ספר ישמח משה על התורה – דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים א-ה, על חומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. לבוב, [תר"ט]-תרכ"א 1848-1861. סט בחמישה כרכים. מהדורות ראשונות של כל החלקים, עם שער נפרד לכל חלק.

סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
בתחילת כרך בראשית נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב". בתחילת הכרך הרביעי והחמישי נדפסו הסכמות של ה"דברי חיים" וה"ייטב לב".

המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו כגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (ראה: הגאון הקדוש בעל ישמח משה, מאת הרב יוסף משה סופר, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשינאווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי החוזה מלובלין וה"אוהב ישראל" מאפטא. בשנת תקס"ח התמנה לרב באוהעל והחל להפיץ את החסידות בגלילות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים.

בכרך בראשית, חותמות בעלות של רבי "יעקב צבי כ"ץ אב"ד דק"ק ה' סאבאסלו" – רבי יעקב צבי כ"ץ אב"ד הוידא-סאבאסלו, בעל "לקט הקמח החדש". כיהן ברבנות ה'-סאבאסלו על מקום אביו. רבנות שעברה ארבע דורות במשפחתם, אביו רבי שמואל כ"ץ אב"ד ה'-סאבאסלו (נפטר תרע"ט), חתן רבי יעקב צבי וווייס-ווייסמאן (נפטר תרמ"ט או תר"ן), שהיה בנו של רבי אברהם וויסמאן אב"ד ה'-סאבאסלו (וחתנו של האדמו"ר הקדוש רבי שמואל פרנקל אב"ד דאראג, בעל "אמרי שפר").
בשער כרך שמות, חותמות: "ישראל סופר ווילחאוויץ", וחתימה: "משה איין הארין".

סט בחמישה כרכים. בראשית: [1], קיז דף. שמות: צ דף. ויקרא: מב דף. במדבר: [1], מט דף. דברים: עב, [1] דף. 22.5-24.5 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים, טוב-בינוני עד בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. עקבות רטיבות עם סימני פטריה בכרך ויקרא. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט. בדף השער של הכרך הראשון קרע עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט, משוקם בהדבקת נייר מצדו השני של השער (על הטקסט של ההסכמה). הדבקת נייר בשוליים הפנימיים של השער. קרעים חסרים גדולים בשולי דף השער של ספר במדבר, משוקמים במילוי נייר. חותמות. כריכות חדשות (אינן אחידות).

ספר ייטב לב, מאמרי חסידות, דרוש ומוסר, על חמישה חומשי תורה, [מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט]. סיגט, דפוס "המשותפת", [תרל"ה] 1875. מהדורה ראשונה.

חמשת החלקים בכרך אחד. שער ראשי בראש הכרך, וחמשה שערים בנוסח-מקוצר לכל אחד מהחומשים.
הספר נדפס בחיי מחברו בעילום שמו, כפי שנדפס בדף השער: "עבדו... נחבא אל הכלים דך ונכלם, וילט פניו באדרתו". שם המחבר נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים [כפי שנהג לחתום בדרך כלל: "ייט"ב"]. בהקדמתו מסביר המחבר ברוב ענוותנותו את הטעם להעלמת שמו מן החיבור. הוא מביא את דברי ה"פנים מאירות" בהקדמתו, שהסתפק "אם טוב לאדם שלא לגלות מי הוא המחבר, או חיובא רמי להזכיר מי הוא המחבר, והשיב שאין צריך להזכיר שם המחבר...", והוא כותב: "ולפי דעתי הקלושה יש להכריע, דבענין הלכות הנוגעים לדינא נחוץ לדעת מי המחבר, אם הוא ראוי והגון לסמוך עליו... אבל בענין אגדה ודברי תוכחה, מה לנו לדעת שם המחבר, הדברים יתנו עידיהן אם יכנסו בלב שומעיהם... כבר אמרו איזה חכם, הלומד מכל אדם, ופי' הר"ב אעפ"י שהוא קטן ממנו... ע"כ אמרתי עם לבי, טוב לכסותו ולהעלימו, כי בושתי וגם נכלמתי לעמוד במקום גדולים חוברי חבר, כי נפשי יודעת מך ערכי, לא בינת אדם לי ואיני מדבר לפני מי שגדול ממני, כי אם לצעירי הצאן...".

חמישה חלקים בכרך אחד. [4], ב-קמא, [2] דף; [2], ג-צא, [1] דף; [4], ב-נה, [1] דף; [3], ב-פ דף; [3], ב-נב, נה-ע דף. לוחות תיקוני הטעויות של ספר שמות וספר ויקרא מנותקים (הושלמו מעותק אחר). לוחות התיקון של ספר במדבר ודברים נכרכו בראש כל אחד מן הספרים. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים חסרים בשולי שני הדפים המנותקים. חותמות. כריכה חדשה.

מאמר יום ישועה, דרשת האדמו"ר רבי שלום רוקח – ה"שר שלום" מבעלזא, לכבוד הצלת הקיסר פרנץ יוזף הראשון מהתנקשות. לבוב, M. F. Poremba, [תרי"ג] 1853. מהדורה ראשונה ונדירה שנדפסה בחייו.
"דרוש נכבד אשר דרש כבוד אדמו"ר הרב הגאון וכו' רבינו שלום רוקח נ"י החוב"ק בעלזא יע"א, לכבוד אדוננו הקיסר האדיר הרחמן המהולל פראנץ יאזעף הראשון יחיה, קיסר במדינות עסטרייך... בעת בוא הבשורה היקרה כי הושיעה לו ימין ד' רוממה וינצל מכף מעול וחומץ אשר ארב לנפשו ויבקש לשלוח בו ידו.. ויחי ושב ורפא לו", מאת יוסף כהן צדק מלבוב.

ניסיון ההתנקשות אירע ב-18 בפברואר 1853. לאומן הונגרי בשם יאנוש ליבני ניסה להתנקש בקיסר פרנץ יוזף הראשון (1830-1916), קיסר אוסטריה, מלך בוהמיה והונגריה, אך תושייה של אחד משומריו וצווארונו עשוי המתכת הצילו אותו ממוות. היהודים העריצו את פרנץ יוזף, שהיה סובלן ואוהד כלפיהם, וראו באירוע זה סיבה לשמחה והודיה (על דרשת הודיה נוספת שנמסרה בעיר בוטשאטש ראה: ח' גרטנר, הרב והעיר הגדולה, ירושלים תשע"ג, עמ' 321 הערה 57). ה"שר שלום" מבעלזא ראה חשיבות גדולה במלכותו של הקיסר, הביע צערו לנוכח מהפכת "אביב העמים" (1848) שהבטיחה שוויון וחירות, וטען כי "מי שאין עליו עול מלכות, גם עול שמים אין עליו" (ראה: הרב א"י ברומברג, מגדולי החסידות, י: האדמו"רים לבית בלז, ירושלים תשט"ו, עמ' סה). הערכה זו באה לידי ביטוי לאורך כל הדרשה, והוא מביע את שמחתו אחר ש"הבליעל המרצח הזה זכרו ימחה, עת דמה בנפשו לשלוח יד במשיח ד'... מי שמרהו מי נטרהו, לא אדם לא איש, ד' שומרו ד' צלו אתה ד' פקחת עיניך ותשת עליו כפיך...".

[8] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. נקבי כריכה, עם פגיעות קלות בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעה בטקסט באחד הדפים. כריכה חדשה.

אדמו"רי בעלז הקפידו שלא להדפיס את דברי תורתם. הליקוטים הראשונים מדברי תורתו של ה"שר שלום" מבעלז נדפסו רק בספר "תורת מנחם – זכרון צדיקים" שנדפס בשנת תרל"ז (יותר מ-20 שנה לאחר פטירתו בשנת תרט"ו), ובספר "דובר שלום" שנדפס בשנת תר"ע (כ-55 שנה לאחר פטירתו). לפנינו אחד המקורות הקדומים ביותר לדברי תורתו של האדמו"ר הראשון מבעלז הרה"ק רבי שלום רוקח, שנדפסו עוד בחייו.

ספר אור לשמים, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, חידושים על סוגיות הש"ס ושו"ת, מאת האדמו"ר רבי מאיר הלוי רוטנברג אב"ד סטאבניץ ואפטא, תלמיד החוזה מלובלין. [לבוב, ללא שם מדפיס, תר"י 1850]. מהדורה ראשונה. בסוף הספר נדפסה הסכמת ה"דברי חיים" מצאנז.

בתחילת הספר נדפסה "תפלה מהרב הק' בעהמ"ח זי"ע" – תפלתו המפורסמת של המחבר: "רבון העולמים ידעתי כי הנני בידך לבד כחומר ביד היוצר...". במהדורות המאוחרות של הספר, החל ממהדורת תרע"ד ואילך, נדפס לפני התפלה: "אשר הרב הק' מראדאמסק בעהמ"ח ס' תפארת שלמה זצוקלה"ה הי' רגיל לאומרה בכל יום ערב ובוקר, ואמר שהיא סגולה נוראה לפרנסה ולהצלחה לאומרה בכל יום".
הספר נערך והובא לדפוס על ידי חתן המחבר רבי מנחם מנדל רובין אב"ד גלוגוב. בהקדמתו הוא כותב כי "בעת יצאו הדברים מפיו הקדוש כמעט נתבטל ממציאות הגשמיות, ושכינה מדברת מתוך גרונו, וכל דבריו הק'[דושים] הי'[ה] מה שנשפע לו משמים בעת ההיא, כאשר שמעתי ממנו כמה וכמה פעמים. אשרי עין אשר ראו זיו והדרת אור השכינה שהי' שורה על פניו הק', ואשרי אוזן ששמעו דבריו הק' היוצאים בקדושה ובטהרה".

[1], עד, עז-עח, [1], עח-פא דף (ישנם עותקים בהם צורף [1] דף נוסף של לוח תיקונים בסוף הספר, שאינו לפנינו). ספירת דפים משובשת. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשולי כמה דפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.