מכירה פומבית 93 חלק ב' - ספרי קודש עתיקים וספרי חסידות וקבלה, כתבי יד ומכתבים
- (-) Remove ספרי filter ספרי
- book (121) Apply book filter
- חסידות (101) Apply חסידות filter
- chassid (92) Apply chassid filter
- and (15) Apply and filter
- וספרים (12) Apply וספרים filter
- יסוד (12) Apply יסוד filter
- שונים (12) Apply שונים filter
- classic (12) Apply classic filter
- miscellanea (12) Apply miscellanea filter
- ברסלב (6) Apply ברסלב filter
- breslov (6) Apply breslov filter
- chassidut (6) Apply chassidut filter
- of (6) Apply of filter
- קבלה (5) Apply קבלה filter
- kabbalah (5) Apply kabbalah filter
- הפטרות (3) Apply הפטרות filter
- ומגילות (3) Apply ומגילות filter
- חב (3) Apply חב filter
- חבד (3) Apply חבד filter
- על (3) Apply על filter
- פולמוס (3) Apply פולמוס filter
- קלף (3) Apply קלף filter
- חב"ד (3) Apply חב"ד filter
- chabad (3) Apply chabad filter
- haftarot (3) Apply haftarot filter
- megillot (3) Apply megillot filter
- on (3) Apply on filter
- parchment (3) Apply parchment filter
- polem (3) Apply polem filter
ספר צמח ה' לצבי, מאמרי חסידות על התורה, מאת הרה"ק רבי צבי הירש מנדבורנה. [ברדיטשוב, דפוס רבי ישראל ב"ק, תקע"ח 1818 בערך]. מהדורה ראשונה.
מחבר הספר, האדמו"ר רבי צבי הירש מנדבורנה (ת"ק-תקס"ב, אנצ' לחסידות, ג, עמ' תרד-תרז), מגדולי הדור השלישי לחסידות. תלמיד המגיד ממזריטש ותלמידו המובהק של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, שאמר עליו כי הוא הגדול שבתלמידיו וכי אליהו הנביא חפץ בקרבתו. בין תלמידיו היו רבי מנחם מנדל מקוסוב, רבי צבי הירש מזידיטשוב, רבי אברהם דוד מבוטשאטש ועוד. כתב מספר חיבורים, והתפרסם בחיבורו העיקרי "צמח ה' לצבי". ספרו "אלפא ביתא" זכה למהדורות רבות ורבי אליעזר פאפו בעל "פלא יועץ" העתיקו וצירפו לחיבורו.
משני צדי דף המגן הקדמי, נרשם בכתב-יד (מכותב לא-מזוהה) קטע ארוך על פי קבלה, בעניין בריאת העולם.
[3], כח; קלח דף. 21 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, משוקמים בחלקם במילוי ובהדבקות נייר (הדבקות נייר משני צדיו של דף השער). כריכה חדשה.
כולל דף [3], עם ההסכמה השלישית וההשמטות מפרשיות כי תשא ושמיני, הנמצא רק בחלק מן הטפסים.
תאריך הדפוס ע"פ א' יערי, הדפוס העברי בברדיטשוב, קרית ספר, כא, תש"ד-תש"ה, עמ' 120-121. הקישוט בשער – טס של ספר תורה – סמל הדפוס של רבי ישראל ב"ק.
ספר תשואות חן, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת רבי גדליהו מליניץ. ברדיטשוב, דפוס שמואל בן ישכר סג"ל, תקע"ו [1816]. מהדורה ראשונה.
המחבר, רבי גדליהו מליניץ (תצ"ח-תקס"ד), "אור תורתו הופיע בק"ק מרופאליא ובק"ק אוסטריפאליא, ולסוף ימיו תקע אהלו אוהל של תורה בק"ק ליניץ" (מתוך נוסח השער). זכה להסתופף בצעירותו אצל הבעש"ט מספר פעמים, ואף מביא בספרו מדברי תורתו של הבעש"ט ששמע מפיו. היה תלמידו המובהק של רבי אריה ליב ה"מוכיח" מפולנאה, בעל "קול אריה" (מגדולי תלמידי הבעש"ט), וכן קיבל מתורתם של כמה מגדולי תלמידי הבעש"ט. בספר שלפנינו מובאים דברי תורה רבים ששמע מפיהם. המחבר היה ממעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט, והוא אחד מהמקורות החשובים ביותר של הספר "שבחי הבעש"ט" (מחברו מרבה להביא דברים שקיבל מרבי גדליהו). מסופר שהבעש"ט עצמו "כיבדו מאד, אם כי היה רך בשנים כבן שמונה עשרה או עשרים שנה, עם כל זה חלק לו הבעש"ט כבוד גדול כאחד מתלמידיו הגדולים" (נכדו רבי יהושע העשיל ממונסטריץ', בספרו תורת אבות, במאמר ערך אבות). המאמרים בספר שלפנינו נכתבו והובאו לדפוס על ידי תלמידו רבי יהודה ליב מליניץ (בנו של רבי דוב בער מליניץ, מחברו של הספר "שבחי הבעש"ט").
[4], מה דף. חסר דף [5] מן ההקדמה. 20 ס"מ בקירוב. נייר ירקרק. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות ושעווה. בלאי קל. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר (במספר דפים הודבקו רצועות נייר לאורך השוליים, על הטקסט). סימני עש עם פגיעות בטקסט. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
ספר דברי משה, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, מאת רבי משה שהם אב"ד דאלינא. [מז'יבוז'?, תקע"ח?]. מהדורה ראשונה. עם הסכמות ה"אוהב ישראל" מאפטא ורבי יצחק מראדוויל – חתן המחבר.
המחבר, המקובל האלוקי הרה"ק רבי משה שהם אב"ד דאלינא (נפטר בשנת תק"פ), היה מצעירי תלמידי ה"בעל שם טוב" הקדוש, ואף מביא בספרו מדברי תורתו. התמנה בשנת תקמ"ו לאב"ד בדאלינא, על פי השתדלותו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק. ה"אוהב ישראל" מאפטא כותב עליו בהסכמתו: "ידעתי את האיש משה כי גדול הן בנגלה הן בנסתר, ומעולם לא מש מתוך אהל של תורה". ה"דברי חיים" מצאנז כותב עליו: "איש אלוקים נורא הוא". בנוסף לספרו זה, חיבר את ספרו בקבלה "שרף פרי עץ חיים" (טשרנוביץ תרכ"ו), ואת ספרו "אמרי שהם" (קולומיה תר"מ) על מסכתות כתובות, קדושין ובבא מציעא. בספרו "אמרי שהם" נדפסה הסכמתו של הרה"ק רבי יהודה צבי שטעג אב"ד סקאליא, ובה כותב: "ומצוה גדולה שיהא הספר הזה בבית ישראל, כי היא שמירה גדולה בבית, כי הוא מתלמודי[!] הבעש"ט ז"ל".
[2], ג-נח; ו דף. 20 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ודף אחרון, עם פגיעות בטקסט בדף האחרון, משוקמים בהדבקות נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
אוסף ספרים מרבני פולין, בהם שלושה ספרי חסידות, שנדפסו בדפוסי ליוורנו על ידי הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ':
• ספר יקהל שלמה, על התורה, על התלמוד ועל הרמב"ם, מאת רבי שלמה בוכנר אב"ד פינטשוב. ליוורנו, דפוס Giov. Vincenzo Falorni, [תקמ"ו] 1786. מהדורה יחידה.
הגאון רבי שלמה בוכנר אב"ד פינטשוב, מגזע בעל מגלה עמוקות, היה מגיד, מוכיח וסופר של "ועד ארבע ארצות" בגליל קראקא והרביץ תורה לרבים. גדולי הדור העריצוהו עד למאוד. רבי יהונתן אייבשיץ פנה אליו בבקשת עזרה במחלוקת מול היעב"ץ, ותשובתו של רבי שלמה נדפסה בספרו בית שלמה. רבי שלמה נפטר בשנת תקכ"א, והספדו של רבי יהונתן עליו נדפס בספר יערות דבש (ח"ב, דף קנ ע"א). הספר שלפנינו נדפס כ"ה שנים לאחר פטירתו (בנין שאול, מהד' מייערס, ירושלים תשס"ה, עמ' רעז-רעח).
• ספר פקודת המלך, שני חלקים, על הרמב"ם, על התורה וליקוטים שונים, מאת רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. ליוורנו, דפוס אליעזר יוסף חיים סעדון, [תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה. שני עותקים חסרים.
• ספר קהלת עם פירוש חמדת ישראל, מאת רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. ליוורנו, דפוס שמואל סעדון, [תק"פ 1820]. מהדורה ראשונה.
בספר מוזכרים דברים ששמע המחבר בנדודיו בארצות שונות. הוא מביא דברים ששמע מפי רבי שמחה אב"ד בריסק דליטא, דברים ששמע מפי מלמד תינוקות במצרים, ותיאור על ביקוריו בקהילת חלב שבארם צובה, באיזמיר ובשאלוניקי. ספר זה נדפס בהגיעו לליוורנו לאיסוף כספים, והוא מבקש כי יעשו לו "מעמד" קבוע למען יוכל ללמוד תורה בעיר צפת, מבלי לנדוד.
• ספר אשד הנחלים, חידושים לדברי המגן אברהם והט"ז על שו"ע אורח חיים, ומספר תשובות לדוגמא מספר "נאות דשא", מאת האדמו"ר בעל "ערבי נחל" רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סורוקה ומגדולי צפת. ליוורנו, ללא שם מדפיס, [תקפ"א 1821]. חסרים דפים [2-3] עם ההסכמות ותחילת ההקדמה.
המחבר, רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו-תקע"ד, אנצי לחסידות, א', עמ' תקא-תקג), מגדולי החסידות וגדולי ההוראה, אב"ד חורוסטקוב וסורוקה. בשנת תקס"ט עלה לארץ ישראל, לעיה"ק צפת. קרובו רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספרו "לבושי שרד": "חריף ובקי בחדרי תורה כחד מן קמאי וכל מעשיו לשם שמים". ספריו התקבלו כספרי היסוד של ההלכה והחסידות.
הספר נדפס בעילום שם המחבר.
חמשה ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ', בנו של רבי יוסף מדרוהוביץ' (תלמיד הבעש"ט), היה רב בגליציה, בפולין ובהונגריה. נדד רבות בארצות שונות, ובדרכו לארץ ישראל בשנת תקס"ד התעכב בליוורנו, שם התיידד עם רבינו החיד"א – שקיבל ממנו ידיעות רבות על הבעש"ט ותנועת החסידות. החיד"א בספריו מביא משמו של רבי ישראל נחמן דברים ששמע מפיו, בשם אביו רבי יוסף תלמיד הבעש"ט. באותו הזמן הדפיס בליוורנו את הספר "פקודת המלך" וספרים נוספים. בשנת תק"פ הדפיס בליוורנו את הספר "חמדת ישראל", ובשנת תקפ"א את הספר "אשד הנחלים". בשליחותו באיטליה עשה רושם רב, ורבי מרדכי שמואל גירונדי מעיד על רבי ישראל נחמן "שהיה מתרץ ומשיב לכל קושיה שנשאל בנגלה ובנסתר, פה מפיק מרגליות ובכל חכמה לו עשר ידות, בקיאותו גדולה מאד בכל שערי התלמוד והפוסקים". רבי ישראל נחמן חזר בסוף ימיו לארץ ישראל לעיר הקודש צפת ובה נפטר אחרי שנת תקפ"א (ראה עוד אודותיו: ישורון, א', עמ' תצג-תקא; אנצ' לחסידות, ב', עמ' תרא-תרב).
נדירים הם ספרי החסידות שנדפסו בארצות המזרח והבלקן, יוון ואיטליה. בליוורנו עצמה נדפסו רק ארבעה ספרי חסידות, כולם ע"י רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ', לפנינו שלושה מתוכם.
ספר שער התפלה, על עבודת התפלה, מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ, בעל "באר מים חיים" ו"סידורו של שבת". סדילקוב, דפוס אליעזר בן מרדכי ביליטץ, [תקפ"ה 1825]. מהדורה ראשונה.
האדמו"ר בעל "שומר אמונים" כתב דברים מופלאים על גודל קדושת הספר שלפנינו: "כי הספר הקדוש שער התפילה כתב בארץ הקודש בקדושה ובטהרה והתלהבות נורא כזה שכמה פעמים לא היה יכול לכתוב מרוב התלהבותו והוא רק אמר התיבות והגבאי שלו כתב, והיה מעשה נוראה בעת שאמר דיבור המתחיל 'ואולם כי נמצא עוד' אז היה במירון על ציון קבר הרשב"י זי"ע והגבאי הכין דיו ונייר לכתוב המאמר מפי הרב הקדוש, ומיד שהתחיל להגיד המאמר בהתלהבות נורא מאוד ראה הגבאי כי הרב הקדוש פרח באויר מסביב בתוך האהל, וכה אמר והוא כתב באימה ופחד עד שגמר המאמר, ומזה אפשר לראות גודל קדושת זה הספר".
בראש הספר נדפסה לראשונה תשובתו החריפה המפורסמת בעניין אמירת "לשם יחוד", בה השיב על דברי ה"נודע ביהודה" שיצא לערער על המנהג החסידי.
המחבר, הרה"ק רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ראשית שנות הת"ק – תקע"ד בקירוב), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטושאן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בשנת תקע"ג, בערוב ימיו, עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "באר מים חיים" ו"שער התפלה" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
מעבר לדף האחרון, רישום בעלות בכתב-ידו וחתימתו של רבי נפתלי מנחם הרצוג אב"ד וילקוטש (גליציה): "הספר הקדוש שער התפלה הלזו שייך לה"ה הרבני הנגיד הגביר המפורסם לשבח כש"ת מו"ה שמואל הערצג מסאנוק, באתי עה"ח יום ב' ויקרא תד"ר... הק' נפתלי מנחם מענדל הערצג בהרב המאה"ג החריף... מ' מרדכי אב"ד וויילקאטש נכד הנ"ל" – רבי נפתלי מנחם הרצוג (נפטר בשנות התר"ס בערך), בנו וממלא מקומו של רבי מרדכי אב"ד וילקוטש. בנו רבי אריה ליב הרצוג כיהן כדומ"ץ בובוב, ובנו רבי משה הרציג כיהן כאב"ד טשיטש (ראה אודות משפחת הרצוג מסאנוק ווילקוטש, באנציקלופדיה לחכמי גליציה, ב, עמ' 713-719).
חותמת "[ש]למה זלמן חזן".
י, קב, קיג-קטו דף. 21.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר. קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה קלה בטקסט, וקרעים במספר דפים נוספים, משוקמים במילוי נייר. הדף האחרון הושלם כפי הנראה מעותק אחר (סימני עש רבים, וקרעים חסרים בשוליו). כריכת עור חדשה.
הספר נדפס בסדילקוב. אמנם בשער מופיעה תיבת "במאהלוב" באותיות גדולות, אך יש כאן הטעיה, שכן באותיות הקטנות שקדמו למילה "מאהלוב" נכתב שהספר נדפס בסדילקוב בדפוסו של רבי אליעזר בן מרדכי ביליטץ, "במצות ובהגהת הרבני הנגיד מוהר"ר צבי זאב בהרבני הנגיד מוהר"ר דוד רבין שטיין שהי' מדפיס במאהלוב" (ראה: א' יערי, הדפוס העברי במאהלוב על נהר דנייסטר, קרית ספר, כג, עמ' 312).
פריט 392 ארץ החיים (לבעל "באר מים חיים") – שני החלקים – טשרנוביץ, תרכ"א – מהדורה ראשונה – עותק מיוחס
ספר ארץ החיים, חלק ראשון, חדושי הלכות ואגדות על מסכת ברכות, וחלק שני, ליקוטים שונים על נביאים וכתובים ומגילות, מאת רבי חיים טירר מטשרנוביץ בעל ה"באר מים חיים" ו"סידורו של שבת". טשרנוביץ, תרכ"א 1861. מהדורה ראשונה. שני שערים לחלק א ושער נפרד לחלק ב.
בהקדמת המוציא לאור מסופר שכתב היד של הספר עמד לעיני האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, שאף העניק לספר את שמו.
עותק מיוחס. בדף השער חותמת של רבי "משולם זישא טייטלבוים, מסיגעט יע"א" [בנו של ה"עצי חיים" אב"ד סיגט, ואחיו של האדמו"ר בעל "ברך משה" מסאטמר]; במספר מקומות חותמות של רבי "יצחק אייזיק ראזענבוים, אבד"ק זוטשקא" – האדמו"ר מזוטשקא – רבי יצחק אייזיק רוזנבוים (תרס"ו-תש"ס) בנו של האדמו"ר רבי איתמר מנדבורנה, כיהן באדמו"רות בעיר זוטשקא ובעיר וואשקוביץ. לאחר השואה כיהן באדמו"רות בארה"ב. בשנת תשל"ג עלה לארץ ישראל. רבים היו צובאים על דלתותיו להפקד בדבר ישועה ורחמים, לקבל ברכה או עצה טובה והוא נודע ל"פועל ישועות".
בראש דף השער השני של חלק א, רישום "קוויטל" לתפילה ולברכה: "חיים בן אסתר להתמדה".
[2], עט; [2], ל דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בדפים הראשונים סימני עש וקרעים חסרים קטנים, ללא פגיעה בטקסט. הדבקות נייר בשולי דפי השער של החלק הראשון. כריכה חדשה.
ספר אמרות טהורות על ספר תהלים, מאת הרה"ק רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד. וורשא, דפוס דוד שקלאווער, [תקצ"ט] 1838. הפירוש החסידי הראשון שנדפס על ספר תהלים.
המחבר, הרה"ק רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד (נפטר תקס"ו; אנצ' לחסידות, א', עמ' רנז-רנט). גאון וקדוש, מגזע השל"ה, תלמיד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי אלימלך מליז'נסק, ותלמיד-חבר לחוזה מלובלין ולמגיד מקוז'ניץ. החוזה מלובלין כתב עליו: "...כל דרכיו הי' לשמים, ולעשות נחת רוח לפניו יתברך, והיה מופלג גדול אשר לא נמצא כמוהו, הן בהלכות והן באגדות...". מחבר "נועם מגדים וכבוד התורה". נפטר ונטמן בקוז'ניץ, לאחר שביקר בה ואמר: "עיר זו נאה לשכב בה".
[2], לט, מא-סז; נט דף. חסר דף מ מהספירה הראשונה. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. סימני עש (בחלק מהדפים סימני עש רבים), עם פגיעות בטקסט. קרעים מעטים, בהם קרע חסר קטן בשולי דף השער. חתימה (קצוצה) בראש דף השער וחותמות. כריכה חדשה.
ארבע מהדורות של ספר דרכי צדק, הנהגות על-פי תורת החסידות, מאת רבי זכריה מנדל מירוסלב, תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק:
• דף השער של ספר דרכי צדק. לבוב, דפוס יהודית אשת ר' צבי הירש [רוזאניס], תקנ"ו [1796]. מהדורה ראשונה.
• ספר דרכי צדק. [רוסיה-פולין, ללא שם מדפיס, תק"צ 1830, בערך]. עותק חסר מספר דפים. דף השער חסר (באותה שנה יצאה מהדורה נוספת, מהדורת זיוף של המהדורה הראשונה, בה פרט השנה המופיע בשער ופרטי הדפוסת נלקחו מהמהדורה הראשונה; בעותק שלפנינו הושלם דף השער בצילום ממהדורה זו).
• ספר דרכי צדק. וורשא, דפוס אביגדור בן יואל [לעבענזאהן], תר"ד 1844.
• ספר דרכי צדק. לבוב, דפוס Feige Grohssmann, תר"י 1850.
• ספר דרכי צדק. פיעטרקוב, דפוס בנימין ליבעסקינד, [תרפ"ז 1927?].
4 ספרים + [1] דף שער. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
המחבר, רבי זכריה מנדל מירוסלב (נפטר בין תקמ"ח לתקנ"ו, אנצ' לחסידות, א', עמ' תקכד-תקכה), תלמידו הגדול של רבי אלימלך מליז'נסק. היה בן אחותם של האחים הקדושים רבי פנחס הורוויץ בעל ה"הפלאה" ורבי שמעלקא מניקלשבורג, וקיבל בחסידות גם מרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. תחילה שימש כרב בירוסלב, אך לאחר מכן פרש מהרבנות והקדיש את מרצו להפצת החסידות. רבו המובהק היה רבי אלימלך מליז'נסק, והוא היה מהמביאים לדפוס את ספרו "נועם אלימלך" (יחד עם בני המחבר). בסוף ספר "נועם אלימלך", בחלק המכונה "אגרת הקודש", נדפסה אגרת מיוחדת של רבי זכריה מנדל, ובה הוא עונה לאחד מקרוביו שטען נגד הצטרפותו לחסידות. בתשובתו מאריך רבי זכריה מנדל לתאר את גדולתם של צדיקי החסידות ואת דרכי פרישותם והנהגתם. בין היתר הוא מזכיר באגרתו את דודו רבי שמעלקא מניקלשבורג, שהצטרף אף הוא למחנה החסידי: "כי נתגדלתי ונתרבתי אצל כבוד דודי הרב הגאון החסיד הגדול איש אלקים מופת הדור רבן של כל בני הגולה ה"ה אב"ד דק"ק ניקלשפורג הביר'[ה] והמדינה יצ"ו ידעתיו שכל הנהגותיו היו כך ומוטל עלי לילך בעקבותיו הטהורי'[ם]...". ספרו "דרכי צדק" נכתב עוד בחיי רבו, רבי אלימלך מליז'נסק, והוא מזכירו בכינוי "מ"ו" [=מורי ורבי].
ספר דברי צדיקים, חידושים על התורה וליקוטים על נ"ך ומסכתות הש"ס, מאת הרה"ק רבי דב בעריש פרומר מאושפיצין. זולקווא, Moses Meyerhoffer, [תר"ה 1845, בערך]. מהדורה ראשונה.
המחבר, הרה"ק רבי דוב בעריש פרומר (נפטר תקצ"ח), תלמידם של "החוזה" מלובלין ורבי שלמה אב"ד קראשנוב. הסתופף גם בצל בעל ה"אור לשמים" מאפטא, בעל ה"מאור ושמש" וה"ארי' דבי עילאי". רבו, רבי שלמה מקראשנוב, העיד עליו שלמד מה"חוזה" את מידת התפשטות הגשמיות, ואילו הרה"ק רבי משה מלעלוב העיד עליו שיש לו את כל המדרגות של ה"חוזה", ושאין כמותו בכל גדולי הדור. בסוף ימיו התמנה לאב"ד אושפיצין (עפ"י מהדורת אהבת שלום, ירושלים תשמ"ו).
בדפים האחרונים נקטעו ה"לקוטים" באמצע (מסיבה שאינה ברורה), ונדפסו בשנית "דברי המסדר המביא לבית הדפוס", וכן שער הספר וההסכמה, ולאחריהם נדפסו המשך הלקוטים.
[2], לב, [4] דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט, וקרע חסר זעיר עם פגיעה קלה בטקסט באחד מהדפים. סימני עש מעטים. רישומים. כריכה חדשה.
תאריך ההדפסה בשער: 1826 [תקפ"ו] אינו נכון, שכן המחבר נזכר בשער בברכת המתים והוא נפטר ביום כ' כסלו תקצ"ח, כמובא בהקדמות של ההוצאות הבאות. גם המסכים, רבי משה יעקב שארף, נתמנה לראב"ד באושפיצין רק אחר שנת ת"ר.
ספר הקדמה ודרך לעץ החיים (סור מרע ועשה טוב), על דרכי לימוד הקבלה, מאת האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשויב. לבוב, [תקצ"ב 1832]. מהדורה ראשונה.
הספר נחלק לשני חלקים: חלק ראשון, "סור מרע", וחלק שני "ועשה טוב". במהדורות הבאות נקרא הספר בשם "סור מרע ועשה טוב".
האדמו"ר בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב – הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ"ג-תקצ"א, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקצו-תקצט), נודע בכינויו "שר בית הזוהר" על שם גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ"עילוי" מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של החוזה מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו החוזה מלובלין, בשנת תקע"ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. מבין תלמידיו בתורת הקבלה היה גם הגאון המלבי"ם [על אף שלא היה חסיד].
חיבורים נודעים נוספים של רבי צבי הירש מזידיטשוב הם: ספרו "עטרת צבי" על ספר הזוהר, בו מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה; ספר "פרי קדש הלולים" – הקדמה וביאור לספר "פרי עץ חיים" על כוונות התפילה, וכן ספרו "בית ישראל" – דרושים על התורה בדרך החסידות.
[1], כה דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. עקבות רטיבות, עם סימני עובש ופטריה בדפים רבים. בלאי. קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (עם מעט השלמות בכתב-יד). סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.
שנת הדפוס נרשמה בדפוסת בלועזית "1804", ושם הדפוס: Jihdas Rosanis [יהודית רוזאניס]. שם המדפיסה והתאריך מזויפים. תאריך ההדפסה האמיתי נרמז בחתימת ההקדמה, "שנת רצון וקץ הגאולה לפ"ק", העולות בגימטריה תקצ"ב. זיופים מן הסוג הזה נעשו בספרי החסידות שנדפסו בגליציה באותה תקופה בשל איסורי צנזורה ורדיפות המשכילים נגד החסידים [א' יערי מונה 16 ספרים שזויפו באופן הזה. ראה: א' יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 107, מס' 44].
ספר פרי קדש הלולים, הקדמה וביאור לספר "פרי עץ חיים" על כוונות התפילה, מאת האדמו"ר "שר בית הזוהר" רבי צבי הירש מזידיטשוב. לבוב, [תקצ"ג 1833]. מהדורה ראשונה.
האדמו"ר בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב – הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ"ג-תקצ"א, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקצו-תקצט), נודע בכינויו "שר בית הזוהר" על שם גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ"עילוי" מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של החוזה מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו החוזה מלובלין, בשנת תקע"ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. מבין תלמידיו בתורת הקבלה היה גם הגאון המלבי"ם [על אף שלא היה חסיד].
חיבורים נודעים נוספים של רבי צבי הירש מזידיטשוב הם: ספרו "עטרת צבי" על ספר הזוהר, בו מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה; ספרו "סור מרע ועשה טוב" שמכונה גם "הקדמה ודרך לעץ החיים" – חיבור המשמש כמבוא לספר "עץ חיים" למהרח"ו, ושעליו נכתבו הוספות מאת רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר"; וכן ספרו "בית ישראל" – דרושים על התורה בדרך החסידות.
[1], כא; טו, [1] דף. 22 ס"מ. מצב משתנה, דף השער ודפים ראשונים במצב בינוני, מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי. קרע חסר בדף השער, עם פגיעה בטקסט, משוקם בהדבקת נייר, וקרעים חסרים במספר דפים נוספים. סימני עש. חתימות מטושטשות. כריכה חדשה.
שנת הדפוס נרשמה בשער: [תקס"ב] "1802", ושם הדפוס: Jides Rosanes [יהודית רוזאניס]. שם המדפיסה ופרטי השנה מזוייפים. תאריך ההדפסה האמיתי נרמז בחתימת המביא לבית הדפוס, שבסוף הספר, בה הודגשו המילים "ישראל ויהודה יחד" (ללא ו' החיבור), "ויבשר לגאולה", העולות בגימטריה תקצ"ג. זיופים מן הסוג הזה נעשו בספרי החסידות שנדפסו בגליציה באותה תקופה בשל איסורי צנזורה ורדיפות המשכילים נגד החסידים [א' יערי מונה 16 ספרים שזויפו באופן הזה. ראה: א' יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 108, מס' 47].
ספר עמוד התורה, מאמרים בדרך הקבלה והחסידות, מאת הרה"ק רבי יהודה צבי אייכנשטיין אב"ד ראזדאל, חתן האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. לבוב, דפוס M. F. Poremba, [תרי"ג] 1853. מהדורה ראשונה. הסכמת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
בסוף הספר נדפס מכתב מאלמנת המחבר, "שרה בת הרב הקדוש המפורסים מהור"ר צבי הירש זצוק"ל מזידיטשוב יצ"ו", עם הכותרת: "דברי בת אדוננו הקדוש זצוק"ל, היא האשה הנעצבת אלמנת הרב המחבר הקדוש זצוק"ל – אשר הביאה מחברת הלז לבית הדפוס".
[1], פט, צב-צג דף. דפים מא-מב כרוכים שלא כסדרם. 25.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות מעט כהים. כריכה חדשה.