חמישה ספרים ופרסומים שהדפיס הרב מאדא הגאון רבי מרדכי אליעזר וועבר: חידושים על ש"ס, חידושי אגדה וקונטרסי פולמוס. ירושלים, תרמ"ה-תרמ"ט 1885-1889:
• ספר מלחמת חובה – "נגד עלילות אויב אורב אשר יצא לקרב" (פולמוס נגד רבי שלמה גנצפריד ומחלוקותיו בהלכה עם ה"דברי חיים"). מהדורה מורחבת. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, [תרמ"ה 1885]. ש' הלוי מס' 508.
• קונטרס אופל ובוחן, תגובה לקונטרס "מכסה לאהל" שכתב רבי שלמה גנצפריד. [ירושלים, דפוס שמואל צוקרמן, תרמ"ט 1889]. ש' הלוי, מס' 637.
• ספר ערך דל, על מסכת ערכין (כולל ההקדמה "מדבר קדמות", על קורות המחבר). ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, [תרמ"ה 1885]. ש' הלוי מס' 522.
• ספר עץ אבות, חלק א', חידושי אגדה על מסכת ערכין ועל פרקי אבות (פרקים א-ג). ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, [תרמ"ה 1885]. ש' הלוי, מס' 523.
• ספר תמורת תודה, על מסכת תמורה. ירושלים, דפוס אלחנן טננבוים, [תרמ"ז 1887]. ש' הלוי, מס' 607.

5 פריטים. גודל ומצב משתנים. כולם נתונים בכריכות חדשות.

הגאון מאדא רבי מרדכי אליעזר וועבר (תקפ"ב-תרנ"ב), תלמיד ה"דברי חיים" מצאנז. כיהן ברבנות בקהילות שונות בהונגריה. עלה לירושלים בשנת תרל"ה בערך, ובה הדפיס מספר חיבורים. חלק מחיבוריו היו כתבי פולמוס נגד החולקים על פסקי מורו ורבו האדמו"ר בעל "דברי חיים". גם בספריו האחרים של הרב מאדא מופיעות הקדמות מעניינות ודברי פולמוס בנושאים שונים העומדים על הפרק.
הפולמוס המרכזי שבו היה מעורב הרב מאדא התעורר כאשר יצא בפרסומים נגד רבי שלמה גאנצפריד בעל "קיצור שולחן ערוך", שבספרו "אהלי שם" השיג על דבריו של רבו האדמו"ר רבי חיים מצאנז בספרו "דברי חיים". בתחילה פרסם הרב מאדא קונטרס בשם "מלחמת חובה" (ירושלים תרמ"ב), ובהמשך הדפיסו שוב במהדורה מורחבת (ירושלים, תרמ"ה – הנמצאת באוסף שלפנינו). בתגובה הדפיס רבי שלמה גאנצפריד קונטרס בשם "מכסה לאהל" (בסוף אחת המהדורות של קיצור שו"ע), ובו תקף במילים חריפות את הרב מאדא והאשימו בהאשמות קשות. בהמשך הפך ה"מכסה לאוהל" לכלי ניגוח בידי מתנגדי הרב מאדא בתוך כולל הונגריה בירושלים. הם הדפיסוהו בשנית (בשנת תרמ"ט) בדף גדול, והדביקוהו על דלת ביתו בירושלים (ראה ש' הלוי, מס' 638). הרב מאדא נזעק להגן על עצמו בקונטרס "אופל ובוחן" (הנמצא באוסף שלפנינו), בו הובאו מכתבי רבנים התומכים בו. הוא מספר כי "קראו [את המכסה לאוהל] כמגילה בביהמ"ד ונפוץ בכל עה"ק... ושלחו לחברון... והגזימו לשלוח לחו"ל...", וטוען במפתיע כי ה"מכסה לאהל" לא נכתב מעולם על ידי רבי שלמה גנצפריד ואף לא נדפס בידיעתו, אלא הוא פרי זיוף של "איש מרמה וזייפן". בקונטרס "אופל ובוחן" מוזכרת המחלוקת בכולל "בחודש אלול העבר" וכן הדפסת "מכסה לאהל" השניה בירושלים, ומכאן שנדפס בשנת תר"ן בערך [ראה גם ש' הלוי, מס' 637-638]. על פולמוס הרב וועבר והרב גאנצפריד ראה עוד: ריינהרץ שמעון, "הרב שלמה גאנצפריד", בתוך "קארפאטורוס – אנציקלופדיה של גלויות" תשי"ט, עמ' 400.

ארבעה מכתבים מצפת ומירושלים, המאה ה-20:
• מכתב אל נדיבי הגולה בחתימות רבני וממוני צפת, הקוראים לתמוך במגביות "ועד הכללי – כנסת ישראל". [צפת, שנות התר"פ בקירוב]. חתומים: "יעקב צבי באהר"; "אברהם ליב זילבערמאן ראב"ד"; "יוסף ליבמאן" [ר' יוס'ל חאטינער, שייסד מחדש את בית המדרש של חסידי בויאן בצפת]; רבי "אפרים שרגא בהרה"ג אב"ד קוואהל" [הרב ויינגוט]; "שלמה ברב הר' נפתלי דוד זללה"ה"; ועוד חותמים.
• מכתב מטעם "כולל באקאווינא" בצפת, אל האדמו"ר רבי ישראל בעל "אהבת ישראל" מויז'ניץ – "...עטרת ראשנו אדמו"ר הרב הצדיק הקדוש... אור ישראל שליט"א, נשיא ואמרכל אה"ק ת"ו", בחתימות תושבי כפר משמר הירדן, אשר קיבלו את מעות החלוקה שנשלחו עבורם. משמר הירדן, טבת תרצ"ד [דצמבר 1933].
• מכתב בחתימת המגיד הירושלמי הגאון הצדיק רבי בן ציון יאדלר. ירושלים, תשכ"א [1961].
• מכתב בכתב-יד וחתימת רבי עמרם ברש"י בלויא, המלצה לעזרה לרבי יצחק דוד גוטפרב "המפורסם ברב צדקתו, תמימותו וחסידותו". ירושלים, טבת תשל"ב [1971].

4 מכתבים. גודל ומצב משתנים.

צרור מכתבים מהגאון הצדיק רבי בן ציון יאדלר. ירושלים, תש"ז-תשכ"ב בקירוב.
תשעה מכתבים בכתיבת-יד סופר ובחתימת ידו של רבי בן ציון יאדלר. נשלחו אל רבי שבתי יגל ראש ישיבת סלונים ברמת גן, ואל בנו רבי אברהם יגל – ברכות "שנה טובה" ובקשת עזרה להוצאותיו הרפואיות לעת זקנה [במכתבים מהשנים המאוחרות יותר, חתימתו אינה ברורה כל כך, עקב מצבו הרפואי בזקנתו המופלגת].
מצורפים: מכתב בשמו, שנכתב על נייר מכתבים שלו משנת תש"ז, ודף עם מכתב במכונת כתיבה מאת רבי בן ציון, עם העתקה בכתב-יד של המלצות הרבנים שקראו לתמוך בו.
"המגיד הירושלמי" רבי בן ציון יאדלער (תרל"ב-תשכ"ב) מגדולי חכמי ירושלים. מונה למגיד קבוע ב"חורבת רבי יהודה החסיד" בשנת תרס"ב. היה נוסע לדרוש במושבות ברחבי הארץ לחיזוק שמירת הדת והקמת תלמודי תורה. פעל רבות בחיזוק קיום המצותת התלויות בארץ, מעשרות ושביעית. מזכרונותיו יצא הספר "בטוב ירושלים".

11 מכתבים וגלויות. מתוכם תשעה חתומים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.

דף מתוך דיואן שירי רבי אברהם אבן עזרא. [כתיבה מזרחית, המאה ה-12/13 בקירוב].
כתוב משני צדיו. כולל את השיר "אני באוני אצעקה לדוד יבזה / לקול שאוני יחריש ואיך יחזה..."; ואת תחילת השיר: "אל ישראל נקראת לפנים / היית לאב והיו לך בנים...".

[1] דף. 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים באופן מקצועי במילוי נייר.

שני כתבי-יד – פירושים על התורה, העתקות מוקדמות בכתיבה מזרחית, יתכן ששניהם מכותב אחד:
• מדרש לקח טוב (פסיקתא זוטרתא) לרבי טוביה ב"ר אליעזר, על חומש בראשית. [ארצות המזרח, המאה ה-16/17].
כתיבה מזרחית בינונית. מכיל חלק גדול של חומש בראשית, מאמצע פרשת וירא עד אמצע פרשת ויגש, עם מספר דפים חסרים באמצע.
בשולי העמודים הוסיף הסופר ציונים קצרים המסכמים את התוכן בכל קטע של החיבור. אותיות ל' של השורה הראשונה בכל עמוד, משוכות למעלה.

[33] דף. 31.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכתמים כהים, עם פגיעה בטקסט. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט.

• ספר הרמזים לרבינו יואל. [ארצות המזרח, המאה ה-16/17].
כתיבה מזרחית. מכיל חלק גדול ומשמעותי של הפירוש, מאמצע פרשת נח ועד אמצע פרשת כי תצא, עם דפים חסרים באמצעו. בחלק מהעמודים האותיות ל' של השורה הראשונה, משוכות למעלה.
בשולי הדפים הגהות ארוכות, בכתיבה שונה [מזרחית, פרסית], לרוב מכילות מקורות נוספים מחז"ל או פירושים ורמזים מאוחרים, שככל הנראה אינם שייכים לחיבור המקורי. בהגהה ארוכה לפרשת נשא, תוספת פירושים על פי הקבלה לברכת כהנים.
הגהות רבות חתומות בסופן בשם הכותב: "דוד בן יצחק", החותם גם "דוד בן יצחק לאלו".
בהגהה בפרשת מקץ, תוספת פירוש מדרשי: "למה אמר בטנים ושקדים... בשביל שהלך יוסף למצרים ומלך שאומרים לעבד נמכר יוסף, לפיכך עקר את כל שקדים ובטנים... הצעיר מ' שמואל בכה"ר יוחנן ז"ל".
בסוף פרשת נח, חתימה מסולסלת של "הצעיר דוד בכ"ר יצחק". בפרשת בחוקותי ובפרשת קורח, חתימות מסולסלות של "הצעיר שלמה ב"כ יצחק".
קטע נוסף מכתב-יד זה, על פרשיות ויקרא, נמצא באוסף בניהו Ms. K 10, ואף בו הגהות הכותב דוד בן יצחק הנ"ל.
ספר הרמזים, המלקט רמזים ופירושים רבים מחכמי אשכנז הקדמונים, חובר בידי רבי יואל, אשר כל שידוע עליו הוא שהיה מבית מדרשו של רבי יהודה החסיד באשכנז. למרבה הפלא, כתבי היד היחידים הידועים של הפירוש מקורם בתימן, שם עשו בפירוש שימוש רב, העתיקו אותו רבות ואף הוסיפו עליו רמזים. החיבור האשכנזי השתמר אפוא בזכות יהודי תימן. החיבור נדפס לראשונה בשנת תשס"א על ידי רבי יואל קלוגמן (על החיבור ותפוצתו בתימן ראו בהקדמתו של רבי עזרא קורח למהדורה הנ"ל).

[72] דף. 30 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. הדפים אינם כרוכים.