מכירה פומבית 93 חלק ב' - ספרי קודש עתיקים וספרי חסידות וקבלה, כתבי יד ומכתבים
- (-) Remove and filter and
- book (49) Apply book filter
- print (47) Apply print filter
- letter (37) Apply letter filter
- signatur (32) Apply signatur filter
- מכתבי (31) Apply מכתבי filter
- רבנים (31) Apply רבנים filter
- rabbin (31) Apply rabbin filter
- יד (30) Apply יד filter
- כתבי (30) Apply כתבי filter
- manuscript (30) Apply manuscript filter
- והקדשות (29) Apply והקדשות filter
- dedic (29) Apply dedic filter
- signatures, (29) Apply signatures, filter
- כתבי-יד (28) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (28) Apply כתבייד filter
- יהדות (28) Apply יהדות filter
- jewri (28) Apply jewri filter
- דפוס (26) Apply דפוס filter
- ודברי (26) Apply ודברי filter
- item (26) Apply item filter
- letters, (24) Apply letters, filter
- of (22) Apply of filter
- the (22) Apply the filter
- דפוסי (21) Apply דפוסי filter
- חתם (18) Apply חתם filter
- ותלמידי (18) Apply ותלמידי filter
- חסידות (18) Apply חסידות filter
- רבנים, (18) Apply רבנים, filter
- סופר (18) Apply סופר filter
- פולין (18) Apply פולין filter
- החתם (18) Apply החתם filter
- הונגריה (18) Apply הונגריה filter
- סופר" (18) Apply סופר" filter
- ה"חתם (18) Apply ה"חתם filter
- "chatam (18) Apply "chatam filter
- chassidut (18) Apply chassidut filter
- chatam (18) Apply chatam filter
- descipl (18) Apply descipl filter
- hungarian (18) Apply hungarian filter
- poland (18) Apply poland filter
- sofer (18) Apply sofer filter
- sofer" (18) Apply sofer" filter
- gloss (16) Apply gloss filter
- import (16) Apply import filter
- ownership (16) Apply ownership filter
- ownerships, (16) Apply ownerships, filter
- rabbi (16) Apply rabbi filter
- stamp (16) Apply stamp filter
- with (16) Apply with filter
ארבעה דפים (6 עמודים כתובים) בכתב-יד קדשו של רבינו יוסף חיים מבגדאד בעל "בן איש חי". [בגדאד, המחצית השניה של המאה ה-19 בקירוב].
רשימות לדרשה שכתב ה"בן איש חי", כפי הנראה הספד על פטירת בחור – עם ביאורים על קטע מ"סבי דבי אתונא", על המאמר "קשה סילוקן של בחורים לפני הקב"ה...", ביאור במדרש במדבר רבה יב: "אמר רבי סימון: בשעה שאמר הקב"ה לישראל, להקים את המשכן, רמז למלאכי השרת, שיעשו אף הם משכן", ועוד.
בעמוד האחרון, מספר שורות לפני הסיום, כותב ה"בן איש חי" ברכה: "אל ש-די יהיה בעזרתינו אכי"ר".
הגאון רבינו יוסף חיים מבגדאד (תקצ"ג-תרס"ט), בעל "בן איש חי" ועוד עשרות ספרים חשובים. בנו של רבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך. מנערותו נודע בגאונותו ובצדקותו. לאחר פטירת אביו בשנת תרי"ט, כשהיה רק בן כ"ו שנה, עלה על מקומו לדרוש בבית הכנסת הגדול, ומאז דרש שם מדי שבת כחמישים שנה. בדרשותיו בשבתות המיוחדות כשבת תשובה ושבת הגדול היו מתאספים למעלה מארבעת אלפים אנשים, והיה דורש לפניהם ומרתק את הקהל כארבע וחמש שעות, כשהוא מתבל את דבריו במשלים נעימים. דרשותיו היו בלולות בהלכה ובאגדה, פסקי הלכות ופירושי פסוקים ואגדות חז"ל, על דרך הפשט, על דרך הרמז ועל דרך חכמת הסוד.
רבינו ה"בן איש חי" היה גדול חכמי עירו וארצו, כל הרבנים והדיינים בבגדאד נכנעו למוצא שפתיו והוא היה המנהיג הבלתי מעורער של יהדות בבל. עסק ב"תורה לשמה", גדולתו כ"חד בדרא" בנגלה ובנסתר התפרסמה בכל קצוי תבל, והוא נודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה לו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ולכן קרא לרבים מחיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד. ספריו הנוספים הם: לשון חכמים, אדרת אליהו, שו"ת תורה לשמה (שהדפיס בעילום שם), חסדי אבות, ברכת אבות ועוד.
[4] דפים (שנים מהם כתובים משני צדיהם, והשנים האחרים כתובים מצדם האחד; סה"כ 6 עמודים כתובים בכתב-יד קדשו של ה"בן איש חי"). 13 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים. כרוכים בכריכת עור חדשה מהודרת.
דף (שני עמודים כתובים, כשלושים ושבע שורות) בכתב-יד קדשו של רבינו יוסף חיים מבגדאד בעל "בן איש חי". [בגדאד, המחצית השניה של המאה ה-19 בקירוב].
כתיבה אוטוגרפית, עם תיקונים ומחיקות. קטע מדרשה על הדברים המונעים את הצדיק מלתקן את נפשו בעולם הזה ולקבל את הטובה בעולם הבא. בתוך הדברים מביא ה"בן איש חי" רמזים קבליים על הפסוק "כה תברכו את בני ישראל".
הגאון רבינו יוסף חיים מבגדאד (תקצ"ג-תרס"ט), בעל "בן איש חי" ועוד עשרות ספרים חשובים. בנו של רבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך. מנערותו נודע בגאונותו ובצדקותו. לאחר פטירת אביו בשנת תרי"ט, כשהיה רק בן כ"ו שנה, עלה על מקומו לדרוש בבית הכנסת הגדול, ומאז דרש שם מדי שבת כחמישים שנה. בדרשותיו בשבתות המיוחדות כשבת תשובה ושבת הגדול היו מתאספים למעלה מארבעת אלפים אנשים, והיה דורש לפניהם ומרתק את הקהל כארבע וחמש שעות, כשהוא מתבל את דבריו במשלים נעימים. דרשותיו היו בלולות בהלכה ובאגדה, פסקי הלכות ופירושי פסוקים ואגדות חז"ל, על דרך הפשט, על דרך הרמז ועל דרך חכמת הסוד.
רבינו ה"בן איש חי" היה גדול חכמי עירו וארצו, כל הרבנים והדיינים בבגדאד נכנעו למוצא שפתיו והוא היה המנהיג הבלתי מעורער של יהדות בבל. עסק ב"תורה לשמה". גדולתו כ"חד בדרא" בנגלה ובנסתר התפרסמה בכל קצוי תבל, והוא נודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ולכן קרא לרבים מחיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד. מספריו: לשון חכמים, אדרת אליהו, שו"ת תורה לשמה (שהדפיס בעילום שם), חסדי אבות, ברכת אבות, ועוד.
[1] דף (2 עמ'). 13 ס"מ. מצב טוב. נתונים בכריכה חדשה מהודרת.
אוסף דפים בכתב-ידו של רבי רפאל חיים משה בן נאים [הרב הרחמ"ן]:
1. מכתב על גבי גלויה, בכתב-ידו וחתימתו, בלאדינו, כנראה אל בנו דוד ואל רבי יוסף ביבאס בטיטואן, שנת תרע"א. הוא חותם: "דברי חלו"ש צבא ורפה ידים רחמן נאים יצ"ו".
2. טיוטת מכתב פולמוסי בכתב-ידו, בענין קופת רבי מאיר בעל הנס (טבריה) וחכמי יוון וטורקיה (ראה חומר מצורף).
3. טיוטה בכתב-ידו, קטע מליצי על שבת קודש.
4. שלושה דפים עם ראשי פרקים עבור דרשות. אחד בענין עשרת הדברות ושניים (בפורמט צר וארוך) על הגדה של פסח (אחד מהם מתוארך: שמיני [תר]ס"ח).
הרב הרחמ"ן – רבי רפאל חיים משה בן נאים (תר"ה-תר"פ), מגדולי הרבנים בדורו. גדל בילדותו בארץ-ישראל, בין חכמי טבריה וירושלים. בשנת תרמ"א עבר לגיברלטר שם כיהן כארבעים שנה ברבנות, והיה ממונה על ענייני שדרו"ת ארץ ישראל בכל ארצות המגרב.
[7] דף + גלוית דואר. גודל משתנה. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים, קרעים ובלאי.
דף בכתב-יד, שיר הספד וקינה על פטירת רבי שמשון חיים נחמני בעל "זרע שמשון", שנכתב בשנת פטירתו. [איטליה, תקל"ט 1779].
בראש הדף מופיעה הכותרת "קינה וקוננוה על פטירת הרב המובהק מרנא ורבנא כמוהר"ר שמשון חיים נחמני זלה"ה שהלך לבית עולמו בליל ד' ששי לחדש אלול שנת התקל"ט". בהמשך נמחקו המילים "מרנא ורבנא" ונכתב במקומם (בכתיבה אחרת): "...אלופי החסיד הענו", וכן נמחקה המילה "זלה"ה", ונכתב במקומה "הכ"מ" [=הריני כפרת משכבו]. מילים אלה נכתבו כנראה על ידי אחד מתלמידיו, והביטוי "הריני כפרת משכבו" מורה על כך שהוא נכתב בשנת הפטירה.
השיר מכיל ט"ו בתים, והוא מתחיל במילים: "יגון בכליותי כהולם פעם...". שיר הספד זה איננו ידוע ממקום אחר, ולמיטב ידיעתנו אף לא נדפס (אינו מופיע באסופת ההספדים והקינות על פטירתו, שנדפסה בסוף ספר תולדות שמשון, תחת השם "גבורות שמשון", ירושלים תשע"ב).
הגאון רבי שמשון חיים נחמני (תס"ו-תקל"ט), מחכמי ומקובלי איטליה. הרביץ תורה במודנה ומנטובה והעמיד תלמידים ששירתו בקודש בכמה מקהילות איטליה. מחבר הספרים "זרע שמשון" ו"תולדות שמשון" (על מסכת אבות). החיד"א כותב כי היה בקי בקבלה מעשית וצוה לגנוז את חיבוריו בקבלה בקברו (שם הגדולים, מערכת ספרים, אות מו).
נודע במיוחד בספרו "זרע שמשון", שנדפס כשנה לפני פטירתו, במנטובה. בהקדמה לספרו זה מברך את הלומדים בספר כי "בעל הגמול ישלם בזכות זה שכר טוב לגומלי חסד של אמת במותב תלתא, בני חיי ומזוני טבי". בהמשך ההקדמה כותב המחבר כי מאחר שבנו היחיד נפטר והוא נותר ללא ילדים, קרא לספרו "זרע שמשון", ומבטיח "ועיניכם תראינה בנים בני בנים כשתילי זיתים סביב לשלחנכם חכמים ונבונים ובתים מלאים כל טוב גם עשר וגם כבוד לא יסופו מזרעכם עד יתקיים בכם המה יראו כבוד ה'...".
בשנים האחרונות חלה התעוררות רבה סביב הספר "זרע שמשון", והתפרסמו סיפורים רבים על זוגות שנפקדו בזרע של קיימא בזכות הספר, בין היתר בגליונות העלון "נפלאות שמשון", ולאחר מכן ב"קובץ סיפורי ישועות" שנדפס בסוף המהדורה החדשה של הספר (בהוצאת ה"אגודה להפצת תורת רבינו ה'זרע שמשון'", ערד תשע"ה).
[1] דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, קרעים ובלאי, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני קיפול.
מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.
שלושה דפים שנדפסו באיטליה, בהם שני דפי "סדר הפרגמאטיקה" שנדפסו במנטובה, ודף מודפס עם "נוסח החרם", לעובר על תקנות הקהילה:
• דף מודפס, "זה סדר הפרגמטיקה אשר הסכימו מע' אנשי הועד הכללי ממנטובה" – תקנון התנהגות לבני הקהילה. [מנטובה, תק"ז 1747].
דף בודד בתבנית גדולה במיוחד.
בתחתית הדף חתומים (בדפוס) רבני מנטובה, ביום ט"ו כסלו תק"ז: אברהם נורצי, סופר; יודא במהה"ר יעקב מינדולה, גוזר.
53x39.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמי רטיבות גדולים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. סימני קיפול. קרעים חסרים קטנים בשוליים.
• דף מודפס, "זה סדר הפרגמטיקה אשר הסכימו מע' אנשי הועד הכללי ממנטובה" – תקנון התנהגות לבני הקהילה. [מנטובה, תע"ה 1715].
דף בודד בתבנית גדולה במיוחד.
בתחתית הדף חתומים (בדפוס) רבני מנטובה, ביום כ"ו אדר ב' תע"ה: יהודה בכ"מ אליעזר בריאל, מסכים וגוזר; יוסף ברוך בכמה"ר משה קזיס, מסכים וגוזר.
56x40 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים רבים, בחלקם כהים. סימני קיפול רבים. קרעים בשולי הדף ובסימני הקיפול, עם פגיעות בטקסט.
• דף מודפס, "זהו נוסח החרם" – נוסח החרם והנדוי, חתום (בדפוס) בתחתית הדף רבי יוסף דוד בסאן. [פיררה? תק"ס בקירוב].
בקטלוג ספריית וולמדונה נמצא דף דומה, בו צויין מקום הדפוס (פיררה) ושנת הדפוס (תק"ס). ראה: The Writing on the Wall. A Catalogue of Judaica Broadsides from the Valmadonna Trust Library, Valmadonna Trust Library, 2015, no. 323.
33.5x22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, קרעים וקמטים בשולי הדף. סימן קיפול.
"סדר הפרגמאטיקה" או "סדר ההסכמה" היו תקנון התנהגות לבני הקהילה, שנקבע לתקופה בת שש שנים. תקנון זה הכיל סעיפים שונים שעסקו בפרוטרוט בדרך ההתנהגות הנאותה בתחומים שונים: אופן השימוש המותר בבגדים ואריגים יקרים, בפאות, בתכשיטים ובאבני חן; צניעות בגדי הנשים ודרך התנהגותן במרחב הציבורי בקהילה; גודל הסעודות בשמחות שונות וההשקעה הכספית המקסימלית בשמחות נישואין; איסור ה"צחוק" – השתתפות במשחקי הימורים בקלפים, בקוביות וכדומה; ותקנות רבות נוספות. (על תולדות ה"פרגמטיקה", ראה: סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, כרך שני, עמ' 386-395).
ספר אם הבנים שמחה, "על גאולתינו ועל פדות נפשינו מגלות האחרון הזה", מאת רבי יששכר שלמה טייכטל. בודפשט, דפוס משלם (זלמן) כ"ץ קאטצבורג, תש"ג-[תש"ד 1943]. מהדורה ראשונה.
מהדורה ראשונה של ספרו הנודע של רבי ישכר שלמה טייכטל, העוסק בחשיבות העלייה לארץ ישראל, באהבת ארץ ישראל ובלימוד זכות גם על אלו שאינם שומרי תורה ומצוות, בקרב התנועה הציונית. בספר מובאת בין היתר ביקורת חריפה על הרבנים שמנעו את העלייה לארץ לפני השואה, והרב טייכטל אף כותב כי מאורעות השואה באו כעונש על הזלזול בארץ ישראל.
החיבור נכתב בתנאים קשים, בעת שהסתתר המחבר מפני הנאצים, וחרף זאת מובאים בו מאות מקורות מספרים שונים, אותם ציטט המחבר מזכרונו. הדפסת הספר הסתיימה בבודפשט בשנת תש"ד (1943), חודשים ספורים טרם לפלישה הגרמנית ולהשמדת יהדות הונגריה.
חתימה בדף המגן: "שלום פריעדמאן מדפיס", ולצדה רישום בעלות שלו בהונגרית. בדפי הספר מספר הגהות (בעפרון) מעניינות במיוחד, בכתב-ידו של החותם הנ"ל, בהן עדות מכלי ראשון למאורעות השואה בטרנסילבניה, שנכתבו בעת התרחשותם, בשלהי שנת תש"ד.
הגהה בכתב-יד בעמוד פ (בהתייחסות לדברי המחבר על "מה שנעשה עם אחב"י בנ"י בפולין ובמדינת סלאוואקייא ושאר מדינות איירופא"): "כמו באונגארין מיום כד אדר שנעשה עולם הפוך לגמרי, וכל האכזריות שנמנו כאן מה נעשה בסלאוואקייא, כמו כן אצלינו ר"ל, מי יודע עד מתי השם ירחם! פה טשיקסערעדא א"ך מנחם אב תש"ד לפ"ק, שלום פריעדמאן בודאפעסט".
בעמוד רפד הגהה קצרה המתייחסת לדברי המחבר על הגזירות העוברות כעת על עם ישראל ומציין את השנים ("בגזרות דארבע שנים שעברו עלינו אשר הכותב קורות הדורות יוכל לכנותם גזירת ת"ש-תש"א-תש"ב-תש"ג"), הוסיף המגיה בכתב-יד: "ועוד תש"ד".
הגהה נוספת בעמוד שמא, בה מביע הכותב תקווה לגאולה (באותו מקום עוסק המחבר בעניין האבנים שלקח יעקב אבינו ושנעשו לאבן אחת): "וגם אבן הוא ר"ת א'נחנו ב'מהרה נ'גאל והבן, שלום פ"מ [פרידמאן]".
רבי שלום פרידמאן (תרע"ז-תשנ"ה), יליד העיר מישקולץ שבהונגריה. שימש כמדפיס בבודפשט, ובשנת תש"ג הדפיס את דרשתו של האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ, שנאמרה על ידו בבית הכנסת הגדול בבודפשט (ממנה שרדו כפי הנראה עותקים מעטים). בדרך שאינה ידועה שרד את השואה, לאחר שכל משפחתו נספתה באושוויץ. לאחר שעלה לארץ הקים בתל-אביב את "דפוס אשל" (שלום פרידמן), בו הדפיס גם מספר קונטרסים פרי עטו, בהם קונטרס "שלום אהלך", "שלום ירושלים", ועוד. נפטר בבני ברק בשנת תשנ"ה.
צ'יק-סערעדא, אותה מציין רבי שלום בהגהתו כמקום הכתיבה, ממוקמת במחוז צ'יק שבטרנסליבניה (כיום ברומניה), אך בזמן השואה הייתה תחת ריבונות הונגרית. בזמן כתיבת ההגהה, ב-כא אב תש"ד (10 באוגוסט 1944), כבר גורשו כנראה רוב יהודי האזור לאושוויץ. יתכן שכתב זאת בעת היותו במחבוא.
מחבר הספר, רבי יששכר (ישכר) שלמה טייכטל (תרמ"ה-תש"ה; נספה בשואה), גאון וחסיד, מרבני הונגריה המפורסמים, כיהן ברבנות ובראשות הישיבה בפישטיאן. בשנת תש"ב ברח מסלובקיה להונגריה מאימת הנאצים. עד השואה החזיק בהשקפות קנאיות נגד ההתיישבות בארץ ישראל, כשאר רבני הונגריה החסידית, וכמורו האדמו"ר בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש. בעקבות אירועי השואה חל שינוי בהשקפתו. הוא החל להתעמק בסוגיות של גלות וגאולה, ובבירור השאלה האם הגאולה תתרחש על ידי יישוב הארץ בדרך הטבע. את מסקנותיו פרסם בספר שלפנינו, שכתב והדפיס במסירות נפש בבודפשט בשנת תש"ג. כשהחל גירוש היהודים מהונגריה, ברח הרב טייכטל בחזרה לסלובקיה. משם גורש לאושוויץ לאחר דיכוי המרד הסלובקי בשנת תש"ד, ונספה זמן קצר לפני תום המלחמה. נודע גם בספר השו"ת שלו "משנה שכיר", שחלקים ממנו הדפיס בחייו. נכדו הוא הגאון רבי מאיר ברנדסופר זצ"ל דומ"צ העדה החרדית בירושלים.
[11], ג-שס עמ'. 23 ס"מ בקירוב. נייר מעט יבש וכהה. מצב טוב. כתמים. סימני עש זעירים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.
"טופס לגביות עדות" – במות אישה ובמות איש – אוסף גדול של למעלה מ-300 טפסי עדות חתומים, לצורך התרת עגונים ועגונות ומתן היתר נישואין לאחר השואה, חתומים בידי הדיינים חברי בתי הדין. [ערים שונות בהונגריה, מרביתם מבודפשט, תש"ו-תשי"ד]. עברית, יידיש והונגרית.
שאלונים מודפסים משני צדיהם, עם מילוי פרטים בכתב-יד, עם חתימות העדים וחתימות וחותמות הדיינים חברי בית הדין, וציון המקום. נדפסו כנראה מטעם בית הדין המיוחד שהוקם בבודפשט לאחר השואה תחת "הלשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסיות בהונגריה", לצורך התרת עגונים ועגונות ומתן היתר נישואין. רוב הטפסים באוסף שלפנינו הינם מהשנים תש"ו-תש"ט, ומיעוטם מהשנים שלאחר מכן (עד שנת תשי"ד בערך).
בטפסים שלפנינו מופיעות עדויות מכלי ראשון על הנרצחים והנספים במחנות הריכוז וההשמדה הגרמניים. כל טופס כולל שאלות ובירורים שונים על מוצאם ומולדתם של האישה או הגבר, על אופן הירצחם והעדים לכך (כגון: מהיכן היה מכירו? מהיכן הגלו? מתי? עם מי היה ביחד? האם הוא הוליך עמו בנים קטנים? לאיזה צד העמידו אותו באויסשביטץ? האם ראו אותו שם במרחץ? האם שב מן העבודה? זמן המיתה? האם ראה או שמע שנשרף?). לשניים מהטפסים מצורף תצלום האישה עליה נתקבלה העדות להתירה.
על רוב הטפסים שלפנינו מופיעות חתימות רבני וראשי "בית הדין המיוחד לעניני עגונות" בבודפשט, מתקופות שונות: רבי יעקב סגל לעבאוויטש [הרב מקאפיש]; רבי ישראל וועלץ; רבי שמעון ישראל פאזען אב"ד שופרון; רבי גבריאל יודא אלאוויטש; רבי משה דוב וואלנער; רבי משה נתן שיק; רבי יצחק צבי פאנעט; רבי צבי הירש הכהן כ"ץ אב"ד דרצ'קה; רבי יהושע גרינוואלד; רבי בצלאל שטרן [בעל "בצל החכמה"]; רבי אברהם שמואל פרידמן; רבי יושע כ"ץ; רבי יהושע (יושע) לרנר אב"ד וואלויץ; רבי יושע ציטרון אב"ד שופרון (עדינבורג); רבי אברהם אליעזר ציטרון אב"ד דאראג; רבי חנניה דוב הכהן; רבי שרגא שמואל שניטצלער; רבי יצחק אייזיק ווייסקאפף; רבי אשר באב"ד; רבי עמרם הלוי י"ג [יונגרייז]; רבי יהודה אריה פילאפ; רבי שמעון טויבער; רבי יוסף מנחם הכהן; ועוד.
על חלק מהטפסים מופיעות חתימות רבנים מערים שונות בהונגריה, שקיבלו בעריהם את העדויות, בהם: רבי יוחנן סופר אב"ד עגער (ערלוי) ובית דינו; רבי יעקב יצחק ניימן ראב"ד פאפא ובית דינו; רבי משה שטרן אב"ד דברצין [בעל "באר משה"] ובית דינו (בחלק מהטפסים שלו חתום הדיין רבי אברהם יוסף גרינוואלד); רבי שמעיה שווארץ דומ"צ נירדהאז ובית דינו; רבי אפרים פישל הערשקאוויטש מנירדהאז ובית דינו; רבי חזקיה פייבל ראזנבערג דומ"צ בדברצין ובית דינו; רבי יעקב צבי הלוי [יונגרייז] אב"ד פעהער-דיארמאט ובית דינו; רבי דוד מאשקאוויטש אב"ד בוניהאד ובית דינו; רבי אליעזר פיש אב"ד מטלסקא ובית דינו; רבי יעקב יוסף שיק רב דק"ק האהאט; רבי חיים יואל דאהאן אב"ד האלאש; רבי משה מרדכי פולק אב"ד שאלטוואדקארט ובית דינו; רבי יקותיאל מרדכי שיק אב"ק מישקולץ והראב"ד רבי חנניה יו"ט ליפא גרוסמן ובית דינו; רבי מרדכי גרונפעלד אב"ד האדאז ובית דינו; רבי שלום שניטצלער דומ"ץ פישפיקאלדא ובית דינו; רבי עמרם צבי גרינוואלד ראב"ד אוהעל ובית דינו; רבי יעקב סניידערס אב"ד ראאב ובית דינו; ועוד רבנים רבים החתומים כדיינים מקבלי עדויות – מלבד חתימות העדים שחלקם הינם גם כן רבנים ואישים ידועים ומפורסמים.
למעלה מ-300 טפסים, מודפסים וכתובים בכתב-יד משני צדיהם. גודל ומצב משתנים (רוב הטפסים בגודל 29.5 ס"מ. מרביתם במצב טוב-מאד).
תלמוד בבלי – סט בתשעה-עשר כרכים (ללא מסכת נדרים). מינכן-היידלברג, תש"ט [1948]. "יוצא לאור ע"י ועד אגודת הרבנים באזור האמריקאי באשכנז".
עם סיום מלחמת העולם השנייה והתקבצות שרידי היהודים במחנות עקורים, נוצר מחסור בגמרות וספרי קודש שישמשו את הפליטים. החל משנת 1946 החלה "אגודת הרבנים" בגרמניה, בסיוע הצבא האמריקאי והג'וינט, במבצע הדפסת הש"ס עבור הניצולים. תחילה נדפסו מסכתות בודדות בפורמטים שונים. בשנת 1948 נדפסה לראשונה מהדורת הש"ס במלואה, וזו המהדורה שלפנינו. בכל כרך שני שערים. השער הראשון עוצב במיוחד לציון מאורע הדפסת הש"ס על אדמת גרמניה החרוכה, בראשו איור עיירה יהודית והכיתוב "משעבוד לגאולה מאפלה לאור גדול"; בתחתית השער איור גדרות תיל ומחנה עבודה, ומתחתיו הכיתובים: "מחנה עבודה באשכנז בימי הנאצים"; "כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי פיקודיך" (תהילים קיט).
19 כרכים. ללא מסכת נדרים. 38.5-39.5 ס"מ. חלק מהכרכים נדפסו על נייר יבש. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. כתמים. קמטים בחלק מדפי השער ובדפים נוספים. קרעים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חותמות. כריכות מחודשות, עשויות מן הכריכות המקוריות, בשילוב דפי בטנה חדשים, שדרות ותוספות חדשות מעור.
אוסף ספרים שנדפסו בשנחאי בין השנים תש"ב-תש"ז, ע"י פליטים מבני הישיבות שנדדו למזרח הרחוק בתקופת השואה, ביניהם סידור, ספרי חסידות וספרי מוסר, ספרי דרוש וספרים על התורה, ועוד:
• סידור קרבן תודה (נוסח האר"י-חב"ד), עם פירושים רבים ביידיש. שנחאי, הוצאת ועד ביהכנ"ס החדש של הקהילה האשכנזית בשנחאי, תש"ב [1942]. תחינות, פרקי אבות עם פירושים, הגדה של פסח עם פירושים, מעין טהור ועוד.
• ספר אור ישראל, לרבי ישראל מסלאנט. שנחאי, ללא שם מדפיס, תש"ד [1944].
• ספר מדרש רבה, על חמשה חומשי תורה וחמש מגילות, עם פירוש מתנות כהונה ואסיפת אמרים. שנחאי, הוצאת ועד הדפסה "מפיצי אור" אצל ישיבת חכמי לובלין, תש"ה [1945]. חמישה חלקים בארבעה כרכים.
• מאסף תורני תלפיות, קובץ לחדושי תורה בעניני הלכה, בהשתתפות רבנים ותלמידי ישיבות, מגולי פולין בשאנגהי. שנחאי, תש"ו [1945]. חוברת א-ב. עם מעטפת מקורית מודפסת (פגומה): "תלפיות, מאסף תורני מוקדש לתורה וחסידות". לא נדפסו חלקים נוספים.
• ספר קדושת לוי. שנחאי, הוצאת ועד הדפסה "מפיצי אור" אצל ישיבת חכמי לובלין, תש"ו [1946].
• ספר נצח ישראל, מאת המהר"ל מפראג. שנחאי, ללא שם מדפיס, תש"ו [1946].
• דער תורה-קוואל (מעינה של תורה), דרשות על פרשות השבוע ביידיש, בעריכת אלכסנדר זושא פרידמאן. שנחאי, הוצאת אגודת ישראל מגולי פולין, תש"ו [1946]. שבעה חלקים (על חמשה חומשי תורה, ספר המצוות, ופסח) בארבעה כרכים.
• דער תורה-קוואל (מעינה של תורה), דרשות על פרשות השבוע ביידיש, בעריכת אלכסנדר זושא פרידמאן, על ספרים בראשית, שמות וויקרא. שנחאי, הוצאת אגודת ישראל מגולי פולין, תש"ו [1946]. שלושה חלקים בכרך אחד. פורמט קטן יותר.
• ספר יסוד העבודה, מאמרי חסידות וקבלה, ו"מכתבי קודש", מאת האדמו"ר הראשון מסלונים רבי אברהם וינברג. שנחאי, ללא שם מדפיס, תש"ו [1946]. החלק השני נכרך לפני החלק הראשון. חותמות ורישומי בעלות הקשורים לישיבת "בית אברהם" של חסידות סלונים.
• ספר שני לוחות הברית, לרבי ישעיה הלוי הורוויץ. שנחאי, הוצאת ועד הדפסה "מפיצי אור" אצל ישיבת חכמי לובלין, תש"ז [1947].
• ספר דברי אמת, דרושי חסידות על התורה מאת "החוזה מלובלין". שנחאי, הוצאת ועד הדפסה "מפיצי אור" אצל ישיבת חכמי לובלין, תש"ז [1947].
17 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ספר צוק העיתים, קורות הגזירות בשנים ת"ח-ת"ט, [מאת רבי מאיר בן שמואל משעברשין]. ונציה, דפוס וינדראמינה, [תט"ז 1656].
ספר צוק העיתים הנו הכרוניקה הראשונה שנדפסה על "גזירות ת"ח ות"ט". כפי שנדפס בשער המהדורה הראשונה (קראקא ת"י), המחבר הוא רבי מאיר משעברשין. גם במהדורה השניה, שנדפסה שנתיים לאחר מכן בשאלוניקי תי"ב, מופיע שמו של המחבר האמיתי. אולם, במהדורה השלישית שלפנינו, נרשם בשער "והמחבר הוא האלוף התורני... יהושיע בן הגאון החסיד... מהר"ר דוד מק"ק לבוב...". פתיחת הספר וההקדמה הושארו כלשונן, ורק המקומות בהם הוזכר שם המחבר זויפו והוחלפו בשמו של רבי יהושע מלבוב. כמו כן, נערך שינוי בראשי החרוזים בספר, כדי להתאים את האקרוסטיכון לשמו של רבי יהושע במקום לשמו של רבי מאיר – המחבר האמיתי (ראה: א' יערי, 'לקוטים ביבליוגרפיים', קרית ספר, טז, תרצ"ט-ת"ש, עמ' 375-377).
יא דף. 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. סימני עש. קרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט ובמסגרת השער. כריכה חדשה.
מקבץ ספרי הספד על האדמו"ר רבי דוד משה פרידמן מטשורטקוב ואדמו"רי בית רוז'ין:
• "אבל גדול", הספד על האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, מאת רבי אברהם תאומים מבראד. למברג, דפוס מיחאל פ[ראנץ] פארעמבא, [תרי"א 1851].
• "דמעות שליש", הספדים על האדמו"רים רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא, רבי חנוך הניך אב"ד אלעסק ורבי מנחם מענדיל הגר מוויז'ניץ, מאת רבי אורי לנדמן מסטרליסק. טשערנאוויץ, דפוס הירש וואהל, [תרמ"ה 1885].
• "קול נהי ומספד מר", על רבי דוד משה מטשורטקוב, מאת רבי נפתלי הלוי חנהליס [מצפת] "נכד הבעש"ט". אודסה, דפוס האחים בלעטניצקי, [תרס"ד] 1904.
• "שאגת אריה ובאר אברהם" – הספד על רבי דוד משה מטשארטקוב, וחידושים מאת המחבר רבי אברהם אריה רוזן. הוסיאטין, דפוס פ’ קאוואלעק, תרס"ה [1905].
• "קונטרס אבל משה", הספד על רבי דוד משה מטשארטקוב, מאת רבי דוד צבי אויערבאך. קאלאמעא, אביגדור טייכער, תרס"ד [1904]. עם חותמת המחבר.
• "מאמר נשמת כל חי", הספד על האדמו"ר רבי דוד משה מטשארטקוב, מאת רבי יצחק וובר. קאלאמעא, דפוס ווילהעלם ברוינער, תרס"ד 1904.
• "אגרא דהספדא", על האדמו"ר רבי דוד משה מטשארטקוב, מאת רבי חיים טויבש. דראהביטש, דפוס א. ה. זופניק, תרס"ה 1904.
• נשמה מעולם האצילות, "לדמותו הרוחנית של הצדיק רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב", מאת רבי מרדכי גוטפריד. ווינא, דפוס "Victoria", תרצ"ד [1934].
8 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
ארבעה עשר ספרי הספדים על גדולי ישראל, גאוני ליטא ופולין. מרביתם נדפסו במאה ה-19:
• גבעת שאול, הספד על רבי שאול קצנלנבוגן, מאת רבי צבי הירש קצנלנבוגן. ווילנא והוראדנא, דפוס השותפים Zymml Nochimowicz i Komp., [תקפ"ה] 1825.
• אבל כבד, הספד על רבי שאול קצנלנבוגן, מאת רבי אברהם דב לעבענזאהן. ווילנא והוראדנא, דפוס השותפים [שמחה זימל ומנחם מן בן ברוך], [תקפ"ה] 1825.
• מאיר עיני המחכים לסליחתו [חלק חמישי מספר "עין דמעה"], הספד על רבי מאיר מפרעמישלאן, ושו"ת, מאת רבי שלמה קלוגר. זולקווא, דפוס Saul Meyerhoffer, [תר"י] 1850. חתימות וחותמות שונות בדף השער.
• רוח חיים, הספד על רבי חיים דודזאהן רבה של וורשא, מאת רבי בנימין דוד רבינוביץ. וורשא, דפוס צבי יעקב באמבערג, [תרי"ד] 1854. רישומי בעלות: "השגתי מכבוד המחבר בהיותי בווארשוי, זלמן ----"; "יוחנן וויטקאווער – אלטאנא, תרל"ה לפ"ק".
• קינה לדוד, הספד רבי שלמה זלמן ויטקובר על בנו בכורו. אלטונה, דפוס Gebruder Bonn, תר"כ [1860]. במפעל הביבליוגרפיה ציינו בטעות את מקום הדפוס בעיר וורשה.
• יגון לב, מספד על רבי ירוחם אלטשולר, מאת רבי שמואל שלמה זלמן רינס. וורשא, דפוס H. Bomberg, [תר"כ] 1859.
• הספד זכר צדיק יסוד עולם, על האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלטר מגור, מאת רבי אלעזר הכהן חתן רבי יעקב מליסא. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער ושותפו יצחק ראטהבלאט, [תרכ"ו] 1866.
• נחל בכי, הספד על רבי אברהם לנדא מטשכנוב (כולל הספדים על רבי יעקב מראדזמין ורבי אליהו גוטמכר מגרידץ), מאת רבי אלעזר הכהן חתן רבי יעקב מליסא. וורשא, דפוס נתן שריפטגיסער, תרל"ה 1875.
• עין המים, הספד על רבי דובערוש מייזלש אב"ד וורשא, מאת רבי אברהם בערוש פלאם. לובלין, דפוס יעקב הערשענהארן ומשה שניידמעסיר, תרל"ג [1872]. חסר דף השער הראשון.
• זכר צדיק, דרשות רבי רפאל הכהן אב"ד אה"ו, תולדותיו והספדים אחר מיטתו, מאת רבי אליעזר ליזר קצנלנבוגן. ווילנא, דפוס אברהם צבי קאצינעלינבויגן, תרל"ט 1878.
• גויעת ארי, הספד על המלבי"ם, מאת רבי מרדכי רובינשטיין. קראקא, דפוס Fischer & Weindling, [תר"מ] 1880.
• דמעת אפרים, הספד על האדמו"ר רבי מנחם נחום מטשרנוביל, מאת רבי אפרים זלמן מרגליות. לבוב, דפוס חיים ראהאטין, [תרנ"ט] 1899.
• אלון בכות, הספד על המהרי"ל דיסקין, מאת רבי יעקב אורנשטיין. ירושלם, דפוס ש’ צוקערמאן, תרנ"ט [1899]. חותמת בעלות של רבי נטע צבי וייס [מגיד ירושלמי, מתלמידי המהרי"ל דיסקין, שהיה גם הוא אחד המספידים בהלוויית המהרי"ל דיסקין].
• מספד תמרורים, על האדמו"ר רבי אברהם בורנשטיין מסוכאטשוב בעל ה"אגלי טל", מאת רבי אפרים שלמה זלמן וינגוט. וורשא, דפוס י. עדעלשטיין, תרע"א [1912].
14 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.