ספר אור החכמה, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, מאת המקובל רבי אורי פייבל מקריסניפולי ודובנקא. [לאשצוב, דפוס יהודה ליב רבין שטיין ומשה ציקור, תקע"ה 1815]. מהדורה ראשונה. שני חלקים בשני כרכים.
ספר זה הוא סגולה ללידה קלה. בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדיין נכתב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (דבריו הובאו בספרי הפוסקים). כמו כן, מובא שהגה"ק רבי ישעיה זילברשטיין מוויטצען "היה רגיל לשלוח את הספר 'אור החכמה' לאשה היושבת על המשבר, שתניח את הספר תחת הכר לסגולה שתלד בנקל".
המחבר, המקובל רבי אורי פייבל מקריסניפולי ודובנקא (נפטר בין השנים תקס"ד-תקס"ח), תלמיד מובהק לרבי קהת מוועריש, תלמיד הבעש"ט. על פי המסופר בהקדמת בנו לספר שלפנינו, היה רבי פייבל ספרא רבה. חיבורו על התורה המכיל ט"ו פירושים על כל פסוק, וכן חיבוריו על חמש המגילות ועל תיקוני זהר ואידרות וספרא דצניעותא ועל ספר יצירה, "פרושים נוראים נעלמים וסתומים", אבדו כולם בשריפה. רבי מאיר אב"ד בראד כותב בהסכמתו לספר אודות המחבר: "שמעודו לא מש מתוך אהלו של תורה בנגלה ובנסתר, והיה ירא ד' מאהבה, ורוב חכמתו ולימודו היה בחכמת הקבלה".

שני חלקים בשני כרכים. כרך ראשון: [2], עו; מו דף. דפים א-ב מהספירה הראשונה נכרכו לאחר דף ד. דפים כה-כו מהספירה הראשונה, ודפים יג-יד מהספירה השניה מופיעים פעמיים. כרך שני: [1], ס, נט-קג דף. דפים יג-יד נכרכו שלא כסדרם. 23 ס"מ בקירוב. מצב משתנה, דפים ראשונים בכרך הראשון ודפים אחרונים בכרך השני במצב בינוני. מרבית הדפים האחרים במצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי שעוה. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר (הדבקות רצועות נייר לאורך שולי הדפים במספר מקומות). סימני עש עם פגיעות בטקסט. חתימה וחותמות. כריכות חדשות.

שני החלקים נדפסו בלאשצוב, אך עקב הצנזורה הדפיסו בחלק מהעותקים, וכך בעותק שלפנינו, מקום דפוס מזויף בדף השער של הכרך הראשון – "קארעץ", ושינו את תאריך ההדפסה וההסכמות לשנת תקנ"ה (1795). ראה מפעל הביבליוגרפיה רשומה 0202798.

אוסף גדול – עשרים וארבעה ספרים, מהדורות שונות של הספר הקדוש "נועם אלימלך" מאת האדמו"ר הרבי ר' אלימלך מליז'נסק, מספרי היסוד של תורת החסידות. מהדורות שנדפסו בלבוב (למברג), וורשא, קראקא, לובלין ומונקאטש. שנות הת"ר בקירוב (המאה ה-19 והמאה ה-20).
רשימת המהדורות:
• לבוב, ללא שם מדפיס, תר"ט [1849]. חתימה בדף השער: "יוסף אדליר מב----".
• לבוב, דפוס מיחאל פ’ פארעמבא, [תר"י] 1850.
• לבוב, דפוס M. F. Poremba, תרט"ז 1856.
• לבוב, דפוס D. H. Schrenzel, תרי"ח 1858.
• לבוב, דפוס D. H. Schrenzel, תרי"ט 1859.
• לבוב, דפוס בעריל ליב נעכליס, תרכ"א 1861.
• לבוב, דפוס יהודה ליב מדפיס, תרכ"ב 1862. רישום בעלות בדף השער: "שייך להצעיר חנוכה בכ"ר זאב...".
• לבוב, דפוס אברהם ניסן זיס, תרכ"ג 1863.
• לבוב, דפוס אברהם ניסן זיס סג"ל, תרכ"ד 1864.
• לבוב, דפוס אברהם ניסן זיס סג"ל, תרכ"ו 1865.
• [לבוב], דפוס ישראל אלימלך שטאנד, תר"ל 1869. דף השער קרוע וחסר ברובו (הושלם בצילום).
• לבוב, דפוס ישראל אלימלך שטאנד, [תרל"א] 1870.
• לבוב, דפוס M. F. Poremba, [תרל"ה] 1874.
• לבוב, דפוס Pessel Balaban, תרל"ו 1875.
• וורשא, (דפוס N. Shriftgisser), תרמ"א 1880.
• קראקא, דפוס יוסף פישער, תרנ"ו 1896. מהדורה ראשונה בה חודשה הדפסת הכוכביות • כמו במהדורה הראשונה [המסורת החסידית ייחסה חשיבות מיוחדת לכוכביות אלו. החוקר ר' חיים ליברמן כותב על כך במאמרו על המהדורה הראשונה של ה"נועם אלימלך" (אהל רח"ל, חלק א, ניו יורק תש"מ, עמ' 63): "חסידי פולין קוראים למהדורה זו: 'נועם אלימלך עם כוכבים', והיא חשובה בעיניהם מאד, שכן הם מייחסים לכוכבים אלו סודות ורמזים...". בספר הדרת קודש, לתולדות רבי אברהם יהושע פריינד (הרב מנאסויד; ירושלים תש"כ, עמ' מז) נכתב בשמו: "רבינו ז"ל אמר שיש סוד בציוני הכוכבים שנדפסו בסה"ק נועם אלימלך בדפוס הראשון, ואומרים שהרה"ק ר' אלעזר ז"ל (בנו של ה"נועם אלימלך") הי' לו גילוי אליהו בכתבו, ועשה שם ציון כוכב..."]. הסכמת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא, הכותב: "וזכות המחבר יגן עלינו... להצילנו מכל רע ולהשפיע עלינו ברכת טוב".
• וורשא, דפוס האחים לעווין-עפשטיין, תרס"ב 1901.
• טארנא-פאדגורזע, דפוס ישראל שטראם ודפוס שאול חנני’ דייטשער, תרס"ד [1904]. מהדורה עם הכוכביות •.
• וורשא, דפוס האחים לעווין-עפשטיין, תרס"ח 1908.
• וורשא, דפוס האחים לוין-אפשתין ושותפם, [תר"פ 1920, בערך]. דפוס סטראוטיפי.
• וורשא, דפוס האחים לוין-אפשתין, [שנות ה-20-30?]. בשער: "תרפ"ב". דפוס סטראוטיפי.
• לובלין, דפוס נחמה אשת יעקב הערשענהארן ושלמה שמעון שטרייזבערגער, תרפ"ז 1926. מהדורה עם הכוכביות •.
• קראקא, דפוס י’ שטראם (טארנא), תרצ"ב 1932. מהדורה עם הכוכביות •. עם הסכמת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא (ממהדורת קראקא תרנ"ו), הכותב: "וזכות המחבר יגן עלינו... להצילנו מכל רע ולהשפיע עלינו ברכת טוב".
• מונקאטש, דפוס Grafia של אליעזר יחיאל קאללוש, [ת"ש 1940]. מהדורה עם הכוכביות •.

הספר הקדוש "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר זה מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. חמשה תלמידים היו לרבי אלימלך מליז'נסק, ומהם התפשטה תורת החסידות בכלל ישראל: ה"חוזה מלובלין", המגיד מקוזניץ, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי אייזיק מקאליב ורבי מנדל מרימנוב. מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל, עד אשר תלמידו רבי מנדל מרימנוב היה אומר שרק ביום השישי לאחר הטבילה לכבוד שבת קודש אפשר להבין קצת ברעיונותיו הנעלים והטהורים. המגיד מקוז'ניץ לא היה מקבל את השבת עד שהיה מעיין בספרו של רבו (אנצי' לחסידות, א, עמ' רלו). המגיד מקוז'ניץ היה אומר שהרבי ר' אלימלך היה מתגלה – לאחר פטירתו – אל תלמידו רבי נפתלי מרופשיץ כדי ללמדו את הספר נועם אלימלך (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רנ). בעל ה"דברי חיים" מצאנז אמר פעם שהוא יכול לעשות פירוש על הספר נועם אלימלך כדרך שעשה הבית יוסף על הטור, שכל כך הרבה עמקות מונח בזה (שם, עמ' רלה). האדמו"ר רבי אליעזר מדזיקוב "ראה פעם אחת בחלומו בית מלא ספרים... ואמרו לו שספר הזה הוא ס' נועם אלימלך, וכל הספרים שרואה בבית הזה הם פירושים על הספר נועם אלימלך" (אהל אלימלך, עמ' 80, אות קצג). הרב הקדוש רבי אייזיק מקאליב "כתב כמה מאות ניירות פירוש על ספר הקדוש נועם אלימלך, ושמע בת קול איך הרהבת בנפשך עוז לעשות פירוש על הנועם אלימלך, הלא מלאכים ושרפים מייגעים את עצמם להבין אות אחת או תיבה אחת בספר הקדוש" (שם, אות קצד).
ספר זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (מהדורת ברגסס, תרצ"א, דף לח/2 -לט/1).

24 ספרים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר נחלת שמעון, מאמרי מוסר וחסידות על פרשיות התורה, מאת רבי שמעון דייטש אשכנזי אב"ד דובראמיל, תלמיד רבי אלימלך מליז'נסק. [לאשצוב], ללא שם מדפיס, [תקע"ה 1815]. מהדורה ראשונה.

המחבר, רבי שמעון דייטש אשכנזי אב"ד דובראמיל (נפטר חשון תקס"ב), גאון וקדוש, מחשובי תלמידיו של רבי אלימלך מליז'נסק. נקדש ונערץ ע"י גדולי החסידות. שמועותיו מובאות בהערכה בכתבי גדולי החסידות, כדוגמת ה"בני יששכר", "מלוא הרועים", רבי אלכסנדר מקומרנא, רבי משה מקוז'ניץ ועוד. התכתב בהלכה עם גדולי רבני דורו, והשאיר אחריו בכתב-יד חיבורים רבים על הש"ס והפוסקים, ושאלות ותשובות. לאחר פטירתו כילתה שריפה את כל חיבוריו. חיבורו זה נכתב ע"י תלמידיו שהעלו על הכתב את דרשותיו שנשא מידי שבת בשבתו. המחבר לא השאיר אחריו צאצאים. הספר נקרא ע"י המו"ל "נחלת שמעון", כי "זה חלקו מכל עמלו, לא הניח אחריו ברכה זרע ברך, כי אם בגפו יבא בגפו יצא, וזאת יהיה לו למורשה" (מהקדמת המו"ל). בעל ה"ישועות יעקב" כותב בהסכמתו לספר: "בעת היות משכני בק' יערסלב, היה סמוך ונראה אלי, וכמה פעמים היה לו פתחון פה לפני בענינים הנוגעים לדינא, וכל דבריו בחזקת בדוקין". בספר זה מביא המחבר מדברי רבו הגדול מליז'נסק: "וכן הוא בספר מו"ר הרב הקדוש מו' אלימלך זללה"ה" (פר' וארא). מקום מנוחתו של רבי שמעון אשכנזי בעיר דובראמיל, היה מקום תפילה, ועד לימי השואה היו רבים הנוהרים להעתיר תפילה במקום קבורתו. מאחר שלא זכה לבנים, הונהג בבית מדרשו שבעירו, לומר תפילת "עלינו לשבח" אחר תפילת שחרית של שבת לפני קריאת התורה, והיו אומרים קדיש מיוחד לעילוי נשמתו (אור יקרות לרש"ח פרוש, ד', עמ' שעט). האדמו"ר בעל "בית אברהם" מסלונים היה רגיל לספר (עפ"י מסורת שבעל פה) בשם הרב המחבר "נחלת שמעון", שהיה מתאר את רוממות יום השבת בביתו של רבי אלימלך מליז'נסק. הוא סיפר כי קדושת השבת היתה כה מורגשת בבית רבו, עד שבכל יום שישי היו העוזרות המבשלות במטבח מבקשות סליחה אחת מהשניה, כפי הנהוג בערב יום כיפור בתפוצות ישראל, "כדי שלא יעכב אותן מלהרגיש קדושת השבת, על ידי התרעומת שיש מזו על זו", וסיפר רבי שמעון מדובראמיל, שבעת שראה זאת, אמר לו רבי אלעזר, בנו של רבי אלימלך: "ראה איך מגיע אור שבת קודש של מר אבא... אפילו השפחות משיגים האור" (בית אברהם, סלונים, עמ' סז, רנט).
רישומי בעלות בשער ובדף י/1: "למד'[רש] הג'[ביר] ג'י[ליבי] נתנאל לזבו[נה] ס"ט"; "גואל אחרון מע'[לת] הג'[ביר] ג'י[ליבי] מאיר לזבונה ס"ט".

[4], [2] (מסומנים ב, ה), ה-כ; לח דף. חסרים שני דפים (במקור: [4], ב-ה, ה-כ; לח דף; חסרים דפים ג-ד מהספירה הראשונה). 16.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים במילוי נייר. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. חיתוך דפים עם פגיעות במסגרת השער, בטקסט ובכותרות הדפים במספר מקומות. חותמת. כריכת עור חדשה.

ספר קדושת לוי, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב. הרובשוב, דפוס מנחם מענדל פינקל-שטיין, משה ציקור ושאול משה גאלד-שטיין, [תקע"ח 1818]. מהדורה שלישית עם הפירוש על התורה, נדפסה על פי המהדורה הראשונה שנדפסה בברדיטשוב ע"י בני המחבר.
בדף השער חתימה של "יוסף יצחק ספרא סת"ם", ובכתיבה שונה: "שייך לאדוני אבי מורי ה"ה התורני והרבני המופלג כש"ת מו"ה יוסף יצחק נ"י ויזרח".

[1], טו; עח; כז דף. טו דף של ההשמטות והליקוטים נכרכו בתחילת הספר במקום בסופו. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים חסרים קלים, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש, עם פגיעות קלות בדף השער ובטקסט (משוקמים בחלקם במילוי נייר). בכמה מקומות חיתוך הדפים על גבול הטקסט. חתימות וחותמות. כריכת עור חדשה.

שש מהדורות של "ספר זכירה וענייני סגולות", מאת רבי זכריה סימנר אב"ד פלונג'יאן:
• ספר זכירה וענייני סגולות. הרובשוב, דפוס מנחם מענדל פינקל-שטיין ומשה ציקור, תק"פ [1820]. חתימות ורישומי בעלות בדף השער ומעבר לדף האחרון: "רפאל בהרבני מ"ה שלמה זלמן ז"ל"; "אברהם פאריזער"; "יעקב שמואל"; ועוד חתימות פגומות.
• ספר זכירה וענייני סגולות, חלק ראשון. [לבוב, ללא שם מדפיס], תרי"א [1851]. ללא החלק השני.
• ספר זכירה וענייני סגולות, חלק ראשון. לבוב, דפוס Abr. N. Suss ו-B.L. Nechales, [תרכ"ד] 1864. ללא החלק השני.
• ספר זכירה וענייני סגולות, חלק ראשון ושני. לבוב, דפוס בעריל ליב נעכעליס, [תר"ל] 1870. חותמות "אליקום ב"ר אברהם".
• ספר זכירה וענייני סגולות, חלק ראשון ושני. וורשא, דפוס P. Lebenson, תרל"ה 1875.
• ספר זכירה וענייני סגולות, חלק ראשון ושני. וורשא, [אחר תרל"ה 1875]. דפוס סטראוטיפי של מהדורת תרל"ה.
ספר זכירה וענייני סגולות כולל תפילות וסגולות שונות. את הספר חיבר רבי זכריה סימנר אב"ד פלונג'יאן שבזאמוט, והוא נדפס לראשונה בהמבורג, בשנת תס"ט. בשלב מסוים נחלק הספר לשני חלקים שנדפסו יחד. הספר זכה לפופולריות רבה, ונדפס לאורך השנים בעשרות מהדורות.

6 ספרים. גודל ומצב משתנים. חותמות וחתימות. כריכות חדשות.