלבודקה, למד אצל הגאון רבי יצחק אלחנן, ואצל רבי יצחק בלאזר ורבי נפתלי אמסטרדם תלמידי רבי ישראל מסלנט. בשנת תר"ע בא לאנגליה ובמשך למעלה מחמישים שנים היה לאחד מעמודי התווך של היהדות החרדית בלונדון ובאנגליה. בתחילה כיהן כר"מ בישיבת מנצ'סטר, ולאחר כמה שנים עבר לכהן ברבנות במערב לונדון. ייסד את "ועד הרבנים החרדים" בלונדון. נודע בבקיאותו בש"ס ופוסקים והיה דרשן נפלא. מספריו: "כרם הצבי" "חקרי הלכות" "שיח צבי" ועוד.

למעלה מ-125 מכתבים. גודל ומצב משתנים. רובם על ניירות מכתבים רשמיים.