כתב-יד, פנקס חברת "לומדי משניות". דובעצק (גליציה), תרנ"א-תרע"ה [1891-1915].
גבי הכריכה הקדמית, הטבעה מוזהבת: "זה הפנקס שייך להחבורא קדישא לומדי משניות אשר נסיסדה(!) פה דובעצק בשנת תרנ"א לפ"ק".
בראש הפנקס הקדמה ארוכה (על חמשת הדפים הראשונים, מצדם האחד), "בה יודע איפה תוכן ויסוד החבורה! אבן פנה מוסדה... אם חלילה יפקד אחד מחבורתינו ואל על יקרא להפרד מעלינו מכל הכתוב לחיים בספרתינו! אזי נעזרהו ונסעדהו בלימוד משנה לשמו בכל כוחינו ככל הכתוב בתקנותינו אשר קיימנו וקבלנו עלינו... החבורה הנ"ל נתיסדה מוצש"ק פ' ויחי שנת בלע המות (לנ)צח [=תרנ"א] פה דובעצק".
בדפים הבאים מובאים שמות "מיסדי ובוני לתלפיות החבורה", ביניהם "ר' שלום מו"ץ" (כנראה רבי שלום בר מו"ץ דובעצק; אנציקלופדיה לחכמי גליציה, א, עמ' 536), "ר' בן ציון פרידמאן" (כנראה מו"ץ דובצק; אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ד, עמ' 163), "ר' פנחס האסינפעלד, הכותב את הפינקס הזה", ואחריהם "העשרה ראשי החבורא". בהמשך (לאחר כמה דפים ריקים) נכתבו שמות החברים, שם בכל דף. מתחת לחלק מהשמות מופיעות חתימותיהם של מייסדי החבורה, ובחלקם צוין תאריך פטירתם. רוב דפי הפנקס שלאחר מכן נותרו ריקים.
הכותב, רבי פנחס האסינפעלד (הזנפלד), מחסידי רבי אלעזר ריישר (בן רבי אלימלך מרודניק), לאחר פטירת אשתו בשנת תרצ"ב נסע לעיר שווייץ, ובשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל, בה נפטר בשנת תש"ב (נקבר בהר הזיתים, חלקת פולין בסמוך למערת ה"בית ישראל" מגור). על מצבתו נכתב: "ומן עשר שנים עד קרוב לימי חלדו התאבק בצדיקי דורו". חתנו הוא רבי ישראל איסר פרוכטהנדלר, רב ברעדים ולימים בציריך, ומחבר ספר "תורת ישראל". אחד מילדיו של רבי פנחס הוא רבי יוסף, שהתגורר בציריך ובהמשך בארץ ישראל (עפ"י: מגילת יוחסין, משפחת לעווי-קנאבלאך, ברוקלין תשע"ד, עמ' קמח-קמט).
בכמה מקומות מופיעות חותמות של "יוסף האסינפעלד" [בן הכותב]. בדף הריק שאחרי שמות אנשי החבורה, הוסיף רבי יוסף בכתב-ידו את שמות אנשי משפחתו ותאריכי פטירתם, מהשנים תרצ"ד-תשט"ז – ביניהם גם תאריך פטירת אביו רבי פנחס ב"ר ישכר – כותב הפנקס שלפנינו, שנפטר בט' באדר תש"ב.
[8]; לה, [10] דף כתובים, ועוד מעל 250 דף ריקים. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש. קרעים בשולי כמה דפים, משוקמים בחלקם בנייר-דבק. כריכה קדמית ומספר דפים מנותקים. כריכה מקורית, פגומה.