ספר תורת אמת, דרושים על התורה, מאת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, על פי כתבים של רבי יששכר בער אב"ד פרשעדבורז וראדעשיץ, תלמיד האדמו"ר מאפטא. לבוב, דפוס M. F. Poremba, [תרי"ד] 1854. מהדורה ראשונה.
בדף השער נדפס: "הכת"י קודש הלז מועתק ממכתבי הרב הקדוש... מו"ה יששכר בער... שהיה תלמוד[!] מובהק להרב המחבר זי"ע ובעצמו זכה לשמוע אלו דברים חיים רמזי וסתרי תורה מפה הקדוש של הרב המחבר זצלה"ה".

העותק של האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב. בשער הספר חותמתו: "הרב שלמה פרידמן מטשורטקוב".
האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב (תרנ"ד-תשי"ט), בן האדמו"ר רבי נחום מרדכי פרידמן מטשורטקוב וחתן דודו רבי ישראל מסדיגורא. סבו מצד אביו הוא האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב, וסבו מצד אמו הוא האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מסדיגורא. אביו האדמו"ר רבי נחום מרדכי ברח עם משפחתו מווינה סמוך לשואה, עלה ארצה והקים את חצרו בתל אביב. בנו רבי שלמה מילא את מקומו באדמו"רות לאחר פטירתו, והוא למעשה האדמו"ר הרביעי והאחרון לשושלת אדמו"רי טשורטקוב. מחבר הספר "דברי שלמה".

[1], לט דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, קרעים וקרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (עם השלמות של מסגרת השער ומילים בודדות בכתב-יד). כריכה חדשה.

על הקשר בין ספר זה ובין ספרו "אוהב ישראל", ראה: י' אלפסי, על הספר "אוהב ישראל" להרב מאפטא, ארשת א (תשי"ט), עמ' 481-483; ג' נגאל, הערות אחדות על דרשותיו של בעל ספר "אוהב ישראל", קרית ספר נ (תשל"ה), עמ' 337-339.

ספר עיני ארי, ענייני קבלה על כ"ב אותיות, מילואי האותיות וצורת האותיות, וי"ג מידות, מאת הרה"ק המקובל רבי יהודה ליב שור משאריגראד. למברג (לבוב), דפוס ח' ראהטין, תר"ס 1900. מהדורה יחידה. עם הסכמות האדמו"רים רבי אברהם מתתיהו משטפנשט, רבי ישראל שלום יוסף מבוהוש, רבי אברהם יהושע העשיל מאדזשאד, ורבי משה ליב מפאשקאן, הממליצים לקנות את הספר "למען הביא ברכה לתוך בתיהם".

המחבר הקדוש רבי יהודה ליב שור (נפטר תקס"ט), זכה להערכה רבה אצל גדולי החסידות בדורו: רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ברוך ממז'יבוז' נכד הבעש"ט. האדמו"ר הזקן מלאדי "בעל התניא" ראה את כתביו ושיבח אותם, באומרו על המחבר, כי "היה צופה באור הגנוז" (ראה בנוסח השער, ובמכתב ההסכמה של רבי ישראל בער'ציס הדיין משאריגראד).
העותק של אדמו"רי בית דרוהוביץ'. חותמות בעלות רבות של האדמו"ר רבי "חיים מאיר יחיאל שפירא דראהאביטש (גאליציען)". בשער חתימת יד חתנו רבי "אביעזר שפירא, ירושלים".

האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (תרכ"ד-תרפ"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' תרז-תרי), נולד בסדיגורה ונקרא על שם זקנו הגה"ק ממוגלינצא, מגזע המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. אמו היא בת האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא, נכדת רבי ישראל מרוז'ין. כיהן כאדמו"ר בדרוהוביץ. לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בווינה, בה הקים את חברת "ישוב ארץ ישראל", ובשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל עם משפחתו.
חתנו האדמו"ר רבי אבי עזרא זליג שפירא (נפטר תשרי תש"ד), בן-אחיו האדמו"ר רבי יצחק מרדכי שפירא מגוודזיץ-מוגלינצא. עלה עם חמיו לארץ ישראל והקים את בית המדרש לחסידי דרוהוביץ' בשכונת "גאולה" בירושלים.

ב, קלב, [5] דף (חסרים [3] דפים באמצע "לוח הטעות והתיקון"; במקור מופיעים [8] דף בסוף). 25 ס"מ בקירוב. נייר שביר. מצב בינוני. כתמים. קרעים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. שיקום בנייר דבק בדף השער. כריכה חדשה.

ספר ברוך טעם, חידושי סוגיות הש"ס ושו"ת, מאת הגאון רבי ברוך פרנקל תאומים אב"ד לייפניק, עם הגהות חתנו בעל ה"דברי חיים" מצאנז. פרמישלא, דפוס חיים אהרן זאפניק, תרל"ח 1877. במהדורה זו נוספו הגהות מכתב-יד ה"ברוך טעם", על גליונות ה"נודע ביהודה", שנמסרו ע"י נכדיו רבי יעקב פרנקל-תאומים אב"ד צ'שינוב ואחיו רבי יחזקאל שרגא פרנקל-תאומים אב"ד קלאסני.

העותק של הגאון רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר בעל "זכרון יהודה". חתימת ידו מופיעה בראש מרכז השער: "בס"ד, הק' יודא גרינוואלד".

הגאון רבי יהודה גרינוואלד (תר"ח-תר"פ), בעל "זכרון יהודה". מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. גדול בתורה, שנודע מנעוריו כאיש קדוש וירא שמים. תלמיד ה"כתב סופר" וחתן אחיו רבי יוזפא סופר בן החתם סופר [רבו ה"כתב סופר" אמר עליו בחתונתו שהוא "קודש קדשים"]. עוד מתקופת בחרותו היה רֵעַ נאמן וידיד נפש של הבחורים ר' חיים זוננפלד [לימים, רבה של ירושלים] ור' משה גרינוולד [לימים, רבה של חוסט, בעל ערוגת הבושם], ועמד עמם בקשר רב כל ימי חייו. כיהן כאב"ד סאבאטיש ובוניהאד. בשנת תרנ"ח נבחר כאב"ד סאטמר, בכל מקומות רבנותו החזיק ישיבה גדולה, ובישיבתו בעיר סאטמר למדו מאות תלמידים, ורבים מהם שימשו אח"כ ברבנות ובדיינות בקהילות הונגריה ורומניה (בין תלמידיו נודעו: רבי יוסף נחמיה קורניצער אב"ד סעליש וקראקא; רבי שמעיה לעוו אב"ד קערעסטיר; רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד רעטיאג; רבי משה דוד עסטרייכער אבד"ק טשימפא; רבי נפתלי הירצקא העניג אב"ד שארמאש; ועוד). בתקופת כהונתו כרבה של סאטמר, נתפלגה הקהילה מן הניאולוגים, כאשר החרדים האורתודוקסים נשארו לשלוט על מוסדות הקהילה הותיקה, והניאולוגים פתחו להם קהילה נפרדת. דבר זה הפך את העיר סאטמר למעוז האורתודוקסיה החרדית של קהילות האזור, כאשר בראשם עומד הגאון רבי יהודה גרינוולד, שנודע מנעוריו כלוחם מלחמת ה'. בתקופת כהונתו כאב"ד סאטמר, קירב והעריץ מאד את האברך הצעיר רבי יואל טייטלבוים שבא אז להתגורר בעיר לאחר חתונתו, והיה שולח לו סכומי כסף לתומכו. פעם אחת סיפרו לו מוציאי דיבה, על רבי יואל שאינו נצרך כל כך, שכן הוא מפזר הרבה לצדקה. נתרגש רבי יהודה ואמר "א"כ נצרך לו יותר", ואכן מאז הוא הוסיף לו על סכומי התמיכה. לאחר שנים כשכיהן רבי יואל טייטלבוים כאב"ד סאטמר, הזהיר מאד שלא לשנות את המנהגים ההלכתיים של השחיטה בעיר, המיוסדים על הוראותיו הקדושות של בעל ה"זכרון יהודה".

[3], קכג דף. (חסר דף אחרון: דף קכד). 30 ס"מ. מצב בינוני. נייר שביר. כתמים כהים. בלאי וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. הדבקות נייר. כריכה חדשה.

ללא דף [4], עם הסכמות האדמו"רים בני רבי חיים מצאנז, שנוסף לחלק מעותקי מהדורה זו.

ספר אורח לחיים, דרושים על התורה בדרך הקבלה והחסידות, מאת האדמו"ר רבי אברהם חיים אב"ד זלוטשוב. דפוס "חייה טאבה מדפיס – כמש"נ בווילנא" [לבוב, תקצ"ח 1838?]. מהדורה שניה.

עם ההסכמות מהמהדורה הראשונה מאת גדולי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי יעקב יצחק "החוזה מלובלין", רבי יעקב אורנשטיין מלבוב , רבי ישראל "המגיד מקוז'ניץ", רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא; רבי חיים מבאטשאן ("בעל המחבר ספר סידורי[!] של שבת") ורבי מרדכי מקרעמניץ (בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב), עם הקדמה והסכמה מאת רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד.

העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר. בשער ובעמוד האחרון, חותמות מימי צעירותו בעיר מולדתו מרמרוש-סיגעט: "יואל טייטלבוים בהרהצז"ל – מ. סיגעט", ומתקופת כהונתו כ"אב"ד קראל והגליל". עם רישומים קטלוגיים שנעשו בעת סידור ספריית האדמו"ר מסאטמר בביתו בארה"ב.
בדפי המגן (הקדמי והאחורי) רישומים ומספר חתימות של אחד מבני משפחתו: "הק' ליפא"; "הק' ליפא ט"ב"; "הק' ליפא טייטלבוים" [כנראה אחד מאחייניו של רבי יואל, הקרוי "ליפא" על שם סבו בעל ה"קדושת יו"ט"].

האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא "העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה. מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד) ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפאלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ שם תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה) וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, הגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל, לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם – חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוקסית בארה"ב.

[5], ס, סג-קיב דף. 26 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. בלאי וקרעים בשולי הדפים (השוליים רחבים יחסית לעותקים אחרים ממהדורה זו, ובחלק מהדפים קרעים מקוריים של חיתוך הגליונות לפני ההדפסה). סימני עש בשוליים הפנימיים. חותמות. כריכה חדשה.

ספר אגדות תלמוד ירושלמי, עם פירושים שונים, על סדר זרעים. ירושלים, דפוס ישראל דוב פרומקין, [תרנ"ט 1899]. שני חלקים בכרך אחד. שער נפרד לחלק השני.
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.

בדף השער ובדף האחרון חותמות של האדמו"ר רבי "יואל טייטלבוים, אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א". בשולי השער רישומי בעלות נוספים בכתבי-ידיהם של תלמידיו: "זה הספר שייך לכבוד... הרה"ג הצ'[דיק] קדוש וטהור... בוצינא קדישא חסידא ופרישא, בנש"ק... מרן יואל טייטלבוים..."; "לזכרון עולם שאני החו"מ למדתי אצל אדמו"ר הגה"ק וכו' כקש"ת מרן יואל ט"ב שליט"א אבדק"ק אורשיווא והגליל יע"א, הק' פנחס ישראל שטע[ף?]".

האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא נשיא "העדה החרדית" בירושלים וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם – חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוקסית בארה"ב. כיהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים. עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה.

[2], מד; [1], מג דף. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים רבים, בהם קרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט ופגיעות במסגרת השער. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.