תשעה ספרי קבלה ודרוש מתורת הגר"א מווילנא ותלמידיו:
• ספר אפיקי יהודה, עשרים וארבעה דרושים מאת רבי יהודה ליב הלוי אדל. לבוב, דפוס אהרן בן חיים דוד סג"ל, תקפ"ט 1828. בדרוש "עמק הבכא" מופיע הספד על הגאון מווילנא.
• ספר היכלות הזוהר מפרשת בראשית ופקודי, עם ביאור הגר"א. [קניגסברג], דפוס גרובער אונד לאנגריען, [תרי"ז 1856]. מהדורה ראשונה. הספר "נדפס בהתאמצות הרב גאון יעקב צבי ישורון המפורסם מוהר"ר יעקב צבי מעקלענבורג הגאב"ד [קניגסברג] נ"י" (בעל "הכתב והקבלה").
• ספר תיקוני הזהר, עם תיקונים מזוהר חדש, עם ביאור הגר"א. ווילנא, תרכ"ז 1867. מהדורה ראשונה. השער הראשון מאויר.
• ספרא דצניעותא, עם ביאור הגר"א. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרמ"ב] 1882.
• ספר זהר חדש, עם ביאור רבי משה זכות, ביאורים נוספים, ועם ביאורים והגהות מהגר"א. וורשא, דפוס חיים קעלטער, [תרמ"ה] 1885. רישום בעלות בדף השער.
• ספר מנחם ציון, פירוש על האדרא זוטא, וחלק נוסף (עם שער נפרד) עם פירוש על זוהר רות ומאמרי זהר נוספים. פרעמישלה, דפוס קנאללער עט האמערשמיד, [תרמ"ה] 1885. מהדירי הספר והמסכימים יחסו את הספר בטעות לרבי מנחם מנדל מוויטבסק, אך המחבר האמיתי הוא רבי מנחם מנדל משקלוב, תלמיד הגר"א. ראה: פרומקין-ריבלין, תולדות חכמי ירושלם, ג, עמ’ 161, הערה 1.
• "פירוש יקר ונפלא על אדרא זוטא… נקרא בשם מים אדירים", מאת רבי מנחם מנדל משקלוב תלמיד הגר"א, עם הגהות באר יצחק מרבי יצחק אייזיק חבר. וורשא, [תרמ"ו] 1886. ספר זה זהה למעשה לספר "מנחם ציון" שנדפס בפרעמישלה תרמ"ה, ויוחס לרבי מנחם מנדל מוויטעבסק.
• ספר שער השירים, שירים לסעודות שבת ולחגים, עפ"י הזוהר וכתבי האריז"ל, מאת רבי משה שלמה מטאלאצין (תלמיד חבר של הגר"א). וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער, [תר"נ] 1889.
• ספר מעלות התורה, עם אגרת הגר"א. מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, תרנ"ד 1894.

9 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

קונטרס מודפס, "אגרת השלוחה מחכמי ורבני האשכנזים שבארץ ישראל תוב"ב, לבני משה רבנו ע"ה ועשרת השבטים", מאת רבי ישראל משקלוב, ראש קהילת האשכנזים בצפת. [אמשטרדם, חסר שם מדפיס, תקצ"א 1830].
אגרת זו נשלחה בידי רבי ברוך בן רבי שמואל, שנשלח כשד"ר מטעם עדת הפרושים בצפת, בשנת תקצ"א. לצד משימתו לאסוף כספים הוטלה עליו שליחות נוספת – למצוא את עשרת השבטים במדבר שעל גבול תימן. לצורך כך ניתנה לו אגרת מיוחדת זו מאת רבי ישראל משקלוב מנהיג הפרושים בצפת, עליה חתמו גם יתר מנהיגי הפרושים והחסידים בירושלים ובצפת. באיגרת מופיעה סקירה על מצב הישוב בארץ ישראל ומוזכרות ידיעות שהתקבלו מעשרת השבטים בתקופות שונות. לאחר מכן מתאר הכותב את מצב עם ישראל בגולה, מתאר את השתלשלות התורה שבעל-פה מן המשנה ועד הגר"א, ובסיום האיגרת מבקש מספר בקשות מבני עשרת השבטים. העתק של האיגרת נשלח אל "הפקידים והאמרכלים" – ראשי המרכז לתרומות ארץ ישראל באמשטרדם, שם נדפסה והופצה האיגרת לאחר שעשתה רושם רב. רבי ברוך בן רבי שמואל הגיע לצנעא באב תקצ"ג, כשנתיים לאחר צאתו לדרך, אך לאחר שנחשד בריגול נרצח על ידי האימאם אל-מאהדי באב תקצ"ד (ראו: א' יערי, 'שליחים מארץ ישראל לעשרת השבטים' [ד], סיני, ו, ת"ש, עמ' שמח-שנב).

ד דף. נדפס בלא שער. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. כריכה ישנה.

כתב-יד, העתקה של שירי ה"חתם סופר", עם פירוש מאת המחבר רבינו משה סופר אב"ד פרשבורג. "פ"ח" [פעטשי חדש, פעטשי-ניידורף, Pechy Neudorf – כיום: Pečovská Nová Ves], תרכ"ה [1865].

כתיבה נאה וקליגרפית, בכתב מרובע ובינוני ("כתב רש"י"). בדף המגן הקדמי רישום: "הק' מאיר במוהרר"ש ז"ל דיאמאנט פה פ"ח [=פעשטי חדש] תרכ"ה לפ"ק". יתכן והוא הכותב.
שירי ה"חתם סופר" נדפסו לראשונה בספר "שירת משה" (פרשבורג תרי"ז), אך לא נכללו בו כל השירים שבכתב-היד שלפנינו, ואף לא הפירוש של המחבר. בשנת תשל"ז יצאה לאור מהדורה נרחבת של "שירת משה השלם" (על-ידי הרב יצחק ישעיה ווייס), ובה נכללו כל השירים שלפנינו, בתוספת הפירוש, על פי כתבי יד אחרים. מנגד, בכתב-היד שלפנינו לא נכללו כל השירים שבספר הנדפס.
בסוף כתב היד, שני עמודים בכתיבה רהוטה, עם: תפילה "קודם הדלקת נר חנוכה"; "הלחש שאומרים על עין הרע ר"ל ובדוק ומנוסה הוא"; "תפלה כדי לקום באשמורת והמשכיל יוסיף בה דברים".
כפי הנראה, רבי מאיר דיאמנט החותם בראש כתב-היד הוא בנו של הגאון רבי שבתי דיאמנט תלמיד ה"חתם סופר", שכיהן ברבנות בשנים תר"י-תרכ"ה בעיר פעטשי-חדש. רבי שבתי היה חתנו של רבי שלמה גאנצפריד בעל "קיצור שולחן ערוך" וחידושיו נדפסו בספר "לחם ושמלה". רבי שבתי דיאמנט נפטר בכ"ח טבת תרכ"ה בגיל חמישים בערך. החתימה שלפנינו היא מאותה שנה, לאחר פטירת האב, המוזכר כאן בברכת המתים "במוהרר"ש ז"ל".

[1], טו, [1] דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים. דפים רופפים. כריכה מקורית, בלויה ופגומה.

אוסף ספרי שו"ת חתם סופר, מרביתם מהמהדורה הראשונה:

• שו"ת חתם סופר, חלק יורה דעה, מאת רבי משה סופר. פרשבורג, דפוס אנטאן שמיד, [תר"א] 1841. מהדורה ראשונה. רישום בעלות בדף השער: "חנני ד' בזה נתנטע פפ"דמיין".
• ספר שאלות ותשובות חתם סופר, חלק אורח חיים. פרשבורג, [תרט"ו] 1855. מהדורה ראשונה. הדפסה שונה של כרך אורח חיים מאשר ההדפסה הרגילה (פרעסבורג – וויען – מונקאטש, תר"א-תרע"ב). השוני הוא בעיקר במספור הדפים ובצורת האותיות של דף השער. על שתי ההדפסות שנת הדפסה זהה ולא ברור איזו מהן קודמת. על פי מפעל הביבליוגרפיה נראה שההדפסה שלפנינו הינה המוקדמת יותר. חתימה בדף השער: "מנחם מרדכי פרענקל". כרוך עם: ספר שו"ת חתם סופר, חלק יורה דעה. פרשבורג, הוצאת יוסף שלעזינגער (דפוס Heinrich Sieber), [תר"כ 1860]. מהדורה שניה.
• ספר שו"ת חתם סופר, אבן העזר, חלק ראשון וחלק שני. פרשבורג, [תרי"ח-תרי"ט] 1858-1859. מהדורה ראשונה.
• ספר שו"ת חתם סופר, חלק שישי, "כולל התשובות שאלות לכל דבר הקשה". וינה, הוצאת יוסף שלעזינגער (דפוס Heinrich Sieber's Erben), [תרכ"ד] 1864. מהדורה ראשונה
• ספר שו"ת חתם סופר, חלק חושן משפט. וינה, הוצאת יוסף שלעזינגער (דפוס Heinrich Sieber), [תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה. כרוך עם עותק נוסף של: ספר שו"ת חתם סופר, חלק שישי, "כולל התשובות שאלות לכל דבר הקשה". וינה, הוצאת יוסף שלעזינגער (דפוס Heinrich Sieber's Erben), [תרכ"ד] 1864. מהדורה ראשונה.
• ספר שו"ת חתם סופר, חלק חושן משפט. וינה, דפוס יוסף שלזינגר, תרל"ב [1872].
• ספר שו"ת חתם סופר, חלק יורה דעה. וינה, הוצאת Jos. Schlesinger (דפוס Moritz Knopflmacher), תרנ"ז 1897.
• ספר שו"ת חתם סופר, חלק אורח חיים. וינה, הוצאת Jos. Schlesinger (דפוס Moritz Knopflmacher), תרנ"ה 1895.
• ספר שו"ת חתם סופר, חלק שביעי, תשובות בנושאים שונים. מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, [תרע"ב] 1912. מהדורה ראשונה.

11 ספרים ב-9 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

מכתב ארוך (4 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי גרשון ליטש רוזנבוים בעל "משיב דברים". פרשבורג, [אלול] תרכ"ד [1864]. יידיש.

בעמוד הראשון מכתב אל ראשי קהילת מיקלוש, בו מתנצל רבי גרשון על שלא הצליח לבקר בקהילתם, עקב שיבושים במסעו ותלאות מזג-האויר. הוא מסיים בברכת שנה טובה: "כתיבה וחתימה טובה לחיים טובים ארוכים, כאות נפשכם ונפש אוהבכם, הק' גרשון בהגאון מו"ה משה ליב ליטש נ"י סגל ראזענבוים". בעמודים הבאים דרשה ארוכה ביידיש, עם דברי דרוש, התעוררות ומוסר לקראת הימים הנוראים.

הגאון רבי גרשון סג"ל ליטש-רוזנבוים (תקצ"ז-תרס"א, החת"ס ותלמידיו, עמ' תפו), תלמיד ה"כתב סופר" ורבי יהודה אסאד. נולד בפרשבורג לאביו הדיין רבי משה ליב הלוי ליטש-רוזנבוים (תק"ס-תרל"ז), ונימול ע"י ה"חתם סופר". לאחר נישואיו גר בפרשבורג, בבית חמיו רבי בנימין וואלף שוורץ מנגידי פרשבורג. בשנת תר"ל נתמנה לאב"ד טאליא, בה כיהן למעלה משלושים שנה. בעל שו"ת "משיב דברים" וספר "דברים נכוחים".
מהמכתב שלפנינו עולה, כי כבר בצעירותו בשנת תרכ"ד שימש רבי גרשון כרב ודרשן בקהילות שונות, עוד לפני התמנותו לרבנות טאליא בשנת תר"ל.

[1] דף כפול (כארבעה עמודים כתובים). 22.5 ס"מ. נייר דק ותכלכל. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.