ספר נר ישראל, מאת רבי ישראל הופשטיין – המגיד מקוז'ניץ, פירוש "נפלא בחידושי תורה ורזין עלאין" על ספר "ליקוטי רב האי גאון – סודות עמוקות ונוראים על שם מ"ב". "ווילנא" [למברג?, תר"ב-תרי"ב בקירוב]. מהדורה ראשונה של הפירוש "נר ישראל".

בספר שלפנינו נדפסו שני חיבורים שנדפסו קודם לכן בוורשא (תקנ"ח) בעידוד המגיד מקוז'ניץ: "ליקוטי רב האי גאון", מאת רבי משה מבורגוש (מגדולי מקובלי ספרד במאה ה-12), ו"שער השמים", המיוחס לרבי יוסף גיקטיליא (אך לאמיתו של דבר הוא החלק השני של החיבור "ספר העיון לרב חמאי גאון"). במהדורה זו נוסף עליהם לראשונה פירוש עיוני עמוק, "נר ישראל", מאת המגיד מקוז'ניץ. כמו כן, נדפסו כאן לראשונה גם "ח"ן כללים" בחכמת הקבלה, מאת המגיד מקוז'ניץ.

חיבוריו של המגיד מקוז'ניץ עוסקים בביאור קבלת הגאונים הקדומה, בשילוב כתבי האר"י ויסודות תורת החסידות, כתובים בקיצור וברמזים, והם קשים להבנה ועמוקים.
ה"דברי חיים" מצאנז כתב בהסכמתו לספר "עבודת ישראל" למגיד מקוז'ניץ: "לפי דעתי, אין בדורינו מי שישיג חכמתו". האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק כותב על חיבורי המגיד מקוז'ניץ: "כל דבריו הקדושים סתומים, ולאו כל מוחא סביל דא להבין קצת דקצת מדבריו הקדושים, המרומזים בסודי סודות גבוה מעל גבוה". המקובל רבי עמרם אופמן שליט"א כתב סדרת חיבורים לפרש חיבורים אלו; בהקדמתו לפירושו "פתילת הנר" (פירוש על "נר ישראל") הוא כותב שהספר שלפנינו הוא "סגולה לשמירה, באשר ידוע ששם מ"ב הוא מסוגל לשמירה".

בדף [2] נדפסו מספר חידושי-תורה של "היהודי הקדוש" מפשיסחא על פרק "המפקיד": "אמר המביא לביהד"פ, הן הובא לפני בפקודת הרב... החסיד המפורסם מ"ו נחמיה נ"י, מעט מזעיר מחידושי גפ"ת מאביו הגאון הקדוש החריף בנגלה ובנסתר מ"ו יעקב יצחק זצ"ל הנקרא 'יהודי' מפשיסחוב....". המו"ל מסביר את הסיבה להדפסת הדברים, כתשובה לפולמוס רבנים בפולין נגד החסידים: "...וגם אמרתי להראות את רבני זמננו מחברי ספרים, אשר ידמו בנפשם כי להם לבדם מו"מ של הלכה ובזאת מתנשאים על חסידי וצדיקי הזמן. ע"כ הצגתי להם עלה לדוגמא מהחסיד הצדיק הנ"ל... ומי בין רבני זמנינו זה יפלפל בהלכה כאיש יהודי הלזה זללה"ה וזי"ע".
בסוף הספר נדפסה העתקה מכתב-יד הבעש"ט, ובו סדר חניכה של בית קברות חדש ("אם צריכין להוסיף על בית הקברות"), וכן "ליקוטים מהרב ר' פנחס מקוריץ", ובו 130 סעיפים.

[2], כד דף. 24 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי רב. קרעים חסרים, עם פגיעה בשולי הטקסט במספר דפים. חותמות. כריכה חדשה.

ספר באר משה, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. [לבוב, ללא שם מדפיס, תרי"ח 1858]. מהדורה ראשונה.

המחבר, האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה (תקי"ז?-תקפ"ח), היה תלמידו המובהק של אביו, המגיד מקוז'ניץ, ושל הרה"ק רבי זושא מאניפולי. כל ימיו היה רבי משה נחבא אל הכלים. בחיי אביו לא הכירו אותו וגם לאחר פטירת אביו לא היה בדעת החסידים לקבל את מרותו, עד שהחוזה מלובלין הכתיר ומינה אותו למלא את מקום אביו באדמו"רות ובמגידות. רבי משה כיהן כמגיד מישרים בקוז'ניץ ובאוסטרובצה. בזיווג ראשון היה חתנו של הרה"ק רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי, בעל "אור הגנוז", ובזיווג שני היה חתנו של הרה"ק רבי אלעזר מליז'נסק, בנו של ה"נועם אלימלך". מלבד ספרו זה, חיבר ספרים גדולים נוספים – "בינת משה", "דעת משה", "ויחל משה", "מטה משה", "קהלת משה", "תפלה למשה", ועוד. בספר שלפנינו, וכן ביתר ספריו, הוא מרבה להביא שמועות ומסורות שקיבל מאביו ומגדולי החסידות.

על הספר ועל מחברו כותב בן המחבר, האדמו"ר רבי אלעזר מקוז'ניץ, בספרו "ליקוטי מהר"א" (תהלים קיט): "הלא על כבוד קדושת אאמ"ו זצלה"ה, בעל המחבר ספר באר משה על התורה, בעודו בחיים חיותו אתנו, רבים קמו והתנגדו עליו ופערו פיהם לבלי חק, באמרם שאין יכול ללמוד, רק הוא אומר תהלים, וקראו אותו 'תהלים זעגר' [=קורא תהלים], ובעניני לימוד אמרו שאינו יודע מה שכתוב בספר; וכאשר הדפיסו ספרו באר משה על התורה, כולם נעשו אלמים, ויסכרו פי דוברי שקר, וראו כל העולם כי היה מלא בגפ"ת ובפלפול, כמעט בכל התורה כולה".
רישומים בכתב-יד בדף המגן האחורי, מהעיר יאסי בשנת תר"ל.

[1], קפח דף. 27 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות (כתמים כהים בדף השער). בלאי קל וקמטים. סימני עש עם פגיעות בטקסט (במספר דפים סימני עש רבים). קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט שבדף השער, משוקמים בהדבקות נייר (דף השער הושלם כפי הנראה מעותק אחר). כריכת עור חדשה.

שבע מהדורות של הספר דברי תורה, ליקוטים מש"ס ומדרשים, ספרי מוסר, ומאמרים מגדולי החסידות, בעריכת הרה"צ רבי משה ווארטמן:

• ספר דברי תורה – ליקוטים בענייני עבודת השי"ת. וורשא, דפוס צבי יעקב באמבערג, [תר"ו] 1845. מהדורה ראשונה, עם הסכמת האדמו"ר רבי ישעיה מושקאט מפראגא. המחבר העלים את שמו מחיבורו, אולם שמו מוזכר בשולי העמוד האחרון: "זה הספר בנמצא לקנות אצל ר' משה מ"ס [=מוכר ספרים] הדר ברחוב נאלווקע".
• ספר דברי תורה. וורשא, דפוס נתן שריפטגיסער, [תרי"א 1851]. עם הסכמת האדמו"ר רבי ישעיה מושקאט מפראגא, והסכמה חדשה מאת האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא "השרף ממוגלניצא" – מורו ורבו של המחבר.
• ספר דברי תורה. יוזעפאף, דפוס דוד סעדי’ ישעי’ וואקס, תרי"ב 1852.
• ספר דברי תורה. וורשא, דפוס יהושע גרשון מונק, [תרל"ד 1874].
• ספר דברי תורה. וורשא, הוצאות בית מסחר הספרים שלל ר' עקיבא פרענקיל, תר"נ 1890. לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.
• ספר דברי תורה. לובלין, דפוס אברהם פעדער וברוך זעצר, תרנ"ד 1893.
• ספר דברי תורה. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, תרנ"ז 1897.

ספר דברי תורה כולל ליקוטים מספרים שונים ומגדולי החסידות בעניינים שונים בעבודת ה', על פי נושאים. המחבר, הרב הצדיק רבי משה ווארטמן מקוז'ניץ (נפטר תרל"ד), נודע בכל מדינות פולין כצדיק העוסק בתורה יומם ולילה. נהג להסתופף אצל גדולי הצדיקים, ביניהם מורו ורבו רבי חיים מאיר יחיאל שפירא השרף ממוגלניצא, גיסו רבי זאב מיוזעפאף, ורבי ירחמיאל מפרשיסחא. נהג להתענות שנים רבות משבת לשבת, והיה מחלק את כל הונו ורכושו לאלמנות וליתומים. עלה לירושלים בשנת תר"כ, והמשיך בהנהגותיו הנעלות. בספר שלפנינו מביא המחבר בין היתר דברים ששמע מרבותיו הצדיקים, אך את שמו העלים מחיבורו. מספריו הנוספים: רוממות נשמת ישראל, צדה לדרך, ספר החיים, קדושת הארץ, שבחי הארץ הקדושה, ועוד.

7 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.

ספר אוהב ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרכ"ג 1863. מהדורה ראשונה.

הספר הובא לדפוס ע"י נכד המחבר, האדמו"ר רבי משולם זוסיא מזינקוב. המו"ל מספר בהקדמתו על אביו האדמו"ר רבי יצחק מאיר, בן המחבר, "בראותו כי רבו המעתיקים כל אחד לפי דעתו, וחשש מפני הטועין... בחר באיש אחד חריף ומופלג בתורה, ספרא רבא, ומינה אותו לרשום הדברים הקדושים היוצאים מפיו הק', ואחר כל שבת ומועד העלה לפני עיני קדשו של זקני זצוקלל"ה, ולפרקים תיקן כפי הצורך...". בהמשך ההקדמה מספר על הסיבה שהספר נקרא בשם אוהב ישראל, "יען כי הוי מרגלי בפומי דרב, אשר במדה זאת יוכל להתפארה אפי' לפני ב"ד של מעלה, אשר אהבת ישראל תקועה בלבו. וטרם הלקח ארון אלקים צוה לבניו, שלא ירשמו על מצבת אבן שיציינו על בנין הנפש שלו שום שבח, רק: אוהב ישראל...".
רבי יוסף שאול נתנזון כותב בהסכמתו (למהדורת לבוב): "...היה אוהב בכל לבו ונפשו כל ישראל, ובפרט להת"ח היה מקרבם בכל עוז. ואבותינו ספרו לנו בעת שהיה כאן [לבוב] היו הכל כל גדולי ישראל שבעירינו, והיו משכימים ובאים אצלו, וראו נפלאות מתורתו...".
רישום בכתב-יד בדף השער: "הק' מתתי' וויסטרייך מק' זמיגראד חונה פה ק' רישא".

[1], קיז דף. 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער וקרעים חסרים בדפים נוספים, משוקמים במילוי נייר. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.

ספר אהבת שלום, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב – אבי שושלת אדמו"רי ויז'ניץ וקוסוב. לבוב, [תקצ"ג 1833]. מהדורה ראשונה.

מחבר הספר, האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר (תקכ"ח-תקפ"ו; אנצ' לחסידות, ב', עמ' צח), נולד לאביו רבי יעקב קאפל חסיד – מבני חבורתו של הבעש"ט, ושליח הציבור בבית מדרשו. תלמידם של גדולי החסידות, רבי אלימלך מליז'נסק ורבי צבי הירש מנדבורנה. בשנת תקס"ב החל להנהיג עדה, לאחר פטירת רבו הקדוש רבי צבי הירש מנדבורנה.

בהקדמה לספר כותב חתן המחבר רבי גרשון מראזדיל שרוב דבריו נסובים על שלושה עניינים: "בקדושת שבת קודש... ובנתינת צדקה... ובתיקון אות ברית קודש... ועפ"י הרוב בשלשה דברים האלה שם לידידיו סוד דתו...". הספר נכתב על ידי תלמיד המחבר, רבי חיים נתן נטע מלאנטשין, המספר בהקדמתו: "אלה הדברים הנאמרים שמעתי מפי קדשו בליל שבת קודש ובשבת קודש בשעת סעודת שחרית, ובשעת שהיה נפטר אדם ממנו מתוך דבר הלכה והיה מדבר עמו אהבה אחוה וריעות, וזעיר שם זעיר שם אשר שמעתי מפה קדשו בשעת סעודת זעיר אנפין קדישא (סעודה שלישית)... והארכתי במענית לשוני בלישנא קלילא... כאשר הייתי מסופק באיזהו מקומן בתוכן כוונתו... יגעתי וכתבתי בלשון המשתמע לתרי אפי, והשומע ישמע כדרכו...".
חותמת בדף השער: "בית מסחר ספרים וטליתים – יוסף אשכנזי, סאטו-מארע" [חותמת החנות בסאטמר של רבי אפרים יוסף דוב אשכנזי (תרע"ב-תשס"ב), משמשו בקודש ונאמן-ביתו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר במשך כשישים שנה].

[4], קלא דף. דף מז מופיע פעמיים (עם הבדלים טיפוגרפיים קלים). 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער, וקרעים קטנים עם פגיעה קלה בטקסט בדף האחרון, משוקמים במילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.

שנת הדפוס נרשמה בעברית "תקס"ד" ובדפוסת בלועזית "1802", ושם הדפוס: Jihdas Rosanis [יהודית רוזאניס]. שם המדפיסה ושני התאריכים (הסותרים זה את זה) מזויפים. תאריך ההדפסה האמיתי נרמזה בהקדמת רבי גרשון מראזדיל חתן המחבר, המדגיש את שם המחבר במילים: "מנחם בן יעקב קאפיל לפ"ק", העולות בגימטריה תקצ"ג. זיופים מן הסוג הזה נעשו בספרי החסידות שנדפסו בגליציה באותה תקופה בשל איסורי צנזורה ורדיפות המשכילים נגד החסידים [א' יערי מונה 16 ספרים שזויפו באופן הזה. ראה: א' יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 107, מס' 41].