ספר משנת חכמים, חידושים על ששה סדרי משנה, חלקים א-ו, מאת רבי משולם פייביש הלוי הורביץ מקרמניץ. אוסטרהא, [דפוס אהרן בן יונה, תקנ"ו 1796]. מהדורה ראשונה.
הסכמות ה"נודע ביהודה", בעל ה"הפלאה", רבי שאול אב"ד אמשטרדם, רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא, רבי רפאל הכהן אב"ד המבורג, ורבנים נוספים. בראש סדר נשים – הסכמות רבי אליעזר קאליר אב"ד קעלין ורבי דוד צבי אויערבך אב"ד קרמניץ [חותנו של מהרנ"ת מברסלב].
המחבר, הגאון הקדוש רבי משולם פייביש הלוי הורביץ (נולד ת"ע בערך, נפטר בחודש כסלו, בין השנים תקמ"ו-תקנ"א), נולד בעיר קרמניץ (מזרח-גליציה), בה התגורר כל ימיו והרביץ תורה לתלמידים. נודע כקדוש מרחם, וכמו שכותב עליו רבי אלעזר קאליר בהסכמתו: "קדושתו מרחם... בגבורה של תורה כארי מתגבר... עד שנתפרסם שמו הטוב כחד מדרי קמאי והיושבים במלאכת התורה לראשונה, הוא כבוד הרב המובהק דפקיע שמיה בין גדולי הדור... ורק תורתו אומנתו לומד תורה לשמה". גם ה"נודע ביהודה" כותב עליו בהסכמתו, בהפלגה שלא כדרכו: "...כבוד האי סבא יקירא הרב... המופלג מאוד בתורה ובמעשים כבוד שמו מהור"ר פייבש הלוי... תנא הוא כחד הראשונים... ובעודי במדינת פולין כבר שמעתי שמעו הטוב כי הוא ממש יחיד באהלות...". בעל ה"הפלאה" כותב עליו בהסכמתו: "...כבוד אהובי ידידי הרב המופלג בשם טוב חריף ובקי מוהר"ר משולם פייבוש נ"י מק"ק קרעמיניץ".
בתו גיטל נישאה להרב הקדוש רבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממזריטש, והיא סבתו של רבי ישראל מרוז'ין. על שידוך זה רווחים סיפורים רבים בשושלות החסידות של צאצאיו. האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלינצא סיפר כי המגיד ממזריטש שאל מן השמים "להגיד לו מי הוא התלמיד חכם שבדור אז, בכדי לשדך עמו וליתן בת תלמיד חכם שבדור לבנו הה"ק המלאך ז"ל, והשיבו לו על הרב הגאון ר' פייבל מקראמניץ" (תולדות הנפלאות, וורשא תרנ"ט, אות קכג). במקור אחר מסופר: "...שזקננו המגיד הגדול ממעזריטש חשקה נפשו לקחת את בת הגאון רבינו משולם פייבוש עבור בנו הרה"ק רבי אברהם המלאך, היות שהיא בת תלמיד חכם הלומד תורה לשמה בקדושה ובטהרה, ובכן שלח כמה מתלמידיו לרבינו הגאון להציע לו השידוך" (תולדות המשנת חכמים, בסוף ספר משנת חכמים, מהדורת מכון בית אבות, ברוקלין ניו יורק, תשע"ה 2014, עמ' תרצד. ראה שם סיפורים נוספים אודות השידוך, ואודות פגישתו המופלאה עם המגיד ממזריטש ויחסו לגודל קדושת המגיד ובנו הקדוש רבי אברהם המלאך).
בדף [2] ובדף א, חתימות: "בן ציון טודרוס בן צבי' מברוסילאוו".

[3], לג; [1], טו; [1], כב; [1], כ; [1], יד, כא-כד, טו-כד; [1], מו דף. דפים כא-כד בסדר קדשים מופיעים פעמיים (כרוכים בפעם הראשונה שלא במקומם, לאחר דף יד). 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל בחלק מהדפים. קרעים חסרים וסימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם. הדבקות נייר במספר מקומות. חיתוך דפים עם פגיעה במסגרות המאוירות בחלק מדפי השער, ופגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. מספר דפים הושלמו כפי הנראה מעותק אחר. כריכת עור חדשה.

בעותק שלפנינו, מופיעים ששה דפי שער – שער אחד בראש כל סדר. השער הראשון כללי ומאויר. בראשי הסדרים מועד ונשים – שערים מיוחדים, המותאמים לכל אחד מן הסדרים. בראש סדר נזיקין – שער מאויר הזהה לשער שבראש הספר. בראש הסדרים קדשים וטהרות – שער לא מאויר.

במפעל הביבליוגרפיה רשמו עותק עם ארבעה שערים בלבד, ללא שערים בסדרים קדשים וטהרות.

ספר קול אריה, פלפול, דרוש ומוסר על פרשיות התורה, וליקוטים על נ"ך ואגדות חז"ל, מאת רבי אריה ליב גלינר – המוכיח מפולנאה. קוריץ, [תקנ"ח 1798]. מהדורה ראשונה. עם הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
הרב הקדוש רבי אריה ליב גלינר – "המוכיח מפולנאה" (נפטר תק"ל, אנצ' לחסידות, א, עמ' שכה-שכו), מראשוני תלמידי הבעש"ט ומפיצי תורתו. איש קדוש ובעל מופת. בהשפעתו התקרבו ה"תולדות יעקב יוסף" והמגיד ממעזריטש אל הבעש"ט ותורתו. בדורו היה נודע כדרשן ומגיד מפורסם "אשר בעודו בחיים חיותו סבב בכל העולם והאיר את אור תורתו בכל תפוצות ישראל". רבים השיב מעוון בכח דרשותיו בקהילות ישראל (מתוך ההסכמות על הספר). בעל ה"תולדות יעקב יוסף" מרבה להביא בספריו מדברי תורתו של "המוכיח".
חתימה מטושטשת בדף השער: "יעקב מרדכי...".

[1], ס, נא-נה דף. 20.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב משתנה, דפים ראשונים במצב בינוני, מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים במספר דפים. קרעים חסרים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.

ספר מאור עינים, מאמרי חסידות על התורה, על הש"ס וליקוטים, מאת האדמו"ר רבי מנחם נחום [טברסקי] מצ'רנוביל. פולנאה, [דפוס יוסף הכהן, תק"ע 1810]. מהדורה שניה של הספר "מאור עינים", ומהדורה שלישית של "ישמח לב".
ממהדורה זו ואילך, המאמרים על הש"ס שנדפסו בנפרד בספר "ישמח לב", אוחדו לספר אחד עם הספר "מאור עינים" על התורה, תחת השם "מאור עינים" (לספר "ישמח לב", נדפסו שתי מהדורות לפני מהדורה זו: סלאוויטא, תקנ"ח; זולקווא, תק"ס).
רישומים בכתב-יד, מעבר לדף השער ובעמוד האחרון, בהם רישום על כוונת הטבילה במקווה.

לט, [1], ג-כג, [1], כז-לד, לט-עב, עה-קלו דף. 19.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים קטנים בדף השער, עם פגיעה קלה במסגרת השער, אחד מהם משוקם בהדבקת נייר (על חלק ממסגרת השער). קרעים במספר דפים נוספים, עם פגיעה בטקסט באחד הדפים, משוקמים בהדבקות נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים. כריכת עור חדשה.

ספר אהבת דודים, פירוש על שיר השירים בדרך הנגלה והנסתר, מאת רבי בנימין – המגיד מזאלוזיץ. לבוב, דפוס אהרן בן חיים דוד סג"ל, [תקנ"ג 1793]. מהדורה יחידה.
המחבר, רבי בנימין – המגיד מזאלוזיץ (נפטר תקנ"ב, אנצ' לחסידות, א', שנ-שנד), גדול בנגלה ובנסתר, בן דורם של הבעל שם טוב וראשוני צדיקי החסידות. אחד מהמוסרים והמעתיקים הראשונים של תורת החסידות. לא ברור אם זכה להכיר את הבעל שם טוב ולפגוש אותו, אך בחיבוריו הוא מביא דברים בשמו. בנוסף, הוא מביא דברים רבים בשם תלמידי הבעש"ט, המגיד ממזריטש, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי מנחם מנדל מפרמישלן. את רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב הוא מכתיר בתואר "מורי": "ושמעתי ממורי הותיק וחסיד איש אלוקי מ' יחיאל מיכל ז"ל...". מחיבוריו הנוספים: "תורי זהב" – על התורה; "חלקת בנימין" – על הגדה של פסח; "אמתחת בנימין" – על מגילת קהלת. כל חיבוריו נדפסו לאחר פטירתו, על ידי בנו רבי אשר זליג. רבי לוי יצחק מברדיטשוב מכתירו בהסכמות לספריו "חלקת בנימין" ו"אמתחת בנימין": "אותו צדיק בוצינא קדישא איש אלקי...".

[3], צד דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים גדולים. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים במילוי נייר (עם השלמות בצילום). סימני עש רבים, עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי ובהדבקות נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר ברית כהונת עולם, דרוש ורמז בענייני המועדים על פי הקבלה, מאת רבי יצחק אייזיק כ"ץ אב"ד קוריץ ואוסטרהא. שלושה חלקים – מהדורות ראשונות:
• ספר ברית כהונת עולם, חלק ראשון. לבוב, דפוס יהודית אשת הרב צבי הירש [רוזאניש], [תקנ"ו 1796]. מהדורה ראשונה של החלק הראשון.
[4], טז, [2]; ז; יח; כז דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים חסרים, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים במילוי נייר (השלמה בכתב-יד בדף האחרון). סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. מספר דפים הושלמו כפי הנראה מעותק אחר. כריכת עור חדשה.

• ספר ברית כהונת עולם, חלק ראשון ושני. לבוב, [דפוס Joseph Schnayder, תר"ח] 1848. מהדורה ראשונה של החלק השני. שער כללי בראש הספר ושער נפרד לחלק השני.
הדפסת החלק השני התעכבה שנים רבות, בגלל האיסור בגליציה להדפיס ספרי קבלה (חוק שנחקק ביוזמת משכילי גליציה). כשבוטל חוק זה בשנת תר"ח, הובא מיד לדפוס החלק השני שהיה בכתב-יד. יחד עמו נדפס באותו כרך גם החלק הראשון שאזל מן השוק.
[3], לז; כג; [1], ג-טו דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
מצורף עותק נוסף, עם החלק השני בלבד (דף השער פגום וחסר בחלקו). רישומי בעלות בדף המגן האחורי, ביניהם של בני משפחת גבירר.

• ספר ברית כהונת עולם, חלק שלישי. מונקאטש, דפוס דוב בער בלייער וגיסו צבי יעקב קאהן, [תרנ"ב] 1891. מהדורה ראשונה של החלק השלישי.
כח דף. ללא דפים כט-לב עם "שמות הפרענומעראנטען", שאינם נמצאים בחלק מהעותקים. 23.5 ס"מ. נייר מעט יבש. מצב טוב. כתמים קלים. כריכה חדשה.

על קדושת המחבר וספריו כותב האדמו"ר בעל "היכל הברכה" מקומרנא בספרו "נוצר חסד": "הרב הגאון הקדוש המקובל אלקי, החריף הגדול, חסיד שבכהונה, מוהר"ר יצחק אייזיק הכהן זצללה"ה, אב"ד ור"מ קאריץ ואוסטרהא, מתלמידי המגיד הגדול הרה"ק ר' דוב בער ממזריטש זצללה"ה, בעל המחבר ספר ברית כהונת עולם... אשר לא נראה כבושם הזה מכמה מאות שנה, והוא האיר עינינו בכמה סודות התורה והחכמה". רבי יצחק אייזיק נולד בין השנים תקי"ג-תקי"ח בקירוב, ונפטר בשנת תקנ"ג. גדולי החסידות מביאים מדבריו בחרדת הכבוד. האדמו"ר בעל "אהבת ישראל" מוויז'ניץ היה לומד מידי יום ביומו בספר קדוש זה, וגם בימי מלחמת העולם הראשונה, בשעת ההפגזות, לא ויתר על שיעוריו הקבועים בספר.