מכירה פומבית 95 ספרים עתיקים, חסידות וקבלה, מכתבים וכתבי-יד, תחריטים וחפצים
שיר בכתב-יד, לכבוד "הגביר המפורסם כהר"ר הירץ", נכתב על ידי רבי נתן פייטל ב"ר יצחק מווילנא. [ווילנא, תקע"ט 1819].
נכתב על דף כפול. בעמוד החיצוני מסגרת בעלת עיטורים נאים, עשויה בהטבעה. במרכז העמוד איור לוחות הברית ו"כתר תורה" עשוי עבודת מיקרוגרפיה. בתחתית העמוד, באותיות זעירות קולופון הכותב: "לפרט ע'ט'רת זהב בר'אש'ם לפ"ק [=תקע"ט], אני הכותב הקטן נתן פייטל בלא"א מהור"ר יצחק סופר סתם מק"ק ווילנא הבירה".
בעמוד הפנימי מופיע שיר, המתחיל במילים: "המתחיל במצוה וגומר / גן נעול פרי עץ הדר..". השיר בנוי על האקרוסטיכון: "הגביר המפורסם כהרר הירץ".
לא ידוע לנו מיהו הגביר שלכבודו הוכן השיר, ואף אין בידינו פרטים אודות הכותב.
[1] דף כפול. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים זעירים. נתון במארז חדש.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EE.011.009.
מכתב בכתב ידו וחתימותיו של הגאון הצדיק רבי אליהו לווינזון. ממל (פרוסיה, כיום: ליטא), טבת תרכ"ד [1863].
נשלח לירושלים, לרעו וידידו הגאון רבי שמואל סלנט ולחבר בית דינו הגאון רבי בנימין דוד מווילנא. מכתב בעניין משלוחי כספים לירושלים, למוסדות הציבור ולאנשים פרטיים.
בשולי הדף מכתב נוסף, אף הוא בכתב-ידו וחתימתו של רבי אליהו, אל דודו רבי יחיאל איכל שהתגורר בירושלים.
הגאון הצדיק רבי אליהו (אלינ'קה) מקראטינגה (תקפ"ב-תרמ"ח), בנערותו למד בעיר סלנט והיה מתלמידיו של רבי יוסף זונדל מסלנט. באותה תקופה התחבר והפך לתלמיד וידיד קרוב של שני חברים, שלמדו אז בחברותא בעיר סלנט ושמם נודע אח"כ לדורות: רבי ישראל מסלנט (סלנטר) ורבי שמואל סלנט. ר' אלי' היה כל ימיו מתלמידיו וממקורביו של רבי ישראל סלנטר, היה יד ימינו בפעילות ציבורית ומהתומכים הגדולים של "תנועת המוסר" שייסד רבי ישראל. התגורר בעיירה קרטינגה (Kretinga) בחבל זאמוט שבצפון-ליטא, ובהמשך עבר לעיר הנמל ממל, במדינת פרוסיה הסמוכה. למרות שהיה מגדולי התורה המפורסמים בדורו, לא הסכים ליטול על עצמו רבנות ועסק במסחר ובבנקאות בקורלנד (לטביה). רבי אלינ'קה היה מגדולי המנהיגים של הציבור היהודי ברוסיה, ועמד בראש פעילות השתדלנות בחלונות הגבוהים של השלטונות. למעלה מארבעים שנה היה גבאי ונאמן של המגביות לקופת ארץ ישראל.
[1] דף. 28 ס"מ. נייר מכתבים דק וכחלחל. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
מכתב (3 עמ') בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "יעקב יאסעף הרב הכֹּלל". ניו יורק, תר"נ [1890].
נכתב אל הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר בברלין, לרגל יובלו השבעים. רבי יעקב יוסף מברכו "בשיבה טובה". בתוך הדברים הוא מספר על פטירת רבי הירש זאק "הנשיא הצדיק" של "אגודת הקהילות" בני יורק: "...איש תם וישר וירא אלוקים בכל לב, קבע עתים לתורה ונשא ונתן באמונה, והי' מפזר ממונו לצדקות שונות וגם מתן בסתר לא מנע... והוא היה האבן פנה לאגודת הקהלות, את הוצאות נסיעתי ושילום חובותי ברוסיא אשר מפני זה נסעתי לכאן, הי' הרוב מכיסו....". בהמשך המכתב הוא עוסק במינוי איש נאמן למשגיח כשרות, שיעמוד על ימינו לתקן את מערכת הכשרות בארה"ב.
הגאון המפורסם רבי יעקב יוסף (תר"א-תרס"ב), מגדולי גאוני ליטא ובסוף ימיו "הרב הכולל" לאגודת הקהילות בניו יורק (הרב הראשון והאחרון שמונה לכהונת רב-ראשי לניו יורק ולמדינות ארה"ב). מגדולי תלמידי רבי ישראל מסלנט. בשל גאונותו הרבה נודע בדורו בשם "ר' יעק'לי חריף".
כיהן ברבנות העיירות: ווילאן, יורבורג וזאגער-חדש. בקיץ תרמ"ג נתמנה למגיד מישרים ומורה הוראה ראשי בעיר ווילנא. התפרסם בדרשותיו כנואם בחסד עליון, ורבים היו נוהרים לשמוע את דבריו, בהם היה שוזר מתורת המוסר של רבו הגרי"ס.
ספר דרשותיו "לבית יעקב" נדפס בחייו בכמה מהדורות. בשנת תרמ"ח נתקבל ל"רב הכולל" של ניו יורק, ע"י "אגודת הקהילות", שפנו לחפש אישיות מורמת מעם, במטרה לחזק ולבסס את שמירת היהדות בארה"ב.
עם הגיעו לארה"ב הקים וביסס את כל עניני הדת של הקהילה היהודית: כשרות ושחיטה, בתי דין ורבנות, חינוך תורני והקמת הישיבה הראשונה בארה"ב. בסופו של דבר נפל למשכב, עקב מאבקים קשים עם בעלי מפעלי הבשר, שלא ראו בעין יפה את פעולותיו בתחום הכשרות.
נפטר בשנת תרס"ב ובמותו עשו לו כבוד גדול. הלוויתו, בה השתתפו עשרות אלפי יהודים, הייתה ההלוויה היהודית הגדולה ביותר שראתה ארה"ב באותה תקופה. קברו בבית החיים יוניאן פילד בניו יורק מהוה עד היום מוקד לתפילה ולישועה, וביום השנה לפטירתו מגיעים לפקוד את קברו אלפי יהודים מכל החוגים של היהדות החרדית בארה"ב. סיפורים רבים נודעו על ישועות שנושעו המתפללים על קברו, בבריאות, פרנסה ומציאת זיווג (האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר היה מעודד אנשים ללכת להתפלל על קברו, ורגיל היה לספר על אנשים שזכו לישועה במקום קדוש זה).
מאמרים וחיבורים רבים נכתבו לתולדותיו. המפורסם שבהם הוא הספר "The Rav Hakolel and his Generation", שתורגם מיידיש לאנגלית.
[1] דף כפול (הכולל [3] עמ' כתובים). 19 ס"מ. מצב טוב.
שלושה מכתבי שו"ת שנשלחו אל הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, אב"ד וראש ישיבת וולוז'ין.
• מכתב ארוך (4 עמ') אל הנצי"ב, מאת תלמידו רבי שלמה זלמן גינצבורג. [בעלינטש], "א' שלח" [ט"ו סיון] תרנ"א [1891]. הכולל שאלות הלכתיות בסוגיות שונות בהלכות שחיטה וטריפות. התלמיד מתנצל בתחילת דבריו על כך שהוא מטריח את רבו לענות לו על שאלותיו: "...אמנם ההכרח לא יגונה, כי אהיה מוכרח לקבל עלי עול ההוראה, ות"ל כי זכיתי לשמוע ולדבר עם כ"ג מו"ר שי' בהיותי בשבת תחכמוני היא ישיבתם הק' בוואלאזין, ע"כ נכספה וגם כלתה נפשי לאור באור החיים ליהנות גם עתה מתה"ק [מתורתו הקדושה]... כאן בהיותי כעת לרגלי מסחרי בעיר בילינטיש וצריך אנכי להתמהמה פה חודש ימים אמרתי עתה אציע לפני אדמו"ר ולשאול מכבוד הדרג"ת שנים ושלשה דברים בהל' טריפות...". ושואל התלמיד שואל בתוך דבריו האם נכונה השמועה שהנצי"ב חזר בו מאחד מפסקיו שכתב בספרו "העמק שאלה": "שמעתי כעת מרב א', כי אדמו"ר שליט"א חזרו עתה ממ"ש בס' 'העמק שאלה' הנ"ל... וא"כ הדבר? אמרתי אשאל זה מכבוד הדר"ג...".
[1] דף כפול (הכולל 4 עמ' כתובים). 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קרעים וסימני קיפול, עם הדבקות נייר דבק. סימני עש, עם מעט פגיעות בטקסט.
• מכתב אל הנצי"ב מאת תלמידו רבי "אפרים בנימין באא"מ אברהם ז"ל" מהעיר אוזדא, הלומד בקהילת איוויא ושולח לרבו דברי תורה שהעלתה מצודתו בסוגיות ממסכת בבא בתרא. איוויא, [שנות התר"מ-תר"ן בקירוב]. עם קונטרס המצורף למכתב של חידושי תורה בעניין "העברת נחלה לאחד מהבנים" (תחילת הקונטרס חסרה ונותרו רק המכתב ושני עמודים אחרונים מהקונטרס).
[1] דף כפול (הכולל 3 עמ' כתובים), 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים וסימני קיפול.
• מכתב ארוך אל הנצי"ב, מאת רבי "לימא בן יעקב ז"ל פיטיקאווסקי ש"ץ ושו"ב פק"ק הנ"ל". טראכטענבערג (שלזיה), [תרנ"ב 1892]. שאלה הלכתית בדיני עבודה זרה, שנשאלה מפי איש עני בעירו, המייצר מצבות עבור הנכרים, ושואל אם מותר לו להעמיד על המצבה את הצלם של דת הנוצרים. בהמשך המכתב הוא כותב על ענייני שתדלנות וביטול גזרות קשות מעל אחב"י, ועל השתדלותו של הנצי"ב בזה.
[1] דף. 28.5 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב בינוני-טוב. כתמים, קרעים וסימני קיפול, עם הדבקות נייר דבק, בהם קרעים חסרים, עם מעט פגיעות בטקסט.
אוסף של למעלה משלושים מכתבים שנשלחו אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה, קוברין, יליסבטגרד וירושלים. רבים מהם עוסקים בדברי תורה ובשאלות הלכתיות וציבוריות.
בין המכתבים:
• מכתב מאת רבי אברהם הופנברג אב"ד וואשקי ("וואסקיא דמתקר' קאנסטאנטינאָווא"), דברי קינה על פטירת רבו הנצי"ב מוולוז'ין. וואשקי (פלך פוניבז'), [אלול תרנ"ג 1893].
• מכתב (על גבי גלויית דואר רשמית) מאת רבי משה נחום ירושלימסקי אב"ד קיעלץ. [טבת תרס"ה 1904].
• מכתב (3 עמ') שאלה בהלכות טריפות, מאת רבי משה יעקב גרינבארג אב"ד ראדזין. ראדזין, תרו"ם [1886].
• מכתב (3 עמ') שאלה הלכתית בדיני ממונות, מאת רבי בן ציון רב ומו"ץ בעיר ראדזין, [תרמ"א 1881].
• שאלה בדיני טריפות, מאת השו"ב רבי מנחם נחום בר"ש יוזילמאן משקלוב. תרמ"א [1881].
• מכתב שאלה הלכתית מאת רבי גרשון ב"ר ראובן ("גב"ר") אב"ד קובא (אזרביגאן), חשון תרמ"א [1880].
• גלויית דואר ושלשה מכתבים ארוכים בדברי תורה מאת רבי מרדכי פרידמן ממזריטש דליטא [בעל קונטרס "פותח דבר"]. באחד מהם הוא מעורר את רבי חיים ברלין לתקן את מקום הנחת המזוזות בבית אביו הנצי"ב. מזריטש, [תרמ"ט-תר"נ 1888-1889/תרס"ה 1904].
• מכתב (3 עמ') שאלה הלכתית בהלכות טריפות, מאת רבי יהודה ליב הכהן אב"ד יאנאווא. [תרנ"ז 1896].
• שאלה בדיני אישות, מאת רבי יהודה ליברמן, סאמארא, [שנות התר"מ-תר"נ בקירוב].
• מכתב (2 עמ' ללא דף החתימה), בענייני קבלת רבי חיים ברלין לרבנות קוברין. [שנות התר"ן 1893 בקירוב].
• שני מכתבים על גבי גלויות דואר, מאת רבי דוב אריה ריטער אב"ד רוטרדם. רוטרדם, תרנ"ה [1895].
• מכתב בעניין דין תורה, מאת רבי יוסף הכהן פענדליר אב"ד דינאוויץ פלך פודוליה. אייר תרס"א [1901].
• מכתב עדות בעניני עגונה, מאת רבי אריה ליב פרומקין ורבי יצחק סובאלסקי. ניסן תרס"ב [1902].
• מכתב (3 עמ') שאלה הלכתית בדיני אישות, מאת רבי יהודה יודל נאסטאסקין אב"ד סמילא (אוקראינה), [כסלו תרס"ד 1903].
• מכתב מאת רבי יוסף רוטמן (בנו של רבי משה אב"ד הורודישץ, אוקראינה). [סמילא, תרנ"ט 1899].
• מכתב מאת רבי אהרן הלוי גולדמן רבה של המושבה "קרית משה" (מוזסוויל) בארגנטינה, אודות הפולמוס על מסורת העופות הטהורים. ארגנטינה, תרס"ט [1909].
• קונטרס (10 עמ') ומכתב בהלכות קישורי תנאים וחרם, מאת רבי לוי יצחק הכהן נאווידאוויץ אב"ד ראשקי, [שנות התר"נ בקירוב].
• מכתב (2 עמ') בדברי תורה, מאת רבי זאב וואלף ווישניאק. מוסקבה, תרס"ב [1902].
• שני מכתבים בדברי תורה, מאת רבי "אלטער העללער בהגאון הרי"ף שליט"א" ברודא. ווארשא, [תרנ"ה 1895].
• מכתב הערות על שו"ת משיב דבר מהנצי"ב, מאת רבי אברהם ב"ר משה טעמקין. שעדליץ, תרס"ג [1903].
• מכתב בעניין מצות יד ומצות מכונה, מאת רבי ישראל משה גולדברג אב"ד מירהאראד (פלך חרסון), אדר תרס"ג [1903].
• שטר מכירת חמץ בכתב ידו של רבי חיים ברלין, יעליסאוועטגראד, ניסן תרס"ה [1905].
• מכתב מאת רבי מאיר פריימאן (בנושאים שונים: פעילות הרידב"ז למען שמירת שמיטה בארץ ישראל, הקמת ישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק, ושאלה בדברי תורה), ניו יורק, תר"ע [1910].
• ועוד מכתבים והעתקות מכתבים.
למעלה מ-30 מכתבים הכוללים למעלה מ-40 דף. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב.
אוסף גדול ומגוון של מכתבי רבנים מערי רוסיה ואוקראינה. שנות הת"ר [סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 בקירוב], בהם כארבעה-עשר מכתבים אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה, יליסבטגרד וירושלים:
• מכתב בדברי תורה ובעניינים משפחתיים, מאת רבי צבי הירש ברלין, אל הגאון רבי חיים ברלין (נכד-אחיו רבי יעקב ברלין ממיר). מאהליב (מוהילוב), שבט תרל"א [1871]. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט.
רבי צבי הירש ברלין, מנכבדי הקהילה במוהילוב, אחיהם של רב העיר רבי מאיר ברלין אב"ד מוהילוב ושל רבי יעקב ברלין ממיר אבי הנצי"ב מוולוז'ין. אחד מחתניו היה רבי ליפמן ברלין אחי הנצי"ב (רשימה מעניינת לתולדות משפחת ברלין ממוהילוב, מופיעה במכתבו של קרובם רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה בן הנצי"ב, בהסכמתו לספר "תולדות אנשי שם", ווארשא, תרל"ה 1875).
• מכתב שו"ת בדיני סת"ם, מאת רבי יהודה ליב ב"ר יחיאל מיכל שו"ב, אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה. ארענבורג, ניסן תרמ"ב [1882].
• מכתב בדברי תורה ובעניינים שונים מאת רבי אלי' (ב"ר יהודה ליב) בכרך, אל הגאון רבי חיים ברלין. חאסלוביץ, [תרמ"ב 1882].
• מכתב מאת רבי ברוך מרדכי ב"ר משה אליעזר שו"ב ומו"צ בקהילת בירטא, אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה, אודות חיבורו "מאמר מרדכי" על שו"ע יורה דעה. בירטא, אייר תרמ"ב [1882].
• מכתב מאת רבי אברהם ירחמיאל בראהנבערג אב"ד פערליוו, אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד יליסבטגרד, אודות חיבוריו בכתב-יד "שדה אברהם" ו"מרגליות אברהם". פערליוו, [תרנ"ט 1899]. בראש הדף חישובי גימטריות בכתב ידו של רבי חיים ברלין.
• מכתב בדיני גיטין מאת רבי אשר יעקב שור אב"ד באבריניץ, אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד יליסבטגרד. באבריניץ (פלך חרסון), תרס"ב [1902].
• מכתב בדברי תורה מאת [המדפיס] רבי חיים יעקב שעפטיל, אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד יליסבטגרד. קיוב, תרס"ד [1904].
• מכתב ארוך (3 עמ') בדיני "היתר מאה רבנים" מאת רבי יוסף (ב"ר אשר לעמל) זאסלאווסקע רב ומו"ץ מבאהסלב, אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד יליסבטגרד. באהסלב (פלך קיוב), תרס"ה [1905].
• מכתב ארוך (4 עמ') בדברי תורה, מאת רבי חיים יהודה קאהן אב"ד קריטשאוו, אל הגאון רבי חיים ברלין. קריטשוב, שבט תרס"ה [1905].
• מכתב בדברי תורה (2 עמ') מאת רבי אליהו זלמן ווידרין, אל הגאון רבי חיים ברלין. מוסקבה, תרס"ט [1909]. תשובות להערות הגר"ח על ספרו "אור זרוע – מגדל עוז" (ווילנא, תרס"ה).
• מכתב ארוך (5 עמ') מאת רבי יעקב זלמן ליפשיץ, אל הגאון רבי חיים ברלין אב"ד יליסבטגרד, בענייני המגביות לישיבת וולוז'ין ובדברי תורה. [בריסק?], תרס"ה [1905].
• מכתב בדברי תורה, מאת רבי משה גולדשמיד, אל הגאון רבי חיים ברלין. 4 עמ' מתוך מכתב ארוך יותר.
• מכתב מאת רבי ישראל משה (ב"ר שניאור זלמן) ברלין, אל קרוב משפחתו הגאון רבי חיים ברלין אב"ד יליסבטגרד. זעמבין (פלך מינסק), תרס"ג [1903].
• מכתב מאת רבי חיים עוזר לעבאניסקיע (לבאנסקי) מו"ץ דבילאזור, אל הגאון רבי חיים ברלין. [בילאזור, שנות התר"נ-תר"ס בקירוב].
• מכתב רבי שמשון טשערקיס אב"ד חאטין, אל בית הדין בירושלים. חאטין, שבט תער"ג [1913].
• מכתב מאת רבי שמואל מרדכי מהרש"ק אב"ד קאמינקא, אל רבי יצחק בונין אב"ד נאווא-אוקראינה (לימים מרבני ניו יורק). קאמינקא, תרס"ט [1909].
• מכתב מאת רבי אברהם מתתיהו חלפן (בעל "בית האוצר", אודסה תר"נ), אל רבי יצחק בונין אב"ד נאווא-אוקראינה. [קרופיבניצקי, תרע"ג 1913].
• מכתב מאת רבי צבי יעקב (ב"ר יחיאל אליקים) בליימאן אב"ד קראסבאזאר, אל רבי יצחק בלאזער. [קרסובזר, שנות התר"ס בקירוב].
• מכתב מאת רבי יעקב בנימין (ב"ר יהושע אלעזר) חאדאראב רב ומו"צ בבאהאפאל. בוהופלי, תמוז תרס"ב [1902].
• מכתב מאת רבי יהושע יוסף במהר"א בראדסקי אב"ד פיקוב וקאלינובקה. [קאלינובקה (פודוליה), שנות התר"ס בקירוב].
• מכתב מאת רבי ירחמיאל גינצבורג "רב מטעה"מ [מטעם הממשלה] דפסקאוו". פסקוב, תר"ע [1910].
• מכתב הגבאים דקופת ארץ ישראל בכפר פריוואלנאיע. תרל"ג [1873].
• שני מכתבים מרבי מאיר צבי קורמאן, מהגבאים של "קופת רמבה"נ... ע"מ [עיר מלוכה] פעטערבורג". סנקט-פטרבורג, ערב ראש השנה תרמ"ד [אלול תרמ"ג 1883] / שימיאנעסקאי, תרנ"ה [1895].
• לוח העיבור וקביעות השנים. שלשה עמודים בכתב יד, עם חותמת רבי "יעקב ב"ר דוד ז"ל קלעמעס – חופ"ק מאסקאווא".
• כתב סמיכה להוראה, מאת רבי אליעזר ראגין אב"ד אריאל. אוראל (קזחסטן), סיון תר"צ [1930].
• שלשה מכתבים מאת רבי שמואל מנחם (ב"ר יצחק אביגדור) ליעוו אב"ד קרמנצוג ("רב לעדת אשכנזים"), בעניני עליה לארץ ישראל. קרמנצ'וג, סיון תרצ"ו [1936]/שבט תרצ"ז 1937. עברית ורוסית.
• מכתב רבי אהרן יוסף שאמעס אב"ד ראקיטנא מחוז סארנא, אל רבי שלמה אהרונסון הרב הראשי לתל אביב, בעניני עלייה לארץ ישראל. ראקיטנא (ווהלין), טבת תרצ"ה [דצמבר 1934].
30 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מרביתם במצב טוב.
מכתב מהגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. [קמניץ, שנות התר"צ].
מכתב ביידיש שנשלח אל נדיבי הישיבה, משפחת פייגין מפילדלפיה, ארה"ב, בתודה על משלוח "צווי מאל ח"י (36) דאלאר" לישיבה הקדושה. רבי ברוך בער מרעיף עליהם במכתבו צרור ברכות ותודות על תמיכתם הנדיבה בישיבה, מצב הלימודים בישיבה, ועל כך שהגיעו תלמידים רבים מאמריקה ללמוד בישיבה, ומהם כאלו העתידים להיות גאוני הדור הבא.
רוב המכתב מודפס במכונת כתיבה, ובסיומו כ-6 שורות עם ברכות חמות ולבביות, בעצם כתב-יד-קדשו, חותמתו וחתימתו של ראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ: "...איך ווינש אייך מיט אייער פרויא הגבירה הצדקנית זאל לעבין אללע ברכות והצלחות דיא תורה דיא הייליגע זאל אייך בענטשין אונד היטין ווא איר גייט, אונד איהר זאלט זיין געבענטשט מיט דער ברכה וועלכע זיא איז מפורש בתורה 'ברוך אשר יקים' וויא עס ווינשט אויך [=הנני לברך אתכם עם רעייתך הגבירה הצדקנית שתחיה, בכל הברכות וההצלחות והתורה הקדושה תברך ותשמור אתכם בכל אשר תפנו, ותתברכו בברכה המפורשת בתורה 'ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת', כשאיפת לבכם], דברי המברככם, ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק". בשולי הדברים מוסיף הגרב"ד בכתב ידו: "אייער געהערטין ברי"פ האב איך ערהאלטין, דער אויבערשטער זאל אייך מצליח זיין אונד מאריך ימים ושנים זיין" [=קיבלתי מכתבכם היקר, והקב"ה יצליח דרככם ויאריך ימיכם ושנותיכם].
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
מכתב על גבי גלויית דואר, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי; עם תוספת מספר שורות בכתב-יד ובחתימת הגאון רבי חזקיהו יוסף יצחק מישקובסקי. ווילנא, ד' אדר א' תרע"ג [1913].
נשלח לברלין, אל שליחי ה"ועד הכללי" הרב צבי הירש סלנט והרב ריבלין. רבי חיים עוזר כותב להם: "הנני להודיע, הממונה הרב רחיי"א מישקאווסקי הי"ו נוסע בקרוב לעה"ק על משמרתו". בהמשך המכתב כותב רבי חיים עוזר ברמיזה ובקצרה על כמה עניינים שטיפל בהם, כפי הנראה גם הם לטובת קופת ארץ ישראל: "עם ש"ב הגבירה הכבודה דברתי והחרישה, ועוד אדבר עם אחיה. ע"ד הקדימה נראה אי"ה ברשימה הבאה. וד' ירחיב את גבולו ויביאהו אל המנוחה. כנפשו היקרה, חיים עוזר גראדזענסקי".
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא, חתנו של רבי ישראל מסלנט. מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. במכתב שלפנינו שנכתב עוד בהיות רח"ע צעיר לימים (מתחת לגיל 50), ניכר כיצד בכוח סמכותו ורוב-אחריותו השפיע רבי חיים עוזר אף על עניינים ציבוריים בארץ ישראל.
הגאון רבי חזקיהו יוסף יצחק מישקובסקי (תרמ"ד-תשרי תש"ז), אב"ד קריניק. גאון מופלג בתורה ואיש רב-פעלים. בנו של הגאון הקדוש רבי חיים אריה אב"ד סטאוויסק וחתנו של הגאון הצדיק רבי יצחק (ר' איצל'ה) בלאזר. בשנת תרס"ד עלה לירושלים ושהה בצל חותנו הגדול, ולאחר פטירתו חותנו קיבל את תפקידיו כממונה "כולל ווילנא" ומראשי "ועד הכללי". בשנת תרע"ג (לאחר פטירת רבי שמואל סלנט ורבי חיים ברלין) נסע רבי חזקיהו לחו"ל בקשר למינוי רב לעדת האשכנזים בירושלים (בתקופה זו נכתב המכתב שלפנינו). בסופו של דבר נשאר רבי חזקיהו בחו"ל (על אף שרח"ע כותב עליו במכתב שלפנינו שהוא "נוסע בקרוב לעה"ק על משמרתו") ולאחר מלחמת העולם הראשונה נתמנה לרבה של קריניק. ברוב פקחותו היה רבי חזקיהו יוסף איש-אמונו ויד-ימינו של רבי חיים עוזר בפעילותו הציבורית במשך שנים רבות, בהקמת "ועד הישיבות" ובכל ענייני הציבור שניהלם בחכמה ובתבונה. בתקופת השואה הגיע לארץ ישראל, הקים בה מחדש את "ועד הישיבות", ועסק בפעילות הצלה מן הגיטאות ומשלוח חבילות לגולים בסיביר. לאחר המלחמה יצא במסעי שליחות לחו"ל בפעילותו להצלת "שארית הפליטה" ולתקומת התורה ברחבי תבל.
גלויית דואר, 9X14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות דואר (בול אחד נתלש).
מכתב ארוך מאת הגאון הצדיק רבי יהודה ליב חסמן בעל "אור יהל", בכתב-ידו ובחתימתו "יה"ל". ירושלים, כסלו תרצ"ב [1931].
נכתב על נייר מכתבים של "ישיבת חברון – כנסת ישראל – בעה"ק ירושלם... ארץ ישראל", ונשלח אל "ידיד נפש הגריח"ס שליט"א" [רבי יחזקאל סרנא, שכנראה שהה אז בחו"ל בעניני הישיבה]. בשולי המכתב חתימתו: "הנני דוש"ת מצפה לבשורות טובות – יה"ל".
במכתב מתואר מצבה הכלכלי הקשה של הישיבה, הצורך בהשגת מזון ובפרעון הלוואות. בתחילת המכתב מזכיר המהרי"ל חסמן את שליחותו של "ידידנו הר"ש שי'[חיה] פינקעל" [כנראה, רבי אברהם שמואל פינקל, בנו של הסבא מסלבודקה], שהיה אמור לצאת לשליחות בדרום-אפריקה, ו"נתעורר ספק אם יבחר יותר לנסוע לאפריקע או לאמריקע". הוא כותב על "ההכרח הנורא אשר בכל יום ממש אימת ההרס ח"ו נגדנו, ובמצב כזה החובה לנסות הכל, ומי יודע אולי על ידו תצמח איזה תועלת". המהרי"ל חסמן כותב גם על ההכרח להחזיר את ההלוואות בזמן: "...והנושה דוחק לקים ההבטחה, ובזה הופסק גם המקור היחידי שעמד בעת צרה להשיג ע"י איזה הלואה, וד' הטוב ירחם על כבוד התורה שעומד ח"ו להתחלל, ועל מאתים נפש בני תורה הגדולים שנשארים בלא משען לחם, ואין מקום לברוח ולהחבא, אלו היה באפשרי לשמוע אנקת האנחה הגדולה מכל המצב איום ונורא, ד' ירחם".
הגאון הצדיק רבי יהודה ליב חסמן (תרכ"ט-תרצ"ו), מגדולי גאוני דורו. חברותא וידיד-נעורים של רבי חיים עוזר מעיירת מולדתם איוויה. תלמיד "בית התלמוד" בקלם. כיהן כמנהל רוחני בישיבת טלז, בזמן הגאון רבי שמעון שקופ. משנת תרס"ט אב"ד שטוצין, בה הקים ישיבה גדולה שנסגרה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה, בה נחרבו מוסדות התורה והקהילות, הקדיש עצמו לעסקנות פעילה בוועד הישיבות שבווילנה והיה הרוח החיה במפעל זה. מאנשי סודם של ראשי ה"ועד" רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, החפץ חיים ורבי שמעון שקופ. בשנת תרפ"ז נקרא ע"י הסבא מסלבודקה, לבוא לחברון למלא את מקומו כמנהל-רוחני בישיבה [ה"סבא מסלבודקה" הגדירו בשם "העילוי של המוסר"]. תפקיד אותו מילא עד פטירתו בחשון תרצ"ו (1935). חידושי תורתו נדפסו בספרו "מנחת יהודה" ושיחותיו נדפסו ע"י גדולי-תלמידיו בשלשת חלקי "אור יהל".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 26.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
שני מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר ראש ישיבת "עץ חיים". ירושלים, סיון תרצ"ו [1936]; אדר תרצ"ז [1937].
נכתבו אל הרב מאיר ברלין (בר אילן), בנו של הנצי"ב (שהיה רבו של רבי איסר זלמן בישיבת וולוזי'ן). המכתב הראשון עוסק בהכנסות למוסד "התאחדות הרבנים" ע"י השד"רים שנשלחו לאפריקה [דרום אפריקה], הרב ידידיה גורונייסקי והרב יואל יאחנין. המכתב השני עוסק בעניני הגהת והדפסת הספר "משפט כהן" [שנדפס באותה שנה ע"י "האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק ז"ל"].
הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל". מגדולי גאוני ליטא וירושלים. תלמידם של הנצי"ב והגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. אב"ד וראש ישיבת סלוצק. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה. חותנו של רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק ולייקווד.
[2] דף. נייר מכתבים רשמי. גודל 28 / 14 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. במכתב השני קרעים בנקבי התיוק עם פגיעה בטקסט.
אוסף ענק של למעלה ממאה ועשרים מכתבים, מארכיונו של הרב צבי הירש פרבר, שנשלחו אליו מרבני אנגליה, ליטא וארצות שונות. שנות התר"ע-תש"כ בקירוב.
בין כותבי המכתבים מרבני העולם, ניתן למנות את הרבנים: רבי יחזקאל ליבשיץ אב"ד קאליש; רבי ישראל בנימין בנדט פייבלזון אב"ד שוקיאן (ליטא); רבי יצחק דאנציג מרבני פטרבורג; רבי אהרן לוין אב"ד ריישא; רבי שמואל נתן בוקאנץ אב"ד הלסינגפארס – הלסינקי, פינלנד (מכתב שו"ת בהלכה); רבי יהודה ליב לנדא אב"ד יוהנסבורג (דרום אפריקה); רבי אלי' פוזננסקי אב"ד כאדעטש (פולין); רבי אברהם דוד הורוויץ, שטרסבורג (2 מכתבים); ועוד.
בין כותבי המכתבים מרבני אנגליה, ניתן למנות את הרבנים: רבי משה יצחק סגל ראש ישיבת מנשסטר (3 מכתבים); רבי נחמן שלמה גרינשפן, לידז (2 מכתבים); רבי ישראל חיים דייכעס, לידז (4 מכתבים); רבי יהודה ליב אסטרינסקי, לידז (שני מכתבים); רבי נחום הכהן סינסאן, לידז; רבי צבי הירש הורוויץ, לידז (6 מכתבים); רבי מנדל יצחק ברמן; רבי יעקב גורדון, סאות'פורט; רבי מנחם דוב דאגוצקי, מנשסטר (2 מכתבים); רבי בנימין בינש אטלס, גלזגוי (4 מכתבים); רבי יעקב דוד לוריא, גלזגוי (7 מכתבים); רבי שמואל יצחק הילמן, גלזגוי (7 מכתבים); רבי משה אליהו רוגוזניצקי אב"ד קארדיף; רבי מרדכי דוב רוגוזניצקי אב"ד קארדיף (2 מכתבים); רבי מרדכי יצחק הלוי עפשטיין, שעפילד; רבי שמואל יעקב רבינוביץ, ליברפול; רבי איסר יהודה אונטרמן, ליברפול; רבי מרדכי יעקב קראסנר, ליברפול (3 מכתבים); באחד המכתבים הוא כותב "מלפנים מו"ץ בפרוזינאי אצל מרן הגאון אליהו פיינשטיין זצ"ל");רבי שמריה מנשה הכהן אדלר; רבי משה אליעזר הלוי רבינוביץ, סונדרלנד (5 מכתבים); רבי יעקב רבינוביץ, עדינבורג ודולסטון (9 מכתבים); רבי אביגדור שאנפלד, אב"ד "עדת ישראל" לונדון (למעלה מ-20 מכתבים); רבי שלמה שאנפעלד (2 מכתבים); רבי ישראל ברודי הרב הראשי לאנגליה; ועוד רבנים רבים.
מקבל המכתבים, הגאון המפורסם רבי צבי הירש פרבר (תרל"ט-תשכ"ז, 1879-1966), מגדולי הרבנים באנגליה. נולד בסלבודקה, למד אצל הגאון רבי יצחק אלחנן, ואצל רבי יצחק בלאזר ורבי נפתלי אמסטרדם תלמידי רבי ישראל מסלנט. בשנת תר"ע בא לאנגליה ובמשך למעלה מחמישים שנים היה לאחד מעמודי התווך של היהדות החרדית בלונדון ובאנגליה. בתחילה כיהן כר"מ בישיבת מנצ'סטר, ולאחר כמה שנים עבר לכהן ברבנות במערב לונדון. ייסד את "ועד הרבנים החרדים" בלונדון. נודע בבקיאותו בש"ס ופוסקים והיה דרשן נפלא. מספריו: "כרם הצבי" "חקרי הלכות" "שיח צבי" ועוד.
למעלה מ-125 מכתבים. גודל ומצב משתנים. רובם על ניירות מכתבים רשמיים.
תעודה לתלמיד "חיים בהרב ר' שמואל גרינימן". ישיבת תפארת ציון, בני ברק, אלול תרצ"ו [1936].
תעודת ציונים בבחינה הכללית, בה ניתן לתלמיד ציון "מצוין" בהבנה וציון "טוב מאד" בידיעה, בהתמדה ובהנהגה. בחתימת רבני "הועד הבוחן" וחברי הנהלת הישיבה: רבי "יעקב ישראל קניבסקי" [הסטייפלר, שהיה גם דודו של הגר"ח גרינימן], רבי "אברהם יצחק גרשונוביץ רב דזבינקא וכעת ר"מ דפה" ורבי "יעקב שניידמן".
הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קנייבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה), מגדולי הדור האחרון. ידוע בכינויו "דער סטייפלער" [הסטייפלר] על שם מוצאו מהעיר הורונוסטייפול שבאוקראינה. מגדולי תלמידי ישיבות נובהרדוק באוקראינה ובפולין. נודע כאחד מגדולי השקדנים והלמדנים בעולם הישיבות. לאחר נישואיו עם אחותו של מרן ה"חזון איש" כיהן כראש ישיבה בישיבת נובהרדוק בפינסק, ובשנת תרצ"ד עלה לארץ לכהן כראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" בבני ברק. במשך שנים התגורר בבני ברק בבית אחד יחד עם גיסו מרן ה"חזון איש". לאחר סגירת הישיבה המשיך ללמוד בכולל האברכים של מרן ה"חזון איש" ("כולל חזון איש") ובביתו, וחיבר את סדרת ספרי קהילות יעקב על רוב סוגיות ומסכתות הש"ס. נודע כאיש מופת בעל רוח הקודש, ורבים באו לקבל את ברכותיו ועצותיו.
הגאון רבי אברהם יצחק גרשונוביץ (תרמ"ח-תשי"ד), רבה של זאבינקה שבמחוז בריסק (פולין-ליטא). בסתיו תרצ"ו (1935) עלה לארץ ישראל ונתמנה לראש ישיבת "תפארת ציון" שבבני ברק. בנו הוא הגה"צ רבי ראובן יוסף גרשנוביץ מראשי ישיבת "הנגב", וחתנו הנודע הוא הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ מראשי ישיבת "תפארת ציון" וישיבת פוניבז'.
הילד מקבל התעודה, רבי חיים שאול גרינימן (תרפ"ו-תשע"ה), שנודע לימים כאחד מגדולי הדור – בעל ה"חידושים וביאורים". בן-אחותו של ה"חזון איש". בזמן כתיבת תעודה זו, הוא היה ילד בן עשר וחצי, וכבר אז נודע בכשרונותיו הגאוניים ובהבנתו המעמיקה.
[1] דף. 25 ס"מ. דף מודפס, מילוי בכתב יד, עם חותמת הישיבה. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים, פגמים קלים בקווי הקיפול.