אוסף תשעה ספרים שנדפסו בברדיטשוב בשנות הת"ק, בחלקם הסכמות רבי לוי יצחק מברדיטשוב:
• ספר ברית מנוחה, ביאורים וצירופי ניקוד על פי הסוד ל"שם בן ארבע", מיוחס לרבי אברהם מרימון הספרדי. ברדיטשוב, דפוס שמואל בן ישכר בער סג"ל, [תקס"ז 1807]. הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המציין כי הספר עלה "על מכבש הדפוס פה קהילתנו".
• ספר המצות להרמב"ם. ברדיטשוב, דפוס שמואל בן ישכר בער, [תק"ע 1809]. מעבר לשער הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב. רישומים בכתב-יד בדף השער.
• ספר דרך מצותיך, על מנין המצוות, מאת רבי יהודה רוזאניס בעל "משנה למלך". ברדיטשוב, דפוס שמואל בן ישכר בער, [תק"ע 1809]. רישומים בכתב-יד, וחותמות: "להקלאז [להקלויז] של הרב מב"ד [מברדיטשוב]".
• ספר תוצאות חיים, מאת רבי אליהו די וידאש. [ברדיטשוב, דפוס ישראל ב"ק, תקע"ז 1817]. בדף השער: "כ"ש [כמו שנדפס] בפראג (שנת שכ"ו).
• ספר בעל הנפש, על הלכות נידה ומקוואות, מאת הראב"ד. [ברדיטשוב, דפוס ישראל בן אברהם ב"ק, תקע"ז 1817]. הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב מעבר לשער. חסרים שני דפים אחרונים.
• ספר נחלת שבעה, דיני גיטין ותיקוני שטרות, מאת רבי שמואל הלוי. [ברדיטשוב, דפוס שמואל בן ישכר בער סג"ל, תקע"ח 1818]. בדף השער: "...שנדפס בפיורדא". מעבר לדף השער הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב. בדף השער חותמת, חתימה ורישום בעלות של רבי יצחק גרשון ב"ר אברהם שור שו"ב.
• ספר הגן ודרך משה, הנהגות ומוסר מאת רבי יצחק בן אליעזר ורבי משה כהנא. [ברדיטשוב, דפוס ישראל ב"ר אברהם ב"ק, תקע"ח 1818]. בשער: "כ"ש בדיהרנפורט". הסכמת האדמו"ר רבי משה מזוויהל (בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, האדמו"ר הראשון מזוויהל).
• ספר מסורה ברורה, על הגהת ספר תורה על-פי דעת בעלי המסורה, מאת רבי יוסף בן מרדכי מברדיטשוב. ברדיטשוב, דפוס שמואל מדפיס, [בין תקס"ז-תקע"ח 1807-1818].
• ספר קיצור מנורת המאור – שבע פתילות. [ברדיטשוב, דפוס ישראל בן אברהם ב"ק, תקע"ח 1818]. חסר דף אחד באמצע. רישומי בעלות בדף המגן, ביניהם: "שייך לכבוד המופלג מו"ה יצחק גליקעס". בדף השער, חותמת רבי יהודה ליב ב"ר אפרים פישל קרויטהמר מצפת.

9 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.

שלושה עשר ספרים שנדפסו בזולקווא, בשנות הת"ק:
• ספר חמדת ימים, חלק שני לראש חדש. זולקווא, דפוס גרשון בן חיים דוד סג"ל, דוד בן מנחם מן וחיים דוד בן אהרן סג"ל, [תקט"ו 1755]. בשער: "באמשטרדם". בדף השער חותמת רבי "אפרים יוסף דוב אשכנזי, סאטמאר". רבי אפרים יוסף דוב אשכנזי (תרע"ד-תשס"ב), משמשו בקודש ונאמן-ביתו של האדמו"ר מסאטמאר במשך כשישים שנה, אשר היה גם מצד עצמו איש קדוש, גדול בחסידות וביראה ותלמיד חכם מופלג. ערך את ספריו של האדמו"ר מסאטמר בהלכה ובאגדה והוציאם לאור (ראה בהקדמתו לשו"ת "דברי יואל").
• ספר אגודת אזוב, דרושים על מגילת רות, איכה, וקהלת, מאת רבי יעקב ישראל הלוי מגיד מישרים בקרעמניץ. זולקווא, ללא שם מדפיס, [תקמ"ב 1782].
• ספר שאלות ותשובות הרשב"א המיוחסות להרמב"ן. זולקווא, דפוס גרשון בן זאב וואלף סג"ל, תקנ"ח [1798]. חתימה בדף השער.
• ספר עולם הגדול – מדרש לפירושים, מאת רבי אליעזר פישל מסטריזוב. זולקווא, דפוס גרשון [לעטעריס], [תק"ס 1800]. חתימות ורישומי בעלות: "מרדכי יעקב הכהן"; "הק' יואל כהנא ממאדע"; "הק' משה לעווי אין מונקאטש"; ועוד.
• ספר שושנת העמקים, ביאורי רבי משה אלשיך לחמש מגילות – "שושנת העמקים", על שיר השירים; "משאת משה", על אסתר; "דברים ניחומים", על איכה; "עיני משה", על רות; "דברים טובים", על קהלת. זולקווא, דפוס מרדכי רבין שטין, תקס"ב [1802].
בעמוד האחרון של הספר נדפס "מעשה רב", עדות בשם רבי יצחק מפוזנא ששמע מרבו הקדוש רבי אברהם, "שהיה דר בפולין בפאדליע בק"ק באר, והיה לומד בספר האלשיך בכל שבוע", ובעת פרעות שנת ת"ח בא אליו רבי משה אלשיך בחלום הלילה "ואמר לו מאחר שאתה מחבב ספר שלי, באתי אליך להזהירך שתעמוד ותמלט על נפשך בשעה זו, כי נגזרה גזירה על היהודים יושבי העיר הזאת למחר, גזירת חרב אבדון...". רישומים בכתב-יד: "שייך לאאמ"ו... מהור"ר אברהם נתן נטע[?] רב בק"ק שוסבורג ואגפי'[ה]"; "שייך להקצין ר' משה הרש".
• ספר גדולים מעשי ה' – ביאורים על סיפורי התורה, עם הגדה של פסח ופירוש, מאת רבי אליעזר אשכנזי. זולקווא, דפוס גרשון מדפיס, [תקס"ב 1802]. רישום מעניין בכתב-יד מעבר לדף המגן האחורי, עם עדות הכותב על רעב קשה בשנת תקס"ג.
• ספר יראים, על מצוות התורה, לרבינו אליעזר ממיץ מבעלי התוספות. זולקווא, דפוס גרשון ליטעריס, [תקס"ד 1804].
עם הסכמות גדולי האדמו"רים והצדיקים, בהם האוהב ישראל מאפטא, רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד, והמגיד מקוז'ניץ; רשימת מנויים ("חתומים"), ערוכה על-פי הא-ב, בה רשומים בין השאר החוזה מלובלין והמגיד מקוז'ניץ, לצד רבים אחרים.
• ספר חפץ ה', חידושים על הש"ס, מסכתות ברכות, שבת, הוריות וחולין, מאת רבי חיים בן עטר בעל ה"אור החיים" הקדוש. זולקווא "כאשר נדפס באמשטרדם", דפוס אברהם יהודה ליב מאיר האפער, [תקס"ה 1805]. מהדורה שניה. מעבר לשער, הסכמת המגיד מקוז'ניץ. רישומים רבים בכתב-יד, ביניהם: "זלמן חלפן".
• באור על התורה להרב הגדול המקובל איש אלקי רבינו משה ב"ר נחמן גירונדי זצ"ל. זולקווא, דפוס אברהם יהודא ליב מאיר האפער, תקס"ה [1805].
• ספר רקח הגדול, חיבור הלכתי ובו פסקי הלכות, ומנהגים וטעמיהם על פי בעלי התוספות, מאת רבי אלעזר מגרמייזא. [זולקווא], דפוס מרדכי רבין שטיין, תקס"ו [1806]. בדף השער: "הובא לדפוס במצות כבוד רב האי גאון החסיד האלקי המפורסם נ"י עה"י פה"ח מוהר"ר לוי יצחק נ" אב"ד דק"ק בארדיטשוב יצ"ו".
• פירוש על התורה מרבינו יעקב בן כבוד מרנא ורבנא רבינו הרא"ש ז"ל. זולקווא, דפוס אברהם יהודא ליב מאיר האפער, תקס"ו [1806].
• ספר נהר פישון, דרושים על התורה והתלמוד, מאת רבי יצחק אבוהב (השני). זולקווא, דפוס גרשון ליטעריס, תקס"ו [1806].
• ספר התרומה, פסקי הלכות במגוון נושאים, מאת רבי ברוך בן רבי יצחק מצרפת. זולקווא, דפוס אברהם יהודא ליב זצ"ל, תקע"א [1811].

13 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נדבקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

אוסף שערים, דפים וחלקי ספרים, מדפוסי סלאוויטא וז'יטומיר, ודפוסי רוסיה-פולין במאה ה-19:
האוסף כולל: • ספר אור זרוע, חלק שני, מאת רבינו יצחק מווינא. זיטאמיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, תרכ"ב 1862. • סדר לולב, סוכה והושענות – דפים קעט-קפה מתוך חלק ב' של סידור האר"י "קול יעקב", מאת המקובל רבי יעקב קאפיל ליפשיץ ממזריטש. סלאוויטא, דפוס רבי דוב בער סג"ל ורבי דוב בער ב"ר פסח, [תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה. • ספר שולחן ערוך יורה דעה הלכות טריפות. זיטאמיר, דפוס רבי אריה ליב שפירא, תרכ"ו 1866. עותק חלקי.
האוסף כולל גם דפי-שער רבים לספרים מדפוסי סלאוויטא וז'יטומיר, בהם: • שער משניות קדשים. סלאוויטא, דפוס רבי משה שפירא, [תקפ"ב 1822]. • שער ספר הזהר, חלק ראשון. סלאוויטא, דפוס דוב בער בן ישראל סג"ל ודוב בער בן פסח, תקס"ט [1809]; • שער ספר המגיד, נביאים אחרונים, חלק שני (ישעיה, ירמיה, יחזקאל). סלאוויטא, דפוס רבי שמואל אברהם שפירא, [תקצ"ה 1834]. • שערי מסכתות מתלמוד בבלי (מכות, שבועות, עדיות, הוריות, ערכין, תמורה, כריתות, מעילה ובכורות). מהדורת סלאוויטא, דפוס דוב בער בן ישראל סג"ל ודוב בער בן פסח, תקע"א-תקע"ג [1811-1813]; • שערי מסכתות מתלמוד בבלי (מסכתות: ברכות, עירובין ראש השנה, בבא קמא, ושבועות). מהדורת זיטאמיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, תרי"ח-תרכ"ד 1858-1864. • שער תיקון ליל שבועות והושענא רבה. ז'יטומיר, דפוס האחים חנינא ליפא, אריה ליב ויהושע העשיל שפירא, תרי"ב [1852]; • ועוד שערים ודפים בודדים מספרים שנדפסו בז'יטומיר ובדפוסי רוסיה-פולין במאה ה-19.

למעלה מ-30 פריטים. גודל ומצב משתנים.

ספר משאת בנימין, שו"ת מאת רבי בנימין אהרן סלניק מקראקא. מיץ, דפוס געטשליק שפייאר סג"ל מסארלואי, [תקל"ו 1776]. מהדורה שנייה, עם הסכמת בעל ה"שאגת אריה". בדף השער סמל המדפיס: "זאת אשר ללוים" עם איור לוי היוצק מים על ידי הכהן.

עותק מיוחס שהיה בבעלות האדמו"ר הקדוש רבי יהושע מאוסטרובא בעל "תולדות אדם". בדף השער חותמת של האדמו"ר רבי "יהושע בהרב המנוח מוהרש"ל זצלל"ה זיע"א – מסאסנאוויטץ וכעת באסטראווי" – האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה (נפטר תרל"ג, אנציקלופדיה לחסידות ב, עמ' נב-נג), מצדיקי פולין, בנו של רבי שלמה ליב מלענטשנא ומתלמידי ה"שר שלום" מבעלז. הנהיג אחרי אביו עדה גדולה של אלפי חסידים ונודע בגדולתו וקדושתו. הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין אמר עליו שהוא "נוטר ברית קודש". מחבר הספר "תולדת אדם" (יוזפוב תרל"ה) שזכה לכינוי "נועם אלימלך הקטן". בתו היחידה נישאה להרה"ק רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא האדמו"ר הראשון מביאלה, בעל ה"דברי בינה" – הראשון לשושלת אדמו"רי חסידות ביאלא.
חתימת בעלות בראש דף השער: "אברהם אהרן פערלאוו מביאלא". כנראה אחד מצאצאי האדמו"ר רבי אברהם אהרן פרלוב מפוחוביץ', בנו של האדמו"ר הראשון מקוידינוב רבי שלמה חיים פרלוב (תקנ"ז-תרכ"ב). רבי אברהם אהרן החל לכהן באדמו"רות בעיר פוחוביץ' (הסמוכה ללוניניץ) מאז פטירת אביו בשנת תרכ"ב (אנצי' לחסידות, א, נה). חתנו האדמו"ר רבי נחמיה פרלוב מקוידינוב-ברנוביץ', היה מחותן עם אדמו"רי בית ביאלה.
רישום בעלות: "שייך לר' אברהם חתן ר' שלמה מרא--??".

[1], [2], פט דף. 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
חסרים: [2] דף מפתחות, הכרוכים בעותקים אחרים בראש הספר או בסופו. דפים צ-צא נכרכו בעותק זה לאחר דף השער, ולא בסוף הספר.

ספר מדרש שמואל רבתי, עם ביאור עץ יוסף. שטעטטין, דפוס יעקב מנחם שרענטצעל, [תר"כ] 1860.

העותק של אדמו"רי בית אמשינוב, רבי מנחם קאליש מאמשינוב ובנו האדמו"ר רבי שמעון שלום קאליש. בשער הספר חותמו של האדמו"ר רבי "מנחם קאליש אבדק"ק אמשנאוו". בדף המגן האחורי רישום בעלות שהספר שייך לבנו האדמו"ר רבי שמעון שלום: "לד' הארץ ומלואה, שייך לכ"ק אדמו"ר שליט"א מאמשינאוו כעת באטוואצק יצ"ו".

האדמו"ר השני מאמשינוב – רבי מנחם קאליש (תר"כ-תרע"ח, אנצ' לחסידות ג', עמ' פא-פב), מגדולי האדמו"רים בפולין. בן האדמו"ר רבי יעקב דוד קאליש (תקע"ד-תרל"ח). היה יד ימינו של אביו בהנהגת החסידים, למרות שהיה צעיר לימים. בהיותו כבן י"ח שנים, נתמנה לממלא מקום אביו באמשינוב כרב ואדמו"ר. בתקופת כהונתו גדלה חצרו ומאות חסידים קבלו את מרותו. כאביו עסק אף הוא בצדקה ובצרכי הכלל. כיהן כאדמו"ר ארבעים שנה בדיוק, מפרשת וישלח – עד פרשת וישלח. בשעת פטירתו אמר עליו בעל ה"אמרי אמת" מגור: "אבדנו אחד משיירי כנסת הגדולה". בניו ונכדיו הם האדמו"רים לבית אמשינוב.
בנו האדמו"ר רבי שמעון שלום קאליש (תרמ"ג-תשי"ד), בעל ה"משמיע שלום". מגדולי האדמו"רים בדורו. כיהן באדמו"רות לאחר פטירת אביו הקדוש, ועקב מצב בריאותו עבר להתגורר בעיירת המרפא אוטבוצק הסמוכה לוורשא. בשנות השואה נמלט דרך ליטא, יפן ושנחאי, והגיע לארה"ב. נודע בפקחותו הרבה ובאהבת ישראל השופעת, שקירבה אליו חסידים רבים.

[1], מז, [1] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. חותמות. כריכת עור חדשה.